|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים  הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שופט המעצרים בנימין הירשל-דורון מפגין בקיאות רבה - לעיתים יותר מנציגי המשטרה - ושם לב לכל מילה הנאמרת באולמו אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יהיה אשר יהיה לא נברח ולא נסתגר ולא נתחבא בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
|
|
|
|
|
דרור גרין
ובאמת, אם נתבונן בהיסטוריה האנושית נגלה שחסרי האמפתיה שבחרו באנוכיות וברוע, הם פסיכופתים ששלטונם הוביל לאסונות גדולים ולהשתלטות הרוע, ומן הצד השני מי שבחר באמפתיה, בשיתוף, בסובלנות...
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
ברור היום לכולם כי אין צורך בסיבה מיוחדת כדי לשנוא יהודים, לבזותם, להשפילם, לפגוע בהם בכל דרך אפשרית, להשתיק אותם, לנדות אותם מחברת אומות העולם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ארי כספי |
|
3/01/19 16:28
|
|
|
|
|
|
השחיתות אולי השתנתה בכך שהגניבות והשוד הם בסכומים יותר גבוהים. בסה"כ נשארנו ונישאר עם 120 נהנתנים ב"בית המחוקקים", ממשלה בת עשרות "חברים", ארגונים מושחתים בכל התחומים (צבא, "אכיפת החוק", שרותי "בריאות", "חינוך", וסליחה ממי שלא הזכרתי). אז יש מפלגות עם שמות חדשים , אבל בסה"כ מקובלים עלי דבריו של ישעיהו לייבוביץ . בישראל יש בדיוק שלוש מפלגות : נטורי קרתא שאינם מכירים במדינה , קומוניסטים שהם נציגי מעצמה זרה (כיום "רשימה משותפת"), ומפלגת השנור (כל השאר).
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ארי כספי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
4/01/19 11:23
|
|
|
|
|
|
אם לא בכל אזי בעיקר - נשארנו חלוקים וצרפנו לכך נושא חדש.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שמ |
|
6/01/19 08:10
|
|
|
|
|
|
מקבל כמובן מאליו את המצב המגוחך של 14!! מפלגות שנסקרות כל יום בסקרים?זאת עוד בטרם הוגשו רשימות לוועדת הבחירות המרכזית לרישומן לבחירות?לא נראה לך בלתי דמוקרטי לחלוטין ש 50% מקולות הבוחרים בעשרות רשימות שתיגשנה לבחירות יואבדו כי הפיצול כל כך גדול?אינך למד דווקא מהרשימה המשותפת שבה הצטברו כל הרשימות המוסלמיות למקבץ אחד ששומר על כוחו? העיתונות המדיה האלקטרונית הרשת מלאים בפטפטת חסרת תוחלת ויעילות במעבר של מנדט אחד מהכא להתם.בבל"ת - זה התואר של מה שקורה כיום.למה? כי רוה"מ לא עשה דבר כל השנים שהוא בפוליטיקה לחוקק חוק בחירות חדש שבו אחוז החסימה 10% וליצור 3- 4 מפלגות בלבד.עושה ימים כלילות לקושש קולות מכל עבר כדי לא לאבד את השלטון.וטרם חזרתי לעניין שינוי המשטר ודעתי בעניין מוכרת לך.הפוליטיקה הישראלית נעה ונדה כמו פרה שמשתינה ברוח אין יציבות שלטונית ואין משילות כי הממשל נשען 70 שנים על קואליציה של חאפרים שמוצצים דמו של כל רוה"מ ככל שהם יכולים.מה אתה אומר בעניין זה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמ
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
6/01/19 08:33
|
|
|
|
|
|
הפיצול הפוליטי - רע
היות מרבית המפלגות בלתי דמוקרטיות - רע
העיסוק ה"פראי" באנשים במקום בנושאים ותוכניות לעתיד - רע
העובדה שהציבור עוסק בהשמצות של יריבים פוליטיים, שבחלקם הגדול הם חסרי משמעות - רע
אפשר להמשיך רשימה זו הלאה, אבל חבל על הזמן.
