|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
עו"ד יוסי דר, |
|
12/07/07 16:44
|
|
|
|
|
|
מאמר על רמה ברובד המשפטי המפרט היטב מדוע מדובר בהטרדת עד בעליל, ומה שהכותב הזה עושה למרות התהדרותו בתואר עו"ד הוא פובלוציסטיקה זולה ברמה של הדיוטות!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עו"ד יוסי דר,
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
תוכי דידס |
|
13/07/07 20:18
|
|
|
|
|
המאמר של עו"ד יוסף באתר זה הוא על רמה ירודה ביותר ולא שיכנע אותי כלל ועיקר. אני מתרשם שכנופיית בייניש + ארבל שלחה את יוסי דר להכשיר את השרץ.
הביקורת המשפטית על הגשת כתב האישום המיותר נגד חיים רמון הושמעה בכל כלי התקשורת ואין טעם שאחזור עליה.
לאותו ענין שייך המעצר והחקירה המיותרים של משרד חקירות פרטי המבצע את עבודתו עפ"י החוק ובהתאם לתנאי הרשיון שהוענק לו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תוכי דידס
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
דב אבן אור |
|
12/07/07 17:50
|
|
|
|
|
1. ראה תגובה משפטית ממני, במסגרת תגובות למאמר שלך:האם
ה' הוטרדה?; ואז הקוראים יחליטו, האם אתה גם משפטן,
או רק מחזיק ברישיון לדבר בבימ"ש!
2. לצטט אמירות של שופט זה או אחר, כל הדיוט-יכול;
החוכמה הינה להבחין בין קביעה הגיונית וסדורה, ובין
אמירה חסרת בסיס לוגי!
אין דיי בכך שדבר מסויים נכתב ע"י שופט,אלא יש לשפוט
את התוכן, ללא קשר לשם או תפקיד האומר!
3. במאמרי, אני חולק לחלוטין על הפרשנות שלך לדברים של
השופט דאז-שמגר; ואילו התוכן-נטו-אצל שמגר, מגלם
סתירה פנימית בלתי הגיונית לחלוטין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דב אבן אור
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
דב אבן אור |
|
12/07/07 18:29
|
|
|
|
|
|
מדוע תגובתי בגין תגובת יוסי דר,טרם רואה אור?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דב אבן אור
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
י.ד. |
|
12/07/07 23:03
|
|
|
|
|
עו"ד יוסי דר.
אם תקרא היטב את התגובה תראה שהמגיב כותב ש"באתר זה התפרסם מאמר מלומד של עו"ד יוסי דר" המדובר בצורת כתיבה כך ששמי הוא המשך של כותרת התגובה (המילה "של" מקשרת בין הכותרת של התגובה לבין שמי שאכן מופיע ברובריקה השנייה, אבל לא אני כתבתי את התגובה הזו).
רק הערב הבחנתי בתגובותיך - גם כאן וגם במאמר שלי (יש חיים מחוץ למחשב...).
במאמר שלי התייחסתי לתגובותיך, ואתה מוזמן לקראם שם.
בקליפת אגוז אתה פשוט מתעלם מהלשון המפורשת של החוק ומפסיקתו המנחה של שמגר.
אגב, אתה מוזמן לקרוא מאמר של פרופ' סגל מהיום בהארץ.
לסיום, צר לי שאתה תוקף אישית, וזאת בגלל שלא השכלת להבין מתוך התגובה הראשונה שהיא אינה שלי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
י.ד.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
י.ד. |
|
12/07/07 23:13
|
|
|
|
|
אכתוב על מאמר שלי "מאמר מלומד"??
גם מזאת ניתן היה להבין שלא אני כתבתי את התגובה הראשונה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
י.ד.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ידיד משותף |
|
13/07/07 00:58
|
|
|
|
|
עושה מזה עניין?
אתה אכן צודק, דב אבן אור טעה אבל מדובר בטעות סבירה בהחלט. גם אני כמוהו לא שמתי לב שמדובר במישהו המדבר בשמך.
