|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
דן מרגלית
אם למרות הכל עסקת החטופים לא תצא לפועל - האם בני גנץ יפרוש? האם ביבי יודח? זה סוף שלטון הליכוד?
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב" הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
עובד 1 |
|
24/05/19 15:18
|
|
|
|
בהערה לנושא משני במאמר, עניין ההגדרות הבלתי מוגדרות "חוסר סבירות" ו"חוסר מידתיות", אפשר לעניות דעתי למצוא פתרון הולם. המונח "סבירות" כקטגוריה משפטית (נכון יותר פסבדו משפטית) יוּצא כליל מהלקסיקון. לא יוכל שופט בישראל לבטל חוק או החלטה מן העילה של חוסר סבירות. מה כן? כלומר מה ימנע מהכנסת לחוקק חוק שצריך להרוג את כל הג'ינג'ים, כפי שהשמאל מתריס תמיד? יוכנס מונח מתוקן שעשוי לשנות את כל התמונה. המונח הוא "חוסר סבירות קיצוני". דהיינו, בכל פסילה של החלטה או חוק בנימוקים שאינם משפטיים-חוקתיים טהורים, יצטרך השופט לכתוב "חוסר סבירות קיצוני". דבר דומה אמור גם ביחס לחוסר מידתיות. ההיגיון כאן הוא שהמדרג של "חוסר סבירות" הוא למעשה אינסופי, ממש מאפס עד אינסוף, ולכן מעניק אפשרות לשופטים לפסול כל דבר שרק עולה בדעתם, ומונח זה רק משחרר אותם מכל נימוק והסבר, שכן בגלל המדרג האינסופי אין כל עליונות לוגית של הסבר אחד (זה של השופט) על פני הסבר אחר (של מטאטא רחובות למשל). לעומת זאת תיאור החלטה או חוק כ"חוסר סבירות קיצוני" משמעותו חד משמעית: מעשה נבלה, מעשה שלא ייעשה, שמעליו מתנוסס דגל שחור. כמודל למעשה כזה (בבחינת על דאטפת אטפוך - הפוך על הפוך) יכולה לשמש בדיוק דוגמת חוק הג'ינג'ים של השמאל. רציתם ג'ינג'ים? הנה קיבלתם. אז אם למשל שר הפנים מונע כניסת תומכת BDS שמבקשת להיכנס לישראל כדי לשפר את אמצעי ההכפשה שלה, ובג"ץ מבטל את ההחלטה, הוא יהיה חייב לציין שהיא לוקה בחוסר סבירות קיצוני. דהיינו היא מעשה עוולה ונבלה אשר לא ייעשה שדגל שחור מתנוסס מעליו, שניתן להשוותה לחוק או החלטה שהיו קובעים שיש להרוג את כל אדומי השיער. כנ"ל אי מתן אישור כניסה לפלסטינים לטקס זיכרון, או מניעת פיתוח תחביבים של מסתננים בלתי חוקיים באמצעות כליאתם לשנתיים. נראה כמה חוקים והחלטות יעז בג"ץ לפסול בנימוק זה. אגב, הדברים לא נאמרים בציניות אלא כהצעה אמיתית שיכולה להתקבל על דעת הכל.
|
|
כתוב תגובה ל-
עובד 1
|
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט |
|
27/05/19 11:27
|
|
|
|
הרעיון איננו פותר לדעתי את הבעיה. סקלת "הסבירות" של כל שופט או הרכב שופטים מקרי (דגש על מקרי ולא נבחר במכוון לתכלית מסויימת), תהיה שונה. מה שיגדיר אחד כבלתי סביר, יכול אחר, בעל השקפות שונות, להגדיר כקיצוני או בלתי-סביר או להיפך.
במקרה כזה חוזרת הבעיה לזירה הציבורית. אם בשכיחות גבוהה מושגי השופטים, אינם עולים בקנה אחד עם תפיסות הציבור או נציגיו הנבחרים, ובמקרה קיצוני נתפסים כשגויים בעליל (כפי שראינו בעבר לא אחת) – מתפתחת מציאות של חוסר אמון וביקורת גוברת על בית המשפט ועל דרכי התנהלותו. לא יתכן שהרשות השופטת תהיה גורם הכופה את דעותיו על מרבית הציבור לאורך זמן, ולא ניתן להבטיח בחקיקה יסודית, פשוטה ותמציתית שהדבר לא יקרה.
לאור היווצרות אפשרות כזו, כאשר עמדות רוב הציבור ועמדות בית המשפט אינן מסונכרנות, מתחייבת קביעת סולם מוסכמת לפסיקות המבוססות על הערכה פרסונלית (דבר קשה למאוד לביצוע כשלעצמו) או אפשרות לערער על הפסיקה בפני רשות שפרשנותה לחוק מוסמכת לא פחות מזו של הרשות השופטת, משום שהיא המחוקק עצמו.
בסיכומו של דבר שום אינטרס סקטוריאלי אינו גובר על העקרון שהריבונות היא שלימות אחת שאינה ניתנת לפיצול והיא מגולמת במחוקק. (סופיות הדיון חייבת להיות בפני המחוקק ולא בפני מי שקיבל ממנו את הסמכות לפסוק).
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|