|
|
|
אלוף (מיל') יצחק בריק
"הכרזותיו של בנימין נתניהו וחבר מרעיו שלא נפסיק להילחם עד שננצח, הן בגדר הכרזות חלולות שאין דבר וחצי דבר העומד מאחוריהן. הכרזותיהם שקריות ויש בהן רמיית הציבור. יש לישראל רק דרך אחת...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אחד יצא בשצף-קצף נגד פרקליטות המדינה, היא רקב, היא רוצה להפיל את שלטון הימין, היא מבצעת עבירות, היא חוקרת את חבורת ביבי ועד היום איש לא הורשע
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
השנה יום הזיכרון כואב יותר מכאב ימי זיכרון אחרים - מספרם העצום של הנופלים והנרצחים בשביעי לאוקטובר האחרון, כאשר כה רבים חוו גם אישית את כאב האובדן,
|
|
|
|
|
איתמר לוין
"עשרת הימים הנוראים הלאומיים" - מיום השואה, דרך יום הזיכרון ועד יום העצמאות - מקבלים השנה משמעות קשה במיוחד  כמה מחשבות על השבוע שעבר והשבוע הבא
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
באום |
|
25/09/20 17:01
|
|
|
|
|
|
האחרון מהשמאל שלא ביקש מאתנו לצאת איתו לדייט היה אהוד ברק.הוא הבטיח לנו שחר של יום חדש וחלקנו האמנו לו.השחר ההוא לא הפציע כידוע אבל לפחות ברק לא התהדר בבלוריתו המתנפנפת, אז,היום הוא כבר משהו אחר.מאז כל מועמדי השמאל לראשות הממשלה ביקשו מאתנו לצאת איתם לדייט כאשר איך יראו חיי הנישואים נדחקו לשולי השוליים.הם תיארו את עצמם כיפים ותמימים,מארץ ישראל היפה והטובה,מלאי ערכים כרימון ובכלל,מזכירים את רבין.הגדילו לעשות גנץ ולפיד כאשר אחד משפריץ כריזמה כאילו שהוא באולפן ששי כדי שנעשה לו לייק והשני מתאר לנו את את גובהו,את מוטת ידיו,את נועם הליכותיו ובכלל,הוא מזכיר את רבין.אף אחד מהם לא ממש דיבר מעומק ליבו אלא קרא מהנייר את מה שהשדכנית אמרה לו לומר. כוכב העונה למשל, ח"כ אבידר, אומר בשיחה עם לוסי האריש שאביו היה אומר על אחד כמו נתניהו,"אפילו לא הייתי שותה איתו קפה",ללמדך,שהפתק שאנחנו משלשלים לקלפי אמור להביא לראשות הממשלה את זה שהיינו יושבים לשתות איתו קפה וכל השאר זה שולי.אז זהו שלא,ראש ממשלה לא אמור להיות חבר אח ורע,הוא אמור לדאוג לאינטרסים ולספק את הסחורה.השמאל השיל מעליו את חשיבות האינטרסים ובמקומם הוא התמכר לפלקטים שמתארים איך צריך להראות ולהתנהל ראש ממשלה.חקלאי הקיבוצים למשל ממררים בבכי על הנזקים של פשעי החקלאות,אבל הם יצביעו דווקא לאלה שתומכים באירגונים שלא נותנים להילחם בפשעי החקלאות,ולמה? כי האינטרסים כבר לא חשובים,חשובה הנראות הנאורה. את ראשי הממשלה ושאר המנהיגים של דור המייסדים דאג השמאל לתאר כאבירי הצניעות היושר והחסד מה שהיה אולי נכון בחלקו אבל הם שכחו לציין שמנהיגי דור המייסדים עצמם לא התהדרו בזה אלא פעלו בעקשנות למען האינטרסים של המדינה ולא למען פוזות ערכיות שנוטפות ומזילות ריר מכל פינה.המדינה לא היתה יכולה להיבנות עם ריר ערכי שנוזל מהפה בדיוק כמו שהמדינה לא תוכל להמשיך ולשרוד אם הריר הזה ימשיך להציף את חיינו. נתניהו היה יכול להיות יקיר השמאל ומי שרוצה דוגמה יכול לקחת את קלמן ליבסקינד.מעשב שוטה הוא הפך באחת לפרח מלבלב ומי שיקרא את המחמאות שהוא מקבל מהטוקבקיסטים של השמאל שרק אתמול לא חסכו ממנו שום שם גנאי שנמצא על הפלנטה,יבין שכושי יכול להפוך עורו ונמר חברברותיו,זה כנראה ניתן ואפשרי.נתניהו מבין שעשב שוטה או פרח מלבלב זה עניין של הגדרה ופוזיצה,אבל העיקר זה מבחן התוצאה ואם יש סחורה על המדפים.עולם הדייטים קשור לפוליטיקה בקשר עקיף,אבל אלה דייטים שמטרתם לשמור על אינטרסים ולהגיע להישגים,לא כדי לקבל חיבוק מאיזה ברנג'ה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
26/09/20 08:27
|
|
|
|
|
|
כרגיל, הדברים ביסודם נכונים. מעניין לדעת מי עוד, מלבד שנינו, קורא "פלקטים" ארוכים אלה ומנסה באמת להבין את כוונת הדברים ולהתייחס לתוכנם.