לא קטע.
נ.ש.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ידיד משותף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הייתי נתלה בו |
|
13/07/07 20:28
|
|
|
|
|
ביהמ"ש העליון, גם בשבתו כבג"ץ, פוסק ככל העולה על רוחו, תוך התעלמות מוחלטת מתקדימים של עצמו ומחוקי הכנסת. מדוע לדעתך צריך לנהוג אחרת בפסק דין "תקדימי" של מאיר שמגר?
כשם שביהמ"ש העליון מתעלם מפסקי דין קודמים של שופטי ביהמ"ש העליון כשהדבר נוח לו מבחינה פוליטית, כך ניתן ללא בעיה להתעלם מפסק דינו של שמגר.
לעצם אישיותו של מאיר שמגר אין צורך להכביר מלים. בהזדמנויות רבות הוא הוכיח את עצמו כנוכל בגלימה של שופט. כל הניתלה בפסיקתו עושה שירות דב לעצמו ולקהל הקוראים.
אם תקרא את דו"ח ועדת שמגר בענין רצח רבין תזדעזע כמוני לקרוא ששמגר קורא ליגאל עמיר "רוצח ראש הממשלה" עוד בטרם נערך משפטו. אם זה לא עבירה על כלל סוב יודיצה, אז איני יודע עבירה מה היא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הייתי נתלה בו
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
נחום שחף |
|
13/07/07 01:04
|
|
|
|
|
להלן הסיפא מדיברי יוסי דר:
"הקביעות הרחבות הללו של הנשיא שמגר - שיהיו מי שיגדירו אותן כקביעות דרקוניות - עלולות לשמש גן עדן לעדים שקרנים (ומאליו גם להגביר את הפיתוי לשקר), וכך הן עלולות להשאיר גם את מי שנאשם או הורשע על לא עוול בכפו כתוצאה מעדות שקר - חסר אונים ממש, ובלא יכולת סבירה להוציא את צידקתו לאור".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נחום שחף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שופינג |
|
13/07/07 09:35
|
|
|
|
|
לא מבחין בין מצב מצוי למצב רצוי.
יוסי דר מנתח את המצב המצוי, ולאחר מביע את דעתו על הבעייתיות של המצב הזה.
ואילו דב בן אור החליט לעצמו שהמצב הרצוי הוא גם המצב המצוי וסגר עניין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שופינג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
דני |
|
13/07/07 15:09
|
|
|
|
|
|
להטריד עדים עד סוף ימיהם?! מי יסכים להיות עד?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דני
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
שפינוזה |
|
13/07/07 05:07
|
|
|
|
|
|
מדוע הוא טוען שלא ידע על החקירה ושהוא מתנצל?
אני מסכים שאין בשימוש בחוקר פרטי עבירה , אבל נשאלת השאלה (ואינני יודע מה התשובה) אם זה ראוי לשר משפטים לשעבר והמשנה לראש הממשלה לפעול בדרך זאת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפינוזה
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
א מ רול |
|
13/07/07 06:51
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
13/07/07 09:44
|
|
|
|
|
קטונתי מלהכניס ראשי הקטן בין שני ענקי המשפט כמוכם, שכל אחד מכם בנפרד הוא צורבא דרבנן, עוקר הרים וטוחנם זה בזה. מה גם שאינני מרבה לעסוק בנושא של הטרדת עדים, לא כמשפטן ואפילו לא כמטרידן.
ואולם, במציאות של האקטיביזם השיפוטי בישראל, אדם הנתלה בהלכה שנפסקה בבית המשפט העליון אפילו אתמול, כמוהו כמי שתולה גורלו בקרן הצבי. אמרתו של הנשיא-לשעבר שמגר, בתחום כלשהו, עשויה להפוך מחר בבוקר לאסקופה הנדרסת, בתירוץ אחד הזוכה לכינויים שונים, כמו "מדיניות שיפוטית", "שינוי המציאות", "מכת מדינה", "הגיעה השעה לשינוי ההלכה", ועוד. ובמילים אחרות: אני, השופט פלוני, סבור שההלכה הקודמת אינה אלא אמירה מיותרת, בלשון המעטה מופלגת, שלא לכתוב דברים מפורשים ובוטים הרבה יותר, והריני משנה אותה מיניה-וביה וכלאחר-יד.יש הרבה דוגמאות כאלו.
