|   15:07:40
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
דן מרגלית
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
אלון קוחלני
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות    יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
גאולה - רק בפעולה אנושית שמודעת שהיא כלי לקידום ישועה
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
לא ייתכן שכעבור למעלה מ-200 ימים רק אדם אחד נטל אחריות לעובדה המכאיבה והמצמררת של חדירת מאות רוצחים מעזה את גבול ישראל ללא הפרעה הקלה ביותר
מתן גולדבלט
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מגישה, עיתונאית ושחקנית
לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי
רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]
כדורסלן
דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מי ישלם מחיר הכזבים
מאת: יואב יצחק  |  30/07/2016
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
בראש ובראשונה,מוטל על שופטי
  בני בנקר   30/07/16 16:36
העליון לבצע את עבודתם ביעילות ובזמן סביר. מישהו יכול להזכיר לי כמה זמן משהים שופטי העליון את פסיקתם בערעורי אולמרט ? אולי הם מחכים למותו בשיבה טובה ? אולי הם מתכוננים לקבל את ערעוריו כי "נגרמו לו עינויי דין, עקב ההשהיה הגדולה של פרסום ההחלטה של העליון" ?
כתוב תגובה ל- בני בנקר
2
טלנסקי
  הצדקנית   30/07/16 17:27
שופטי בית הדין העליון אוהבים לדחות את החלטתם- הם מתערבים מה נכתב בספר לימוד אזרחות ו בגצים של חברי כנסת מתוסכלים . מתי כבר תינתן ההחלטה בתיקו של הנדון אהוד אולמרט בתיק טלנסקי ?
כתוב תגובה ל- הצדקנית
3
חובת העיתונאי לציין שמות
  לא מושלם   30/07/16 18:03
יש שמות אחרי העוולות שמציין העיתונאי. חובתו לפרסם את כל שמות החוקרים והפרקליטים שניהלו את התיק הזה. לא צריך ליפול לדיווח שעלול להוביל למשפטי הוצאת דיבה .ניתן פשוט לפרסם רשימת שמות ומה היה תפקידו הרשמי של כל אחד
כתוב תגובה ל- לא מושלם
4
פרוטוקולים אינם רושמים כחוק
  סל   30/07/16 19:00
אפילו פרוטוקולים אינם רושמים כמתבקש מהחוק.
בית המשפט העליון
רק מתי מעט פונים אל בית המשפט העליון אלו הם החושבים שיש להם סיכוי על פי רוב אלו הבטוחים בצדקתם וסביר שרבים מהם אכן חפים, מתוכם עוד פחות מורשים להגיש ערעור. עם זאת יחס הזיכויים/הרשעות בבית המשפט העליון הינו זהה, על כל אלף נאשמים אחד מזוכה! מכאן שאחוז החפים המורשעים הינו גבוה אף יותר.המסקנה שבמונחי בית המשפט, אין ריבוי ההרשאות נובע מקילקולים במערכת אלא זוהי מדיניות, אלו הם ציפיות מטעם בית המשפט העליון מהשופטים. מדיניות ההרשעה בכל מחיר היא הנורמה וחזקת חפות אינה אלא מס שפתיים, שכן הנעשה בפועל הינו ההפך מהמוצהר, זוהי הונאת הציבור.

