|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם  נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אזרח תמים |
|
15/11/16 11:13
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
נתין |
|
15/11/16 11:48
|
|
|
|
|
|
ע"י ועדת איתור שבה הנבחרים הם במיעוט, שאין לממשלה ולרה"מ אפשרות להיפטר מיועץ כזה? אם כך הוא לא רק עולה על נשיא ביה"מ העליון מכמה בחינות, אלא שהוא ממש מלאך עליון.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נתין
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
ישע |
|
15/11/16 11:52
|
|
|
|
|
|
רוצה להיות שופט ב עליון יש מחיר ו יש תמורה הבוי לבושה העם נפל קורבן ל רודפי בצע ושררה בלי בושה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישע
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שפוי |
|
15/11/16 11:52
|
|
|
|
|
|
עוד פעם איתמר לוין תוקף את בג"ץ, כנראה שנאתו עמוקה...
ציטוט: "ק היועץ המשפטי לממשלה יחליט מהי פרשנותו של החוק, השרים חייבים להישמע לו ורק בית המשפט יכול לפסוק אחר. נו, אז נלך לבית המשפט. ברון אכן אומרת, שהחלטותיו של היועץ בתפקידו כיועץ כפופות לביקורת שיפוטית. אבל האם מישהו זוכר מתי קרה שבג"ץ התערב בחוות דעת שכזו? כלומר: זה תיאורטי בלבד."
השרים חייבים להישמע לו?? לא. שרים פעלו ופועלים בניגוד לפרשנותו, ולא זכור לי כי מי מהם "נענש" על כך.
ופרשנות חוק משתנה ממשפטן אחד לרעהו, ולכן נקבע כי פרשנות היועץ היא הקובעת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפוי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
באום |
|
15/11/16 12:26
|
|
|
|
|
|
שבמערכת שהיועץ קשור בעבותות פלדה לבג"צ,אין ביכולתו של היועץ לתת פרשנות שאינה נוחה לבג"צ(זה לא יעבור בבג"צ,מוכר?),כל הליכה להליך משפטי בינו לבין השרים תוצאותיו ידועות מראש כי היועץ ובג"צ חד הם,וגם מערכת שיש בה כל הזמן מלחמות בין היועץ לשרים ממילא לא בריאה,לא מתפקדת כמו שצריך ודברים נגררים במשך שנים.אגב,מדובר על כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה שלמעשה יכולים לעכב הליכים בלי סוף כי הפרשנות שלהם לחוק באה מבית מדרש מסוים שלא נותן להכניס אנשים מבית מדרש אחר.הכל קשור בהכל.בקיצור,מתחייב שינוי מהותי.אני מקנא באמריקה,נבחר נשיא על ידי העם,תוך שניה הוא ממנה אנשים משלו,אף אחד לא מגיש בג"צ,לא עומד לו יועץ משפטי על הראש,אין ישיבות אין סופיות,אין רביב דרוקר ,יש שקט תעשיתי ואפשר להתחיל לעבוד.העם בחר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ר.א. |
|
15/11/16 12:52
|
|
|
|
|
|