ומאחר שאתר NFC, בכל הכבוד הראוי, אינו מתיימר לשמש במה לוויכוחים משפטיים-אקדמיים, מותר גם למשפטן לכתוב כאן ללא שקלא-וטריא של משפטנות אלא כתיבה חופשית. ממילא לא יחויב בהוצאות המשפט.
על פי "חוש המומחיות של המשפטן" שלי (ביטוי ארכאי אך מדויק), חקירת מניעיו, עברו ואמיתות דבריו של עד, לאחר תום המשפט, אינה יכולה להוות הטרדתו מהבחינה הפלילית - אפילו יוכח לי שמאיר שמגר חושב אחרת. ארחיק לכת ואסכים גם עם הטענה, שאין פסול בחקירה כזו לפני תום המשפט, שכן חוקר מעולה ודיסקרטי עשוי לחשוף בעוד מועד עד שקרן בן-בליעל, הזומם להכניס את הנאשם לכלא לשנים רבות על לא עוול בכפו. אולי קיבל שוחד, ואולי הוא מתכנן לרשת אותו.
כפי שכתב עו"ד אבן אור, כל עוד ה' לא אוימה או נעשה ניסיון לפתותה לשנות עדותה, אין בכך מאומה. אם לא נקבע כך, יהפוך כל המשוחח עם עד על עדותו, גם לאחר סיום המשפט, לעבריין פלילי. בעצם, כל המנסה לבדוק את עברו של מי ששימש עד במשפט, יחשב עבריין. מטרת המחוקק היא בעליל מניעת התנכלות לעדים והעמדתם במצב של תחושת איום. ואולם, המחוקק לבטח לא התכוון להגן על העד מפני החשש, כי יחשף השקר שביסוד עדותו וכי יתבררו המניעים האפלים והמושחתים לכך שהעיד עדות שקר.
לדעתי, אם אין ראיה לאיום, לפיתוי למסור גרסה סותרת או לשימוש אחר באמצעים "מטרידים" נגד אותה ה' - ההליכים הננקטים כעת נגד החוקרים הפרטיים ונגד אפרים קונדה, שאינני מכיר איש מהם, דומים באיוולת שביסודם למעשה האיולת שנעשה בעצם העמדת חיים רמון לדין על אותה נשיקה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ענק משפטי |
|
13/07/07 10:44
|
|
|
|
|
שמגר לא ישונה - זוהי כיום ההלכה. מה המיוחד בזה?
כלומר, אם יגישו כתב אישום בפרשת ההטרדה של ה' ויסתמכו על שמגר, בית המשפט ירשיע את הנאשם או הנאשמים, ואז - אם מישהו יערער והעניין יגיע לעליון - אולי ההלכה תשתנה ואולי לא.
אבל יש לי חדשות בשבילך: אם ההלכה תשתנה - רבים הסיכויים היא תשתנה דווקא בכיוון החמרה נוספת של הלכת שמגר.
וזאת - כי בבית המשפט העליון מי שמנהל את העניינים הם אנשי תביעה לשעבר (לרבות ובמיוחד הנשיאה ביניש).
חשבת על זה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ענק משפטי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
13/07/07 15:22
|
|
|
|
|
כיצד יכולתי לחשוב על כך, כשאיננני ענק, אף לא גדול מאוד?.
אני מטיל ספק בכך שמשמעות פסק-דינו של שמגר היא כליאת המעורבים בפרשה זו. עוד נכונו לנו הפתעות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קוזה נוסטרא |
|
13/07/07 21:07
|
|
|
|
|
|
עברה המשטרה והפרקליטות.
