|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
להפסיק לממן אותם |
|
19/04/17 19:12
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
סקשטוצקי |
|
19/04/17 19:18
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עזרא מועלם |
|
19/04/17 23:18
|
|
|
|
|
|
ברכות להחלטת שופטי העליון. בוז לכפיה הדתית
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עזרא מועלם
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
של בג"ץ |
|
19/04/17 21:09
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שח |
|
19/04/17 21:09
|
|
|
|
|
|
לא רחוק היום וכל מרעילי היהדות והשבת דין כרת משמים. לא להאמין עד כמה נמוך יורד בית המשפט ברשות אשה כופרת ורעה. ישנם מספיק מרכזים מחוץ לערים שמספקים רצונות הקניה גם בשבת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שח
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
חנן הקטן |
|
19/04/17 21:40
|
|
|
|
|
|
הסביר לי עורך דין שמופיע בבגץ לפעמים שהשיטה עובדת ככה
כאשר הבגץ שואף לפסיקה מסוימת שאינה מאופשרת בחוק מסיבות
של אגנדה ועוד הוא משתמש בתרגיל של מידתיות שאף אחד לא
מבין את המשמעות אבל זה כמו הגוקר בקלפים מנצח את כולם
כי אתה לא יכול לערער על משהוא שאף אחד לא מבין כולל מי
שהגה את הרעיון התוצאה של העיוות היא שמי שרוצה לזכות בעליון
חייב לשלב את המילה הזאת בטיעונים
אני מרגיש שכתבתי לא מידתי אז יום יפה לכולם חנן הקטן
נ"ב יש לי אח גדול
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חנן הקטן
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אלכסנדר ינאי |
|
19/04/17 21:45
|
|
|
|
|
|
כך צריך להיות מדינה שבסך הכל היא תאגיד של כל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר ינאי
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
יהודה דרורי |
|
19/04/17 22:07
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
אחד העם |
|
19/04/17 23:08
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין מצדד באי פגיעה בבעלי חנויות קטנות שאינם יכולים לפתוח עסקיהם ביום המנוחה שלהם. אך מה עם הצד השני? מאות אלפי אזרחים שנמנע מהם שרות? האם זה כן תקין? למה להעדיף טובתם של כמה אלפי סוחרים על פני טובתם של כמה מאות אלפי לקוחות?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
Mikeber |
|
20/04/17 01:30
|
|
|
|
|
|
ראשית אני חילוני מוחלט ומעוניין שהכל יפתח בסופי השבוע.
יחד עם זאת, מדובר על תחיקה. ובית המשפט אמור לפרש את החוק. במקרים רבים נצמד בית המשפט העליון למילה הכתובה ומקפיד על כל אות. והנה, לקחו חוק שהיה קיים במשך שנים, והופכים אותו כמו חביתה במחבט. אף פעם לא נתן בית המשפט הכשר להפוך על הפוך.
ואכן בעלי חנויות קטנות (שאני מאמין צריכים חיזוק מהציבור מול הרשתות המאכלות כל חלקה טובה) לא מסוגלים להתמודד עם אובדן ההכנסה והתחרות הלא הוגנת. ואם החנויות הקטנות יעלמו משכונות המגורים, לא ישאר בסוף אף אחד. הרשתות יעדיפו חסכון גלובלי ויכריחו את הקונים להגיע אליהם למקומות שהם רוצים. זה כבר קרה בכל כך הרבה מקרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Mikeber
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מסעי הצלב!!!!!!!! |
|
20/04/17 15:02
|
|
|
|
|
|
הכל תרוצים לכפיה דתית וכיבוש ארץ ישראל בלי להקיז טיפת דם אחת!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מסעי הצלב!!!!!!!!
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
יש סיבה |
|
19/04/17 23:17
|
|
|
|
|
|
כל עוד יש כפייה דתית מהסוג של מי יאכל מה בשבת ומי יקנה מה ואיפה בשבת, תיגבר השנאה לדתיים באשר הם. הכפייה צריכה להיות הפוכה אם כן, כלומר, אוטובוסים בכל הכוח כולל בבני ברק ואז הפרשה תהיה ברוח בג"צ. אז למה לעורר שנאה? אף ציבור לא אוהב כיבוש
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יש סיבה
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
ם טראמפ? אפס 1! |
|
20/04/17 00:42
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
כך גרוניס כך נאור |
|
20/04/17 01:32
|
|
|
|
|
|
בכל פעם שקוראים פסיקה שנתנה נאור
עולה התמיהה איך היא הגיעה לשם..
