|
|
|
דן מרגלית
יהיה אשר יהיה לא נברח ולא נסתגר ולא נתחבא  בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
במבה |
|
10/10/17 08:54
|
|
|
|
|
|
לכאורה זה נכון ויפה אבל בפועל מה שקורה זה ניטרול כוחה של הממשלה לבצע מדיניות. אתה מציג מקרי קיצון (ומציין זאת ביושר) אבל מה שאני כהדיוט משפטי רואה ארגונים שהפכו את בג"צ לצד במשחק הפוליטי. הכנסת מחוקקת, מוגש בג"צ והבג"צ פוסל או פוסק לפי ראות עיניו. אם זה לא עיוות הדמוקרטיה אז מה כן?
|
|
|
כתוב תגובה ל-
במבה
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
יעקב יעקב |
|
10/10/17 09:32
|
|
|
|
|
|
איש מבין החולמים והחלוצים ששבו לאדמתם לאחר אלפיים שנות גלות ושוואה- לא עשו זאת בכדי להקים עוד מדינה דימוקרטית על פי תפישתם של שופטי העליון ושותפיהם ממחנה השמאל - אם זו היתה המטרה יכולים היו לפנות לאמריקה או למקום אחר- רובם אכן עשו זאת - אבל לעומתם אלה שבאו לכאן רצו במדינה יהודית- רובנו המוחלט מבקש ליישם במדינה היהודית גם את השיטה הדימוקרטית---אבל-- להעמיד באותו מישור את המהות ואת השיטה למימושה --זו דמגוגיה שמאלנית אכזרית ברוטלית של מיעוט שנתמך על ידי השופטים בעליון ושבאה לבלבל את הציבור ולקחת ממנו את המדינה היהודית- חוק הלאום וחוק ההתגברות למשל-- אינם באים לפגוע במאומה בדימוקרטיה- נהפוך הוא--הוא משמר את ערכי הרוב ולא מאפשר למיעוט קטן לפעול בניגוד לרצונו-ברור לגמרי החונטה מימי מפא"י שולטת בעליון-ולהם יש את האגנדה הכל רק לא מדינה יהודית- והם לא נחים לרגע על מנת להשיגה-דרושים חוקים למנוע במעט את המסע שלהם לחיסול זהותה היהודית של המדינה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יעקב יעקב
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רננה |
|
10/10/17 20:08
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
רחובות |
|
10/10/17 09:38
|
|
|
|
|
|
שהרכב הדיון בעתירה יעשה בהגרלה על ידי המזכירות ולא על ידי הנשיא או הנשיא או הנשיאה.
אלף בית בעשית צדק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רחובות
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
בני בנקר |
|
10/10/17 14:02
|
|
|
|
|
|
החזרת בג"ץ למקומו הטבעי בין הרשויות במשטר דמוקרטי,עזבה מזמן את הרציף. אחרי שביצעו הפיכה משפטית ע"י פסילת חוק על פי תוכנו,עברו לפסילת חוק על פי הליך חקיקתו וקינחו בהתעלמות מחוק יסוד ופסלו תקציב דו-שנתי,תוך רמזים רבים בפסיקותיהם שחוקי יסוד יהוו בעתיד המלצה(או טיוטה) לעיבוד כרצונם. חקיקה רגילה לא תספיק נגד הדיקטטורה המשפטית וההשתלטות על השלטון במדינה ע"י הפיראטים המשפטיים מבית המשפט העליון. זאת תהיה טחינת מים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אחד העם |
|
10/10/17 15:05
|
|
|
|
|
|
לא ראש הממשלה, לא כמה מהשרים, לא כל המפלגות החרדיות, לא מפלגות הימין, ולא כמה וכמה מח"כי הליכוד. למה הם לא רוצים איזון? כי כל אחד מהם רוצה "משילות" ללא מגבלות, כך שיקדם את האג'נדה שלו, בלי הפרעה של שטויות כמו דמוקרטיה או זכויות אדם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
! |
|
13/10/17 17:13
|
|
|
|
|
|
נסה להתעורר ולהיות במציאות על איזה "איזון" אתה כותב?? למרות המדיניות, ה0מול יכפה את רצונו?? ברור שלאחד כמוך זה "איזון"...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
!