הם שאיימו על העדה והכניעו אותה באיומים.
עליהם לעמוד לדין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קוזה נוסטרא
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שלמה אידן |
|
13/07/07 22:19
|
|
|
|
|
פרט לסיומם - כי העמדת רמון לדין בגין "אותה נשיקה" היה מעשה איוולת.
למרות היותי פירור-אבק לרגלי מאורות החוק המתבטאים כאן - אני מרשה לעצמי לטעון, כי העמדת רמון לדין בגין נשיקה כפויה בפיה של בחורה, ועוד תוך החדרת לשון, ראויה להעמדה לדין. קל וחומר משנעשתה על-ידי כבוד השר, בהתחשב בעיתוי המעשה, ובמיוחד עקב ההכחשות והניסיונות ללכלך שבאו בעקבותיה.
יתר על כן, לדעתי הלא-מלומדת, השיקול היחידי שצריך להנחות את רשויות אכיפת החוק בהעמדה לדין צריך להיות האם נעברה עבירה שקיים סיכוי סביר להוכיחה בבית המשפט - ולא שיקולים זרים כל שהם, פוליטיים ואישיים, שבגללם ניראות "מכונת עשיית הצדק" שלנו, ובמידה רבה כל המדינה, כפי שהן ניראות.
האם לדעתך נישוק בחורה תוך החדרת לשון לפיה, ללא הסכמתה, איננה עבירה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שלמה אידן
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
דב אבן אור |
|
13/07/07 12:57
|
|
|
|
|
1.פסקי דין של ביה"מ העליון-לא ירדו מהר סיני,ולכן אין
מניעה מלתקוף תוכנם,ולעיתים גם את מי שעשם{אם יש חשש
מנימוקים זרים ופסולים}. ובפרט, לאור העובדה כי בימ"ש
זה, נוהג מדי פעם, ליתן פרשנות משלו,שאין לה בסיס כל
שהוא ברוח החוק ולא בעיון בדברי המחוקק{דברי הכנסת}.
2. דבר שכזה,אירע בפרשנות של השופט שמגר, למונח:הטרדה,
בפסה"ד שניתן בפרשת "הפגישה הלילית"; מחד-נקבע כי אדם
יחשב כמטריד, אם עשה מעשה מסויים,שבעקבותיו עד שינה
עדות או עלול היה לשנותה!
מאידך, קובע שמגר, אין נפקא-מינא,אם המוטרד חש בנסיון
הטרדה! לפנינו אבסורד,שכן כדי שנחקר ישנה עדות או
יהא במצב של ניסיון לשינוי, עליו לחוש הטרדה כל שהיא!
3. תוצאה אליבא שמגר,שאף נאשם או חשוד, אינו יכול
להוכיח גירסתו! ומאידך, אף חוקר פרטי לא יוכל לעסוק
במקצועו.
4. מה עוד,והמונח-עד לענין הטרדה,תקף רק עד מתן הכרעת דין;לאחר מכן לפנינו אזרח מן השורה; לכן ה' חדלה מהיות
עדה,וגם עפ"י פרשנות מחמירה, ניתן היה לעקוב אחריה וגם
לנסות ולדובבה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דב אבן אור
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משפטן1 |
|
13/07/07 14:36
|
|
|
|
|
את משמעות המונח "הטרדה" בחוק העונשין.
יכול בהחלט להיות מצב שהמטריד יטריד את העד מבלי שהעד ידע בכלל שהוא נמצא במצב של הטרדה.
כך למשל במקרה של האבא של נמרודי. שלחו אל העד (פרידן) סופר בכיסוי שהוא רוצה לכתוב ספר על הפרשה. העד לא חשד בכלום, ומבחינתו הוא דווקא רצה לספר לסופר את הסיפור, כך שלא היה כאן שום מצב של הטרדה מנקודת מבטו הסובייקטיבית של העד (ראה פסק הדין של השופטת ברלינר בעניין זה).
