|
|
|
אלי אלון
חרפת השירותים הציבוריים בתחנות האוטובוסים המרכזיות נמשכת שנים  בעלי התחנות המרכזיות הם בעלי ממון הנהנים מקניות של אלפים הפוקדים את התחנות ומצופה מהם לדאוג לניקיונם ולאספקת נירות ט...
|
|
|
|
|
יואב יצחק
חקירה שהתקיימה בישראל נגד גרטלר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד שנתן שוחד לדנינו ולגורמים נוספים, הסתיימה בלא כלום, לאחר שלא נמצאו ראיות; כך גם חקירה שהתקיימה ע"י FBI בחשד לשוחד בקונגו ...
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
בעבר היו מי שטענו שעלילות "קשר ומסתורין" אינם חומר קריאה איכותי אני חולק על כך וסבור שהמציאות עולה על כל דימיון ודמיון פורה רק מעשיר את הבנת מורכבותה ותדיר מבהיר מאורעות שלכאורה ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ישראל תוקפת בזעיר אנפין, אבל כדי לא להכעיס את האמריקנים נמנעת או מסתייגת מהפעלת חיל-האוויר התוצאה היא עם פוטנציאל לאסון
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
א. וינשטיין |
|
4/09/16 14:17
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
4/09/16 21:02
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אביטל |
|
6/09/16 01:08
|
|
|
|
|
|
המאמר מרתק ובעייני יורד לשורש העניינים. אני נוטה להסכים שתפיסת עולם אוטופית,אולי אופטימית מדי,אולי מאמינה באדם מדי-היא אחת הסיבות שנעוצות בבסיס למשברים.
אבל.. יש לי קושי עם תפיסת העולם שתולה שוב ושוב את האשמה במערב. ככל שאני יודעת,במערב הביא איתו למזרח התיכון ולאפריקה לא רק ניצול אלא גם בתי-ספר,חינוך לילדות ולנשים,תשתיות מתקדמות הרבה יותר,בתי חולים ורפואה מתקדמת,תרבות ועוד ועוד.בזכות הקולוניאליזם סבתי בלוב זכתה לחינוך איטלקי מעולה. אני מתקשה להאמין שהיתה חוסכת מפיה ושולחת את אבי ללמוד הנדסה לולא היסודות התרבותיים שאפשר לה המפגש עם תרבות המערב בתוככי לוב. כך גם סבתי בתוניס-שהכיבוש הצרפתי האכזר איפשר לה להעניק השכלה לבנותיה-דבר חסר סיכוי לפני בוא הצרפתים.
מרגיז אותי שבמקום לדבר על האחריות שיש על התרבות המוסלמית ו/או השבטית באפריקה ובמזרח התיכון-לאלימות המשתוללת ולחוסר היציבות-שוב מאשימים את המערב. במקום שהמקומיים יעשו חשבון נפש-מה בתרבות שלהם מכשיל אותם וגורם להם לאומללות-הם צועקים על האשם התמידי-המערב. שבסהכ הועיל והעניק להם יותר מאשר הדיקטטורים המקומיים. אני לא מצפה באמת שאפריקה תצליח להושיע את עצמה. חשבון נפש לא באמת יועיל.
כן יועיל שהמערב יקח הנהגה ויעשה סדר. אבל בשביל זה המערב זקוק לבטחון עצמי. משאב שנשחק.. גם בגלל ההאשמות האלה שמפילות עליו את האחריות בכשלים של התרבית האפריקנית והמוסלמית. אם בסוף הוא יוצא תמיד אשם,המסקנה היא שעדיף לא להתערב יותר מדי. והנה חזרנו לנקודת ההתחלה של המאמר..
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביטל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
7/09/16 08:40
|
|
|
|
|
|
שאלות טובות שאלת וקשה לענות עליהן בקצרה. אנסה, אולם תצטרכי להתאזר בסבלנות.
אני מודע לטיעונים שאת מעלה, אולם בכל זאת סבור שמוקדי הבעיות נמצאים במערב הקולוניאלי לשעבר ולא בקולוניות עצמן. עם זאת, אינני מעמיד את ארה"ב ואירופה המערבית, בעיקר בריטניה וצרפת בשורה אחת; ארה"ב לא הייתה מדינה קולוניאלית, אבל גם לא עשתה מאמצים רציניים לנצל את מעמדה העולמי, במיוחד אחרי מלחמת העולם ה-2, בכדי לתקן קלקולים שמקורם בעידן הקולוניאלי ואת השלכותיהם אנו רואים יותר ויותר אחרי מלחמת העולם ה-2, ולמעשה תום העידן הקולוניאלי הפעיל.