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
פנחס |
|
10/10/17 18:28
|
|
|
|
|
|
בכל אירופה הפרלמנט בוחר את שופטי העליון. באופן כזה בית המשפט העליון מיצג את עיקרי השקפות העולם הרווחות בציבור. אצלנו קבוצה קטנה ליברלית פרוגרסיבית שולטת בעליון וחושבת שזכותה לכפות את השקפת עולמה על כל הציבור.וכפי שאמרה עליונית אחת: להניע תהליכים חוקתיים במדינה.בית משפט עליון שאינו יצוגי אינו לגיטימי. יש לנו בית משפט עליון שחושב שתפקידו הוא לתקן את המדינה לפי הבנתו. לעשות אותנו אחרים מאשר אנו. הדבר שצריך לעשותו הוא לפזר את העליון ולבחור עליון חדש על ידי הכנסת. עליון שלא יחשוב שהוא נעלה עלינו אלא עליון שמיצג אותנו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פנחס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
10/10/17 19:32
|
|
|
|
|
|
חוקים עבר,כי חלק מ"העליונים" כבר הודיעו שגם חוקי יסוד הם המלצה או טיוטה מבחינתם. נדרשת החלפת כל שופטי בג"ץ בשופטים שיכירו בעליונות המחוקקים כשמדובר בחקיקת חוקים,אין דרך אחרת. כצעד מקדים יש לבטל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואם גם הרמז העבה הזה לא יספיק לבג"ץ לשנות את התנהלותו הפיראטית,אז כמו שהצעת,פיזור העליון ובחירת שופטים שמכירים בעליונות חוקי הכנסת ובחוסר סמכות העליון לפסול חוקים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
באום |
|
10/10/17 19:20
|
|
|
|
|
|
דבר ראשון צריך לברר מהי בדיוק "עריצות הרוב".הטיעון העיקרי של בג"צ כנגד השלטון הוא עריצות הרוב.נשאלת השאלה איפה בדיוק עובר הקו המבדיל בין עריצות הרוב לבין שלטון הרוב.את הקו הזה אפשר להזיז לכאן או לכאן במידה אבל אי אפשר להזיז אותו חזק לכיוון אחד.כי אם השילטון מזיז אותו חזק לכיוון שלו אז זו עריצות הרוב אבל אם בג"צ מזיז אותו חזק לכיוון שלו,אנחנו מקבלים את שילטון המיעוט.הקו המבדיל בין עריצות הרוב לשלטון הרוב הוא למעשה לא קו שאפשר להגדיר אותו אלא הוא קו שהציבור צריך לחוש אותו אבל רק ציבור שיש לו ערכים משותפים יכול להרגיש איפה עובר הקו וברגע שהציבור חצוי לפחות לשתיים,אין אפשרות לחוש את הקו משום שכל צד רואה בצד השני אויב שרוצה להזיז את הקו לכיוון שלו.פה למעשה נכנס בג"צ לתמונה והוא אחראי על כיול הקו בהתאם למקרים ולזמנים אבל זה אומר שבג"צ חייב להיות בדיוק בנקודת האמצע בין המחנות כאשר הוא הוא זוכר ומודע לעובדה מי הוא בעצם הרוב.הבעיה שבג"צ לא נמצא בנקודת האמצע והוא בחר ללכת לכיוון של אחד המחנות ומאותו רגע הוא איבד את היכולת שלו לסמן איפה נמצא הקו בין עריצות הרוב לשלטון הרוב.אם הוא איבד את היכולת שלו,הוא צריך ללכת.אין פשוט מה לעשות.הצעותיו של לוין הן טובות על הנייר אבל כאשר מתרחש מאבק ובג"צ הוא חלק מהמאבק,שום פרוצדורה כזו או אחרת לא תפסיק את המאבק.במאבק צריך להגיע להכרעה לכאן או לכאן.או שהשלטון עובר לבג"צ על כל המשתמע מכך ועל כל האחריות שתיפול על בג"צ,או שבג"צ מפוזר לכל רוח ומקימים בג"צ חדש שימוקם בדיוק בנקודת האמצע,ידע בדיוק באיזה מדינה הוא מתפקד ואת איזה עם הוא שופט,ויבין שחזון האוניברסליות השולטת ברמה הוא בנתיים חזון,אנחנו לא שם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אחד העם |
|
10/10/17 20:11
|
|
|
|
|
|
