בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
השופט לנדוי צדק בהחלט. הקורבן הראשון של ההיבריס השיפוטי הוא בית המשפט עצמו. כאשר השופטים - במשתמע או במפורש - מתייחסים לשתי הרשויות האחרות מראש כחבורות פושעים מושחתים או למצער בורים ועמי הארצות, בעוד הם השופטים מתארים את עצמם כנקיי כפיים וישרים כסרגל, ובנוסף ככאלה שניחנו בחכמה ותבונה על-אנושיות, התהליך הבלתי נמנע הוא התדרדרות של מערכת המשפט עד כדי ניתוק מוחלט מהעם. וה"עם" סבור, ובצדק, שהמושחתים ואויבי שלטון החוק הם דווקא גוזלי הסמכויות-לא-להם, שהחליטו על דעת עצמם ששלטון המשפט הוא בלתי מוגבל ושהחוק קטן עליהם וכל שופט יקבע את קנה המידה לשיפוט לפי גחמותיו, השקפותיו הפוליטיות ומצב הרוח שלו. דבריו של אוחנה מייצגים את העם, והעם ברובו רואה את שופטי בג"ץ ככת של רודפי שררה, מושחתים בעצמם (פרשת יחזקאל בייניש, שקשורים אליה גם פוגלמן ומזוז, ברק ומשפחתו ו-18 בתיהם, עשרות מקרים של שפיטה תוך ניגוד עניינים) שכל קשר בינם לבין חוק וצדק הוא מקרי בהחלט. לא סתם הפסיקו לפרסם סקרים על מידת האמון בבית המשפט, כשהסקר האחרון מלפני כשנה וחצי הראה על 57% שאינם נותנים אמון במערכת המשפטית. ב-20 השנים האחרונות לא היה אפילו מקרה אחד שבו בג"ץ פסל החלטות ממשלה בעילה של אי-חוקיות; כל הפסילות היו על בסיס הקריטריונים המשונים "סבירות" ו"מידתיות", מילים מכובסות שמשמעותן האמיתית היא שרירות דעתם הסובייקטיבית לגמרי של השופטים. אז מי שרואה את החוק כהמלצה בלבד בשבילו, שלא יתפלא שהאחרים רואים את פסיקותיו כהמלצה בלבד, וזה מה שהולך להיות. האפשרות היחידה למנוע תהליך זה היא מהפכה שיפוטית הפוכה שתחזיר את העליונים בעיני עצמם לגודלם הטבעי על פי החוק בישראל.