כל מי שעיניים בראשו מבין שמרבית הדיבורים המציפים את קירות "הפשקווילים החילוניים", אינם אלא מס-שפתיים לציבור "הנאור" או לאנשי-שלומנו (שכידוע אינם "נאורים").
אינני אוהב את התפנית של ליבסקינד, אעפ"י שיש לא מעט אמת בטיעוניו. אולם, מול הכוס הריקה של "דמויות מופת" כליברמן או לפיד, "דמויות דהויות לעייפה" כפרץ והבטחות סרק של עדר הגנרלים המתרוצץ כיום בפוליטיקה הישראלית ואינו מחדש דבר. אל התאוריה הנפסדת שלו (במידה שיש לו בכלל כזו), שאריות הסוציאל-דמוקרטיה שאבד עליה הכלח בה הוא מתגדר והברזלים על הכתפיים – אני עדיין מעדיף את נתניהו. אין ספק שגם נתניהו נשחק בשנים האחרונות ממאבקי הסרק המשפטיים שנכפו עליו על ידי אויבי הדמוקרטיה האמיתית, ומן האופי האישי המשלח אותו בכל בעל-ברית פוטנציאלי, כאילו לכהונתו הציבורית אין "תאריך תוקף".
עם זאת, התמונה לא תהיה מאוזנת אם לא נודה בכישלון המאבק הלאומי שלנו במגיפת הקורונה, כשלון שהציב את המדינה כיום בפתחו של הסגר השני. אולם, מה שמפריע לי במיוחד איננו כשלון המנהיגות הפוליטית, אלא רדידות הציבור הישראלי. הצורך האובססיבי לא להיות פראייר, שגובר פעם אחר פעם על השכל הישר, על הצורך לשמר חיי-אדם (דווקא של החלשים יותר) , להתמודד כשצריך להתמודד, גם במחיר זמני של ויתור על נוחיות וסיאוב. ההתמכרות "לחיים הטובים" כבר איננה ביטוי עקרי למיצויים, אלא איום על עצם קיומם. איך ניתן להניח שנשמר חיים על הכבישים, באתרי הבניה, בבתי חולים ובתי אבות, אם בעת מבחן מובהק כל כך וחד-משמעי כל כך אנו כושלים כשלון חרוץ בשם האינדיבידואליזם האגואיסטי?!
אולם, סימן השאלה הגדול ביותר לטעמי בעת הזו, הוא בכפייה הבלתי נשלטת של הציבור לדחפים האנטי-חברתיים, המנחים אותו להתנהגות, שהיא ורק היא זו שמחוללת את הפגיעה החמורה ביותר באינטרסים הבסיסיים שלו; דפוס זה נראה כבר כתחילתה של מחלת נפש קולקטיבית.