כל הדברים הללו כלולים במאמר, גם אם חלקם מבוטא בו בנוסחים אחרים. נראה שלא קראת מלבד הכותרת שום דבר - חבל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
שפרירית |
|
6/01/19 08:32
|
|
|
|
|
בישראל לפי השמאל ובתוכו בית המשפט מחייבים את התערבות בית משפט בשם "דמוקרטיה מהותית" מהי להגדרתם דמוקרטיה מהותית זו ולעומת מה? ישנה הגדרה של דמוקרטיה רשמית (פורמלית) לעומת דמוקרטיה מהותית. ההגדרה של השמאל ובתוכו בית המשפט ניתן לחלק לקרטריונים: --------
#מטרת קיומה של המסגרת המדינית לטענת השמאל לפי הדמוקרטיה הרישמית: - על השלטון להבטיח את קיומם של כלי המשחק הדמוקרטיים במיוחד את ריבונות העם באמצעות נהלים והסדרים. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית - המדינה קיימת כדי לממש את זכויות האדם.------------
#עקרונות דמוקרים מרכזיים לפי הדמוקרטיה הרישמית: - הכרה בציבור האזרחים כריבון המהווה את מקור הסמכות לשלטון, קיומן של בחירות דמורטיות והכרעת הרוב כדרך לקבלת החלטות. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית לטענת השמאל - המדינה עושה זאת באמצעות הגבלת כוחו של השלטון והבטחת קיומן של זכויות האדם והאזרח. כלומר הממשל הוא מטבעו לשיטת השמאל נגד זכויות אדם.------------
#מרכזיותם של זכויות אזרח: – לפי חלוקה זאת בדמוקרטיה רישמית זכויות אזרח אינן חשובות. ואילו בדמוקרטיה המהותית - מערכת הערכים במדינה שבה הדמוקרטיה מהותית מבוססת על הכרה בערך האדם בכבודו ובחירותו..
קווים אלו נלמדים בבתי הספר תחת פיקוחו של שר החינוך בנט---------
את מי מציע בית המשפט שיהיה אחראי על קיומה של "הדמוקרטיה המהותית"? כמובן את עצמו בלבד כפוסק אחרון ללא ערעור! אם נבחן עד כמה שומר בית המשפט על זכויות אדם ואזרח למשל בתחום שהוא אמור להיות אמון עליו במשפט עצמו נראה שהמצב הפוך בית המשפט נוהג כבמדינות הפאשיסטיות הגרועות ביותר אין למתדיינים זכויות בפני השופטים וודאי שאם הם נאשמים אז הם מיידית נחשבים לאשמים. נבחן טענה זו בעניין בג"ץ – עצם קיום ערכאה כזו שדנה ללא בחינת עובדות ללא הוכחות הינה עולה שלא תתואר והיא שריד של השלטון הקולוניאלי הבריטי שלא הביא לכאן שופטים מקצועיים. נבחן את ההחלטות של אותו בג"ץ זכויות של מי נשמרות? של תוקפים מאפריקה, של מרצחים ערבים. לא זכויות של האדם היהודי הישראלי נשמרות. אלא שזהו נושא לדיון ארוך נפרד.
מה הן ההגדרות המקובלות בעולם לדמוקרטיה רשמית לעומת מהותית? יש לזכור שדמוקרטיה פרושה שלטון העם.
דמוקרטיה מהותית הינה צורת דמוקרטיה בה התוצאה של הבחירות הינה יצוגית של העם. במילים אחרות, דמוקרטיה מהותית הינה צורה של דמוקרטיה הפועלת לפי רצון הנשלטים. למרות שמדינה עשויה להרשות לכל האוכלוסיה להצביע, מאפיין זה אינו בהכרח הקובע את היותה דמוקרטיה מהותית..
בדמוקרטיה מהותית לאוכלוסיה הכללית יש תפקיד אמיתי בהוצאה לפועל של עניינים מדיניים. כלומר המדינה אינה רק מראית עין של דמוקרטיה אלא היא מתפקדת ככזאת בהתאם. ניתן להתיחס לדמוקרטיה זו גם כדמוקרטיה תפקודית. תוצאות הבחירות הנן רק תחילתו של ההליך, אם על העם לשלוט עליו להשתתף יותר בתהליכי קבלות ההחלטות. כך יהיה שלטון העם בידי העם. זה כמובן סותר לחלוטין את טענת השמאל ובתוכו המשפטנים. אסור להשאיר החלטות על ניהול המדינה בידי משפטנים יהיו אלו יועצים משפטיים הפועלים לפי רצון בית המשפט או בית המשפט עצמו. על העם להיות פעיל בקביעת גורלו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
7/01/19 09:29
|
|
|
|
|
|
הדברים הבאים מתייחסים לשני החלקים של תגובתך למאמר.
