|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
רוצח אחד, ראש הנחש במינהרה, מתעתע במנהיג העולם החופשי בבית הלבן  לאיזו רמה עלובה ירדו האוניברסיטאות בארה"ב טרור הוא לא רק פיגועים, רצחנות. טרור הוא לא פחות מזה - הפצת שקרים ותעמ...
|
|
|
|
|
אלי אלון
ב-7-8 באפריל 1980 בחג שביעי של פסח בוצע בקיבוץ משגב עם פיגוע מיקוח, שמטרתו הייתה שחרור מחבלים הכלואים בישראל בפיגוע נרצחו 3 ישראלים ובהם חייל צה"ל ו-5 מחבלים חוסלו
|
|
|
|
|
מיכאל דבורין
מי הסמיך את מר לימון לעשות לימונדה מתפקידו ולציין את הרפורמה של הממשלה בצורה נגטיבית?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ולטרן |
|
17/01/13 18:38
|
|
|
|
|
הוצאות הממשלה על משטרת התנועה ובית הדין לתעבורה מה תועלתן?
משטרת התנועה מחלקת לארבע רמות חומרה את עברות התנועה/תאונות דרכים:
א'. הקלה ביותר כולל דוחות. ב'.ג'. הרמות האמצעיות כוללות פגיעות גוף גם קשות והרס כלי רכב. ד'. החמורה ביותר מות או פגיעות מסכנות חיים. משטרת התנועה מטפלת אך ורק בשתי רמות ד. ממנה אינה יכולה להתעלם. ורמה א'. אין היא מתיחסת לרמות האמצעיות. המגישים תלונה על תאונה ברמות ב' וג' אפילו נפגעו קשה בגופם, אפילו נהרס רכבם לחלוטין, אומרים להם קחו פרטים מהנהג. אם הנהג סרב לתת פרטים וגם אם לפי הרישום קשה למצא כי אין מספר טלפון אומרים להם גשו לחברת הביטוח, ואינם זוכים להתיחסות נוספת. גם אי מסירת הפרטים על ידי הנהג אינה מעניינת אותם, להוציא תקופות שבהן המשטרה יוצאת ב"מבצע" בנושא. משטרת התנועה עובדת בשיטת המבצעים, מה שלא זוכה להתיחסות בדרך כלל, נהיה חמור בעת מבצע. מעניין להשוות זאת לעבודתה של משטרת הפלילים. האם משטרת הפלילים עורכת מדי פעם מבצע בנושא תקיפה, שוד או רצח? אולי לא אך גם שם היא תופרת תיקים לקורבנות קלים.
משטרת התנועה מטפלת באופן פעיל ביותר ברמה א', זו הפחות חמורה. דוחות על עברות גם דוחות שוא בין בהזדמנות ובין במבצעים. כאן המשטרה אוהבת להראות את כוחה. ברמה זו אי מסירת פרטים הינה בכל מקרה חמורה גם אם לא היה נזק ואפילו אם גם לא היתה תאונה אלא כל הסימנים מעידים שבוימה תאונה. מקרים אלו נעשים יותר ויותר נפוצים על במיוחד על ידי קטנוענים ורוכבי אופניים. כאן המשטרה תופרת תיקים בשיטות שהיא מלמדת את חוקריה. ברמה הפחות חמורה במקרים שלפחות נראים כפחות מסובכים המשטרה פעילה ביותר להראות כמויות – זה ההישג שלה וזה הכי קל. ברמה זו המשטרה משוחררת מביקורת הפרקליטות. גם למשטרת התנועה מערך תביעות משלה. התביעה המשטרתית עושה הכל כדי שתהיה תביעה, גם בחיר של חוסר תאמה אפילו לכתב ה"חוקר" שכל כל טרח להביא להרשעה ולפעמים לא מספיק הצליח. כך שרושמי התביעה לעיתים גם משפצים את התביעה במחיר של חוסר תימוכין במה שנרשם כעדות כדי להתאימה לחומר מרשיע. בדרך זו רוב המגיעים לבית הדין לתעבורה הינם נהגים נורמטיביים ואילו רוב הנהגים הפראים והמסוכנים אינם מגיעים לבית הדין.