בהעדר חוקה הכנסת דוהרת לשלטון הרוב, ויש כמה וכמה שרים וח"כים, שהדמוקרטיה רק מפריעה להם, ובעיניהם ציווי הדת או האידאולוגיה הימנית הם מעל דמוקרטיה, ובג"ץ מפריע להם, והם פועלים להחלישו, גם תוך שימוש בשקרים לציבור והסתה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
באום |
|
10/10/17 21:35
|
|
|
|
|
|
צריכה לדהור לשלטון הרוב,שלטון הרוב הוא דבר מובן מאליו.מתי בדיוק התחילו הסיפורים שלא צריך להיות שלטון רוב,ברגע שהשמאל הבין שהוא לא חוזר לשלטון יותר.עריצות הרוב זה משהו אחר אבל אתה מדבר על שלטון הרוב כמשהו שלילי.התחלקת? אין בארץ חוקה מהיום הראשון של המדינה ומי ששלט שלט,מי שלא שלט,ניסה לנצח בבחירות.פתאום צריך חוקה?מה זה החרטה הזה? ואם אין חוקה זה אומר שבג"צ צריך לשלוט במדינה? למה לא אמרו שבג"צ צריך לשלוט במדינה בזמן שלטון השמאל? אז שלטון הרוב היה בסדר,עכשיו הוא כבר לא בסדר.בחייאת רבאק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אחד העם |
|
10/10/17 22:22
|
|
|
|
|
|
וללא חוקה, אין לחקיקה כל מגבלה, וכאשר חלק ניכר מהכנסת מתנגד לדמוקרטיה, הדרך לעריצות הרוב קצרה. ואנחנו בדרך. ולמתנגדי הדמוקרטיה כל הכלים כשרים לרבות שקרים לציבור והסתה נגד בג"ץ.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
רננה |
|
10/10/17 20:21
|
|
|
|
|
|
או כל החלטה למימוש רעיון זה. מה תעשה?
הם מורמים מעם וחוק. אם לא שמת לב
גישת מר לוין כי הבג"ץ כי לכאורה הבג"ץ מממש את הוראות החוק אולם אין זה כך לחלוטין.
בג"ץ בכוח משית את השקפתו הפוליטית השמאלית קיצונית ביד רמה וככזה הוא לא יאפשר פגיעה ביכולתו זו תוך שהוא מנצל את חוסר האומץ של רוב הח"כים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רננה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אחד העם |
|
10/10/17 22:32
|
|
|
|
|
|
יש שרים וח"כים שלא נרתעים משקרים והסתה נגד בג"ץ, רק כדי להחלישו, ולסלול להם דרך חופשית ליישם את האידאולוגיה שלהם מבלי להיטרד בשטויות כמו זכויות אדם. זה משולב גם בכך שאין חינוך לדמוקרטיה מזה שנים רבות, וכך גדל הציבור שהינו תוצאה של שטיפת מוח מתמשכת. ..........
ציטוט: "בג"ץ בכוח משית את השקפתו הפוליטית השמאלית קיצונית ביד רמה וככזה הוא לא יאפשר פגיעה ביכולתו זו תוך שהוא מנצל את חוסר האומץ של רוב הח"כים" - אתגר לרננה: אנא הביאי עובדות התומכות במשפט שכתבת...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אחד העם |
|
12/10/17 13:42
|
|
|
|
|
|
ודרך אגב, כמעט 4 עשורים שלטון ליכוד, ואיך את מסבירה את טענתך שעדיין בג"ץ שולט על הכנסת (המחוקק)? כמעט 40 שנה ועדיין לא שינו דבר??? ואולי אין זה המצב לאשורו, אלא חזיון שיקרי שהימין הקיצוני שוטף את מוחות מאמיניו? ... שאביא דוגמאות לשקרים של ח"כים ושרים בהקשר לפסיקות בג"ץ? שתיים לדוגמה: 1. מי טבע את המונח "גירוש בהסכמה"? ובכן, לא בג"ץ אלא ממשלת ישראל בהסכמים עם המדינות שאיתן הגיעו להסכם קליטת מגורשים. בג"ץ רק הדגיש את הסעיף בהסכמים. 2. בג"ץ פסל את מתווה הגז??? בג"ץ כלל לא דן בהיבטים הכלכליים, ופסל רק סעיף משפטי אחד בו הממשלה התחייבה בנושאי חקיקה וזה לא בסמכותה אלא בסמכות המחוקק, ובג"ץ שלח אותה להעביר סעיף זה בכנסת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
אוליבר ונדל הולמס |
|
11/10/17 01:34
|
|
|
|
|
|
זה שחזרת על משפט כעשר פעמים,לא מחזק את תוקפו.