ראשית, תודה על ההתייחסות השיטתית.
התגובה הארוכה והמפורטת שכתבת בסוגיית האבחנה בין דמוקרטיות שכיחות בשיח השוטף, מועילה במיוחד כניתוח אקדמי להבהרת ההבדלים בין אסכולות שכיחות. בדברים שכתבתי במאמר האחרון ובמאמרים קודמים באותה סוגייה, בחנתי את הנושא כעניין מעשי שהשאלה המהותית בו הוכרעה כבר ברמת הפרדיגמה הישימה או האקסיומה הבסיסית. הדיון המעניין אותי עוסק בשאלה כיצד משיבים על כנה בצורה היעילה ביותר הכרעה זו. לדידי דמוקרטיה קלאסית היא צורת ממשל הנגזרת מתפיסת היחסים בין מוסד המדינה לאזרחיה כמבוססת על אמנה חברתית של "קח ותן". היחיד מוותר על חלק מזכויותיו בכדי להשתייך לקבוצה שמתארגנת לחיים משותפים כקולקטיב. ב"עיסקה" זו, תמורת הוויתור הוא מקבל יתרונות אחרים שנובעים מהיותו חלק אינטגרלי בקהילה. הקולקטיב כשלימות הוא הריבון או מקור הסמכות על כל הנושאים והעניינים המתנהלים בו וחלים על חבריו, כאשר אינך יכול להיות חלק מהקולקטיב מבלי לקבל באופן מלא ובלתי-חוזר אמנה זו. שיטת הממשל שמאמצת לעצמה המדינה היא הדמוקרטיה הקלסית, בה לכל החברים זכויות שוות ומעמד שווה בתהליכי קבלת ההחלטות הקבוצתיים, לפיהם הרוב המשתתף בפועל בהצבעה, קובע את התוצאה.
המושג "דמוקרטיה מהותית", אינו מקובל עי אם פרושו הוא שיתכן מצב בו מקור הסמכות האולטימטיבי איננו העם, אלא גורם אחר.
ראשית, בדמוקרטיה אמיתית אין אפשרות אחרת, משום שהרוב לעולם לא יקבל מצב בו המיעוט – תהיה זהותו אשר תהיה – ישלוט בגורלו. פרשנות כזו של דמוקרטיה היא חזרה למשטר של אוליגרכים, שבו מוחלפת שכבת השליטה הישנה (למשל: מונרכית) בשכבה אוליגרכית אחרת (למשל: השופטים).
משילות רציונלית באירגון מחייבת מקור סמכות אחד, שמעצב את תהליכי החיים, כשהוא בורר בין חלופות באמצעות מנגנוני קבה"ח שבפעולתם הוא שולט באמצעות חקיקה. כל מנגנוני הביניים הבאים לפשט או לייעל את פעולות היום-יום נגזרים מאותו מקור סמכות ומבוקרים באותה שיטת חקיקה.
הפרדת רשויות השלטון אינה באה לבטל את מקור הסמכות, אלא להקל ולשפר את דרכי היישום בחברות שבהן מספר הפרטים אינו מאפשר ניהול של קשר ישיר בין הריבון לכל הפרטים.
בוויכוח המתקיים כיום במקומותינו, עניין זה מתבהר היטב כאשר בוחנים את השאלה מהו הגורם המשפיע על הרשות המבצעת לציית להכרעות שהופקדו בידי הרשות השופטת. שהרי בפועל אין כפיפות ישירה בין שתי הרשויות, שמעמדן ההירארכי בממסד השלטוני שווה. התשובה היא: החוק שנקבע ע"י הריבון. ללא חוליה מקשרת זו, הרשות השופטת חסרת ערך וחסרת משמעות, שכן אין בידה שום יכולת לאכוף את החלטותיה, ולא במקרה.
אותה מערכת יחסים קיימת בין כל זוג של רשויות מתוך שלוש הרשויות – מחוקקת, מבצעת, שופטת.
מידת המעורבות של העם בתהליכים השלטוניים ניתנת לוויסות ע"י החלטה המחוקק הפועל בסמכות הריבון. מעורבות זו מושגת ע"י מערך המפלגות, ע"י מידת הקשר הישיר בין הציבור לחברי הכנסת הנבחרים ע"י מערכי התקשורת למיניהם ועוד. אין דרך להגיע לאידאליזציה של ייצוג בחיים המעשיים. מתקרבים לכך ע"י הקשרים הנ"ל וקשרים נוספים אחרים, שהדיון אינו אפשרי במסגרת זו.