לתקוף הלכות זה בסדר גמור.
אבל להמציא הלכות שלא קיימות במציאות - זה קצת יומרני מדיי אם להתבטא בלשון המעטה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משפטן1
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משפטן1 |
|
13/07/07 20:23
|
|
|
|
|
ממש מוזרה כשהיא באה מפיו של עורך דין.
כאשר אני אומר הלכות הכוונה להלכות תקפות המחייבות בבית המשפט, על פי עיקרון התקדים המחייב, גם אם אתה או אני לא אוהבים את ההלכות הללו.
אתה או אני יכולים לתקוף את ההלכות הללו מנימוקי צדק או כל נימוק אחר ולטעון שרצויות הלכות אחרות (בתקווה שיום אחד הן תהיינה תקפות ותחייבנה את בתי המשפט).
אבל אתה לא יכול במשיכת עט להמציא הלכות כאלה.
יתכן שאתה מבלבל בין דעה - לגיטימית ככל שתהיה - לבין הלכה תקפה ומחייבת (גם אם לדעתך היא אינה לגיטימית).
מה שאתה מביע אלו הן דעות ולא הלכות.
מציע שתצא מהלופ הזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משפטן1
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
דב אבן אור |
|
13/07/07 13:21
|
|
|
|
|
חיים רמון-רחוק מהיות איש חיל, וללא גיבוי מצד המערכת
הפוליטית, הוא חש כמו עכבר שנלכד! קל וחומר,לאחר
הרשעתו בעל העבירות נשוא כתב האישום.
בזמנו, כתבתי לו שלא יפרוש מכהונתו כשר המשפטים, שכן
גם אם יורשע, אין לפנינו הרשעה המחייבת התפטרותו,
אלא התנהגות שיש לה השלכות במישור הציבורי בלבד!
כשם שאף שופט בביה"מ העליון לא חשב שעל השופט-מישאל
חשין לפרוש, עקב היותו אב לילדה מפרשת אהבים עם ידידה,
אזי מדוע על רמון לפרוש, עקב נשיקה כפוייה?. מה עוד
וחשין סירב להכיר בבתו זו,אך זה לא מנע ממנו לפסוק
בעניני משפחה!
מאחר ורמון הנו יציר השיטה הפוליטית, אזי עם פרסום
דבר החקירה בגין המעקב,הוא מייד התקפל, וויתר מראש
על זכותו לחשוף דברים מסוימים, ומאידך-התנצל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דב אבן אור
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
michael123 |
|
13/07/07 13:46
|
|
|
|
|
ושיבוש מהלכי משפט.
היה לחיים רמון עורכי דינו ומקורביו כל הזמן שבעולם לחקור על הא ועל דא.
לאחר תום המשפט המתלוננת זכאית לחזור לחייה מבלי להיות מושא למעקב וחקירות נוספות. מה שעשו החוקרים הפרטיים זו הטרדה.
המקרה היחיד בו ניתן היה אולי להצדיק חקירה כזו כלגיטימית, אם היו נודעות למזמין החקריה עובדות או ראיות חדשות והוא היה זקוק לאישוש מסויים על ידי המתלוננת, כי אז אולי היה מקום לראות בחקירה כזו לא פלילי. בכל מקרה חובת ההוכחה היתה על מזמין או מבצע החקירה.
בנסיבות הידועות לנו חזקה שהיה פה נסיון "לדוג" איזו אמירה מכשילה מפיה של המתלוננת על ידי התחזות ומעקב כדי להתלות בזה לבקשת משפט חוזר. זו הטרדה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
michael123
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
13/07/07 16:43
|
|
|
|
|
מיכאל כותב:
"לאחר תום המשפט המתלוננת זכאית לחזור לחייה מבלי להיות מושא למעקב וחקירות נוספות".