בחר להיכנע לשיטה הקיימת,ע"י כך שמשתתף בבחירות שבהן המועמדים מלכתחילה לא נבחרו על ידו, והוא נאלץ לבחור את מי שאורן-חזנים בחרו עבורו.הוא בוחר במי שידוע מראש שלא יקיים הבטחותיו מלפני הבחירות. ראה בגין/רבין/שרון/נתניהו.העם משתתף בהצגה הדמוקרטית כי "אין שיטה יותר טובה". העם משתתף בבחירתם של אלה שנכנעים למערכת משפח, לגנרלים, לאסא-כשרים, ובידיעה ברורה שלא הנבחרים קובעים. אז "מגיע לו, לעם". הגיע הזמן שיחרים את הבחירות. זאת תהיה הצבעת אי אמון בשיטה ש"אין טובה ממנה", אבל עדיין אפשר לפחות לא לתמוך בה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ר.א.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
באום |
|
15/11/16 14:16
|
|
|
|
|
|
מחרים את הבחירות,שיחרים את התקשורת .הרבה יותר פשוט ויתכן שאחרי זה כבר לא יצטרכו להחרים את הבחירות.התקשורת היא למעשה המתווך בין כל הזרועות והיא מעבירה את המידע.כיוון שהיא נוטה לצד אחד מסוים,המידע מעוות.התקשורת מחזיקה מעמד רק בגלל הכסף של הפרסומות שמיועדות לאנשים שלא מסכימים עם דרכה של התקשורת אבל בכל זאת צופים בה ואגב כך,משלמים לה.כלומר,הציבור,ברובו,משלם והרבה על מוצר שהוא לא אוהב ומזיק לו.זה אבסורד.חרם על תקשורת השמאל מצד כל הימין,יביא להתמוטטות מיידית של אותם ערוצי רדיו וטלוויזיה שיפסיקו לקבל כסף על פרסומות ויווצר מצב שהמידע שינוע בשטח,יהיה יותר הוגן.אז גם בג"צ יתיישר לפי רצון העם כי לא תיהיה לו את התמיכה של התקשורת וכבר לא יהיה לו את רביב דרוקר ככלב התקיפה נגד נתניהו,למשל.דרוקר יאלץ למצוא עבודה מכובדת אחרת.אגב,מנסיון אישי,חרם על תקשורת השמאל מביא רק דברים טובים לבן אדם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
15/11/16 19:05
|
|
|
|
|
|
כי לך בכלל לא אכפת מכלום, העיקר שלא הצבעת בעד מפלגה שלא עושה בדיוק(!) את מה שאת רוצה. כשיש אפשרות לבחור בין מחבלים מתאבדים שיתפוצצו כל יומיים ברחובות, לבין סכינאים שיתנפלו על יהודי פעם בשבוע, לך לא אכפת. כשיש אפשרות לבחור בין התנתקות מורחבת שתחריב את בתיהם וחייהם של עשרות אלפי בני אדם, לבין ממשלה שלכל היותר תהרוס כמה בתים בעמונה, לך לא אכפת. כי את לא תצביעי בעד ממשלה שמחריבה בתים בעמונה. לא ולא! איזה מזל שלא כל הימנים כמוך, כי מי יודע כמה עוד אנשים היו מתים פה לו כל הזמן היה שולט פה השמאל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ר.א. |
|
16/11/16 08:32
|
|
|
|
|
|
גב' נאור, מר מנדלבליט, גנרל איזנקוט, אסא כשר. מזל שיש לנו רק "טרור יחידים" ולא הרבה מידי טילים על עוטף עזה. יותר טוב מאוטובוסים מתפוצצים בת"א.
מזל שממשלת הימין מספקת לרוצח מחמוד עבאס את כל האמצעים לרצח ולהסתה- נשק, ממון, חשמל חינם, שרתי אינטרנט, תחנות מימסר- אחרת המסיתים היו גם ביו"ש מהחמאס. מזל שכדי להרגיע את החמאס בעזה ממשלת הימין מספקת לו מלט למנהרות. בינתיים שקט (יחסית). ששש... מתכוננים למלחמה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ר.א.