בכך לא נגמרת ההתחכמות. לתביעה המשטרתית היתר מיוחד לבחור את השופט הרצוי לה עבור כל מקרה. כך שאם אין ממש אשם ניתן לבחור בשופט/ת האוהדת ביותר למשטרה. התובעים בדיון המשפטי גם הם ממערך התביעות של המשטרה אלו שוטרים לבושים אזרחית. תפקידם לעשות הכל למען הרשעה שזה אומר: אם המתלונן מתגלה כבלתי אמין ביותר, כפרחח כבריון ועדותו מלאת סתירות יתעלמו מכך, אם תהינה סתירות מהותיות בין עדותו בדיון לתלונתו במשטרה גם כאן יתעלמו מכך, אם בא כוח הנאשם מבקש למסור לבית המשפט את תלונתו במשטרה – שאותה בית המשפט אינו מקבל מלכתחילה, תהיה התנגדות מצד התביעה בטענה שאין סתירות. אם אין סתירות מדוע ההתנגדות? הפירוש האמיתי ל"אין סתירות" הוא יש סתירות אך עדיף להסתירם לבל יודע. בעת עדות הנאשם ההתנהגות כלפיו היא בריונית הפרעה לעדות, התפרצות לתוך העדות בשאלות על מה שטרם הגיע אילו בשם חקירה נגדית. ליצור רושם בכתובים כאילו יש סתירות שוב לא לתת להסביר ולבקש להפסיק עדות.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ולטרן
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ולטרן |
|
17/01/13 18:56
|
|
|
|
|
והשופטים? השופטים הם מטעם המשטרה בדרך כלל תובעים משטרתיים לשעבר. אלו אולפו במשטרה ובהגיעם לכס השיפוט הם כמו התביעה משמשים זרוע של המשטרה. בתירוץ של לחץ ו"בזבוז זמן יקר לוחצים בכל הברוטליות להודות . בכך המשטרה מעודדת מאוד ומגדילה את התביעות. השופטים שוב בטוענה של עומס, לוחצים להודות וחוזר חלילה. על פי ההגיון כמות התביעות צריכה דוקא לגרום לכך ששופטים לא ימהרו להשביע את רצון המשטרה ולא ימהרו להרשיע. בידם הסמכות אף להעניש שוטרים שהביעו בדך פלילית לתביעה. זה ודאי היה מרתיע את המשטרה. אלא שלא כך. עצם קיומו של בית דין נפרד לתעבורה – שהוקם במקורו זמנית בגלל שביתה ממושכת של בתי המשפט מזין את מערך התביעות של המשטרה. מכאן שקרוב לודאי שהתלונות מצד בתי המשפט הן מהשפה אל החוץ. אילו התביעות היו על מה שבאמת צריך יתכן וניתן היה לבטל את קיומו הנפרד של בית התדין לתעבורה ומכאן לבטל את משרות שופטי התעבורה.
שופטי התעבורה מרשיעים בכמעט מאה אחוז מהמיקרים. כדי להבטיח זאת גם כאשר הנאשם זכאי, הם לא נותנים ביטוי בפרוטוקול להרבה מהמתרחש מסתירים את עובדת הפסקת העדות משמיטים את כל ההוכחות לחפות מהפרוטוקול ובעיקר משנים בפרוטוקול כל מה שלא מתאים להרשעה. גם המשטרה לחלוטין אינה מעוניינת בביטול בית דין שהוא למעשה סניף שלה לכן מצדה רצוי להרבות כמותית בתביעות להמשך קיומו.
הימצאות התביעה המשטרתית במערך החקירות עוררה חשש בדבר יכולתה לקבל החלטות עצמאיות
פורומים שלטוניים החלו לדון בסוגיית מעמדה של התביעה המשטרתית – בהיבט הנוגע לעצמאותה של התביעה המשטרתית במסגרת המשטרה. במובחן מן התובעים בפרקליטות הנהנים מעצמאות אירגונית התובעים המשטרתיים כפופים לקציני החקירות במרחבים ובמחוזות ולפיקוד הטריטוריאלי של המשטרה. הימצאות התביעה המשטרתית במערך החקירות המשטרתי עוררה חשש בדבר יכולתה לקבל החלטות באפן עצמאי. לפי תפישת המשטרה, תפקיד התביעה המשטרתית הוא לבצע את מדיניות המשטרה ולסייע בהשגת יעדיה. במצב זה אין זהות אינטרסים בין הגוף החוקר לגוף התובע. במסגרת שיטת הניהול לפי יעדים לכל אחד מתחומי הפעילות במשטרה. נקבעים לתביעה המשטרתית יעדים כמותיים. יעדים אלו נקבעים בהתאם לאינטרסים המשטרתיים בתיאום עם קציני אגף החקירות, במרחבים ובמחוזות ובאישורם, והם אינם תואמים בהכרח את תפקיד התובע – להעמיד לדין רק בהימצאות ראיות מספיקות וכשקיים אינטרס ציבורי.
כלומר המשטרה מחליטה מלכתחילה על מכסות לכל מני עברות שיש להביא לתביעה!!! כפי שכולם יודעים בנוגע לדוחות ששוטרים מקבלים מכסות אותם הם צריכים למלא. משל היתה המשטרה קובעת יעדים לכמות תביעות על רצח שוד תקיפה בכל מחוז ולפי כך פועלת. מאוד יתכן שנגיע למצב זה אם לא יושם קץ למשטרת תנועה זו במתכונתה הנוכחית.
בדיקת המבקר העלתה כי הטיפול בתביעה המשטרתית בכל הנוגע להליך העמדה לדין ולהסדרי טיעון טוב פחות מזה שבפרקליטות, כי משך הטיפול בתיקי התביעה המשטרתית ארוך מזה שבפרקליטות וכי עלות העסקת תובע משטרתי גבוהה מעלות העסקת פרקליט. ביקורתו והמלצתו של מבקר המדינה, החלו להניע תהליכים במשרדי הממשלה השונים. בעקבות דברי המבקר, חזרו והתקבלו במהלך השנים 2000 ו2001 במסגרות ממשלתיות שונות , החלטות בהן צוין כי המצב הקיים אינו תקין ואינו ראוי. מאז עברו כבר עשר שנים! האם על הציבור להמשיך לממן זאת בעזרת הגזירות הכלכליות וצמצומים בשירותים חיוניים?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ולטרן
|
|
|
|
|
|
|