תמיד תמצא את שהאבסורד הוא גוף פסה"ד..
למה היא לא נעזרת באחרים ? גם נהג מונית
יכול לסייע לה לכתוב משהו סביר ?
אף פעם אינה שוכחת להטיל הוצאות פרועות
על החלש, בזה היא חזקה..
ולא צריך להיות רק דתי כדי להבין שהיא
כשילון צורב וכואב המביא נזק לעמך ישראל .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כך גרוניס כך נאור
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
ארנון תל-אביבי |
|
20/04/17 08:38
|
|
|
|
|
|
מי שיהנה מאישור בג"ץ-המנותק את חנויות בשבת - אלה הטייקונים , בעלי הרשתות מסחר. הטייקונים יעסיקו עובדים ויעקפו בטריקים מוכרים את חובת תשלום 150% בטריקים מוכרים. הטייקונים ישלמו ארנונה למ"ר כמו עסק-קטן שפתוח רק 5-6 ימים. כך חולדאי , התקשורת הליברלית-בעיני-עצמה ובג"ץ-המנותק - הם משרתים של טייקוני המיליארדים .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ארנון תל-אביבי
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
פועה |
|
20/04/17 08:45
|
|
|
|
|
|
אם התחבורה הציבורית מתיישרת עם רצון החרדים באזורי מגוריהם, אם האקדמיה מתיישרת עם הפרדה בין בנים לבנות בלימודים גבוהים
אם צה"ל הלאומי מוכן ללכת לקראת הלוחמים הדתיים בהפרדות, אם עירית ירושלים לא מעלה נשים לשיר או לרקוד באירועים ציבוריים
אם עירית ירושלים סוגרת לחילוניים מועדונים ופאבים בשבת. אם בתי חולים ציבוריים דתיים מונעים הפריות מיחידניות או לסביות, אין שום סיבה ראויה שדווקא בת"א תכפה השבת נגד רצון רוב התושבים ונגד החלטות העירייה החילונית.
רוצים לקיים את חוקי המדינה אדרבא מלאו את כולם כרוחם ואז תתלוננו. אל תנצלו את בג"צ רק כשזה נוח לכם ותתקפו אותו כשזה לא נוח...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
קורןנאוה טבריה |
|
20/04/17 12:43
|
|
|
|
|
|
אין לישראלים ממוצא יהודי בושה - כפויי טובה - במקום לקדש את שבת המלכה שהיא מהות קיומו של העם היהודי וסמל לאומי שבזכותה זכרו אומות העולם למי שייכת ארץ ישראל ונתנו לציונים החילונים את המנדט בחזרה ליהודים - אז מחללים אותה בזדון וכחוק כאן במדינת היהודים? לבכות ממש לבכות.
אכן כן יום שחור למדינה היהודית והדמוקרטית-סלקטיבית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
ד״ש |
|
20/04/17 12:48
|
|
|
|
|
|
ההחלטה נקבעת מראש על ידי הנשיאה שבסמכותה לבחור את השופטים שישבו במשפט.אין זה מקרה שלא ישב אף שופט דתי בדין. ולזה הם קראים ״צדק״!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ד״ש
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
צרצר |
|
20/04/17 16:00
|
|
|
|
|
שלטון החוק והביקורת השיפוטית לפי בחירת בית המשפט
עם כינון הדמוקרטיות למין המאה ה-18 נוסף לבית המשפט תפקיד לפתור סכסוכים בין אזרחים לבין רשויות השלטון. בעוד שבהליך פלילי, למדינה טענות כלפי האזרח ומבית המשפט אוכף את החוק על האזרחים במידה ועברו עליו, בתפקיד החדש האזרח טוען כלפי רשויות המדינה ומבקש מבית המשפט לאכוף את החוק על הרשויות. זאת בהתאם לעקרונות היסוד: 1. רשויות המדינה כפופות לחוק לכן עליהן לפעול בהתאם, 2. לאזרחים זכויות בסיסיות אותן על מוסדות המדינה כולן לכבד. כך נוצרה "הביקורת השיפוטית" על השלטון.