מספר שופטים שנבחרו בשיטה הלא נכונה הזו ,הוכח כגרוע, מבע ההחלטות הלא הגיוניות שמתרבות והולכות,ככל שהכוח שברשותם לא נבלם. זה קשור בסירוס צהל, במניעת גירוש משפחת מחבלים -מול שלילת זכות מגורשי גוש קטיף, בהריסת בתי מתנחלים תוך הקפדה על שברי אחוז של שטח ,שלא הוכחה בעלות זרה עליו, מול אי דרישות הריסת בתים בגליל ,בנגב או בירושלים ,שעברו את כל הליכי המשפט והוצא נגדם צו הריסה...אבל אין להם מזוזות, ולכן לא הוגבלו בזמן קצוב כמו בישובים יהודים... המקום צר מלהכיל את האפליות, ראו רשימת ליבסקין.
השופטים נבחרו בזכות קולות השופטים,ולא הציבור. סמכות המשפט היא לפרשן חוקים, כיום הם כבר מגדירים ,ופוסלים חוקים,גם אם הכנסת לא מסכימה לכך. זכויות הרוב כיום מתבטלות מול זכויות המיעוט, וזה עוד כלום. כי זכות העמידה החדשה של בית המשפט מאפשרת לשימוש של חסרי תמימות לחלוטין , השוללים את זכות המדינה להתקיים, לטעון לצדק... זה כבר על גבול האבסורד.. לפיו מרשה הרשות השיפוטית לפגוע ברוב וזכויותיו, למען עמותות ששוללות את זכויות הרוב.
במילים שלך,כרגע המצב דומה יותר להלאמת שטחים ובתי הרוב, למען קבוצה ששוללים את זכות המדינה להתקיים.
האיזון בין הרשויות יהיה רק אם הכנסת תגדיר אמצעים לאיזון על בית המשפט, כגון חיוב השופטים לעמוד בשימוע במקרים קיצוניים, כולל שיניים ,כגון שלילת פנסיה ופיטורי שופטים שפוגעים בכנסת. הגדר הטובה הזו, תהא בלם שיאזן את הכוחות, וימנע פלישות מיותרות של מערכת המשפט ,לתחומים של מחיקות חוקים, או פרשנות חוקים לא נכנה (כגון הרשאת מפלגות ששוללות את המדינה, לרוץ לבחירות, למרות שהכנסת פסלה אותן)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אוליבר ונדל הולמס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אחד העם |
|
12/10/17 13:26
|
|
|
|
|
|
רצף כזה של תאורים שקריים, של עיוות המציאות, של חשיבה חד ממדית שטופה בשינאה, עד שחבל לנסות לדון ב"עובדות" אחת אחת. שאלה אחת: איך זה שלכאורה השמאל שולט, דרך בית המשפט, ודרך התקשורת, והשד יודע איך עוד, כאשר בישראל רוב בכנסת וממשלות ימין כבר כמעט 40 שנים???
