|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים  הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
פרפר |
|
16/02/20 13:38
|
|
|
|
|
|
אמירה בכתב שניתנה על ידי אדם מחוץ לכותלי בית המשפט, הינה בבחינת עדות מפי השמועה ועל כן זוהי עדות פסולה אשר איננה קבילה כשלעצמה, על מוסר העדות לחזור על כך בדיון בבית המשפט ולעמוד בחקירה נגדית. בפועל בית המשפט פסק תוך קבלת עדות חוץ במקרים חריגים. כך נהג בית המשפט לקבל כראיה אמרה בכתב שניתנה מחוץ לבית המשפט בהליך פלילי אף אם נותנה אינו עד במשפט, אם שני הצדדים הסכימו לכך ותוכן האמרה לא היה שנוי במחלוקת, ובתנאי שהנאשם מיוצג על ידי עורך דין. השופט ביה"מ העליון חיים כהן, שאף להרחיב חריגים אלו ומטעם המחוקק "לשימוש שיפוטי הולך ורחב בהודעות שנמסרו לחוקרי המשטרה" – כך על פי טענת המשטרה. המטרתה המוצהרת: "ייעול" ההליך המשפטי וחיסכון בזמנם של בית המשפט ושל העדים והצדדים... כלומר "השופט הדגול" חיים כהן טען שזוהי דאגה גפ לצדדים ולעדים ש"חוסכים בזמנם". כך קובעים גורלות בלא מתן זכות טעון בסיסית. בכך ביטל את זכותו של הנאשם לקבל את יומו בבית המשפט, לשיטתו של חיים כהן זהו בזבוז זמן לשמוע עדותו ומצדו בזבוז זמן להשמע. זהו אותו שופט שראה את הרשעו הסופית של עמוס ברנס על סמך עדות המשטרה ש"הודה" ומצפונו יסרו אך לא היה מסוגל לראות את טעות השיטה. למרות שבעיני עצמו דאג לזכויות אזרח (הקים אגודה בשם זה), היה משוכנע שאין פגיעה ממשית בזכויות אזרח אלא רק בפלסטינאים או שאר ערבים כמיעוט.
------------------------------------------------------
בשנת 1980 תש"מ התוסף לדיני ראיות סעיף 10א המאפשר לקבל 'אמרת חוץ' של עד במשפט פלילי כראיה לאמיתות תוכנה. לדוגמא לקבל את הנכתב בעדות המשטרה ולהעדיפו על פני חקירת עד גם אם העד מכחיש אותה. סעיף 10א לפקודת הראיות מטרתו להכשיר גרסה שהמשטרה מסרה בשם עד בחקירתו מחוץ לכותלי ביהמ"ש ולהעדיפה על פני עדותו בביהמ"ש. לפי הטענה סעיף זה נוסף עקב השפעה פסולה על עדים אשר באיומים שוכנעו לא למסור גרסתם בבית המשפט. עדי מפתח במשפטים פליליים מסרו גרסא שונה בתכלית מהגרסא המפלילה אותה מסרו במשטרה, או שהעדיפו לשתוק. התובעים היו אובדי עצות. בהעדר ראיות נוספות. די מוזר שבכל כך הרבה מקרים העדים לא הובילו לראיות, הנאשמים זוכו ויצאו לחופשי. הרי חשודים במעשים פליליים כדי שלא יאימו על עדים נמצאים במעצר. אם העדים בכל זאת הם מאוימים כנראה שאין מדובר באותם עבריינים בלבד אלא בארגוני פשע. המשטרה טענה עוד בשנות השמונים שאינם קיימים והפשיעה היא של יחידים או קבוצות קטנות. בעולם מתמודדים עם בעית סיכון עדים גם בעזרת שמירה עליהם, בארץ אין שמירה על עדים, עדים דוברי אמת בדרך כלל יכולים להוביל לראיות ממשיות , ואם לאו או שעדותם נגבתה בלחץ משטרתי או שהמשטרה לא טרחה לאסוף ראיות, כפי שקורה תכופות ועל כן הפרקליטות לוחצת על הנאשם להגיע להסדר טיעון כי אין בידה הוכחות ממשיות. לפתור בעיה זו על ידי שינוי חוקי גורף, בדרך של קבילות מוחלטת של העדות כפי שמוסרת אותה המשטרה היא לאכוף פתרון הפוך מהנדרש. המשטרה הפכה למבצעת חקירות אינקויזיטוריות ועל איסוף ראיות היא תכופות מותרת.