על פי חוק בתי המשפט תשמ"ד-1984סעיף 68א רישום פרוטוקולים הינו חובה, על הפרוטוקולים לשקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון. החוק מתייחס מפורשות גם לבית המשפט העליון. לפרוטוקול דיון בבית משפט יש מעמד ראייתי על פי חוק הראיות, ולכתיבתו חשיבות מכרעת למטרות בקרה שקיפות זרימת מידע וביקורת ציבורית.מתברר כי בבית המשפט העליון לא נרשמו פרוטוקולים! כיון שראה עצמו פטור מחובה זו. התבצעה שם רק הקלדה חלקית שלדברי והשופטים אין לה תוקף מחייב. המדהים הוא שדבר זה לא נודע. כאשר חלק מדיון משפטי שודר בטלוזיה, היה זה כאשר התדינו תושבי חוץ והשידור הועבר למדינות חוץ, הראו קצרניות מקלידות במכונת קצרנות – גם מכשיר כזה קיים. כך הציבור התרשם שבבית המשפט העליון הכל מתנהל על פי כל הכללים. עובדת אי ניהול פרוטוקולים בבית המשפט העליון, נחשפה רק בעקבות עתירה לבג"ץ מטעם "התנועה להגינות שלטונית" אשר דרשה מבית-המשפט העליון לנהל פרוטוקולים של הדיונים כבכל הערכאות המשפטיות האחרות בארץ וגם בכל גוף צבורי מתוקן. בית המשפט העליון כמובן התנגד. בית המשפט העליון, כידוע, אינו מנהל פרוטוקולים. הוא שוכר קלדניות ומוציא עליהן מכספי משלם-המסים, אבל הדמיון בין מה שהן עושות לבית מה שנאמר והתרחש בדיון המשפטי הוא מקרי ביותר., שופטי בית המשפט העליון אומרים שה"פרוטוקול" "אינו מחייב". אין בידם לקבל את בקשת סיפוק הנוסח המלא של הדיונים, הואיל והרישומים הנערכים על ידי הקלדנית אינם מהווים פרוטוקול הדיון ואינם מהווים נוסח מחייב ומשקף שלו. ---------------

אי לכך העבירה הכנסת חוק חדש המחייב רישום פרוטוקול אשר ישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, לרבות שאלות והערות של בית המשפט. בית המשפט זוכה ליחס מיוחד, הוא איננו ממלא אחר הוראות החוק ואף מודיע על התנגדותו, כתגובה אין כל סנקציה נגדו ובמקום זאת נחקק חוק נוסף. כמו כן כדי לשכנע את בית המשפט העליון נאמר שהחוק שאושר "מקדם את עקרון השקיפות ויתרום לאמון הציבור ברשות השופטת". יש להחמיא לאגו של השופטים כדי שיואילו לקיים את החוק.

אחוז ההרשעות השואף ל 100% וחוסר ניהול פרוטוקול מעידים על כך שבית המשפט העליון נוקט באותן שיטות, רושם רק מה שנוח לו. מבחינת התוצאה. לא יפלא שבית המשפט העליון דוחה את רוב בקשות פסילת שופטים היות ומבחינתו קביעת דעה מראש החלטה על הרשעה היא הדבר הרצוי. על כך כמובן אין בית המשפט העליון מצהיר ועובדה זו אינה מתפרסמת. לא יפלא איפה גם התנגדותו לכל אמצעי בקרה עליו ועל בית המשפט בכלל. כך התנגד אהרון ברק להקמת נציבות תלונות אך לבסוף הסכים בתנאי שהנציב יהיה שופט בית משפט עליון בדימוס שפרושו שבית המשפט ממשיך להיות מבוקר אך ורק על ידי עצמו על פי רצונותיו ולא על פי מחויבות כלשהי לציבור. אי רצונו של הנציב אליעזר גולדברג לחקור באמת כל היבט פלילי של שופט תוך כדי שפיטה מעיד כאלף עד
כתוב תגובה ל- סל
5
המשך...פרוטוקולים אינם רושמים.
  סל   30/07/16 20:49
אי רצונו של הנציב אליעזר גולדברג לחקור באמת כל היבט פלילי של שופט תוך כדי שפיטה מעיד כאלף עדים על הלוך הרוחות ממנו הגיע. מסיבה זו שופט עליון או כל שופט הינו האדם הבלתי מתאים ביותר לתפקיד זה. שר המשפטים דאז - לפיד ציית לכל הוראה של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק. באותה רוח נציב תלונות הציבור על שופטים טוען שהכנסת איננה מוסמכת להורות לו מה לבדוק אלא רק להמליץ ורק בידיו ההחלטה מה ואיך לבדוק. לפי כך הנציב הוא הקובע מהן נורמות תפקודו ולכן גם אין איש מוסמך לפטרו
כתוב תגובה ל- סל
6
נראה שיש פה אי הבנה ביחס
  לבית המשפט העליון   30/07/16 21:40
השופטים בבית המשפט העליון לא רוצים לשמש בית משפט לערעורים למרות שזה תפקידם. הם רוצים להיות בית משפט לחוקה שאיננה. לכן הם מעוניינים לדון בכול בג"צ פוליטי או ערכי וכול החלטה בנושא של עירעור נמשכת שנים כדי לשכנע את כולם שכדי לבצע את השינוי שהם רוצים.
כתוב תגובה ל- לבית המשפט העליון
אתה טועה,ראית באיזה מהירות
  בני בנקר   30/07/16 23:39
הם פרסמו את פסק הדין בערעור אולמרט ? סליחה,התבלבלתי,לא פרסמו,הם היו עסוקים בהחלטה שלהם,חסרת כל בסיס חוקי,על מתווה הגז. נראה שבעליון חושבים שהשמש זורחת ממקום מסוים בגופם,אחרי הכל,הם עומדים בכל במבחני הסבירות,המידתיות,אמת לשעתה ומסה קריטית של ראיות בכל פסיקותיהם...
