בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בג"ץ צריך סמכות לבטל חוקים, והמילה האחרונה צריכה להיות של הכנסת. האיזון הראוי עובר דרך הרכבים מורחבים בביהמ"ש העליון ופסקת התגברות שתחייב רוב מיוחס
|
לשפר את השיטה [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
|
|
דרוש: בית דין פנימי לכנסת
|
איתמר לוין
|
הכנסת צריכה ללכת בעקבות גופים ציבוריים אחרים ולהקים בית דין פנימי, שיכריע בענייני נוהל ומשמעת. כך תפחת העילה להתערבות בג"ץ בחקיקה, והטיפול האתי בחבריה יהיה מקצועי ולא פוליטי
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
הדיון על ביטול חוקים בידי בג"ץ מאופיין, כמקובל במחוזותינו, בהרבה להט פוליטי ופופוליסטי ובמעט דיון ענייני ומקצועי. כמעט תמיד הפוליטיקאים מכאן ומכאן קופצים אחרי פסק דין כזה או אחר, ולכל אחד מהצדדים יש תנא דמסייע קבוע מבין בכירי המשפטנים בארצנו הקטנה. פה ושם יש הצעות ממשיות, כמו פסקת ההתגברות, אבל אין דיון רציני ומקיף בנושא. מחשבה שקולה מובילה למסקנה, כי לבית המשפט העליון חייבת להיות סמכות לפסול חוקים, וכי יש להחזיר למקומו את האיזון שהופר בינו לבין הכנסת. הסמכות נחוצה כדי למנוע דיקטטורה של הרוב במסווה של חוקתיות. בלי סמכות כזאת, שום דבר לא יוכל למנוע מרוב בכנסת - ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית - לפגוע קשות בזכויות המיעוט. ואני מדבר הן על המיעוט הפוליטי והן על מיעוטים באוכלוסייה - או אפילו על חלקים ניכרים ממנה. רוב רגיל יכול לבטל את האפשרות להגיש הצעות אי-אמון. רוב מיוחס יוכל לקבוע שהבחירות ייערכו פעם בעשר שנים. מספיק רוב של שניים נגד אחד כדי להלאים את הדירות של כולנו, כדי לאסור על מי ששמו "מוחמד" להצביע בבחירות וכדי למנוע מנשים להיות לוחמות בצה"ל. אני בכוונה מקצין את הדוגמאות, אבל בלי קו הגנה בדמותו של בית המשפט העליון - כל זה בהחלט ייתכן. וקו הגנה צריך להיות מוכן לאירועי קיצון, וממילא גם להתמודדות עם אירועים שגרתיים יותר. מצד שני, האיזון הופר משום שהמילה האחרונה היא של בית המשפט העליון - וזהו מצב בעייתי במשטר דמוקרטי. אבן היסוד של משטר שכזה היא שהשלטון מסור בידי העם באמצעות נציגיו הנבחרים. שופטי בית המשפט העליון נבחרים בצורה עקיפה בלבד: בוועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים (שניתן לומר שהם נבחרים ישירות בידי הציבור), שני נציגים של לשכת עורכי הדין (הנבחרים בעקיפין בידי 70,000 איש בלבד) ושלושה שופטים (שנבחרו בעצמם באותה דרך). לכן, כאשר בית המשפט העליון פוסל חוק - צריכה להינתן לכנסת ההזדמנות לומר את המילה האחרונה, כנציגתו הישירה של הציבור. שיהיה ברור: אני לא מציע לשנות את שיטת בחירת השופטים. יש לה חסרונות משלה, אבל היתרונות עולים עליהם לאין ערוך. מי שפוזל לעבר הבחירה הפוליטית בארה"ב, אינו יודע מה הוא סח. ראשית, מדובר במערכת שנבנתה במאה ה-18 לצרכיה המיוחדים של אותה מדינה, שקמה מתוך מלחמת עצמאות חיצונית קשה וחילוקי דעות פנימיים קשים לא פחות. המערכת הזאת נותרה מאובנת במשך כמעט 250 שנה, והיא לא דוגמה מתאימה למאה ה-21. שנית, דרך בחירת השופטים בארה"ב מביאה לכך שנבחרים מי שמתאימים למבנה הפוליטי הנקודתי, ולא בהכרח הטובים ביותר. כך גם מעוצבת פסיקתו של ביהמ"ש העליון למשך שנים רבות (אין שם גיל פרישה מנדטורי); ראו הבחירות לנשיאות ב-2000, שהוכרעו לפי הקו הפוליטי של השופטים. יתרה מזאת: הבחירה הפוליטית מביאה לכך שייתכנו מצבים של מבוי סתום, המונעים מינוי שופטים - בכל הערכאות - במשך חודשים וגם שנים. והגרוע מכל: השופטים מאושרים בידי סנאטורים שחלקם הגדול מקבלים שוחד גלוי מקבוצות לחץ, בדמות תרומות לקמפיינים שלהם; ראו כיצד הקונגרס אינו יכול לעשות