אגב, ייצוג 9 מיליון האזרחים בישראל ע"י 120 חברי כנסת, טוב בהרבה מייצוגם של 320 מיליון אזרחי ארה"ב ע"י 435 חברי בית הנבחרים: בישראל – 13.33 ח"כים לכל מיליון נפש, ובארה"ב – 1.36 נציגים לכל מיליון נפש; בישראל הייצוג הפורמלי טוב פי 10 בקרוב!
התיאור הנ"ל עקרוני ובסיסי ביותר ומערכות היחסים בפועל מורכבות ומסונפות יותר לאין ערוך. אולם העיקרו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שפרירית |
|
7/01/19 17:34
|
|
|
|
|
|
הרשות השופטת אוכפת באמצעות הטרור המשפטי המתאפר בעזרת חוסר ההפרדה בין התביעה לרשות השופטת. לכן יש בדחיפות להפריד בין שתי רשויות אלו. גם למנוע מבית המשפט לתת תמריצים לתביעה בעזרת 1. בחירת שופטים תעשה אך ורק על ידי מדינאים. 3. הפרדה בין התביעה לבית המשפט - מי שבחר קריירה של תובע לעולם לעולם לא יוכל להיות שופט. 3. הפרדה בין היעוץ המשפטי לתביעה. 4. הממשלה לבדה תבחר את היועץ ולא ועידה נשלטת על ידי בית המשפט!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
8/01/19 08:10
|
|
|
|
|
|
התביעה הכללית אינה כפופה לבית המשפט העליון. היא רשות עצמאית, שבמצב הקיים מונחית ע"י רוחו של בית-המשפט, בין היתר בגלל שיטת הבחירה הנוכחית של שופטים עליונים, והעדר מגבלת זמן על קדנציה של שירות בבית המשפט העליון.
הרשות המשפטית מנצלת את קביעתו של השופט ברק ש"הכל שפיט" ובעזרת עקרון הזוי זה מצמידה כל סוגיה לחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו והופכת אותו לעקרון דמוקרטי מנחה המעמיד את הפרט לפני כל שיקול אחר ומעל לכל שיקול אחר בהתאמה עם השקפת העולם הפוסט-מודרנית. בכך נסתרת הגישה הרואה במדינה הדמוקרטית אבן-יסוד למסגרת חברתית יסודית, שיש לאזן בה תמיד בין זכות הפרט לזכויות כל הפרטים האחרים באותו עניין. בכך שוברת תפיסה זו את עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה ומעבירה את מקור הסמכות מהריבון לרשות השופטת – כאן נמצא החטא הקדמון, וכאן יש לתקנו.
את כוחה זה שומרת כיום הרשות השופטת באמצעות כלים ניהוליים משלימים, שעל חלקם הצבעת.
מבלי להיכנס לפרטים, אני סבור שיש לעשות רביזיה יסודית בכל מערכת המשפט שלנו – ביחסים הפנימיים בין שלוחותיה: פרקליטות, התביעה הכללית ובית המשפט; ובמערכת בתי-המשפט, בין בית משפט לחוקה ובית משפט לעירעורים – ובינה לבין רשויות השלטון האחרות, במיוחד הרשות המחוקקת.
בין היתר יש לקבוע בחוק יסוד-מפורש את גבולות הסמכות של הרשות השופטת, את כפיפותה המלאה לחוקה. עד שתהיה חוקה, ישמש לקט חוקי-היסוד הקיימים ואלה שיתוספו אליהם כחוקה זמנית שדינה גם לגבי מערכת המשפט יהיה כדין חוקה. (הסדרה מלאה של מערכות היחסים במצב של העדר חוקה או חוק-יסוד מתאים, יוכל להיעשות כפתרון ביניים ב"חוק-יסוד השיפוט" שיסדיר בין היתר מצבים כגון: סתירה בין חוקי-יסוד או היעדר (חוסר זמני) בחוק-יסוד לנושא מסויים.
