|
|
|
אלי אלון
חרפת השירותים הציבוריים בתחנות האוטובוסים המרכזיות נמשכת שנים  בעלי התחנות המרכזיות הם בעלי ממון הנהנים מקניות של אלפים הפוקדים את התחנות ומצופה מהם לדאוג לניקיונם ולאספקת נירות ט...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כאמור, ישראל נמצאת עתה במלחמה רב חזיתית. חיזבאללה בדרום לבנון - אומנם באיחור מבחינת תקוות חמאס - פתח את החזית הצפונית סוריה הפכה קרש קפיצה לסוכנים אירניים חתרניים, ביו"ש ובבקעת ה...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ישראל תוקפת בזעיר אנפין, אבל כדי לא להכעיס את האמריקנים נמנעת או מסתייגת מהפעלת חיל-האוויר התוצאה היא עם פוטנציאל לאסון
|
|
|
|
|
חיים רמון
באופן צפוי לחלוטין, כל התוכניות ההזויות שקידם שר הביטחון התפוגגו בלי שום הישג בעצם, התוכניות של גלנט השיגו דבר אחד - חיזוק השלטון האזרחי של החמאס
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
חץ |
|
31/08/07 16:28
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חץ
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
עודד ב |
|
31/08/07 23:54
|
|
|
|
|
יאכל חרא בשבת.
זה אולי לא מתחרז יפה אבל זו האמת
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עודד ב
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
שחר חדש |
|
1/09/07 07:41
|
|
|
|
|
|
חורבן בית במיפלגת העבודה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שחר חדש
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
גוש קטיף |
|
1/09/07 09:08
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
ציקו |
|
1/09/07 09:47
|
|
|
|
|
שלי ראית במי תמכת ?? ברק אינו סוציאלדמוקרט. הוא קפטיליבט כמו ביבי ואף מסוכן יותר כי גם יהרוס את צפלגת העבודה.
שלי אני מכבד את פעילותך בכנסת את יושרך ואת דאכתך האמיתית לאיש הקטן לעובדים לעובדי הקבלן ולמבוטחים
אשר ברק לא סופר אותם .ברק מונע מאגו ואוהב את נחיים הטובים והפינוקים. אין לו דאגה לאיש הקטן ולסולדריות החברתית. תודי שטעית בתמיכתך בברק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ציקו
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
צפנת פענח, סדום |
|
1/09/07 10:56
|
|
|
|
|
|
הוא אדם חושב. ההשוואה המופרכת שעושה הכותב, שדואג לידע אותנו שהוא פרופסור, מלמדת שהוא בסך הכל דמגוג בגרוש. אין כל דימיון בין פייגלין לברק. ברק נבחר על ידי בוחרי העבודה. פייגלין לא. ברק הוא מולטי מיליונר שעשה את הונו בדרכים לא חוקיות , תוך ניצול מעמדו כבכיר מאד בפוליטיקה בישראל. פייגלין איש ישר, שאת כוונותיו לא הסתיר. מפלגת העבודה ויתרה על העקרונות הסוציאליסטיים שלה לפני דור. היא מייצגת את השכבות המבוססות בישראל ולא את החלכאים והנדכאים, כפי שהיא מתיימרת לעשות. את זה יודע כל ילד בישראל, אולי מלבד ה"פרופסור". בזה יש דימיון רב לליכוד, המציג עצמו כמפלגה ימנית, אבל הוא שמאל גרוע ממפלגות שמאל מוצהרות. מי שהחזיר את כל סיני עד המילימטר האחרון היה בגין שהכריז קודם לכן כי יגור באלי סיני. הוא גם הביא עלינו את האוטונומיה לפלסטינים, בהסכם עם סאדאת, למרות שכשנבחר הכריז שיהיו עוד המון אלוני מורה. שרון החזיר את עזה וגירש את היהודים ממנה בניגוד למצע הליכוד. נתניהו, יתנויקבלו, החזיר את חברון בלא תמורה, ועכשיו הוא מכריז שמכחיש השואה מרמאללה הוא פרטנר ראוי. פייגלין הוא קרוב יותר למצע הליכוד ולעמדותיו המקוריות מכל מנהיג אחר בליכוד, אבל הפרופסור הדמגוג מסתיר את זה מקוראיו בגלל שנאתו העיוורת לימין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צפנת פענח, סדום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רן חרמש |
|
1/09/07 21:12
|
|
|
|
|
צפנת פענח, סדום,
לא כל מי שנושא בתואר פרופסור הוא אדם חושב, אבל מי שאינו עושה מאמץ מחשבתי, אינו ראוי לתואר פרופסור.