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
אחד העם |
|
12/10/17 17:16
|
|
|
|
|
|
כדי שבג"ץ יפסיק להאלץ לדון בתוקף חוקים הפוגעים בזכויות האדם, צריך שיהיה על המחוקק בלם אחר - חוקה, כמקובל במדינות דמוקרטיות. כך תהיה מערכת עם איזונים ובלמים, ובא לציון גואל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
צרצר |
|
13/10/17 16:46
|
|
|
|
|
שלטון החוק והביקורת השיפוטית לפי בחירת בית המשפט
עם כינון הדמוקרטיות למין המאה ה-18 נוסף לבית המשפט תפקיד לפתור סכסוכים בין אזרחים לבין רשויות השלטון. בעוד שבהליך פלילי, למדינה טענות כלפי האזרח ומבית המשפט אוכף את החוק על האזרחים במידה ועברו עליו, בתפקיד החדש האזרח טוען כלפי רשויות המדינה ומבקש מבית המשפט לאכוף את החוק על הרשויות. זאת בהתאם לעקרונות היסוד: 1. רשויות המדינה כפופות לחוק לכן עליהן לפעול בהתאם, 2. לאזרחים זכויות בסיסיות אותן על מוסדות המדינה כולן לכבד. כך נוצרה "הביקורת השיפוטית" על השלטון.
הזכויות הבסיסיות של האזרחים לחלק שווה בשלטון נפגעות בין השאר כתוצאה מהפער במידע: הציבור ברובו אינו יודע אודות המניעים להחלטות שלטוניות או לחקיקה. אלו לעיתים עשויות לנבוע מרצון מרצון לרצות קבוצה ברת השפעה ולא מתוך רצון להטיב עם הציבור. לכן לדעת בית המשפט תפקידו לעזור לציבור להתיר את הסבך. מה שאינו מוזכר פה הוא שבית המשפט עצמו וכך גם רשויות התביעה התלויים הדדית בניגוד לרצוי, מהוות בעצמן קבוצה או קבוצות של בעלי ענין. המערכת המשפטית באמצעות שרי המשפטים מקדמת חקיקה שהיא תכופות לרעת האזרחים. כיון שחוקים אלו אינם מחייבים את האזרחים למעש כלשהו, הרי שהם אינם מתפרסמים ברבים והאזרחים אף אינם יודעים על קיומם.
3."זכות העמידה בדין" הונהגה עבור צד שיש לו נגיעה מהותית למקרה, כגון מי שזכויות הפרט או האינטרסים שלו נפגעו, יוכל להישמע בבית המשפט. הגבלה זו מנעה את הצפתו בתי המשפט בהתדיינויות . לפי אהרון ברק, גישה זו מאפשרת לרשויות לפעול באופן בלתי חוקי וכך לפגוע שלטון החוק. לשיטתו כל מי שמבקש הכרעה משפטית לגבי שלטון החוק, או בנושא שלפי קביעת בית המשפט יש בו עניין לציבור, זכאי לעמידה. הוא כמובן לא התיחס למי שנפגע מהמשטרה – לגבי המשטרה הורה לשופטים "להניח תקינות" שופטים ביחד עם התובעים כל כך מניחים תקינות החקירה עד שהם דואגים שכך תראה גם אם ברור שההפך הוא הנכון. שופטים אף מונעים זכויות דיוניות במשפט. שלושת גורמים אלו פועלים תדיר תוך הפרות כל החוקים שהם אמורים לשמור בפעולתם.
