|
|
|
דן מרגלית
במשפחתי קיימת מחלוקת. יש השואפים לראות את היריבה משחקת בימי שישי במגרשים שלעתים יש בהם יותר חול מאשר דשא, ויש האומרים כי מוטב ששחקני הפועל יישארו בליגה הגבוהה עימנו, וכך נזכה בכל ע...
|
|
|
|
|
אלי אלון
ביקרתי בימים אלה (אפריל 2024) בשני מוזאונים אלה בהפרש שעה  האמינו לי אותם תכנים ואותם צילומים פחות או יותר דומים בשני המוזאונים. שניהם עוסקים בארגון האצ"ל מאז הקמתו עד פירוקו
|
|
|
|
|
דרור אידר
המכות שספגנו בגולה גרמו לפירוק החברה ליחידיה, לעומת זאת המלחמות והמכות בארץ גרמו לגיבושם של היחידים לעם על משמעותו ההיסטורית של הקמת כוח מגן עברי לאור המלחמה הנוכחית
|
|
|
|
|
רון בריימן
"ידידתנו הגדולה" עושה זאת שוב. שוב היא גוזלת ממדינת ישראל ומעם ישראל את הניצחון על אויב תוקפני. כך היא נהגה ונוהגת בכל מלחמות ישראל ב-76 שנות "עצמאותנו"(?). שוב היא נוהגת בישראל כפ...
|
|
|
|
|
יוסף גערליצקי
קשר מיוחד וחזק יותר, קיים בין החדשים ניסן ואייר הדבר מתבטא בין השאר בכך שבשניהם יש חג "פסח" בניסן חל חג הפסח (פסח ראשון), ובאייר - פסח שני
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
לא יכולתי להסיר עיני ממודעת האבל בעיתון, שהייתה מצורפת לתמונה חברי שקדו בנמרצות להעלות על הכתב את דברי המרצה, ואני שקדתי באותה נמרצות על כתיבת טיוטה לשיר "סליחה מאוחרת"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
בני בנקר |
|
21/07/13 08:47
|
|
|
|
|
משופט ש"זיכה" את אהוד אולמרט, בפרשת החשבוניות המזויפות של הליכוד, כאשר קיבל את הטענות המגוחכות: לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי, ששגורה בפי פוליטיקאים מושחתים שנתפסים בקלקלתם ? שיתייחס במדויק לעובדות שהביאו להרשעתם של שאר הנאשמים ?
בעצם מה נלין על מודריק ? שלשת השופטים שזיכו את אולמרט מאותן סיבות, הם תלמידים מוכשרים של אותה שיטה.
לפחות פסק הדין ההזוי של מודריק בפרשת החשבוניות המזויפות שם סוף פסוק לתקוותו למינוי לעליון.
ושימו לב איך המערכת עובדת: כדי להרשיע את האויב הפוליטי ליברמן, ממנים שלשה שופטים לפקקטה משפט שנימשך בכל מדינה מתוקנת שבוע ואילו לזכות מישהו שהוא היום פוליטית "משלנו",אהוד אולמרט כמובן, מספיק שופט אחד למשפט הולילנד, שהוא מהמורכבים ביותר מאז קום המדינה, עם כמות גדולה של נאשמים, עורכי דין ועדים.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
עוד עו"דד |
|
21/07/13 10:27
|
|
|
|
|
|
העליהום על כב' השופט מודריק מיותר . מדובר באחד מהשופטים הטובים ביותר , איש נעים הליכות מקשיב ידען גדול ומשפטן מהמעלה הראשונה. כן גם כבוד השופט מודריק שוגה, לפעמים, ואין מדובר בטעות רצינית אז...
שופט שאינו טועה אף פעם לא יוולד לעולם כנראה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עוד עו"דד
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סל |
|
21/07/13 16:16
|
|
|
|
|
החלק החשוב ביותר קביעת העובדות לאשורן אינו קשור כלל לידיעת החוק או לנוהלים משפטיים. אין לשופטים כל יתרון בזה על אדם רגיל בעל שכל ישר. לשופטים אפילו חסרון בכך מאחר ו1. תחום ידענותם הוא אילו עונשים מגיעים על אילו עברות על החוק, הם בדרך כלל אוהבים לפעול בתחום זה. והיות וסעיפי האישום כבר רשומים הם נוטים לפסוק ולהרשעה על פי כתב האישום. 2. זאת ועוד הם חלק מהמערכת ובעלי קשרים עם התביעה, הם נוטים ללכת עימה, ו3. הכי הכי חשוב יש להם שכרון כח והם אוהסים להיות בעלי השררה.