הזכויות הבסיסיות של האזרחים לחלק שווה בשלטון נפגעות בין השאר כתוצאה מהפער במידע: הציבור ברובו אינו יודע אודות המניעים להחלטות שלטוניות או לחקיקה. אלו לעיתים עשויות לנבוע מרצון מרצון לרצות קבוצה ברת השפעה ולא מתוך רצון להטיב עם הציבור. לכן לדעת בית המשפט תפקידו לעזור לציבור להתיר את הסבך. מה שאינו מוזכר פה הוא שבית המשפט עצמו וכך גם רשויות התביעה התלויים הדדית בניגוד לרצוי, מהוות בעצמן קבוצה או קבוצות של בעלי ענין. המערכת המשפטית באמצעות שרי המשפטים מקדמת חקיקה שהיא תכופות לרעת האזרחים. כיון שחוקים אלו אינם מחייבים את האזרחים למעש כלשהו, הרי שהם אינם מתפרסמים ברבים והאזרחים אף אינם יודעים על קיומם.
3."זכות העמידה בדין" הונהגה עבור צד שיש לו נגיעה מהותית למקרה, כגון מי שזכויות הפרט או האינטרסים שלו נפגעו, יוכל להישמע בבית המשפט. הגבלה זו מנעה את הצפתו בתי המשפט בהתדיינויות . לפי אהרון ברק, גישה זו מאפשרת לרשויות לפעול באופן בלתי חוקי וכך לפגוע שלטון החוק. לשיטתו כל מי שמבקש הכרעה משפטית לגבי שלטון החוק, או בנושא שלפי קביעת בית המשפט יש בו עניין לציבור, זכאי לעמידה. הוא כמובן לא התיחס למי שנפגע מהמשטרה – לגבי המשטרה הורה לשופטים "להניח תקינות" שופטים ביחד עם התובעים כל כך מניחים תקינות החקירה עד שהם דואגים שכך תראה גם אם ברור שההפך הוא הנכון. שופטים אף מונעים זכויות דיוניות במשפט. שלושת גורמים אלו פועלים תדיר תוך הפרות כל החוקים שהם אמורים לשמור בפעולתם.
4."שפיטות" - התפיסה משפטית קרובה. אהרון ברק בעקביות גם הסיר את הגבלות השפיטות: 1. שפיטות נורמטיבית 2. ושפיטות מוסדית. 1. שפיטות נורמטיבית - קריטריונים משפטיים לפיהם על בית המשפט להכריע; במידה ואלו לא קיימים, הרי שהמקרה אינו שפיט. 2. שפיטות מוסדית - הנושא או שמתאים או שאינו מתאים להכרעה משפטית, כיון שקיימת רשות שלטונית אחרת ראויה יותר. לדוגמא בנושאים מדיניים מובהקים עבורם ישנן רשויות אחראיות המבצעת והמחוקקת. לשיטת ברק "מלוא כל הארץ משפט". כמו "מלא כל הארץ כבודו" (של ריבון העולמים). כפי שהחילו את הסמכות השמימית על המדינה, כך מלא ברק את הארץ בסמכות בית המשפט על "כל התנהגות אנושית" כולל "מחשבות סובייקטיביות" – אף הרחיק לכת מחוקי ההלכה לפיה החברה אינה מענישה על מה שאין בו מעשה! ומרוב "דמוקרטיותו" קבע כלל המתאים יותר לאינקויזציה! - מכאן שלבית המשפט זכות לקבוע בכל ענין. בזכות בית המשפט לקבוע בכל עניין ברק עקבי מאוד גם בנושא הבקרה על בית המשפט שמר עניין זה לבית המשפט עצמו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
צרצר |
|
20/04/17 16:09
|
|
|
|
|
למען זכות בית המשפט לקבוע בכל ענין, ברק גם סרב לקבל את את עקרון הפרדת הרשויות והגבלת סמכות בתי המשפט. לפי גנבת הדעת הנפתלת של ברק הכל שפיט, אסור לבית המשפט לדחות דיון במחלוקת משום היותה פוליטית היות והסרוב הוא כהכרעה פוליטית – לשיטתו! והרי הכרעה פוליטית אינה מתחומו של בית המשפט. כך מגיע הוא להפוך על פיהם עקרונות של השכל הישר. אי התערבות בית משפט פירושה אי התערבותו, חוסר דיון. על ידי כך בית המשפט כלל אינו קובע אלא מניח למי שהוסמך לכך לקבוע, הצד פוליטי לו רוב צריך לקבוע הרי לשם כך קיבל רוב. אלא שאת זה בדיוק ברק לא רצה! בהיותו בעל השקפה פוליטית מוגדרת וגם שתלטנות שאינה יודעת גבולות, הוא החליט שאל לו לתת לפוליטיקאים שנבחרו בנגוד להשקפתו לנהל את המדינה. כך הפך הוא את בית המשפט למוסד פוליטי אשר מינה את עצמו. כל זה כמובן מתוך "נאורותו" ו"דמוקרטיותו". לבקורת השיפוטית יש משמעות רק אם בית המשפט הינו חסר פניות דיו ואינו נוטה בברור לכיון פוליטי זה או אחר.