כתוב תגובה ל- בני בנקר
7
זיכרו את פרשת פינטו
  אבנער   31/07/16 00:17
אחרי שהעורך של האתר התגלה כשבוי של הנוכל פינטו, מה עוד אפשר לחכות מיואב? תסתכלו איך רשימת הנוכלים הופכת לגיבורי האתר גולת כמעט ככל יום. פשוט לא להאמין... מה קורה מאחורי הקלעים?
כתוב תגובה ל- אבנער
8
המע' המשפטית מפיצי מחלה ממארת
  ק"ב   31/07/16 07:16
כאשר חוקר בכיר במשטרה עושה יד אחת עם עו"ד פרטי (פישר) ועם עו"ד מהפרקליטות (רות דוד), ומפילים בזה אחר זה אנשים לתוך התופת של אישומים פליליים... // כאשר שופטת במחוזי (אלשיך) מזייפת פרוטוקולים של בית משפט כדי להתנכל לעו"ד המופיע בפניה.... // כאשר בית משפט מחוזי מזכה את אולמרט מאישומים ואח"כ העליון הופך ההחלטה (לא, אין במחוזי תום לב!)... // ועוד כהנה וכהנה. בתי המשפט מהווים מפיצי מחלה ממארת, ועל הכנסת ישראל להשתמש בכימותרפיה/הקרנות/ניתוחים ואולי אפילו "רפואה אלטרנטיבית", כדי למגר המחלה
כתוב תגובה ל- ק"ב
9
הסתרת חומרים בפרקליטות
  מעשה קבוע !   31/07/16 07:40
לא פעם ראשונה שמתברר שהפרקליטות מסתירה מנאשמים חומרים - כולל במקרים באנשים נשלחו לכלא ו ואח"כ הוכח שמה שהוסתר היה יכול לזכותם (ראה פרשת מע"צ, 5 אנשים ישבו שנים בכלא והפרקליטות הסתירה החומרים שהיו בידיה ושהוכיחו שאינם מעורבים כלל בהצתות). אנו כבר יודעים שהפרקליטות כופה על עובדי מדינה לשנות עדותם ותצהיריהם (המכון הפתולוגי) ואנו יודעים שאיש בפרקליטות מעולם לא ניזוק מזה שעבר על החוק. אז מספיק עם התמימות והגיע הזמן לדרוש מהח"כים שלנו (כל אחד מול מי שהוא מכיר) לחוקק שאם נתגלה שהוסתרו חומרי חקירה מנאשם הוא יזוכה אוטומטית (ואם ישב בכלא יקבל גם פיצויים), והפרקליטים שהיו מעורבים בהסתרת החומר יפוטרו לאלתר ויועמדו לדין על שיבוש הליכי משפט. אנו הציבור, ואנו יכולים להכתיב את החוקים תחתם נחיה.
כתוב תגובה ל- מעשה קבוע !
הפרקליטות דורסנית ועריצה1
  טנא   31/07/16 19:49
דמוקרטיה פירושה המילולי שלטון העם. האמצעי לדמוקרטיה ריבון המורכב מנציגים נבחרים ואלו מחוקקים מטעמו לטעמו והעיקר למענו. בדמוקרטיה - שלטון העם מתקיים שלטון החוק המחייב את כולם, בשלטון החוק הכונה היא שעל האזרחים וכך גם על השלטון להכיר בעליונות החוק לקימו ורק לפיו לפעול. במצב של שלטון החוק מערכת החוקים מחייבת את כפיפות כולם אליה, את האזרחים וכמותם גם את הרשויות. לאזרחים מותר הכל להוציא מה שאיננו חוקי לרשויות והממלאים תפקיד בהן ככאלה, מותר להם רק מה שכתוב בחוק. עליונות החוק היא המעניקה לאנשים ביטחון חירות ושאר שירותים. במדינה דמוקרטית חייב להתקיים שויון בפני החוק.