המתלוננת זכאית לחיות את חייה מבלי להיות מושא למעקב ולחקירות, בדיוק כפי שזכאי לכך כל אדם אחר. לא פחות ולא יותר. ואולם, מאידך גיסא, מותר לבצע מעקב ולערוך חקירה על אודות אדם, כל עוד אין בכך הטרדה ממשית לו, שאם לא כן לא היה המחוקק מתיר פעולתם של חוקרים פרטיים, שכידוע אינם מבצעים רק מחקרים על זבובים.
עבודתן של חוקר פרטי היא לגיטימית, והמחוקק יודע היטב כי חוקר כזה משתמש לעיתים קרובות בסיפור-כיסוי בדבר זהותו, מקצועו, עברו וכדומה. עד גבול מסוים, אין בכך עבירה. מותר לי להציג עצמי כאלברט איינשטיין, כל עוד זהות זו אינה משמשת לי כמפתח לתפקיד, לעבודה, לקבלת כסף או טובת-הנאה אחרת, וכדומה. מותר לאישה לומר שהיא בת 30 למרות שנולדה עם הקמת המדינה, כל עוד הגיל הבדוי אינו משמש מפתח לקבלת דבר במרמה. הוא הדין בחוקרת שניסתה לדובב את ה' או את מכריה על אודות עברה, או שניסתה לעקוב אחריה במקומות ציבוריים לבירור אופיה, זהות חבריה וכדומה.
לדעתי, כל עוד החוקרת לא קבלה מאומה במרמה, ולא איימב על ה' או הפחידה אותה, אין עבירה בהתנהגותה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משפטן1 |
|
13/07/07 20:58
|
|
|
|
|
החוקרת ניסתה לדובב את ה' לבין מצב שבו החוקרת ניסתה לדובב את חברותיה של ה'.
קו פרשת המים - כך הגדיר זו בית המשפט - עובר בין שני המצבים הללו.
פניה ישירה אל העד בהקשר למשפט (שלא לדבר על ניסיון לדובבו) היא עבירה פלילית, בעוד שעריכת בירורים מסביב לעד (למשל, שיחות עם חברים או בירור בארכיונים וכולי) אינם עבירה.
אם זה גם המצב הרצוי זו כבר שאלה אחרת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משפטן1
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
14/07/07 07:33
|
|
|
|
|
הבה נניח שזה אומנם המצב. אבל, במציאות של האקטיביזם השיפוטי, ממילא בית המשפט אינו חש עצמו כבול להלכה מוצקה, אלא "משחק" בהלכות על פי גחמת הרגע, בהתאם לתחושותיו באותה עת. לא החוק הוא עיקר בעיניו, אלא מה שנראה לו כצדק - והצדק שלך אינו בהכרח הצדק שלי, במיוחד כאשר הצדק נקבע על פי ערכיו של השופט פלוני, שאינם בהכרח אלה של השופט אלמוני ושל רוב אזרחי ישראל. אם תוצאת ההלכה תיראה לו לא-סבירה, כפי שזה נראה לי - וקרוב לוודאי גם לך - במקרה של אותה ה', בית המשפט כבר ימצא את ההסברים, את התירוצים ואת ההנמקה המלומדת, במירכאות או בלעדיהן, לקביעת ההיפך הגמור מקביעתו הקודמת. לפיכך, הלכת שמגר במקרה זה היא כמו ארמון-חול על שפת הים.