בצדק במדינות רבות הבינו שאלו פקידי המלך והפסיקה - אשם או זכאי נלקחה מהשופטים ונתנה לחבר מושבעים שהם עמך ואינם רוצים לחיות במקום בו מרשיעים חפים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סל
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
סל |
|
21/07/13 13:09
|
|
|
|
|
במשפט הדבר הראשון החשוב ביותר הוא האם הנתבע/הנאשם עשה את המעשה המיוחס לו, אחר כך הנסיבות כמה אחראי הוא האם בכונה תחילה או בשגגה. העובדות לאשורן האמת שאינה תלויה בנפשות הפועלות היא המרכיב החשוב והמכריע. כדי ששופט יוכל להגיע אליה התכונה החשובה ביותר שצריכה להיות לו היא אוביקטיביות מוחלטת וחוסר הכרה ומשוא פנים. שיקוליו צריכים להיות עניינים ומשוחררים מכל שיקולים זרים. הן בתרבות ישראל וגם בקרב העמים מקובל שצדק איננו נעשה על פי מראה עיניים, אלא על פי שיקול דעת של בחינת העובדות. הן במשפט העברי והן בשיטות המשפט המודרניות במדינות דמוקרטיות, ישנה הבחנה חדה בין העדים, המעידים על אירוע, לבין השופטים, השומעים עדויות ולפי אלו פוסקים, "אין עד נעשה דיין". סדר הדין במשפט הוא עדים מעידים בפני השופטים, וגם מגישים מסמכים וראיות. ואילו שופטים חורצים את הדין על פי הערכת הראיות. העדויות הבאות במקום התרשמות ישירה של השופט מהאירוע. לפי הרמב"ם: "אין בית דין עונשין באומד הדעת, אלא על פי עדים, בראיה ברורה", לא בכדי בקרב העמים אלת הצדק מחזיקה בידה מאזניים ועיניה מכוסות לבל יטעוה עיניה לבל תכיר פנים. בתרבות ישראל העקרון הוא זהה גם אם ללא הביטוי הפיסולי של אלת הצדק. על פי כללי הצדק הטבעי התרשמות ממהימנות העד היא סוביקטיבית עליה לכל היותר להיות נלוית או תוצר ממצאים הבלתי תלויים.
למצער בית המשפט הישראלי רחוק מאלו כרחוק מזרח ממערב. המשפט הישראלי נמנה עם שיטות המשפט שיש בהן "הערכה חופשית" של עדויות, ולא "הערכה פורמלית. חשיבות ומשקל העדויות בשיטות כמו זו של הישראלי פחותים מאשר בשיטות של המשפט העברי ורוב הדמוקרטיות המודרניות: למהמנות העדות נקבעו שלושה מבחנים:
1:ההתרשמות הבלתי אמצעית. תגובותיו והתנהגותו של העד, במהלך מתן העדות.
2:הגיונה הפנימי של העדות. בחינת תוכן העדות באמצעות השכל הישר וההגיון.
3:סימני האמת החיצוניים. אישוש, או הפרכה, בממצאים עובדתיים חיצוניים.
במשפט הישראלי המבחן הראשון, ההתרשמות האישית והבלתי אמצעית של השופט מהעדים הינה ברוב המקרים מרכיב עיקרי בהחלטה. על פי סעיף 53 לפקודת הראיות: "ערכה של עדות שבעל פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט". ס' 53 לפקודת הראיות קובע כי: "ממצאי מהימנות יקבעו ע"י ביהמ"ש בהתייחס לפרמטרים הבאים : (א) התנהגות העדים (ב) נסיבות הענין (ג) אותות האמת העולים מהעדות". קני מידה אלו מזכירים משפט אצל נוצרים בתקופות חשוכות ביותר. הצידוק לכך הוא שהשופט יושב באולם בית המשפט והוא המבחין בסימני השאמת. במשפט הישראלי השופט בערכאה הראשונה הוא עד!