לשיטת ברק באי החלת כלים משפטיים בית המשפט מאפשר פעולות לא חוקיות והרי ישנה הרשות המחוקקת כדי שתתן או תדחה תוקף מדיניות. במדינות בהן לבית המשפט סמכות לבטל חוקים ולבטל החלטות, בית המשפט מסתמך על חוקה של המדינה, המגדיריה את הסמכויות של השלטון והיא כוללת גם מגילה של זכויות אדם וחוקים אחרים. במדינות אלו ניתנה לבית המשפט סמכות לפסוק בהתאם להכרעות דמוקרטיות המבוטאות בחוקה ובחוקים. למדינת ישראל אין חוקה. ישנה כוונה שחוקי היסוד יתקבצו אי פעם לחוקה. חוקי יסוד אלו אינם מסמיכים את בית המשפט לבקר את חוקי הכנסת. למרות זאת, בג"צ הסמיך את עצמו תוך השענות על עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים. לשיטתו חוקי היסוד מחייבים את בתי המשפט להצביע על כל חריגה שהכנסת אינה רשאית לה. ברק אף הרחיק לכת בטענה שאי התערבות בית המשפט לפי ברק מאלצו לתת תוקף למדיניות שגם אם היא חוקית היא הנופלת "במתחם הסבירות" לפי שיקולו כמובן. כאן ברק גם הפך על פיה את טוענת החוקיות, הוא אישר שהכנסת היא זו הנותנת תוקף חוקי, אך החליט לעקוף ולבטל זאת בתירוץ "הסבירות". ברק יותר מכל אדם אחר הפר חוקים וכמוהו הרשות השופטת מפרה חוקים יותר מכל רשות אחרת.
לפי ברק היות ורצוי שיהיו "יחסי אי-תלות תוך פיקוח הדדי להגנה על זכויות האדם", על בית המשפט העליון כשומר על שלטון החוק ומגן זכויות הפרט, לבחון פעולותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באשר לתחומים פוליטיים שאין זה מין הראוי שיתערב, ברק ובעקבותיו בית המשפט העליון, כיבדו במידה והתאימו להשקפות הפוליטיות. הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת מקגיל ארווין קוטלר: "הדין הישראלי בדבר זכות העמידה הפך למקיף ביותר מבין כל הדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם", כך "הלכת ה'שפיטות' היא המקיפה ביותר". האכיפה השתלטנית של "שלטון החוק" פוגעת במערכת הפוליטית ובכלל החברה. אמנם נכון שלשם הגנה על זכויות האדם רצוי שיהיו בלמים ואיזונים בין הרשויות אך הפיקוח חייב להיות הדדי גם על בית המשפט חייב להיות פיקוח. הרי הפגיעה הקשה ביותר בפרט באופן אישי נובעת מרשויות החוק וסופית מבית המשפט באם אלו אינם נוהגים כראוי ועל פי החוק וגם באופן סביר. בית המשפט על דעת עצמו ולגבי עצמו בלבד קבע כי "מקצועיות השופטים, יושרם ואי תלותם מאפשרים להם לדון באופן עקרוני בכל מקרה הבא לפניהם ללא פניות וללא משוא פנים".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
צרצר |
|
20/04/17 16:17
|
|
|
|
|
"יושרם ואי תלותם" של השופטים מתגלים לכל מי שעוקב אחר משפטים ורואה איך הם משנים עובדות כדי להתאימן לתוצאה הרצויה להם. לא כל שכן רואים זאת מי שגם נכחו בדיונים וגם קוראים את הפרוטוקולים שאינם דומים למה שהתרחש בדיונים. התנהלותם כולה אומרת משוא הפנים. על כן לציבור בכללותו בין אם בקרב אנשים שבאו בשערי בית המשפט או שעקבו אחר משפטים, דעה מנוגדת בתחליט.