מה פרופסורים מחפשים? הם מחפשים סדר. הם מאמינים שרק באמצעות זיהוי סדר, אפשר להבין תופעה.
לצערי,דבריך אינם מעידים על נסיון לזהות סדר, אלא להפך, על ערבוב מלא של מושגים.
ראשית, באשר לדמיון בין פייגלין וברק. הדמיון הוא בממד אחד בלבד. ההסטוריה והממסד בליכוד מצביעים על הליכוד כמפלגת מרכז-ימין רחבה, מפלגה בעלת גישה חיובית לדת, אך מפלגה חילונית, מפלגה ליברלית בעלת כבוד לדמוקרטיה. אם יש אדם אחד המסמל את הליכוד, הריהו בגין. כל שהזכרתי מתאים לבגין. במקביל, מפלגת העבודה מאופינת בגישה חיובית למדינת הרווחה, בחילוניות ובגישה פרגמטית לשאלות של בניית אומה ובטחון.
מבחינה זו, ומבחינה זו ב ל ב ד, ברק ופייגלין דומים. פייגלין אינו מתאים לליכוד וברק אינו מתאים לעבודה. כשלונו של פייגלין בבחירות הפנימיות בליכוד והצלחתו של ברק בבחירות הפנימיות בעבודה, אינם רלבנטיות כלל בדיון הנוכחי.
ושנית, המונחים שמאל וימין מבלבלים יותר משהם מועילים. משתמשים במונחים אלה לניתוח שני ממדים שונים לחלוטין, הממד החברתי-כלכלי והממד הבטחוני-טריטוריאלי. כמה מהבטחוניסטים הקיצוניים ביותר, מאנשי ארץ ישראל השלמה, היו חברי מפלגת העבודה (חוג עין ורד). כמה מחברי הליכוד תומכים ותמכו בפשרה טריטוריאלית (שיטרית, למשל). מאמרי עוסק בדמות אחת בלבד, ברק. מאמרי מתמקד בממד אחד בלבד, הנושא החברתי-כלכלי. אני מתייחס לברק כדוגמא ל"פייגליניזם", כלומר לתופעה של אדם החותר למנהיגות במפלגה בלי לגלות רגישות וכבוד לאופיה ולהיסטוריה שלה. יכול אדם לגלות אהדה לחתירה פייגליניסטית כלשהי, יכול הוא להסתייג ממנה. פרופסרים, כפי שכתבתי למעלה "מחפשים סדר. הם מאמינים שרק באמצעות זיהוי סדר, אפשר להבין תופעה". פייגליניזם משבש סדר ולכן, הוא מקומם. אני מעדיף ויכוח ציבורי גלוי בין מי שתומכים במדינת הרווחה בין אלה שמתנגדים לה, בין אלה שתומכים בפשרה טריטוריאלית, לבין אלה שמתנגדים לה. נושאים אלה חשובים דיים וחשוב שלפחות לא נשגה בזיהוי השחקנים הראשיים ב"משחקים" גורליים אלה.
לסיכום, צפנת פענח, סדום, במקום להשתמש במילות גנאי ("דואג לידע אותנו שהוא פרופסור", "דמגוג בגרוש", "מולטי מיליונר שעשה את הונו בדרכים לא חוקיות", "הפרופסור הדמגוג", "שנאתו העיוורת לימין"), נהל דיון עניני. דיון נועד לקדם חשיבה ולא הביס אויב. אני קורא בקביעות את NFC כי לדעתי, ערכים אלה מאפינים במה זו. נסה שלא להיות "פיילניסט" בפורום הנוכחי. נסה להיות "NFCיסט".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רן חרמש
|
|
|
|
|
|
|