אחד משיאי האנרכיה הזו היה בפס"ד שפייזמן, שבו קבעה השופטת דורנר - ללא מחקר סוציולוגי, אנתרופולוגי, כלכלי או אחר - כי בעבר היה קשה להשיג דירה בישראל ואילו כעת קל להשיג דירה. היא הסתמכה על ידיעותיה הכלליות. על בסיס "מדעי" זה ביססה את פסק דינה, שבו בטלה הלכה קודמת שקבע השופט טירקל, שנים ספורות בלבד קודם-לכן. אותה הלכה עסקה בחובות הבנק הנושה בעת מימוש משכנתה בהליכי הוצל"פ, לעניין זכותו של בעל דירה להישאר בה כדייר מוגן של הקונה, על פי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. בתחום הזה של הגנת החייב, כאשר דירתו נמכרת בהוצל"פ, קביעותיו של ביהמ"ש מדגימות את חשיבותו של הכלל במשפט העברי "דל אל תהדר בריבו", כלומר אל תקבע את פסיקתך על פי רחמיך למסכן אלא על פי הדין, ובאנגליה אומרים Hard Cases Make Bad Law.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משפטן1 |
|
14/07/07 10:34
|
|
|
|
|
נכון הוא, אבל כדאי גם להביא בחשבון שניים אלה:
במשפט פלילי, עד שההלכה תתהפך בעליון, אם תתהפך, יכול אדם להיכנס לבית הסוהר, בפסק של שופט שלום, וגם להספיק לצאת ממנו.
דבר שני הוא שבעבירות השיבוש וההטרדה למיניהן, המדינה למעשה תובעת את עלבונה (כלומר כל העבירות הפליליות הן להלכה נגד המדינה, עובדה שהיא זו שמאשימה, אבל בעבירות השיבוש, העבריין גם פוגע בציפור נפשה של המדינה), ולכן הנטייה של המדינה היא דווקא להחמיר בהן ולא להפכן.
כאשר שופט דן בעבירות שיבוש או הטרדה הוא עצמו חש כקורבן (טוב, בערך...).
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משפטן1
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
דב אבן אור |
|
13/07/07 16:33
|
|
|
|
|
1. לדאבוני, אתה ורבים מעמיתנו, שבויים בקונצפציה כי
הלכה שנקבעה ע"י בימ"ש,הינה התגלמות הצדק והחוכמה עלי-
אדמות, ועלינו ללכת לאורה, עד אשר האדונים/גברות
בירושלים,יחליטו אחרת.
לכן, כאשר אני מפרש אחרת את המונח:הטרדה, אתה מכנה זאת
"המצאה שלא קיימת במציאות"; ומהי המציאות? פסה"ד שניתן
ע"י השופטת ברלינר! לפנינו פרדוקס ענק, שכן אין
לפנינו מציאות מכח:הגיון וצדק, אלא מכח הגלימה הנלבשת
ע"י יוצר המציאות! דהיינו-נקבע עבורנו "תחום מושב",
ללא קשר לשאלה:האם יש מקום לגדר? ואם כן, היכן ראוי
שתהא?.
2. מדוע הפרשנות שלי, הינה המצאה? ואולי הפרשנות של
השופטת הנ"ל-היא היא המצאה{של יש מאין}?; אך אליבא
אתה, כל מה שינגוד את דעת ביה"מ-זו המצאה.
קרי- אתה לא שופט את דבריי ע"פי הגיונם, אלא עד כמה
הם צמודים לדעת ביה"מש; וזהו סוד כוחה של מערכת
המשפט,שכל דברה הוא המציאות, ללא קשר להגיון המצוי-
אם מצוי- בדבר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דב אבן אור
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משפטן1 |
|
13/07/07 20:51
|
|
|
|
|
ממש מוזרה כשהיא באה מפיו של עורך דין.
כאשר אני אומר הלכות הכוונה להלכות תקפות המחייבות בבית המשפט, על פי עיקרון התקדים המחייב, גם אם אתה או אני לא אוהבים את ההלכות הללו.
אתה או אני יכולים לתקוף את ההלכות הללו מנימוקי צדק או כל נימוק אחר ולטעון שרצויות הלכות אחרות (בתקווה שיום אחד הן תהיינה תקפות ותחייבנה את בתי המשפט).
אבל אתה לא יכול במשיכת עט להמציא הלכות כאלה.
יתכן שאתה מבלבל בין דעה - לגיטימית ככל שתהיה - לבין הלכה תקפה ומחייבת (גם אם לדעתך היא אינה לגיטימית).
