|
|
|
דן מרגלית
אם בסיומה יעלה בידי ארצות הברית לכונן ברית הגנה מפני האימפריאליזם האירני שייצור שותפות של ממש בין אמריקה, ישראל, סעודיה, מצרים, ירדן והמפרציות המלחמה הייתה כדאית
|
|
|
|
|
רון בריימן
"ידידתנו הגדולה" עושה זאת שוב. שוב היא גוזלת ממדינת ישראל ומעם ישראל את הניצחון על אויב תוקפני. כך היא נהגה ונוהגת בכל מלחמות ישראל ב-76 שנות "עצמאותנו"(?). שוב היא נוהגת בישראל כפ...
|
|
|
|
|
אלוף (מיל') יצחק בריק
"הכרזותיו של בנימין נתניהו וחבר מרעיו שלא נפסיק להילחם עד שננצח, הן בגדר הכרזות חלולות שאין דבר וחצי דבר העומד מאחוריהן. הכרזותיהם שקריות ויש בהן רמיית הציבור. יש לישראל רק דרך אחת...
|
|
|
|
|
מירב ארד
בצל מלחמת 'חרבות ברזל', אזרחי ישראל יחגגו את יום העצמאות ה-76. קרן קימת לישראל והמוס"ל מציגים: אלו הם הפארקים המומלצים ביותר לעל האש בחיק הטבע ואלו הם הנחיות הבטיחות שכל הורה חייב ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אחד מסדום |
|
22/11/16 08:58
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אלטע קאקער |
|
22/11/16 10:12
|
|
|
|
|
|
חביבי, זה שכל החברים שלך לא חושבים שישראל יכולה להיות כובשת זה לא אומר שזה מייצג את עמדת הקונצנזוס. אם יש דבר אחד שאין עליו עוררין הוא שלמעט משפטנים בודדים כולם מסכימים שישראל היא כוח כובש. לגבי הלהטוטנות של לוי ושל אחרים אתה עושה שימוש בטיעונים להצדקת הסיפוח של ירושלים רבתי בכדי להגיד שאין כיבוש וזו פשוט בדיחה. ישנם רק שני מצבים במשב״ל ריבונות או כיבוש, תרצה מדינת ישראל תספח את השטחים ולפחות לפי חוקיה לא תהיה כובשת עד אז כיבוש זה כיבוש זה כיבוש. לגבי שאר הטיעונים אין מה להתווכח, מי שמאמין בעליונות גזעית של יהודים צפוי שיציג את הדברים ככה. לפחות אייכמן הכיר בזה שהמעשים שלו מפירים את הציווי הקטגורי של קאנט אבל בתור מי שהאמין בכך שהמערכת לא אמורה להיות שווה בפני כולם הוא לא התלונן. אתה לעומת זאת, כאשר יגיע הזמן לשלם על הפשעים שאתה מקדם תיילל ותבקש רחמנות.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלטע קאקער
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
באום |
|
22/11/16 11:58
|
|
|
|
|
|
מהו הציווי הקטגורי של קאנט אבל אני בטוח שבכל מקרה הוא לא טען שחוקי המוסר אמורים לחול רק על היהודים ולא על הפלסטינים.ולהתעלם מזה שאותם "נכבשים",כל מטרתם היא לחסל אותך ולא לתת לך אפשרות לבנות לעצמך מדינה,זה לא רק לעבור על הקטגוריות של קאנט,זה כבר לעבור על הקטגוריות של הבריאה.לא הייתי מציע לך לעבור על הקטגוריות של הבריאה שהיו ויהיו נכונות לנצח.אתה מסתבך עם משהו שאפילו לא יעמיד אותך לדין והוא פועל בלי בג"צ ובלי בצלם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
הירונימוס |
|
22/11/16 10:15
|
|
|
|
|
|
לֹא תִגְנֹב,
לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
יג לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ;
לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ,
וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ,
וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
ותמלא את הארץ בתירוצים ובשקרים ימנוניים שנועדו להכשיר את הפשע
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הירונימוס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לקרוא המאמר? |
|
22/11/16 10:58
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
באום |
|
22/11/16 11:28
|
|
|
|
|
|
יקראו את המאמר או שהם לא ירצו להסתבך.ואכן,אם עמונה תפונה,על ראש נתניהו יבער הכובע.קמת לרגע מהכסא ונאור התיישבה.