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
שוחר-שלום |
|
15/11/16 12:53
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
עידןסובול |
|
15/11/16 12:57
|
|
|
|
|
זה מה שעלול לקרות כשכול הכוח נלקח בדרך של חקיקה, התקנת תקנות וכללים והוראות-שעה, על-ידי "נבחרי העם" גם אם הם עלו לשלטון בדרך דמוקרטית :
youtube.com
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עידןסובול
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
באום |
|
15/11/16 14:24
|
|
|
|
|
|
צריך לחוקק,אלה שלא נבחרו? בשביל מה ניצחתי את הבחירות,כדי שמישהו אחר יקבע את החוקים? איזונים ובלמים זה דבר אחד ושלטון המיעוט זה כבר דבר אחר.השמאל רוצה שילטון של מיעוט.כשהוא יהיה בשילטון,אם וכאשר,הוא ירצה שלטון של רוב.בכל מיקרה,אומר השמאל,אני אשלוט ותמיד יש לי את בג"צ שאני אדאג שמי שישב שם,יהיה מאנשינו.מישהו צוחק פה עלינו?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עידןסובול |
|
15/11/16 15:52
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
באום |
|
15/11/16 17:50
|
|
|
|
|
|
אבל זה לא אומר שכך הוא יראה.מעניין,אם השמאל היה בשלטון גם היית נותן את אותו הלינק שמדבר נגד שלטון הרוב או שאז היית מוצא לינק שיצדיק את שלטון הרוב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ותיק |
|
15/11/16 18:32
|
|
|
|
|
הבור והמפגר ברמות שלא יתוארו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קורא בעיון |
|
15/11/16 19:34
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
שקול |
|
15/11/16 14:24
|
|
|
|
|
הכותרת אינה נכונה. היועץ הביע את דעתו המקצועית בכנות ואני מניח שלא בלי לבטים. הוא לא איים ולא כפה דעתו . הציג את המשמעויות של צעדי הממשלה. זו לא רק זכותו ,זו חובתו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שקול
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
gadir |
|
15/11/16 15:17
|
|
|
|
|
היועמ"ש יצחק זמיר הודח/פוטר/נזרק ע"י שמיר ופרס והם אפילו לא מיצמצו . ותוך דקות ספורות הם מינו יועמ"ש חדש . יצחק זמיר כיועמ"ש התעלם מבקשת חנינה לאנשי השב"כ בפרשת קו 300 , בקשה שנבעה ממניעים בטחוניים מובהקים . גם היועמ"ש הנוכחי מתעלם מחוו"ד בטחונית של השב"כ בקשר לסכנות בטחוניות בעת פינוי עמונה .
מנדלבליט כמו זמיר (וכמו המורה הרוחני,אהרון אי-ברק)אומר בליבו "אלוקים לשלטון בחרתנו" וזו התוצאה ושכולם יקפצו ...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
gadir
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
עובד 1 |
|
15/11/16 18:08
|
|
|
|
|
|
מאמר חובה, ובעיקר נושא לדיון על השלכותיו המעשיות, מצד הרשויות המבצעות והמחוקקות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עובד 1
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
בני בנקר |
|
15/11/16 20:10
|
|
|
|
|
|
מנהיג ללא שלדים בארונו,לא יקרה דבר. נתניהו מפחד מהצל של בג"ץ.
לכל המצקצקים על "שלטון החוק" ופוליטיזציה חשוכה של מערכת המשפט: בבריטניה,היועץ המשפטי לממשלה הוא חבר פרלמנט ממפלגת השלטון. בארה"ב,התובע הראשי ושר המשפטים ממונה ע"י הנשיא ולא ע"י "וועדת איתור" שמורכבת מפקידים ממונים. שופטי העליון שם,כולל נשיא העליון,ממונים ע"י הנשיא האמריקני,כפוף לאישור הקונגרס,לא לאישור שופטי העליון המכהנים,כלומר שליטה מלאה של המערכת הפוליטית במינויים.