דבר נגד החזקת הנשק העולה באלפי קורבנות בשנה. לכן, ההצעה שלי מבוססת על שיפור המערכת הקיימת ולא על הריסתה. היא כוללת שלושה מרכיבים: דיון מוקדם במסגרת הכנסת לפני ההליכה לבג"ץ, שינוי בנהלים בבג"ץ עצמו וקביעת הדרך בה הכנסת תוכל לאשרר חוק שבוטל. במסגרת הכנסת אני מדבר על הקמת בית דין פנימי (ראו מאמר נפרד). בנוגע לבג"ץ, ההצעה שלי היא להרחיב מראש את ההרכבים ואת אפשרות הערעור. כאשר הטענה נגד חוק אינה נוגעת לאופן בו אושר אלא למהותו, ידון בג"ץ בעתירה בהרכב של חמישה שופטים. על פסק הדין ניתן יהיה לערער בזכות בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. ולגבי פסקת ההתגברות: כדי למנוע מחד עריצות של הרוב ומאידך להחזיר לכנסת את זכות המילה האחרונה, תוכל הכנסת לשוב ולאשרר חוק שבוטל בידי בג"ץ. האשרור יינתן בקריאה אחת במליאה, ללא צורך בשלוש קריאות ובדיון בוועדה. יידרש רוב של לפחות 65 חברי כנסת, כולל לפחות חמישה מחברי האופוזיציה. בהצבעה זו לא תהיה משמעת קואליציונית והיא תהיה חשאית. החלטה כזאת תהיה סופית ולא ניתן יהיה לעתור נגדה לבג"ץ. דומה שצעדים אלו ישיבו את האיזון למקומו הראוי, ימנעו תופעות שליליות בדמות חוקים שיפגעו בזכויות יסוד, יבטיחו את מעמדה של הכנסת וייצרו מערכת כוללת ההולמת מדינה יהודית ודמוקרטית.
|
תאריך:
|
10/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
10/10/2017
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
במבה
|
10/10/17 08:54
|
|
2
|
|
יעקב יעקב
|
10/10/17 09:32
|
|
|
|
רננה
|
10/10/17 20:08
|
|
3
|
|
רחובות
|
10/10/17 09:38
|
|
4
|
|
בני בנקר
|
10/10/17 14:02
|
|
5
|
|
אחד העם
|
10/10/17 15:05
|
|
|
|
!
|
13/10/17 17:13
|
|
6
|
|
פנחס
|
10/10/17 18:28
|
|
|
|
בני בנקר
|
10/10/17 19:32
|
|
7
|
|
באום
|
10/10/17 19:20
|
|
|
|
אחד העם
|
10/10/17 20:11
|
|
|
|
באום
|
10/10/17 21:35
|
|
|
|
אחד העם
|
10/10/17 22:22
|
|
8
|
|
רננה
|
10/10/17 20:21
|
|
|
|
אחד העם
|
10/10/17 22:32
|
|
|
|
אחד העם
|
12/10/17 13:42
|
|
9
|
|
אוליבר ונדל הולמס
|
11/10/17 01:34
|
|
|
|
אחד העם
|
12/10/17 13:26
|
|
10
|
|
אחד העם
|
12/10/17 17:16
|
|
11
|
|
צרצר
|
13/10/17 16:46
|
|
12
|
|
צרצר
|
13/10/17 16:53
|
|
13
|
|
דרדר
|
13/10/17 17:04
|
|
לעיתים הלשון היא רק כלי, לעיתים היא מהות. אפשר לפטור את הביטוי "חוק עוקף בג"ץ" כאמירה פוליטית-פופוליסטית שנועדה לתפוס כותרות. אבל למעשה, הכינוי הזה מצביע במדויק על הבעיה שצריך לפתור, למשל בצורה אותה מציעים השרים נפתלי בנט ואיילת שקד.
|
|
|
שרת המשפטים, איילת שקד, ושר החינוך, נפתלי בנט, הכריזו (14.9.17) על תוכנית משפטית, שמטרתה להשלים את החוקה תוך השבת האיזון בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, ולאפשר לממשלה למלא את תפקידה.
|
|
|
שורת פסקי הדין החשובים שפרסם בית המשפט העליון בימים האחרונים, מקשה מאוד לקרוא אותם לעומקם ולשים לב לדקויות. ובכל זאת, משהו בולט מאוד עולה מתוך שלושה מביניהם: החופש המוחלט שנותנים השופטים לעצמם בפרשנות לשון החוק, גם כאשר זו ברורה לגמרי.
|
|
|
יולי אדלשטיין דיבר בשבוע שעבר על שלוש הרשויות כ"אחיות". זהו גם ביטוי המופיע מדי פעם בפסיקות ובאמירות של שופטי בית המשפט העליון. אלא שנראה, כי בג"ץ הפך את עצמו מאחות לאימא.
|
|
|
הפרדת הרשויות בישראל של היום היא אגדה - טוען (יום ג', 29.8.17) יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בפתיחת ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין. הוא מזהיר, כי לפגיעה בה יש פוטנציאל לפגיעה בעצם קיומה של הדמוקרטיה הישראלית.
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|