------------------------------------------------------
כאשר העדות היא על אחרים יכול אדם ממניעים פסולים למסרה ואם הוא חוזר בו בכנות, הרי שלפי סעיף זה בית המשפט לא יקבל זאת. במקרים אחרים יתכן כי למשטרה יש חשדות ואולי ממצאים לא מספיקים והחוקר ישנה גרסת העד בצורה שתתאים למשטרה. המשטרה למרות הכרזותיה אינה נוטה תמיד לבדוק כיונים רבים אלא מחליטה על חשודים מסוימים ובונה תרחיש מתאים, או לחליפין בודקת כמה כיונים לודא על מי הכי קל לטפול אש
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פרפר
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
בן נאמן |
|
16/02/20 13:43
|
|
|
|
|
|
נכתב בסיפור: "הם חושבים שהם זכאים, הם עוד לא יודעים שאנחנו נגיע אליהם, עם כתבי אישום". ברור שאין הדבר דומה למתרחש בישראל, בה אנשי "שילטון החוק" מבצעים "חיסולים ממוקדים" כנגד אישים ה"מפריעים" למימוש מטרות פוליטיות של אנשי "שילטון החוק".
כל עוד שלא מדבירים את מעשי הפשע של אנשי "שילטון החוק", לא ניתן לתקן ולהציל את הדמוקרטיה במדינה. בינתיים, אנשי הפשע שולטים במקורות הכוח בהנהלת השילטון, ומפחידים את הציבור הרחב החושש לגורלו - אם יכנס לפוקוס של הפושעים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בן נאמן
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
פרפר |
|
16/02/20 13:49
|
|
|
|
|
|
סעיף גורף כזה הוא בעיתי הן כאשר העדות נמסרת אודות אחרים, וקל וחומר כאשר העדות היא מחקירת החשוד על עצמו שהיא שונה בתחליט מחקירת עדים אודות אחרים. החשוד אף פעם אינו מגיע למשטרה מרצונו החופשי אלא נקרא וחייב להתיצב ויש עליו כבר חשדות, החקירה ומסירת העדות מתנהלת באופן אחר לחלוטין – תוך הנחות יסוד ותחת לחץ. ישנם מצבים אמיתיים בהם בשל גורמים נסיבתיים החשוד עלול להאמין שכיון שזומן שגרם בתאונה למשהו ויש בידי המשטרה ראיות כלשהן. האמת היא שכאשר המשטרה מזמנת ככלל אין בידיה מאומה. זו צריכה להיות רק התחלת החקירה אלא שבמשטרת ישראל בשל הקבילות בבית המשפט , כאן היא נגמרת.