במילים אחרות: דמוקרטיה היא שלטון המחוקקים,שהם נבחרי העם ועל השופטים לפסוק לפי החוקים שחוקקו נבחרי הציבור. אם וכאשר החוק דורש פרשנות,על השופטים לפרשו על פי כוונת המחוקק ולא לפי גחמותיהם האישיות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
יעקב יעקב |
|
15/11/16 21:43
|
|
|
|
|
|
הכל רקוב-- צריך לעקור הכל משורש -ולהתחיל הכל מחדש-הנה מה שאומרים לנו השופטים העליונים אנחנו לא היינו צריכים להתערב במדניות של הממשלה - אילו רק - אילו הם- כלוומר הממשלה הנבחרת היו עושים כדין- לאמור: שומרים על החוק--וכאן תמון הכלב-כאן העוולות - מי קובע את החוק?- מי יוצר אותו? ומי מוציא אותו לפועל כדין שאין עליו ערעור --התשובה -היא "הם" יושבי העליונים יוצרי החוקים מתי מעט שאף אחד לא בחר בהם "הם"בחרו את עצמם מתוך עצמם בשיטה של חבר מביא חבר- הם הריבון והם החוקה - לשם השוואה בבחירות האחרונות בארצות הברית של אמריקה הציבור התבקש לבחור גם -81 נושאים (שמונים ואחד נושאים)שעליהם יש מחלוקות-והרוב קובע אלו נושאים הופכים לחוק-
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יעקב יעקב
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
שימולב |
|
15/11/16 23:12
|
|
|
|
|
|
בימים האחרונים יש מאמץ מרוכז מכל זרועות הקרן החדשה לישראל להדיח את בנימין נתניהו מהשלטון - רגע לפני שדונלד טראמפ מתחיל לשתף איתו פעולה בניסיון לחזק את המדינה היהודית, לטובת היהודים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שימולב
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
נאור... |
|
15/11/16 23:13
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
רפרך |
|
16/11/16 14:09
|
|
|
|
|
עם קום המדינה ממשלתה הזמנית של מדינת ישראל העצמאית התכונה להשאיר את הפיקוח על הליכים פליליים בידי שר המשפטים. התובע הכללי לא הוזכר כלל, דובר על תפקיד שונה - עובד מדינה שיכונה "היועץ המשפטי לממשלה", שתפקידו להגיש לממשלה על פי דרישתה חוות דעת משפטיות לא מחייבות. עם כינונה של הממשלה הקבועה רצה ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון משקל כנגד משרד המשפטים שהיה בידי שר המשפטים פנחס רוזן מהמפלגה הפרוגרסיבית. תפקידו היה לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות השלטון ליצג את המדינה בפני בית המשפט. כיום היועץ המשפטי לממשלה הוא גם התובע הכללי ומחזיק כח ריכוזי מאוד, סמכויות רחבות היקף במידה שאין כמותן במשטרים דמוקרטיים אחרים. הוא גם בעל כוח פיקוחי, הוא מבקר באם הממשלה מקיימת את החוק. בידיו סמכות להתערב בשיקול דעתן של רשויות שלטון אחרות. לבקש את יושב ראש הכנסת ליטול חסינות מחבר כנסת. השתלשלות הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי הוא ספור השתלטות בית המשפט על שתי הרשויות האחרות.
*היועץ המשפטי הראשון יעקב שמשון שפירא (1950-1948), שאף להגדיל סמכויותיו ושכנע את שר המשפטים פנחס רוזן, שעליו להעביר לידיו גם את סמכויות התביעה. בכך ממשלת ישראל העניקה סמכויות נרחבות לעובד מדינה שאינו נבחר ציבור ואינו נושא באחריות כלפי הציבור. זוהי סטיה חדה מהדגם הבריטי אותו התכונה הממשלה לשמר בו היה התובע הכללי חבר פרלמנט שנשא באחריות הציבורית הנובעת מכך. אלא שבתקופה זו עדיין היתה כפיפות וזהות שאינטרסים מוחלטת בין היועץ לממשלה לבין הממשלה אשר היתה רשאית לפטרו.
*חיים כהן (1960-1950) כיהן חודשים אחדים הן כשר המשפטים והן כיועץ המשפטי לממשלה (בטרם הורכבה הקואליציה). משאיבד את משרת שר המשפטים עקב החזרתה משיקולים קואליציונים לפנחס רוזן, ניסה להיות עצמאי ותבע את חבר הכנסת מהקואליציה מבלי להודיע על כך לממשלה. עתון הארץ – זה העתון המצדד כיום ב"שלטון החוק" של היועץ המשפטי ביקר קשות את המהלך בטענה שיש לרסן את היועץ על ידי כך שאו שיהפך לשר נושא באחריות או יהיה כפוף מוחלטות לשר המשפטים.