4."שפיטות" - התפיסה משפטית קרובה. אהרון ברק בעקביות גם הסיר את הגבלות השפיטות: 1. שפיטות נורמטיבית 2. ושפיטות מוסדית. 1. שפיטות נורמטיבית - קריטריונים משפטיים לפיהם על בית המשפט להכריע; במידה ואלו לא קיימים, הרי שהמקרה אינו שפיט. 2. שפיטות מוסדית - הנושא או שמתאים או שאינו מתאים להכרעה משפטית, כיון שקיימת רשות שלטונית אחרת ראויה יותר. לדוגמא בנושאים מדיניים מובהקים עבורם ישנן רשויות אחראיות המבצעת והמחוקקת. לשיטת ברק "מלוא כל הארץ משפט". כמו "מלא כל הארץ כבודו" (של ריבון העולמים). כפי שהחילו את הסמכות השמימית על המדינה, כך מלא ברק את הארץ בסמכות בית המשפט על "כל התנהגות אנושית" כולל "מחשבות סובייקטיביות" – אף הרחיק לכת מחוקי ההלכה לפיה החברה אינה מענישה על מה שאין בו מעשה! ומרוב "דמוקרטיותו" קבע כלל המתאים יותר לאינקויזציה! - מכאן שלבית המשפט זכות לקבוע בכל ענין. בזכות בית המשפט לקבוע בכל עניין ברק עקבי מאוד גם בנושא הבקרה על בית המשפט שמר עניין זה לבית המשפט עצמו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
צרצר |
|
13/10/17 16:53
|
|
|
|
|
למען זכות בית המשפט לקבוע בכל ענין, ברק גם סרב לקבל את את עקרון הפרדת הרשויות והגבלת סמכות בתי המשפט. לפי גנבת הדעת הנפתלת של ברק הכל שפיט, אסור לבית המשפט לדחות דיון במחלוקת משום היותה פוליטית היות והסרוב הוא כהכרעה פוליטית – לשיטתו! והרי הכרעה פוליטית אינה מתחומו של בית המשפט. כך מגיע הוא להפוך על פיהם עקרונות של השכל הישר. אי התערבות בית משפט פירושה אי התערבותו, חוסר דיון. על ידי כך בית המשפט כלל אינו קובע אלא מניח למי שהוסמך לכך לקבוע, הצד פוליטי לו רוב צריך לקבוע הרי לשם כך קיבל רוב. אלא שאת זה בדיוק ברק לא רצה! בהיותו בעל השקפה פוליטית מוגדרת וגם שתלטנות שאינה יודעת גבולות, הוא החליט שאל לו לתת לפוליטיקאים שנבחרו בנגוד להשקפתו לנהל את המדינה. כך הפך הוא את בית המשפט למוסד פוליטי אשר מינה את עצמו. כל זה כמובן מתוך "נאורותו" ו"דמוקרטיותו". לבקורת השיפוטית יש משמעות רק אם בית המשפט הינו חסר פניות דיו ואינו נוטה בברור לכיון פוליטי זה או אחר.
לשיטת ברק באי החלת כלים משפטיים בית המשפט מאפשר פעולות לא חוקיות והרי ישנה הרשות המחוקקת כדי שתתן או תדחה תוקף מדיניות. במדינות בהן לבית המשפט סמכות לבטל חוקים ולבטל החלטות, בית המשפט מסתמך על חוקה של המדינה, המגדיריה את הסמכויות של השלטון והיא כוללת גם מגילה של זכויות אדם וחוקים אחרים. במדינות אלו ניתנה לבית המשפט סמכות לפסוק בהתאם להכרעות דמוקרטיות המבוטאות בחוקה ובחוקים. למדינת ישראל אין חוקה. ישנה כוונה שחוקי היסוד יתקבצו אי פעם לחוקה. חוקי יסוד אלו אינם מסמיכים את בית המשפט לבקר את חוקי הכנסת. למרות זאת, בג"צ הסמיך את עצמו תוך השענות על עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים. לשיטתו חוקי היסוד מחייבים את בתי המשפט להצביע על כל חריגה שהכנסת אינה רשאית לה. ברק אף הרחיק לכת בטענה שאי התערבות בית המשפט לפי ברק מאלצו לתת תוקף למדיניות שגם אם היא חוקית היא הנופלת "במתחם הסבירות" לפי שיקולו כמובן. כאן ברק גם הפך על פיה את טוענת החוקיות, הוא אישר שהכנסת היא זו הנותנת תוקף חוקי, אך החליט לעקוף ולבטל זאת בתירוץ "הסבירות". ברק יותר מכל אדם אחר הפר חוקים וכמוהו הרשות השופטת מפרה חוקים יותר מכל רשות אחרת.