מה שאתה מביע אלו הן דעות ולא הלכות.
מציע שתצא מהלופ הזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משפטן1
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
דב אבן אור |
|
13/07/07 18:14
|
|
|
|
|
מדוע טרם ראתה אור, תשובתי למשפטן 1 ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דב אבן אור
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
אמת |
|
14/07/07 08:34
|
|
|
|
|
|
בבית משפט לענני משפחה ,השופט מתחמק לזמן עד כדיי להכביד ולהתות משפט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אמת
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
רא |
|
14/07/07 09:13
|
|
|
|
|
ברצוני לומר מראש כי אינני עו"ד ויש לי דעה נחרצת על העמדתו לדין של רמון, הרשעתו וגזר דינו. אולם לנושא הטרדת עד נראה לי שמבחינה מציאותית יש כאן סתירה ואודה לשני המלומדים החלוקים בדעתם באם ינסו ליישב אותה. כדלקמן:ישנם מקרים רבים כאשר נאשמים שהורשעו טוענים לחפותם גם לאחר שנים רבות ובמקרים מסויימים מתחדש משפטם ואמת אחרת יוצאת לאור (ר' משפט "מע"צ"). לצורך שינוי האמת ברור שיש שיחות עם עדים שהיו בפרשה,ובמקרים רבים גם ממרחק הזמן עדים שינו את גירסתם (ואפילו חוקרי משטרה...)האם זה לא הטרדת עד בעליל לפי תפיסת השופט שמגר??? מצד שני, במציאות כזאת מעולם לא תהיה סופיות לפסק דין!!!תיאורטית אדם שהורשע וישב בכלא (בין אם בצדק ובין אם לא) יבוא לאחר 10 שנים לעד שהיה אז יתן לו סכום גדול של כסף על מנת לשנות את עדותו, יבקש ויזכה למשפט חוזר
ולאחר שיזוכה "יתחלק" בכסף שיקבל מהמדינה כפיצוי על השנים הרבות שישב בכלא "על לא עול בכפו".
אשמח לשמוע דעתכם או דעת קוראים אחרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רא
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
א' |
|
14/07/07 21:11
|
|
|
|
|
|
אכן סוף סוף נפל האסימון א' קופצת על כל עגלה ולא תפסיק עד שתיפול תוך כדי הדהרה או עד שמישהו "ישלם" לה כדי לרדת.אך לא בסוף כל מסלול ממתין פרס וזאת עליה לדעת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
א'
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
נפקא-מנה. |
|
15/07/07 00:41
|
|
|
|
|
|
בהמשך לכתבה. מן הדין לחקור ולמצות ,למי במשטרה היה ויש אינטרם למנוע חקירה וגילוי האמת? זה הגורם שעצר את פעולות משרד החקירות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נפקא-מנה.
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
דני |
|
15/07/07 01:32
|
|
|
|
|
|
בסמיכות למאמרו של יוסי דר כך שמיד נחשף קלונו ורדידותו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דני
|
|
|
|
|
|
| 19 |
|
|
יודע דברים |
|
15/07/07 08:07
|
|
|
|
|
|
הסמרטוטרים, הניקראים במקומותינו שוטרים, נעלבו שמישהו רצה וכמעט חשף את קלונה של המשטרה בפומבי,
כ"כ כמעט חשף את האמת בנוגע למשוגעת התורנית,
ולכן האירגון המזוהם בישראל התגולל על האיש רב התושיה (והכסף)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יודע דברים
|
|
|
|
|
|
| 20 |
|
|
מיכל מירושלים |
|
15/07/07 08:54
|
|
|
|
|
שייך לחשיפת אמת, אלא להטרדת המוטרדת למען לא יהינו לחשוב מוטרדות אחרות להתלונן, כי זה יהיה גורלן - ונערי השעשועים של הפוליטיקה הישראלית יוכלו לבצע את זממם באין מפריע.
חמור מאוד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכל מירושלים
|
|
|
|
|
|
|