עמדתי נגזרת מסיבות רבות, ואנסה לדון כאן באחדות מהן, שאותן אני רואה כעיקריות.
מבחן ראשון לדידי הוא שאלת המאזן בין ניצול הקולוניות על ידי שליטיהן לבין קידומן בימי הממשל הקולוניאלי. ממשל זה פעל בראש וראשונה להפיכת השטחים שכבש לאזורי-שליטה נספחים למדינה-האם, הכובשת. יישוב הטריטוריות החדשות על ידי יוצאי מדינת-האם או מדינות נכבשות אחרות (למשל: הודים באפריקה הדרומית) בוצע על ידי השלטון הכובש לצורך צרכיו הוא – שליטה על השטחים וניצולם. על-ידי-כך, התאפשר ניצול השטחים החדשים כמקור לחומרי גלם זולים, שווקים פוטנציאליים למוצרים זולים, גיוס ידיים עובדות זולות, חקלאות זולה נקודות אחיזה אסטרטגיות ועוד. פיתוח הטריטוריות הקולוניאליות נעשה בראש וראשונה לטובת המתיישבים החדשים, לצרכי שליטה ותנועה ומטעמים אסטרטגיים. הדבר לא נעשה מתוך תכנון-אב שמטרתו לטפח, לשפר ולקדם את הקולוניה ככזו, ומתוך דאגה לילידי המקום. השיקול האגואיסטי היה דומיננטי בהחלטות מה לפתח, לבנות או לסלול וכזה היה גם פיתוח המשאב האנושי המקומי – שליטה, גיוס עובדים, גיוס חיילים וכו'.
כאשר הבינו המקומיים שהם מנוצלים לרעה וקלטו את השפעת המגמה האנטי-קולוניאלית העולמית, החלו בפעילות מחתרתית ואחרת נגד השלטון. השלטון שנתקל בקשיים ונאלץ לשלם מחירים הולכים וגדלים על המשך ההחזקה בטריטוריות הכבושות, לא הסס לעזוב את המקום, כשהוא מפקיר כמעט הכול מאחוריו. בדרך כלל לא עשה שום מאמץ רציני לבצע העברת שלטון מסודרת והותיר את הטריטוריה בתוהו ובוהו שלטוני, כלכלי ואירגוני, מופקר למאבקי כוח מקומיים, טרור ומלחמות אזרחים, או הפיכות צבאיות. מהפך זה בהוויה המקומית הוכיח עד כמה דומיננטית הייתה האחיזה של מדינת-האם הקולוניאלית ועד כמה שטחית ורופפת הייתה היכולת המקומית להיכנס לנעלי השליטים לשעבר.
מבחן נוסף קשור בכך שגם אותו מיעוט מקומי שלמד השתלם רכש השכלה או מקצוע ויכולת ביצוע טובה למדי, מצא עצמו עם עזיבת הקולוניאליסטים בכאוס, שבו כל יכולותיו התמוססו בחוסר הארגון והשליטה החדשים. מהיותו סמוך על שולחן הממשל הקולוניאלי, החליט עד מהרה לעזוב ולעבור למדינת-האם הקודמת, נענה בחיוב ודלל בעזיבתו עוד יותר את היכולות המקומיות. גם לכך לא הקדישו הקולוניאליסטים לשעבר תשומת-לב ראויה.
זאת ועוד, המשך ניצול אוצרות הטבע והנכסים של הקולוניות נמשכו גם לאחר הסיום הרשמי של הממשל הישן, אשר עשה כל שלאל ידו בכדי להבטיח שניצול זה יהיה מקיף, מוגן וארוך טווח ככל האפשר. דוגמאות בולטות לכך ראינו למשל במדינות הנפט במפרץ הפרסי שהיו ברובן תחת שלטון בריטי שבחלקו הוחלף ע"י "שלטון כלכלי" אמריקני, מתוך שיתוף פעולה מופתי עם הבריטים.
רמת ההשקעות של הקולוניאליסטים בקולוניות נפלה בכמה רמות מהיקף העושר שהופק מהן. מעולם לא ראו הקולוניאליסטים את עצמם חייבים בדיעבד סיוע ממשי
לקולוניות שנטשו, בכדי לסייע להן לשקם עצמן ולהקל על תהליכי הטרנספורמציה הפנימיים (כדוגמא ניתן להתב
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
|