זהו המצב התקין. אלא שבישראל רשויות החוק החליטו שדמוקרטיה פרושה לא שלטון העם אלא רק "שלטון החוק" ובשל הכוח הרב הניתן להן אף הרחיקו לכת והחליטו שהן עצמן החוק! רשויות החוק רואות את עצמן כחוק בהתגלמותו ומזהות את שלטונן עם "שלטון החוק". לכן על פי התפישה הרודנית של רשויות אכיפת החוק ועמן חסידיהם – חלק לא מבוטל בעם, רשויות החוק הן עצמן החוק ולכן => הן "ה" דמוקרטיה" על כן => דמוקרטיה הינה שלטון ללא מיצרים שלהן => מכאן שכל פיקוח עליהן ודרישה מהן לנהוג על פי החוק, הינו => פגיעה בשלטונן המוחלט ומכאן => פגיעה ב"שלטון החוק" על כן גם => פגיעה בדמוקרטיה. רשויות החוק וחסידיהן השוטים מזהירים שאסור "להפריע" לפרקליטות, אסור לפקח עליה כיון שזו "פגיעה אנושה בדמוקרטיה"
שלטון החוק פירושו שגם על הרשויות לנהוג לפי החוק אך החוק איננו מופעל לגביהן. הפרקליטות מעולם לא רשמה כתב אישום נגד חוקרי משטרה אשר זיופים רבים וגלויים לה – מי שיודע אחרת שיקום! במקום זאת הפרקליטות משלימה את רמאויות המשטרה מסתירה את הביכול הראיות שניכר בהן מייד שהן מזוייפות ומציגה את אותן כביכול ראיות שהזיוף בהן אינו גלוי כל כך. בכך הפרקליטות נוטלת חלק במעשים הפליליים ומוסיפה את שלה. הפרקליטות משמיעה חזור והשמע את הביטוי "שלטון החוק" - הכל נעשה בשם "שלטון החוק" ועוד מזהירים אותנו הציבור מפני אנרכיה. לכן קידום "השגים" – כמו הרשעות שוא שהרשויות עצמן הציבו גם אם מנוגדות לחוק, הוא בעינהן קידום שלטון החוק. רשויות החוק ובעלי התפקידים בהן רואים את עצמם כבעלי סמכות כפיה על אזרחים אך לא כמחויבים הם עצמם לנהוג לפי החוק. כל דרך כשרה לכך כולל פריעת חוקים. האנרכיה הינה לא אחרת מאשר רשויות האכיפה ובתוכן לפרקליטות חלק מכובד מאוד. כיון שהפרקליטות איננה משתדלת לשמור על החוק, עבריינות שלטונית נעשית כדבר שבשגרה כשרשויות החוק העברניות מחפות זו על זו, הכל בשם "שלטון החוק".

לרשות הפרקליטות עומדת המשטרה אשר מוסרת לה את כל חומר החקירה. הפרקליטות יכולה להורות למשטרה להשלים חקירה, היא יכולה לחקור לודא בעצמה, להחליט לסגור תיק או להגיש כתב אישום. לאזרח/נאשם לא עומדת לרשותו המשטרה כדי שיורה לה להשלים חקירה או לעין מחדש במסקנותיה. אין לו יכולת לחקור בעצמו והוא חייב להסתמך על מה שפרקליטות מואילה למסור לו. מה עוד שמסקנותיו לא מתקבלות בפרקליטות או בבית המשפט. כל זאת למרות שלכל נאשם חייבת להנתן זכות הגנה ולכן זכות לעין ולהעתיק את חומר החקירה.
כתוב תגובה ל- טנא
הפרקליטות דורסנית ועריצה2
  טנא   31/07/16 19:58
לשון החוק לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי:
" 74. עיון בחומר החקירה [67] [תיקון: תשנ"ה, תש"ע(2)]
(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו.
(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו".

לנאשמים רבים הפרקליטות בניגוד לחוק מסרבת לאפשר לעין ולצלם את חומר החקירה. סנגורים הבאים לקבל את חומר החקירה מנועים לפי כללי האתיקה אותם קבעה לשכת עורי הדין, לצלם לוידאו וכך לתעד את התנהגות הפרקליטים. הפרקליטות מסתירה חומרי חקירה בתירוצי תקלות מסוגים שונים. פרקליטים רבים אינם מוסרים את כל החומר לנאשמים בטענה שהחומר שלא נמסר אינו קשור להרשעתם...כלומר החומר הוא דוקא לטובת הנאשם. זו גישתם במקום להתיחס אל כל החומר כדי להגיע לאמת גם אם הוא מוביל למסקנה שאין אשמה ואין הצדקה לכתב אישום. הם מנסים בכל דרך להשיג הרשעה, ומונעים מנאשמים הגנה לצורך זיכויים.