------------------------------------------------------
התנאים הרשמיים להעדפת גרסאת המשטרה: 1. מתן האמרה הוכח במשפט; לכך לא צריך הרבה מלבד חתימה – למשטרה תחבולות רבות להשיג חתימת נחקרים תוך אי שמירה בסיסית על זכויותהם אך אין בית המשפט מתיחס לכך 2. "נותן האמרה" כלומר החוקר- הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו - עד מטעם המדינה יכול לומר כל דבר גם שאינו זוכר אך מה שרשם זה מה שנאמר וזה מתקבל. 3. העדות שונה, לדעת בית המשפט, מן האמרה בפרט מהותי, או הנאשם מכחיש את תוכן האמרה או טוען כי אינו זוכר את תכנה. לנאשם בניגוד לעד מדינה אסור לו לא לזכור או לא לדעת כי למשל לא הקריאו לו ולא אפשרו לו לקרוא כפי שעושים. כלומר עד שרשמו בשמו את מה שרצו אינו יכול לבא לתקן ולהוכיח את גרסתו בהגיונה הפנימי כי לאחר שהוא מכחיש את שרשמו בשמו ומוסר את עדותו האמיתית דוקא זה נחשב לרעתו "ומוכיח" לדעת בית המשפט את אי אמיתות עדותו במשפט ואת אשמתו. הרי קביעה זו סותרת כל הגיון. לפי זה העד דובר אמת רק אם הוא חוזר על מה שנכתב בשמו על ידי החוקר. נשאלת השאלה אם בית המשפט אינו מאמין לעד בעדותו בבית המשפט מדוע הוא מאמין לו לעדותו או ליתר דיוק למה שרשום כעדותו במשטרה? גם אם ננסה לחפש הצדקה שהחוקר הביאו לכך, הרי האפשרות היחידה היא שהביאו לכך בדרך שהקשה ושאל עד שלא נותר לחשוד אלא להודות, או אז צריך להיות מתועד איך הצליח החוקר להוציא מהחשוד את הודאתו, מה שאיננו כך. אם לא נותר לחשוד אלא להודות גם לא אמורה להיות לו עדות מתקבלת על הדעת בעלת עקביות והגיון פנימי בבית המשפט. אלא שבית המשפט אינו מעונין לשמוע זאת , בדרך כלל החוקר משקר, איך יוכיח הנאשם את גירסתו האמיתית? לעולם גירסתו לא תחשב אמיתית כאשר החוקר משקר ורשם דבר מה שונה, מכאן שעצם הרישום של המשטרה מוכיח את עצמו...
------------------------------------------------------
אכן המשטרה מנצלת זאת עד תום, רושמת דברים שונים לחלוטין ממה שהנחקר אומר ביודעה שבית המשפט יקבל מה שהיא רשמה ועדותו השונה של הנאשם תחשב לרעתו. מה קורה כאשר לא החשוד אלא המתלונן מיוזמתו מוסר למשטרה גרסא אחת ובבית המשפט כבר אינו זוכרה על כל פרטי כזביו ומספר פרטים סותרים? התביעה אינה רוצה להכיר בכך ולא להסיק את המתבקש, היא מסתירה זאת – שופטים אינם מקבלים לידם כתב עדות-תלונה כפי שנמסרה במשטרה. באם צד הנאשם מבקש למסור את עדות המתלונן כפי שנמסרה במשטרה, התביעה מתנגדת והתנגדות זאת בדרך כלל אינה נדחית על ידי בית המשפט. בזאת בוטל כל פיקוח חיצוני על המשטרה! מאז החלו אחוזי ההרשעה לטפס במעלה ה – 90% תשעים אחוז ומעלה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פרפר
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אבנר צפוני |
|
16/02/20 13:57
|
|
|
|
|
|
וכנראה שהרבה יותר בקרב שופטים,מאשר (במקרים מסויימים) בקרב "עמך".
יחד עם זאת,במקרה כל כך חריג כמו "תיקי האלפים"-כשעשרות רבות של חוקרים נוכחו לדעת ש"הדג מסריח מהראש",הפכו כל אבן בפרשות האלו,עמדו לביקורת חוזרת ונשנית של דרגים רבים מעליהם,כאשר כל פיסת מידע וראיה,שהיה לגביה ספק-נפסלה. כאשר כל דרגי הפרקליטות,פשוט ראו שאין מנוס מהגשת כתב אישום חמור-
אז נכון שפורמלית יש חזקת החפות,ויש סיכוי עדיין לזיכוי,אבל זה מאוד מאוד מאוד לא סביר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אבנר צפוני
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בן נאמן |
|
16/02/20 18:32
|
|
|
|
|
|
לו היינו מאמינים לפושעים מ"שילטון החוק", היה אפשר לטעון טענות "הגיוניות" כשל שלמה. אולם, אין ויכוח שאנשי "שילטון החוק" הם מאפיה - הפוגעת ב"שילטון הדמוקרטי" של מדינת ישראל - שפועלת כשיטות מתקדמות של "שילטון החוק" שנכפו על האזרחים בברית המועצות ובגרמניה המנוולת.