בכל מקרה, את המצב הקיים חייבים לשנות בהקדם, ולאור הכוונה של בית המשפט העליון לבטל או לשנות את חוק-יסוד הלאום, חייבת הכנסת לתקן לאלתר חוק יסוד הכנסת ולקבוע במפורש שאין בסמכותו של גורם כלשהו מלבד הכנסת, לחוקק (לבטל או לתקן) חוקי-יסוד. אולם, בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לחוקה, רשאי לקבוע שחוק רגיל סותר או אינו מציית לחוק-יסוד של הכנסת ויש לתקנו בהיבטים כאלה ואחרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שפרירית |
|
6/01/19 08:52
|
|
|
|
|
ההיפך מדמוקרטיה מהותית הינה דמוקרטיה רשמית (פורמלית) בה הצורות המתאימות לדמוקרטיה קיימות אך אינן מנוהלות באופן דמוקרטי. ניתן לאפיין את ברית המועצות לשעבר כדמוקרטיה רשמית (פורמלית), מאחר והחוקה היתה במהותה דמוקרטית אך המדינה נוהלה על ידי עלית פקידותית. זה דומה מאוד לשלטון הפקידים אצלנו. בדמוקרטיה רשמית או דמוקרטיה של הליכים הינה דמוקרטיה בה לעם או לתושבים פחות השפעה מאשר בדמוקרטיות מסורתיות ליברליות. דמוקרטיה מהסוג הזה מאופיינת בכך שמצביעים בוחרים להצביע לנציגים בבחירות חופשיות ולא יותר מזה.
בדמוקרטיה של הליכים (הדמוקרטיה הרשמית), מניחים שהליך הבחירות הוא לב הסמכות של הנבחרים תוך הנחה שכל הליכי ההצבעה הושלמו כנדרש. בדמוקרטיה של הליכים קיימים רק המבנים והמוסדות הבסיסיים. תנאים אלו מתקיימים בישראל. בישראל ישנה כנסת אחת קטנה של מאה ועשרים חברים שאינה יכולה מפאת קוטנה והנושאים הרבים שעליה לטפל בהם לתפקד תוך קשר עם הבוחרים. בדמוקרטיות בעולם הפרלמנים גדולים הרבה יותר ביחס לאוכלוסיה ובדרך כלל יש גם פרלמנט נוסף הוא הפרלמנט העליון המפקח על הכל. בדמוקרטיה של ההליכים – זו הרשמית, הנציגים הנבחרים משתמשים בהליכי ההצבעות כדי לשמור על מעמדם כנגד רצון העם. כך מונעים הם דמוקרטיה מלאה. דמוקרטיה של הליכים שונה מדמוקרטיה מהותית המתקיימת בעזרת השתתפות שווה של כל הקבוצות בחברה בהליך המדיני. כלומר אכן ישנן דמוקרטיות רשמית ומהותיות כפי שטוען בית המשפט, אך הכונה הפרוש של מושגים אלו שונה לחלוטין ואף הפוך מאלו שהוצגו על ידי בית המשפט. הפרוש האמיתי של דמוקרטיה מהותית הוא שהעם באמת שולט. לעומת זאת הפרוש שנותן לזה בית המשפט הוא, שהוא בית המשפט צריך לשלוט ולקבוע ללא עוררין כיון שהוא בעל הערכים העליונים בניגוד לאוכלוסיה.
בישראל הדמוקרטיה אכן רק רשמית היא דמוקרטיה של הליכים אך לגמרי לא מהסיבות שמונה אותם השמאל בראשות בית המשפט אלא להיפך. שופטים עושים כדי לגרום לנו לחשוב באופן מוטעה בעזרת הצגת הדברים שלהם. שופטים הרי רגילים בגניבת דעת, לגרום לאחרים לחשוב באופן מוטעה. אין בישראל דמוקרטיה מהותית לכן אפשר להטעות את הציבור בקשר למהותה (של המהותית). בישראל ישנם רק המוסדות הבסיסיים ביותר, לכן יכולים שופטים לקבוע בזלזול שתוצאות הבחירות הן רק פורמליות. משמע כיון שהדמוקרטיה הינה חלקית וחלשה הם עושים לבטלה כליל ולא להתחשב ברצון העם – לקחת ממנו את כבשת הרש. זאת תוך הצהרות הפוכות שהם אלו הדואגים לדמוקרטיה. אילו היו בארץ יותר מהמוסדות הבסיסיים ניתן היה גם לפקח על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט (גם על הממשלה) ובזאת שופטים אינם מעוניינים כלל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