*גדעון האוזנר (1962-1960), דרש עצמאות מוחלטת, בלחצו קמה ב- 1962 ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון שמעון אגרנט. הועדה קבעה שהיועץ המשפטי הוא "חופשי ועצמאי" אם כי עליו להתייעץ עם שר המשפטים, במידה והשר חולק על דעתו יש לו זכות וטו וזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו של היועץ המשפטי. יחד עם זאת הועדה ניסתה לכונן את מעמדו החוקתי של היועץ המשפטי לממשלה כפקיד ציבור בעל שיקול דעת שיפוטי העומד בראש מערכת התביעה הכללית.. כאן לראשונה נקבעה הזהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כיון שלדעת הועדה או לדעתו של אגרנט, ריכוזיות זו הינה ראויה...בתור התובע הכללי עליו ליצג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק.ולעמוד בראש התביעה הכללית. בתור היעוץ המשפטי לממשלה עליו לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות הממלכתיות האחרות. כמו כן יעוץ וסיוע לממשלה בהכנת חקיקה. לדעת בית המשפט ולדעתו בלבד, על היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת והתביעה וגם היעוץ... למטרות אינטרסנטיות. הנחת היסוד המובלעת כאן היא שלמוסדות השלטוניים הנבחרים להם בלבד אינטרסים אנוכיים, משמע עניינם אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לשיטת בית המשפט משילותן של האליטות השלטוניות הנבחרות היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיים המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרך
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
רפרף |
|
16/11/16 14:17
|
|
|
|
|
כך בהקצנה עיוות את מהותה של הדמוקרטיה, בית המשפט הוא הגוף אשר מעצם הגדרתו הינו לא דמוקרטי אשר כופה את דעתו הבלעדית. תוך כדי פסילת המערכת המדינית עשה את שהוא פוסל באחרים נטל את השררה. באשר לכפל התפקידים של היועץ, משרתו של היועץ המשפטי לממשלה אינה דומה לזו של התובע הכללי במדינות בהן היא קיימת וטעות היא להשוות בינהן. התובע הכללי שם הוא אישיות פוליטית והוא חלק מהממשלה. אחריותו היא בקביעת מדיניות תביעה ולא בידיו ההחלטות חקירה והעמדה לדין של מקרים מוגדרים.
*מאיר שמגר (1975-1968), לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי. בשנת 1968 הוכנס לחוק יסוד הממשלה תיקון בו נקבע כי "שר הממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על פי אותו חוק לעובד מדינה". זמן קצר לאחר מכן, נסע שמגר בשליחות ושר המשפטים שפירא התכון כנהוג להחליפו. שמגר טען שסמכויות היועץ המשפטי לממשלה הנן "בעלות אופי שיפוטי", והשר אינו יכול ליטול אותן לעצמו. התפישה לפיה העומד בראש התביעה (כיון שהיועץ הוא גם תובע...)– שהינה צד ובעלת עניין בכל תיק פלילי גם ממלא תפקיד שיפוטי ולא תפקיד של עריכת דין, זרה להגדרה של משפט. השר שפירא ויתר על הזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו, ובכך השמיט מידיו אמצעי חשוב להבטחת הכפפותו של היועץ לממשלה. לשמגר נתאפשר להנהיג שינוי מהותי בהגדרת המשרה: לפיה היועץ הינו שופט שומר צעדי הממשלה. לפי השקפתו, היועץ המשפטי ממלא תפקיד שיפוטי ועליו להיות הפוסק שלה בענייני משפט. אם דעתו אינה נוחה מצעדי הממשלה, הרי שזכותו לסרב לייצגה או אף לשלול מעורכי הדין האחרים במשרדו רשות לעשות כן. בשל אותה תפישה החליט שעליו אף ליזום מהלכים. על כן, נהג לפרסם את חוות דעתו המשפטית, והפיצה כנורמה מחייבת. כך צבר מאות חוות דעת משפטיות המשמשים את פקידי משרד המשפטים. מעורבות היתר שלו בפיקוח על פעולותיה של הממשלה גם הובילה אותו לתחומי הפעילות העיקריים של הממשלה אלו הם דוקא התחומים הפוליטיים ובהמשך אף הדיפלומטיים ולא שיפוטיים, אשר הושא לא היה אמור לעסוק בהם, שעד אז היו סגורים בפני היועץ המשפטי אלא אם כן נדרשה חוות דעתו. דרך פעולה זו התאימה לו מבחינת העוצמה שהוא החזיק אך גם לרצון בית המשפט להשתלט על עניני המדינה, ושלתוכו הוא עתיד להשאב בתיזמון המתאים על פי שיטת הותק להיות לימים גם נשיא בית המשפט העליון.