הבחירות האלו יקבעו אם הפושעים - הפועלים באמצעות "חוקים" מעוותים - ישלטו במדינה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, או שערכי הדמוקרטיה יקבעו את מהותה של המדינה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בן נאמן
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
פרפר |
|
16/02/20 14:01
|
|
|
|
|
|
בית המשפט אינו חייב על פי החוק אך הוא יכול להעדיף זאת לפי שלושה מבחנים לקביעת מהמנות: 1.'נסיבות העניין, לרבות נסיבות מתן האמירה' – וכיצד בית המשפט יודע שבאמת "האמירה" ניתנה? הרי הוא שאינו נכנס לעובי הקורה כיצד התנהלה החקירה. לכן זוהי אמירה כללית ביותר ובית המשפט ככלל רואה לנכון לעשות זאת 'נוכח נסיבות'. 2. 'הראיות שהובאו במשפט' – רק בסוף העשור הראשון של המאה הנוכחית לציבור הרחב נודעה העובדה ש"הודאה" במשטרה נחשבת ל"מלכת ההוכחות"ועם דרוש חיזוק הרי כל דבר נוסף תקף אפילו אם לאמיתו של דבר יעיד על הפוכו לדוגמא: הצעת מחיר בלבד כאשר המתלונן טוען לנזק בדבר חיוני ללא קבלה וללא סימוכין אחרים כגון צילום וכדומה, ועבר זמן רב. 3. 'התנהגות העד במשפט ואותות האמת שנתגלו במהלך המשפט' – על התנהגות בבית המשפט יכול השופט לדוח כרצונו, ובית המשפט ככלל רוצה לדוח בצורה שתתאים לרצון התביעה! ואכן בהעדפתם להרשיע, שופטים כהמשך לכזבי המשטרה מבלבלים את עדות הנאשם בשיטות שונות. על בית המשפט לרשום את הטעמים ובית המשפט רושם טעמים מתאימים. 'לא יורשע אדם על סמך אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה אלא אם יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה' – כל דבר יכול לשמש כ"ראיה" למשל האמור מעלה התרשמות מהתנהגות בבית משפט לפי קביעת בית המשפט.
-----------------------------------------------------
הסייגים: 'רק כאשר הנאשם מיוצג על ידי עורך דין' - במציאות במקרים רבים, הרגלי דיון מיושמים גם במשפטם של נאשמים שאינם מיוצגים, תוך התעלמות מזכויותיהם גם על סייג מידת מהימנות או אי מהמנות האמירה. בית המשפט מתגבר ללא קושי. כשם שהוא לוחץ ומשכנע את הסנגור להסכים שהנאשם יודה עם או בלי עסקאת טעון, כך יודע בית המשפט מתוך גישה עוינת לשדל סנגור שכדאי לו בשם הנאשם ומעל ראשו של זה, לחזור בו מכפירה מנכונות ה"הודאה". זו אף יכולה להיות בלתי מתכבלת על הדעת ככל שתהיה, בכל תירוץ שהוא למשל שאינו יכול להוכיח זאת. חוקרי משטרה אינם צריכים באמת לחקור להגיע לאמת כל שהם צריכים הם תחבולות ובית המשפט מקבל כל תוכן בלא להתעמק בסבירותו או אי סבירותו גם שמירת זכויות הנחקר במשטרה אינן נבחנות. בשנת 2010 נוסף על ידי בית המשפט העליון סייג והוא 'סמיכות זמנים בין האירוע לבין מסירת העדות'. תנאי זה אינו משנה לגבי רוב המקרים שעדים להם נקראים בסמיכות על כן אין הוא משנה את חומרת המצב. בית המשפט העליון לא היה טורח לפעול לקדום חוקים כאלה אילו לא ביקש להשיג הרשעות ולכך אכן שופטים דואגים. על המבחנים והסייגים שהם לעיתים קרובות התיפפות בלבד, שופטים מתגברים. כך נלקחה מן החשוד-הנאשם זכות הטעון וזכות בסיסית להתגונן. סעיף זה כפי הנראה לא עזר לרשויות להתמודד בהצלחה יתרה בארגוני פשע. לעומת זאת כך הורשעו ומוסיפים להיות מורשעים חפים רבים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פרפר
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
מתחלחלת |
|
16/02/20 14:22
|
|
|
|
|
|
אצל השופטים התביעה אינה צריכה להוכיח עצמה. עצם העובדה שהגישה תביעה זו ההוכחה. הנאשם הוא זהה לאשם ואצל השופטים אלו מילים נרדפות. כמובן שאין בארץ מונח 'מוגן' כפי שמקובל בארה"ב למשל כלפי הנאשם.