הפרקליטות זוכה לגיבוי בית המשפט, מחומר זה באים רוב השופטים ואם לא, הם מגיעים מהתביעה המשטרתית שהיא אף גרועה בהרבה מהפרקליטות [שופטים פליליים אחרים מגיעים מעריכת דין אזרחית, אין להם מושג בפלילים והם מסתגלים למקובל – הכל כדי להרשיע]. על כן לא כל השופטים נענים לבקשת הנאשמים לאפשר להשלים את החומר החסר. למרות שהמונח "חומר חקירה" הינו רחב שופטים יוצאי תביעה כמו מרים נאור טוענים כי "חייבת ההגנה להסתפק בהערכת הפרקליטות שאין בכוחם של הפרטים האמורים לסייע לה" וכן "נקודת המוצא היא "שפרקליטים ממלאים את תפקידם בנאמנות בהגינות ובמיומנות מקצועית", על ההגנה לקבל את קביעתם. השאלה היא למי התביעה נאמנה? זה בניגוד לחוק! וכמו גישת הפרקליטות שופטים טענו שאין לכלול כ"חומר החקירה " ראיות ששיכותן לתביעה רחוקה ושולית. זה מנוגד לכל התיחסות רצינית להוכחות לגביהן כל דבר הינו חשוב ואין לדעת מראש איזה חומר יכול להפריך אשמה ולהוכיח חפות ותכופות לכן נפסל. זוהי גישה בלתי אנושית המעצימה רק את מוסדות המדינה על חשבון האנשים, והיא מנוגדת להתימרות השופטים לדמוקרטיות לעצמאות ואוביטיביות שיפוטית שהיא התכונה החשובה ביותר אצל שופט – גישה זו נקראת פשיסטית. כך עצם הזכות לקבל ולעין בחומר החקירה הוגבלה ביותר בדלת צדדית עד לביטול ערך. בשלב מאוחר יותר שפיטה אמנם החליטה על הקלה והרחבה של הפירוש למונח חומר חקירה וקבעה כי גילוי האמת העובדתית הינה ממטרות העל במשפט הפלילי. בית המשפט קבע: "..אל לתביעה להפעיל שיקול-דעת במה ראוי לו לסניגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא, ויש להשאיר לו אפשרות להיזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על-פי שיקול דעתו המקצועי". זאת ועוד נקבע כי : "אין חקר לתבונת סניגור מוכשר ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא בפניו". אלא שיחד עם זאת מייד "כאיזון" סייגו קביעתם בצורך ביסוד עובדתי ממשי כי חומר מסויים יסייע להגנה."ובלבד שקיים יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו". באם הנאשם אינו מצליח להוכיח זאת, בית המשפט קובע כי החומר אינו להגנתו! השאלה כיצד יכולה ההגנה להוכיח אם לא ראתה את החומר? שהרי רק לאחר שרואים ולומדים את החומר יודעים מה יש בו!
כתוב תגובה ל- טנא
הפרקליטות דורסנית ועריצה3
  טנא   31/07/16 20:05
בעוד שרשמית או תאורטית לנאשם זכות לעין בחומר החקירה, ולהציגה בבית המשפט, תובעים רבים מביעים התנגדות בטענות שונות ומשונות. כך לחוק האוסר על התביעה להתערב באופן ההגנה, נלקחת מהנאשם הזקוק להוכחות לזיכויו - אכן נאשמים זקוקים להוכחות לחפותם, הזכות להציג זאת בבית המשפט. נאשם חף יודע שהוא חף והוא לעיתים גם יודע שקיימות הוכחות לחפותו, אך התובע יכול בכל תירוץ לסרב ובית המשפט הרואה עין בעין עם התביעה אינו מתערב!

תודות ליחסי הציבור וחסידיהן של הרשויות המדגישות את היותן אחראיות ל"שלטון החוק" אזרחים רבים אינם מודעים לעובדות אלו ואינם יכולים לחזות את התנהלותן והם מתודעים לה כמו אל רעם ביום בהיר. הפרקליטות פעם אחר פעם מוכיחה את חוסר עצמאותה וחוסר מקצועיותה בעשותה בדיוק את מה שמהשטרה מצפה ממנה בחפותה על פשעי המשטרה.
כתוב תגובה ל- טנא
10
מאד מעניין, יש לבדוק לעומק
  לדייק בפרטים   2/08/16 13:59
כתוב תגובה ל- לדייק בפרטים
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il