*אהרן ברק (1978-1975) המשיך בהרחבת התפקיד. הוא נקט בהליכים הפליליים נגד כמה מן האישים בצמרת מפלגת העבודה . כך נשתרשה הדעה –שרק יועץ משפטי בלתי תלוי באמת, וחף מכל שיקול פוליטי, מסוגל להילחם בשחיתות השלטון. אותה פעולה היא תפקידו של התובע הכללי ללא כל קשר להיותו או כמוטב אי היותו יועץ משפטי. אלא שלדעת אהרון ברק, סמכותו של היועץ המשפטי הינה לפסוק מה חוקי, וגם לאכוף פסיקתו. כאשר הגיש כתב אישום נגד אישיות ציבורית ממפלגה בקואליציה, הודיע על הענין לשרים הנוגעים רק לאחר מעשה. כפועל יוצא מתפישתו את תפקידו: שופטים אינם נועצים בפוליטיקאים לקבלת ההחלטותיהם. לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977 ברק נאתר לבקשת ראש הממשלה החדש מנחם בגין להשאר בתפקידו. עניין זה נוצל מאוחר יותר על ידי הממסד המשפטי להגדרת תפקיד היועץ כא-פוליטי שאינו בר החלפה על ידי ממשלה מכהנת. בשל שיקולי הרכבת קואליציה מנחם בגין שמר את תיק שר המשפטים זמנית לעצמו אך האציל את סמכויות הניהול בידי היועץ ברק שהוזמן להשתתף בכל ישיבות הממשלה. ברק מיהר לנצל את המצב לכדי קביעת המדיניות הממשלתית כולל בענייני החוץ.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
רפרף |
|
16/11/16 14:23
|
|
|
|
|
* יצחק זמיר (1986-1978) קיבל כמובנת מאליה את משרה בעלת עוצמה על הנורמות שהשאיר אהרון ברק והתערב בהחלטות ממשלה גם כשלא היה בהן דבר שנגד את החוק. גם הוא ניצל את היותו המיצג המשפטי להטלת מורא. כך בתוקפנותו ניצל מעמדו למעשים פוליטים משהוזכר לו כי תפקידו לעזור לממשלה להוציא לפועל את מדיניותה בדרך חוקית , הגיב כאילו אין זה מן היושר. הוסיף לדרישה הקודמת להתיחסות אל דעתו כאל פסק דין, את זכותו לא ליצג את המדינה אם תסרב ואת האיסור לשכור עורך דין אחר. זאת למרות חוסר הסיס החוקי לכך.
*יוסף חריש (1993-1986) ב1993 הוגש כתב אישום נגד שני חברי ממשלה ממפלגה בקואליציה. היועץ דרש לפטרם ראש הממשלה יצחק רבין סרב מאחר שרוב נבחרי הציבור נדרשים להתפטר רק לאחר הרשעתם, ושום חוק אינו קובע מפושות מתי על שר להתפטר. גם חוק שהיה אמור להיכנס לתוקפו קבע כי שרים יתפטרו רק לאחר שהורשעו. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש סרב ליצג את ראש הממשלה בבג"ץ על שום אי חוקיות עמדתה לדעתו. על פרקליטת המדינה דורית בייניש הוטל תפקיד כפול לייצג הן את היועץ המשפטי והן את ראש הממשלה. אהרן ברק שהיה בעת ההיא סגן נשיא בית המשפט העליון, קבע שהשאלה אינה באם חרג חריש מסמכויותיו בסרובו לייצג את הממשלה, אלא האם החוק מתיר לראש הממשלה להתעלם מחוות דעתו של היועץ המשפטי.. הממשלה טענה שכפל תפקידים זה מונע את יצוגה