בכל מקרה נשאלת השאלה,האם אפשר להעמיד את שופטי בג"צ לדין.אם שופטי בג"צ עוברים על חוקים שחוקקה הכנסת,צריך להעמיד אותם לדין כמו כל אזרח אחר שעובר על חוקים.אם החוק אומר מה מותר לבג"צ לעשות ומה אסור לו ובג"צ לא נשמע לחוק הזה,אז למה שלא תוגש תביעה נגד בג"צ?וכך תתייצב לה השופטת מרים נאור כנאשמת בבית משפט שלום כלשהו,נניח בכפר סבא,תעזר בעורך דין מהסנגוריה הציבורית שינסה לסנגר עליה ולהסביר למה היא בעצם עברה על חוקי מדינת ישראל ולבקש את רחמי השופט.כדי שדברים כאלה לא יקרו,בא המחוקק ואמר שכן מותר לבג"צ לשנות חוק,במקרה, שאולי, והיה אם ואולי בכל זאת במידת הסבירות ואם יש אמת לשעתה במידתיות.טימטום בקיצור.אתה לא רוצה שהחתול יגמור את השמנת אז אתה שם אותה במקרר,אבל לכל מקרה שהחתול אולי יהיה רעב,אתה נותן לו את המפתח למקרר.שמנת כבר לא תישאר לך וזה בדיוק מה שקורה עם בג"צ.המחוקק כשנתן אפשרות לבג"צ לשנות חוק במיקרים נדירים,לא חשב על זה שיבואו ימים ובג"צ תהפוך למפלגה פוליטית המנהלת קרב עקוב מדם נגד אלה שרוצים לשרוד בשכונה האלימה של המזרח התיכון.עכשיו לך תצא מזה.חברי הכנסת בזמנו והממשלות,לא שמו לב שכל המכובדות והנאורות של שופטי בג"צ,זו תחפושת אחת גדולה ואם לנו יש פורים יום אחד בשנה,הרי שלהם יש פורים 365 יום בשנה.לכן,צריך לפזר את בג"צ כבר היום ולייסד משהו חדש.בג"צ תמיד יוכל לרוץ לבחירות ולבקש את אמון הציבור ואולי,מי יודע,הציבור יבחר בו.אגב,כל הנאמר כאן,לא פותר את הכנסת מכלום וגם היא סוחבת קופת שרצים גדולה על גבה.האם צריך לפזר גם אותה והאם זה יעבור בבג"צ.לדעתי כן,זה יעבור בבג"צ שסוף סוף ינהל את המדינה באופן גלוי ולא מתחת לגלימה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סמדרית |
|
30/11/16 19:44
|
|
|
|
|
|
יש לפזר את בית המשפט העליון העבריין הפושע!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סמדרית
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
עמעד |
|
22/11/16 16:35
|
|
|
|
|
אני קורא לשר בנט, לשרת המשפטים שקד, ובראש כולם לראש הממשלה.
אנא בעזרת מאמר זה לפנות למר מנדלבליט, להגיש לבג"צ תביעה לבטל את הדרישה הלא חוקית להריסת עמונה, ואם מנדלבליט לא יסכים, להביא עו"ד מקצועי חיצוני מהשוק הפרטי (למען המטרה הבואשת של הרשעת החייל אליאור עזריה מוכן היה הרמטכ"ל להשקיע השקעה כספית כזאת, ולמען תושבי עמונה לא תהיה הממשלה מוכנה?)
ואפילו להביא את עו"ד אלאן גרשוביץ לשם מטרה קדושה זו (כבוד האדם וחירותו - גם ליהודים קיימת זכות זו !!!)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עמעד
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
ירצה סנגור |
|
23/11/16 08:16
|
|
|
|
|
|
שיוכיח באותות ובמופתים,שהוא כולו טהור וזך,אין בו מתום,שום רע לא דבק בו,תמים ונקי לחלוטין- בטוח הוא יפנה לויסולי,שישמח לעזור.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ירצה סנגור
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
צרצר |
|
29/11/16 15:14
|
|
|
|
|
בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.
לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות - משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.
עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.
פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי - מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
צרצר |
|
29/11/16 15:20
|
|
|
|
|
למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.
מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.
בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.