לרשות הציבור עומד הכלי החזק ביותר שמשטר כלשהו יכול להעמיד לרשות הציבור: הבחירות הכלליות. מכשיר זה, כשיודעים כיצד להשתמש בו, מתווה את הדרך לחילופי אישים בשלטון, לחילופי תוכניות לאומיות ומדיניות ואפילו לחילופי משטר. לאן נעלם השכל הישר של הציבור הישראלי, ואילו מחירים הוא מוכן לשלם ובמשך כמה זמן בטרם יבין שהבעיה האמיתית איננה נתניהו, אלא הציבור עצמו?!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
26/09/20 16:22
|
|
|
|
|
|
ליבסקינד לוקה לטעמי ברדידות. אין לי ספק שקלמן צודק בהתקפתו על עיתונאים שהאשימו אותו כשפוט של ראש הממשלה בפועל מנדלבליט,אדם עלוב שמתנהל כאחרון העבריינים כששומר על זכות ההסתרה,(כמו זכות השתיקה), של הקלטות שעשויות להחשידו בהתנהלות פלילית,מבלי שיהיה להם קמצוץ הוכחה לכך,אבל אני סבור שקלמן ליבסקינד שוגה קשות כשמציע לנתניהו לפרוש תמורת סגירת התיק. צעד כזה ייתן ניצחון ענק ליוזמי פוטש משפטי להפלת נתניה והימין אתו,הפרקליטות,המשטרה והתשקורת. הדרך היחידה להחזרת השפיות ביחסים בין הרשויות וחיסול הדיקטטורה השיפוטית והפוטש שביצע בג"ץ כנגד שילטון נבחרי העם, ע"י המצאה בהבל פה של "חוקה",שמתירה לכאורה לבג"ץ לפסול חקיקה של הכנסת ללא הסמכה מפורשת בשום חוק לסמכות כזאת,הסמכה שבג"ץ דורש במפגיע מכל גוף שילטוני להצדקת פעולותיו,היא להשיג ניצחון משפטי בתקווה שיש שופטים הגונים במחוזי בירושלים. אסיים בדברים שאמר נשיא העליון בדימוס השופט משה לנדוי לארי שביט בראיון נבואי מ 1999:
האם ניכרת אצלו(אהרון ברק), נטייה לרכז עוד ועוד כוח במערכת שבראשה הוא עומד?
"כן. כוח שלטוני. וזה בעיני לא נכון. זה מוליך למבוי סתום. כי בית המשפט נכנס לתוך מים עמוקים מדי. לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות. והדבר הזה מסוכן הן למדינה והן לבית המשפט. מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים. ומסוכן לבית המשפט מפני שכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו: האמון בניטרליות של המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות. כי כאשר בית המשפט מייצג דעה מסוימת, פרוגרסיווית ככל שתהיה, הוא מקומם חלק ניכר של הציבור שמתחיל לתקוף אותו בצורה גסה. אבל לצערי אני חייב לומר שבית המשפט תורם להיווצרות המצב הזה בכך שהוא נכנס לתחום שאינו תחומו. בכך שהוא לוקח על עצמו להכריע בעניינים של אמונות ודעות אשר המקום להכריע בהם הוא הכנסת".
האם בית המשפט איבד את הענווה שלו?
"בוודאי. הוא מגלה התנשאות ויומרנות. אפלטון בספר המדינה שלו הציע להעניק את השלטון במדינה לשכבה של חכמים שקיבלו חינוך מיוחד לצורך זה. לעתים נדמה לי שרוב השופטים בבית המשפט העליון מעמידים את עצמם בערך במצב כזה של שלטון החכמים. אבל בעיני המגמה הזאת איננה נכונה. קודם כל מפני שהשופטים מקבלים על עצמם תפקיד שהם לא מסוגלים למלא. שהם לא הוכשרו למלא אותו. כי הם הוכשרו לשפוט, לא לשלוט. אבל מעבר לכך יש פה כרסום ברעיון של הפרלמנט כריבון. יש פה הצבה של בית המשפט מעל הפרלמנט.
באיזה גאוניות צפה השופט לנדוי את מה שמתרחש כיום בגלל ההפיכה(לא "מהפכה") המשפטית של הפיראט המשפטי ברק ומשובטיו לדעה בעליון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
30/09/20 14:30
|
|
|
|
|
|
על קלמן. המשך דברים אלה יופיע בימים הקרובים במאמר "קלמן ליבסקינד: פישלת בגדול". אני משתדל להתמקד בכל מאמר בסוגיה מרכזית אחת וספיחיה, פעמים אלה דברי ביקורת ופעמים שבח. אגב, אני מסכים עם רבים מהדברים שכתבת, גם אם לא עם כולם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
הירונימוס |
|
27/09/20 14:13
|
|
|
|
|
|
בשלטון הוא הפסיק לציית להוראות ולבקשות המונחתות עליו חדשות לבקרים מכל הכוונים.
ומדובר בכל מגזרי הציבור, החרדים, הערבים, המקופחים, הפריבילגים, המתנחלים וכל השאר.