הנאות. אהרון ברק טען שהממשלה זכתה הייצוג מיטבי, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו. לשיטתו היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה... אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. בית המשפט העליון הגדיר את היועץ כסמכות המשפטית המכרעת בשירות המשפט הציבורי והכי חשוב: היועץ הינו כפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד תוך ביטול שיקולים פוליטיים של השלטון. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. כנהוג עד אז אם עניין אי חוקיותו של מהלך זה או אחר אינו חד משמעי ולדעת הממשלה אין במעשיה דבר עברה היא יכלה לא לקבל המלצותיו ולהגן על עצמה בבית המשפט, שכן גם בין משפטנים קימים חלוקי דעות. משבית המשפט העליון קבע את מוחלטותה של חוות דעת היועץ, הוסרה גם מגבלת הצניעות של בעל משרה המודע לשיקולים אחרים. בפסיקתו השתלטנית של אהרון ברק וחזרתם של משפטנים על כל דבריו, החסרונות: או שהיועץ כמי שמקורב אצל הרשות ומייעץ לה יתקשה בחקירתה או בהעמדה לדין, או כפי שמתגלה במציאות, יועצים משפטיים מונעים להראות עצמאיים ובכך אינם מסייעים לממשלה להשיג מטרותיה במסגרת החוק ואינם מייצגים אותה כראוי בבית המשפט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
רפרף |
|
16/11/16 14:32
|
|
|
|
|
בנסיון לתקן את המעוות מינה שר המשפטים צחי הנגבי ועדה בראשות לא אחר מהשופט מאיר שמגר, אותו מאיר שמגר שבהיותו היועץ המשפטי היה האחראי לחלק מהותי מהקילקולים. הוא החזיר את קביעתו של השופט אגרנט שהסמכות האחרונה בשאלת מדיניות היא של הממשלה, ועצתו של היועץ המשפטי אינה מחייבת אותה עוד קודם להכרעת בית המשפט. אלא ששמגר פסל חלוקת תפקידים כיון שלדעתו חלוקה של סמכויות עלולה ליצור תחרות של מאבקי כוח מיותרים וסירבול ואף כפילויות וחוסר עקיבות במערכת.. לפתרון הבעיות המליץ "כי ייעשו מאמצים למתן את המתחים הפנימיים". התוצאה שהבעיות לא נפתרו אלא אף הוחרפו. הועדה לא הציעה דרך לתיקון מעוות זה של התעלמות ממהות השפיטה הבנויה על בחינה והכרעה בין צדדים מנוגדים אשר צריכים להיות מיוצגים ולהשמע. לא צריכה להתקיים "אחידות" כאשר מדובר במשפט. שמגר גם הביע דאגה להנמכת מעמדו של היועץ...לב העניין הוא שבידי היועץ כח רב מדי. מאיר שמגר גיבש את תפישתו בהיותו בעבר פרקליט צבאי ראשי. לדבריו, "בצבא ידעו שחוות הדעתו היא המחייבת על פי דין ונוכחותו בישיבות לא נועדה לשתיקה אלא להבעת דעתה" לתפישתו, דעתו של התובע היא אשר צריכה לקבוע, גישתו החד מימדית לא השתנה גם לאחר שכהן כנשיא בית המשפט העליון! מכך מתבררת גישת שפיטתו ובתור העומד בראש את שהעביר לשאר!