את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהרון שחר |
|
4/12/16 16:59
|
|
|
|
|
|
העלאת התרבות למודעות. חשבונפש ציבורי בנוגע לערכים ולקונספציות של התרבות בה אנו חיים. שנאמר, בכל דור ודור חייבת האנושות להטיל ספק בערכיה וקונספציותיה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהרון שחר
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
צרצר |
|
29/11/16 15:32
|
|
|
|
|
כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.
שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
5/12/16 14:15
|
|
|
|
|
|
תבורך על מאמציך להסביר את הסוגיות המשפטיות בפרשת עמונה, וכמוך אני רוצה באותה תוצאה, אך אתה טועה בהגדרת "פסק דין חלוט". כדי שפסק דין יהא חלוט, אין צורך דווקא בכתב תביעה או בכתב אישום, כדבריך. פסק-דין חלוט הוא, בפשטות, פסק-דין שאין עליו ערעור עוד - בין שניתן ע"י בג"ץ ובין שניתן ע"י אחת מערכאות המשפט הנמוכות ממנו, לרבות בי"ד דתי, בימ"ש לעניינים מקומיים, בימ"ש לתעבורה וכדומה.
אתה טועה בנקודה נוספת: גם אם תזעק מראשי כל בגגות, כי בג"ץ שגה בפסיקתו וכי בעצם לא היה מוסמך לקבוע את שקבע, אין לזעקתך זו שום משמעות משפטית, שכן הממשלה אינה מוסמכת לקבוע זאת ולהתעלם מפסק הדין. הרקע, והיסוד לפסק הדין, אינם רלוונטיים. די בכך שהממשלה הכירה בתוקפו ובמשמעותו של פסק הדין של בג"ץ, והגישה בקשה לדחות את ביצועו. אין פירושו ש דבר שהממשלה יכלה ללא בקשה כזו להתעלם מפסה"ד, שכן אין ערכאה שיפוטית הרשאית לבטל את פסיקת בג"ץ, שגם אם יפסוק כי השמש זורחת במערב וכי הים מלא בנפט ולא במים, ולכן על הממשלה לפנות ישוב פלוני - הממשלה חייבת לפנות את הישוב ההוא, שכן זהו יסוד של כל משטר תקין: הממשלה אינה מפרשת את פסקי הדין או בודקת את תקינותם, אלא רק מבצעת אותם. שבעתיים מחויבת הממשלה, לאחר שעתרה לדחיית ביצוע פסק הדין ובג"ץ דחה את הבקשה, ובתוך כך קבע כי על הממשלה לפנות את עמונה עד 25 בדצמבר. לאחר החלטה זוט אין לממשלה אפילו פתחון הפה, שלדעתי גם לפני-כן לא היה לה, בדבר תקינותו של פסה"ד ובדבר סמכות בג"ץ לפסקו.
החכם-בלילה המתכנה אלטע קאקער התעלם מטיעונך הנכון, בדבר חוק הגולן. בעוד יו"ש הוא שטח שלא היתה בו ריבונות, למעט הכיבוש העותמאני ומשטר המנדט הבריטי - שלא מהם נכבשו יו"ש - אין חולק על כך שהגולן היה שטח בריבונות סורית מלאה, ואף על פי כן שום בי"ד לא הוציא מלפניו החלטה הפוסלת את מעשי ישראל שם או המרשיעה אזרח או חייל ישראלי בעבירה על חוק בינלאומי כלשהו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
שפרירית |
|
17/12/16 12:06
|
|
|
|
|
כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שכמו הנשיא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.
במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.
ומה בישראל? בהתאם לחוק יסוד השפיטה שופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים. את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון - את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. לכן כמו השופטים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין. אלו עושים כמצוות השופטים פן יבולע להם. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים שהוא בדרך כלל משפטן ויש לו עניין לאחר שירתו לשמור על יחסים טובים, בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון גם עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו. כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה ובכך הם מפעילים הקרטל, הלכה למעשה. בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור.
לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד. המדינאים בועדה מייגים רצונות מתנגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם"... שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
שפרירית |
|
17/12/16 12:23
|
|
|
|
|
תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים. השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.
בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. כנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה, קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב, אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".
שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות השלטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט. הוא התכון לאפשר לו להנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה בסגנון דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות הכוללני ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה.
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך - אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
|