כולם רואים ומבינים שביבי נכשל כשלון איום ונורא בניהול המשבר וזאת בנוסף להיותו נהנתן מושחת החשוד בסדרה ארוכה של עבירות חמורות. (ראוי לקרוא את הפרוטוקולים של חקירותיו שהתפרסמו בסוף השבוע, בושה תכסה את פנינו, ראוי לראות את תגובת הציבור להתנהגות הנתעבת שלו בנסיון לשכור מטוס פרטי לו ולמשפחתו (!!!) בגיחה הקצרה לארצות הברית, הפרשה המבישה שפורסמה בכל העולם על תעלולי הכביסה הפרטית ועוד אי אלו ממתקים מסוג זה).
הציבור בישראל לא מאמין יותר לממשלה ולעומד בראשה ומן הראוי שהוא יפרוש ויניח את הזירה לטובים ממנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הירונימוס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
30/09/20 14:24
|
|
|
|
|
|
אולם מבחינת החוק או הנורמה הדמוקרטית אין לכך שום ערך.
הציבור אינו מציית לאדם העומד בראש הממשלה, אלא לחוקי המדינה, ומי שאינומציית הוא עבריין, שיש לאכוף עלחיו את החוק. אם האופוזיציה רוצה שתשמר זכותה להפגין עליה להקפיד לקיים את החוקים והתקנות, שרק בזכותם יש לה מעמד ויסוד לדרוש צדק לעצמה.
אין בדמוקרטיה זכויות חד-צדדיות, כל ההמנגנו בנוי על שיוויון זכויות לכל ועל שיוויון לפני החוק, לרבות חובת הציות לכל.
הבעיה היא שנתניהו אינו טוב בניהול השוטף והתפעולי של מדינה, ולכן הוא אינו אוכף את החוקים כהלכה. אילו ברק היה רו"מ, אפשר שלא היה חוק, אבל מה שהיה היה נאכף. ראינו זאת באוקטור 2000. עדיין אני מידיף את נתניהו על ברק ואחרים מסוגו, ומצר על שחולשותיו מכשילות אותו מפעם לפעם.
לכן, כל משחקי הרחוב לא יועילו. הבעיה איננה בשאלה האישית אלא במחלוקת האידאולוגית ובהליכים הדמוקרטיים הגלומים בחוק (ולא בפרשנות הבג"צית שלו), שבלעדיהם לא תיכון פה מדינה משום סוג שהוא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הירונימוס |
|
30/09/20 17:53
|
|
|
|
|
|
החובה האזרחית היא לציית לחוק ולהוראות של גורמים מוסמכים כמעט בלי זיקה לשאלה מי קובע את התקנות. ( וזאת מלבד מצבים, וגם אתה תסכים כי יש אפשרות למצב שבו חוק או תקנה חוקית לא יקוימו בשל התנגדות ציבורית קשה).
מאידך, הציבור זכאי לכך שההנהגה תהיה הגיונית, עקבית, הוגנת ושוויונית, וזאת בנוסף לדרישה שהנהגה תשמש גם דוגמה אישית. מרגע ששטף שצף ההוראות והתקנות המבולבלות עלה על גדותיו, הציבור הפנה להן עורף ואיש הישר בעיניו יעשה. לנוכח כשלון הנהגתי כה נורא על ההנהגה לקום וללכת, בדיוק כמו שקרה לממשלת גולדה ב 1974, הציבור קץ בהם על אף נצחונם הברור בבחירות. אתה במאמרך לא התייחסת כלל לשלל הציבורים והגורמים לאי ציות ובזאת טעית מאד
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הירונימוס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
30/09/20 21:49
|
|
|
|
|
|
גולדה הפרשה ביום הכיפורים מפני שסברה ןבצדק שהכשל במלחמה היה כולו "תוצרת בית" וכראש ממשלה הייתה אחראית לכך. השלטון הוחלף רק בבחירות 1977!!!
נתניהו אינו סבור, ובצדק שהקורונה היא מעשה ידיו. כשלים בניהול היו לנו אינספןר בכל הממשלות, או איננה סיבה לאנרכיה, אבל בהחלט סיבה להבעת אי-שביעות רצון בכל צורה דמוקרטית לגיטמית. במציאות הקורוניאלית הנוכחית, חלקו של הציבור אינו נופל מזה של הממשלה, ולדעתי אפילו עולה על זה של הממשלה, מפני שהסגרים וההשלכות הכלכליות הקשות שלהם, נובעים בראש וראשונה מאי-ציות להוראות הבריאותיות. אני מסכים שהממשלה לוקה גם באכיפת הוראותיה היא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