במצב כיום במדינת ישראל מוענקת לאדם אחד ליועץ המשפטי שאינו נבחר ציבור ושאינו מחויב לתת את הדין, הזכות החוקית לבטל מדיניות ממשלתית או אף להכתיב מדיניות משלו. סמכותו חלה על כל ההבטים של השלטון. הוא הקובע מי רשאי לכהן כשר במשרד מסוים ומי לא. כך התגלגלו העניינים בלא כל תוקף חוקי. הממונה על "שלטון החוק" פועל ללא כל סמכות חוקית. זהו אחד העיוותים הרבים של הדמוקרטיה הישראלית בידי מערכת משפט. עו"ד דוד ליבאי, פרופסור למשפטים ועורך דין פעיל שכיהן כשר המשפטים מטעם מפלגת העבודה, טען כי כל ניסיון להחליש את היועץ המשפטי "מערער את שלטון החוק" זוהי טענה של איש הממסד המשפטי ולא פוליטיקאי שמחוייב בראיה רחבה של השלטון. נשווה את הממשלה לאדם פרטי או בעל תפקיד או גוף מוסדי כלשהו, האם יבחרו אלה עורך דין ליעוץ או ליצוג אם הוא גם תובע? ועוד יותר אם הוא גם שופט? חמור מכל זהו חסול זכותו של בעל דין ליעוץ וליצוג משפטי לפי נקודת ראותו, זהו קעקוע יסודות המשפט. כיום אי מתן זכות לטיעון וליצוג נאות הינה נורמה בכל הערכאות. שופטים פוקדים על באי כוח של בעלי דין מה לטעון ומה לא בהתאם לתוצאה הרצויה להם במשחק המכור מראש, מעל לראשם של אלו האחרונים. כיום בישראל משפט ראוי לשמו על פי רוב כנורמה אינו קיים.
יש להוציא את משרת היועץ המשפטי לממשלה ממשרד המשפטים. המצב דומה לזה שהיה לבן גוריון מול המפלגה הפרוגרסיבית ששלטה במשרד המשפטים ולכן הקים בן גוריון את משרת היועץ כנגד משרד המשפטים. ניתן לכפיף למשל את המשרה למשרד ראש הממשלה. בכל מקרה יש לחזיר את המשרה לקשורה לכל ממשלה כפי שהיה עד אהרון ברק שהיה מקרה יוצא דופן כאשר מנחם בגין בקשו להשאר, וחסל סדר כהונת שבע השנים. גם כמובן להפרידה ממשרת התובע הכללי! על כל פנים אין לחזור על אותו דבר ההבל של הקמת ועדה בראשות שופט, לא מכהן ולא גמלאי. לשופטים אין כל כישורים וידע לא במנהל ציבורי לא במדינאות וניהול מוסדות מדינה, וגם אין להם ענין בכך. כל שמענין אותם הוא האדרת כוחם ויוקרתם, ולהם הערמה להשיג זאת בהנתן להם הזדמנות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפרף
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
דרור 10 |
|
16/11/16 16:20
|
|
|
|
|
על טירפודיו של נתניהו,שימשיך לשמר את כוחו השלטוני של הבג"צ.
מכיוון שלביהמ"ש העליון אין סמכות להעניק ליועהמ"ש סמכויות שלא הוענקו לו בחוק,הממשלה יכולה בקלות להתעלם מהנחיותיו,היא זו ממשלה שמסוגלת למשול.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דרור 10
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
טנא |
|
17/11/16 13:17
|
|
|
|
|
שלטונם המוחלט של המשפטנים – בית המשפט והפרקליטות
כאשר שופטי בית המשפט העליון או מבין בכירי רשויות האכיפה אינם שבעי רצון ממי בקרב המדינאים, אי שביעות רצון זו מוצאת דרכה אל כור מחצבתם של רוב השופטים – הפרקליטות. זו המורה למשטרה לפתוח בחקירה סמויה נגד פוליטיקאים. תיקים אלו נערמים בפרקליטות כשגורלם עדיין אינו ברור. שביעות או אי שבעות הרצון של שופטי בית המשפט העליון שוב מוצאת דרכה אל הפרקליטות שבידה ההחלטה על הכנת כתבי אישום כנגד אותם פוליטיקאים. אלו נסחטים לפעול בדרך שתשביעה רצון. היועץ המשפטי יכול להחליט אם להעמיד מי מהפוליטיקאים לדין או לא. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא בא לעולם כדי לקבוע אם להעמיד אדם לדין אלא כדי ליעץ תוך מסירת חוות דעתו המשפטית. הממשלה מצדה יכולה לקבל את לדחותה ולו מותר להביע השגותיו בפניה בלבד ולא בפני בג"ץ. עובד מדינה הפונה לבג"ץ מפר אמונים בהתאם לסעיף המשמעת של חוק שירות המדינה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טנא
|
|
|
|
|
|
|