במקום שמדינאים יקבעו, בית המשפט הופך כל עניין לבעיה משפטית ובכך מתעלם מרצונות העם וכופה את דעתו שהיא במיעוט. בית המשפט מבטל את שיקול הדעת של הרשויות הנבחרות בזו שלו, ואת ערכי הציבור באלו של השופטים. במקום שהממשל יתירא מהציבור, הוא מתירא מבית המשפט! בית המשפט מפיץ את הדעה כאילו החלטותיו הם המעשה הדמוקרטי! הציבור מצידו למד לעקוב פחות אחר פעולות הממשל ואנשיו. אותה האוכלוסייה שפסיקת בג"ץ פוסק תמיד נגדה נואשת ממאמצי השכנוע בציבור, ואלה שבג"ץ מאשר את עמדתן נוהגים בחוסר לב כלפי אוכלוסיות שלמות.
תפקידו העיקרי וסיבת קיומו של בית המשפט הינו פתרון סכסוכים בין האזרחים בינם לבין עצמם בין אם בהליך אזרחי, בו האזרחים ככאלו או כמוסד תובעים אחרים בין אם אלו אזרחים פרטיים או מוסדיים, או בהליכים פליליים בהם המדינה היא התובעת למען הסדר הציבורי. את תפקידו זה בית המשפט מבצע בדרך כלל על הצד הגרוע ביותר. בהליך פלילי לדוגמא בית המשפט כלל לא מקפיד באם הרשות המבצעת המשטרה והפרקליטות פועלות לפי החוק או על מידת שמירתן את הזכויות הבסיסיות של החשודים/נאשמים. כך גם בית המשפט אינו לוקח בחשבון את זכויותיהן הבסיסיות של הנאשמים. בית המשפט אינו מחיל כלים משפטיים לגבי פעולותיו הוא. באשר לפיקוח על בית המשפט על ידי הכנסת שהיא הריבון ושזה תפקידה, אהרון ברק התנגד נמרצות בשם הפרדת הרשויות בה הוא צידד הפעם לצורך זאת. כך הרשות השופטת ומערכת המשפט כולה וגם המשטרה לגבי עיקר פעולותיה, הינן ללא פיקוח חוקי. אלו יכולות להפר חוקים ואכן כך עושות כבדרך שיגרה. על שמירת שלטון החוק מצד גורמי אכיפת החוק בית המשפט כלל אינו מקפיד, בענין זה לא קיים "האקטיביזם השיפוטי".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 19 |
|
|
ירושלמית |
|
20/04/17 17:17
|
|
|
|
|
|
| 20 |
|
|
ד"ר למדעי המדינה |
|
20/04/17 22:44
|
|
|
|
|
|
חייב להתנער מאלה החיים כמו בימי יוון ורומי, בימי בית שני. דת ישראל הושפעה קשות מהתלמוד הבבלי שהושפע קשות מדת זרטוסטרה ומנהגי האיסלם. ההשפעה והדימיון עצומים! רק ראו ההבדלים בין התלמוד הירושלמי לבבלי וכן המעבר המדהים מספר ויקרא, לא תוסיף ולא תגרע, לדת רבנים רודפי בצע כסף והשפעה המוסיפים מידי יום כולל כשרות לחפצים דוממים.
דתי ישראל כיום אינה מאמינה באל עליון בורא עולם אלא המאמינים הינם עבדים של רבנים חשוכים שעשו את הדת קרדום לחפור בו.
על הציבור החילוני להתאחד אחרת גורלינו יהיה כמו אצל ארדואן בתורכיה. עלינו לדרוש צבא נפרד, מגורים נפרדים, מזון שונה הכל כפי שהם דורשים רק ההיפך. ראו מה ארע בתורכיה.להיתאחד כנגד מכת מצרים ה11
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ד"ר למדעי המדינה
|
|
|
|
|
|
| 21 |
|
|
צורי |
|
22/04/17 10:41
|
|
|
|
|
|
למען חקיקת חוק השבת בכפיה ברור גם שכנסת הליצנים הזאת תכנע לטפילים החרדים ללא תנאי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צורי
|
|
|
|
|
|
| 22 |
|
|
צורי |
|
22/04/17 10:50
|
|
|
|
|
|
יעוגן בחוק? שנדע שיש חוק לטייקונים לפוליטיקאים לעורכי דין מיוחסים מנהלי בנקים ובכירים אחרים יעוגן כחוק הן במילא כך נוהגים שופטינו ראו מקרים כמו אולמר עו"ד דורי קלסבלד. עו"ד נבות תל צור, הטייקונים למיניהם דורסת הנער גל בק מנהלי הבנקים המושחתים,חברות השקעה הסתדרות ועוד ועוד. כדאי שהאיפה ואיפה תעוגן כחוק הן במילא כך נוהגים בתי המשפט וכמובן משפט אחר ליתרת עם ישראל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צורי
|
|
|
|
|
|
