"ידידתנו הגדולה" עושה זאת שוב. שוב היא גוזלת ממדינת ישראל ומעם ישראל את הניצחון על אויב תוקפני. כך היא נהגה ונוהגת בכל מלחמות ישראל ב-76 שנות "עצמאותנו"(?). שוב היא נוהגת בישראל כפ...
העמדה הבריטית ביחס לישראל לא הייתה תמיד כל כך עויינת, במיוחד כאשר השמרנים בשלטון. שינוי הטון של הבריטים בשנתיים האחרונות היא תוצאה ישירה של מדיניות התוכחה והדגשת הפערים של נתניהו. אבל אם הבריטים הם סתם כאב ראש, הנזק האמיתי שגרם נתניהו הוא ליחסים עם ארה״ב. וטו אמריקאי זה הדבר היחיד שחוסם את ההצעה הצרפתית (לרוסיה וסין ממש לא איכפת) ואובמה עשוי לגמול לנתניהו על ״ידידותו המופלאה״ על ידי הימנעות ואפילו תמיכה ביוזמה.
בדוק מה קרה להחלטת החלוקה... ולעוד כמה מאות החלטות של האו"ם, שכולן נותרו על הנייר.
החלטה שגויה עשויה להוביל למלחמה חדשה ביננו לבין הערבים, ולהערכתי תביא בסופו של סיפור עגום לתוצאה דומה לזו של מלחמת השחרור. אם נהיה חכמים, זה יהיה גם הפתרון הקבוע לסכסוך.
לרוב ההחלטות שמתקבלות במועצת הביטחון של האו״ם אין משמעות, הם יכולים להחליט שהירח עשוי מגבינה ועדיין ההחלטה הזו תהיה תקפה יותר מהחלטה על קיומה של מדינה פלסטינית. לעומת זאת, אם וכאשר יעלו החלטות להטיל סנקציות (חלקיות או מלאות) על ישראל וארה״ב לא תהיה שם עם וטו (הימנעות זה לא מספיק) הרי שמדובר על אופרה אחרת לגמרי. לבינתיים זה נראה לא מתקבל על הדעת אבל הכיוון הכללי של האלקטורט האמריקאי הוא הפוך לזה בישראל. סנדרס לא הגיע לאיפא״ק כי ידע שאין לו מה לחפש שם, בסיס התמיכה שלו שמייצג כ-40% מהמפלגה הדמוקרטית לא רצה שהוא יגיע לנאום. התעקשות הממשלה להדגיש דווקא את המחלוקות ביחסים עם גורמים שונים בארה״ב יוצרת אויבים ולא חברים. קואליצה של אויבי ישראל הישנים והחדשים היא איום ממשי. אם ניקח את האנטישמים הקלאסיים, מהסוג שקוראים לאנשים ללכת לאושוויץ בעצרות של טראמפ, ונוסיף להם את האנטי-ישראלים מהמחנה של סנדרס (שיש בהם יהודים לא מעטים) הרי שיש סיבה לדאגה. לא סביר שאובמה יעשה צעד שיפגע בסיכויים של קלינטון להיבחר ולכן החלטה במועבי״ט תתקבל רק בנובמבר או דצמבר וסביר להניח שהיא לא תהיה דרמטית. הכרה במדינה פלסטינית זה רחוק מדי וחסר תועלת, לעומת זאת, החלטה שמקבעת את פתרון שתי המדינות יכולה לעבור בקונצנזוס - חסר תועל גם כן אבל על פניו לא חורג ממה שממשלת ישראל מצהירה. לתשומת לבך, עברה השבוע החלטה שמגנה את ההתנחלויות במועצת זכויות האדם של האו״ם. לא היו מדינות שהתנגדו להחלטה ואילולא ההתעקשות הפלסטינית על הרכבת רשימת חברות הקשורות להתנחלויות 15 המדינות שנמנעו היו מצביעות בעד. הכיוון הכללי מאד ברור, השאלה מה עושים עם זה?
ההגיון העקום שלהם אומר להם שכך יעבירו את רוע הגזירה מהם אלינו. זה כמובן מופרך ומוכח פעם אחר פעם שההפך הוא הנכון. ככל שמתחנפים אל הערבוקים יותר כך גדלה תוקפנותם, אך מה למציאות ולהגיון בריא לעומת שחיתותם ורשעותם? אין דבר כך הם מקרבים את קיצם, ורווח והצלה יבואו דוקא מרקבונם!