לפי ברק היות ורצוי שיהיו "יחסי אי-תלות תוך פיקוח הדדי להגנה על זכויות האדם", על בית המשפט העליון כשומר על שלטון החוק ומגן זכויות הפרט, לבחון פעולותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באשר לתחומים פוליטיים שאין זה מין הראוי שיתערב, ברק ובעקבותיו בית המשפט העליון, כיבדו במידה והתאימו להשקפות הפוליטיות. הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת מקגיל ארווין קוטלר: "הדין הישראלי בדבר זכות העמידה הפך למקיף ביותר מבין כל הדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם", כך "הלכת ה'שפיטות' היא המקיפה ביותר". האכיפה השתלטנית של "שלטון החוק" פוגעת במערכת הפוליטית ובכלל החברה. אמנם נכון שלשם הגנה על זכויות האדם רצוי שיהיו בלמים ואיזונים בין הרשויות אך הפיקוח חייב להיות הדדי גם על בית המשפט חייב להיות פיקוח. הרי הפגיעה הקשה ביותר בפרט באופן אישי נובעת מרשויות החוק וסופית מבית המשפט באם אלו אינם נוהגים כראוי ועל פי החוק וגם באופן סביר. בית המשפט על דעת עצמו ולגבי עצמו בלבד קבע כי "מקצועיות השופטים, יושרם ואי תלותם מאפשרים להם לדון באופן עקרוני בכל מקרה הבא לפניהם ללא פניות וללא משוא פנים".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
דרדר |
|
13/10/17 17:04
|
|
|
|
|
"יושרם ואי תלותם" של השופטים מתגלים לכל מי שעוקב אחר משפטים ורואה איך הם משנים עובדות כדי להתאימן לתוצאה הרצויה להם. לא כל שכן רואים זאת מי שגם נכחו בדיונים וגם קוראים את הפרוטוקולים שאינם דומים למה שהתרחש בדיונים. התנהלותם כולה אומרת משוא הפנים. על כן לציבור בכללותו בין אם בקרב אנשים שבאו בשערי בית המשפט או שעקבו אחר משפטים, דעה מנוגדת בתחליט.
במקום שמדינאים יקבעו, בית המשפט הופך כל עניין לבעיה משפטית ובכך מתעלם מרצונות העם וכופה את דעתו שהיא במיעוט. בית המשפט מבטל את שיקול הדעת של הרשויות הנבחרות בזו שלו, ואת ערכי הציבור באלו של השופטים. במקום שהממשל יתירא מהציבור, הוא מתירא מבית המשפט! בית המשפט מפיץ את הדעה כאילו החלטותיו הם המעשה הדמוקרטי! הציבור מצידו למד לעקוב פחות אחר פעולות הממשל ואנשיו. אותה האוכלוסייה שפסיקת בג"ץ פוסק תמיד נגדה נואשת ממאמצי השכנוע בציבור, ואלה שבג"ץ מאשר את עמדתן נוהגים בחוסר לב כלפי אוכלוסיות שלמות.
תפקידו העיקרי וסיבת קיומו של בית המשפט הינו פתרון סכסוכים בין האזרחים בינם לבין עצמם בין אם בהליך אזרחי, בו האזרחים ככאלו או כמוסד תובעים אחרים בין אם אלו אזרחים פרטיים או מוסדיים, או בהליכים פליליים בהם המדינה היא התובעת למען הסדר הציבורי. את תפקידו זה בית המשפט מבצע בדרך כלל על הצד הגרוע ביותר. בהליך פלילי לדוגמא בית המשפט כלל לא מקפיד באם הרשות המבצעת המשטרה והפרקליטות פועלות לפי החוק או על מידת שמירתן את הזכויות הבסיסיות של החשודים/נאשמים. כך גם בית המשפט אינו לוקח בחשבון את זכויותיהן הבסיסיות של הנאשמים. בית המשפט אינו מחיל כלים משפטיים לגבי פעולותיו הוא. באשר לפיקוח על בית המשפט על ידי הכנסת שהיא הריבון ושזה תפקידה, אהרון ברק התנגד נמרצות בשם הפרדת הרשויות בה הוא צידד הפעם לצורך זאת. כך הרשות השופטת ומערכת המשפט כולה וגם המשטרה לגבי עיקר פעולותיה, הינן ללא פיקוח חוקי. אלו יכולות להפר חוקים ואכן כך עושות כבדרך שיגרה. על שמירת שלטון החוק מצד גורמי אכיפת החוק בית המשפט כלל אינו מקפיד, בענין זה לא קיים "האקטיביזם השיפוטי".
אין צורך בהתגברות מיוחדת על סמכות שבית המשפט נטל לעצמו נגד החוק!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דרדר
|
|
|
|
|
|
|