מתי בכל זאת בית המשפט אינו מרשיע?? כאשר מדובר בעתירות נגד עוכרי ישראל למשל נגד חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי ונגד המתמודדת יזבק או כל ערבי המבקש את דמנו ובגלוי צעקים תמיכתם ברוצחנו. אז אין לשופטים "מסה קריטית" של ראיות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מתחלחלת
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
אוליבר וונדל |
|
16/02/20 20:47
|
|
|
|
|
|
כשהגולם עלה על יוצרו, השלב הראשון היה של אהרון ברק ,בו הוא הכניס את "עקרון ארכימדס לנקודת המשען"...היא "זכות העמידה ", נקודת הציר הורחבה,כשכל אחד יכול לטעון "לדחיפת רגלו ואפו לכל נושא" מכאן "הכל שפיט" + "חוק יסוד כבוד האדם" הספיק להתניע כל דבר כנגד הציונות. המצב כעת הוא שהדומינו פשוט התחיל ליפול, וכבר כולם רואים שלשום רשות שילטונית אין שליטה על ניהול המדינה. תמיד קם שמאלן תורן ומערער על שילטון החוק ,ומקבל ווטו על רשות הממשלה. התיאבון הבלתי נלאה של מערכת החוק,לבלוע כל נסיון שלטוני... עם היוהרה ללא גבול...הוא המבטיח שאנחנו לקראת הפתרון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אוליבר וונדל
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
בן נאמן |
|
17/02/20 09:26
|
|
|
|
|
|
כשהקומוניסט - יצחק בן-אהרון - קבע כלל נבזי ("בבחירות 1977: "עם כל הכבוד שאנו מייחסים להכרעתו של העם, אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה"), כולנו חשבנו שזה בצחוק או ש"הכלל" שייך רק לאנשים המעוותים מהחברה השמאלנית. והנה מתברר שרבים מאד מחזיקים ברעיון הזה, שתוצאתו: "שילטון החוק" שחיסל את המעמד של "השילטון הדמוקרטי". פושעי "שילטון החוק" אינם בדיחה והם אפילו גאים להיות משוייכים למאפיה הזו, כמו הגאווה שהייתה לתומכי "שילטון החוק" שבברית המועצות ובגרמניה המנוולת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בן נאמן
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
7-7-7. |
|
17/02/20 15:52
|
|
|
|
|
|
אתם רואים זאת כי מסתבר לכל כעל שגם נשיאה אוניברסיטה מכובדת ומוערכת לשעבר מבינה שבישראל תופרים תיקים פלילים לאנשים מסוימים שבמקום שהתביעה תוכיח את אשמתם כפי שהיא צריכה לעשות על הנאשם בעצם להוכיח את חפותו בעצמו וזה אומר הכל על מערכת המשפט המושחתת והרקובה מוסרית בארצנו כיום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
7-7-7.
|
|
|
|
|
|
|