המבחן השלישי של העדות על-פי סימני אמת חיצוניים בא לשמש "שסתום בטחון" לשני המבחנים הראשונים. שאפילו לפי המבחן הראשון התרשם בית המשפט לטובה מן העד, ולפי המבחן השני מצא בעדותו הגיון פנימי, עדיין קיים חשש ל"הטעייה", כלומר יש כאן היפוך סדר החשיבות של הגעה לעובדות האמיתיות. במקום שההוכחות החיצוניות תהינה החשובות ביותר ואחר כך גם הגיונה הפנימי של העדות ומבחן ההתרשמות רצוי שלא תהיה או לא תעמוד בפני עצמה, הרי שמבחן ההתרשמות הסוביקטיבית הוא הקובע. זה אמור גם במשפט פלילי בו נטל השכנוע אמור להיות מעל לכל ספק! לכן סעיף 53 לפקודת הראיות סותר בעליל עקרון זה ואיננו חוקי! אלא שכאשר מדובר ברצון שופטים אין פסלות חוקים! אם לא די בכך השופט אף משוחרר מהחובת ההנמקה למסקנתו אודות מהימנות העדות, למרות שראוי שלפחות זאת יעשה. מכאן שהס
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סל
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
סל |
|
21/07/13 13:15
|
|
|
|
|
עקרונות פסיקה אלו חמורים דיים גם כאשר שופטים פועלים בכנות ואינם מביימים משפט ואינם מחליטים מראש על הפסיקה. חמור הדבר עשרת מונים כאשר כפי המציאות ברוב המקרים במשפט פלילי שופטים מלכתחילה גומרים אומר להרשיע ויהי מה. הנמקת ההתרשמות משמשת מסווה לחוסר הוכחות ממשיות לשם חיוב בדין. ועוד יותר חמור מזה, הרשעה על פי התרשמות עוזרת להסתיר קיומן של הוכחות לחפות והתבקשותו של זיכוי. כך נחסמת ערכאת הערעור מלהפוך את הדין. בדרך כלל שופטים נמנעים מלציין מפורשות התרשמות גרועה מעד. בפלילים בדרך כלל הנאשם הוא זה שמועברת עליו חוות דעת גרועה. לכן שגורות מיני הקנטות על המורשע כמו "הואיל לבסוף" "הסכים בטובו" וכגון אלו וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר הם מנתחים את אופיים הקלוקל של המורשעים, ולרשימותיהם אופי צהובוני.
משהתרשמות היא עיקר העיקרים, המבחנים האחרים נעשים משניים בלבד. את המבחנים האחרים למהמנות משתדלים "לסדר". הגיונם הפנימי של העדויות: עדות התביעה משופצת ככל הניתן, בזמן העדות שופטים מנסים להדריך את עדי התביעה, העדות עוברת עריכה מושמטים דברי הבל נוספים תירוצים והסברים משנים סדר והקשר כך שתראה הגיונית, אם גרעין העדות נשאר בלתי סביר ואין תחליף אחר, ניחא, ערכאת הערעור לא תתעמק כי מציינים את עד התביעה כמהימן!.עד תביעה מהרשות כגון שוטר יכול להעיד כי אינו זוכר וזה מתקבל ובפסיקה אף רושמים כי ענה לשאלות בית המשפט. עדות ההגנה בזמן העדות משתדלים להפריע ככל הניתן משמיטים לפי הצורך: משטיטים תאורים והסברים הגיוניים, משאירים חלקי משפט כדי שהעדות תראה מבולבלת וחסרת הגיון. מושמטים גם חלקים מהותיים מהעדות וחלקים אחרים מותרים ללא המשך כדי שיתמכו בתביעה ולבסוף מפסיקים אותה! לצורך כך אף מותירים לתביעה להתפרץ בפראות בשאלות (צרחניות) טרם הגעת העד לנושא וכמובן מותרים רק את החלק המתאים בתשובותיו. התוצאה כאילו עד ההגנה/הנאשם הודה באופן מושלם באשמה בעוד שהצהיר שאיננו מודה. ממצאים חיצוניים: יכולים גם לא להיות או כאלה המפריכים את טענות התביעה ומעידים על חפות הנאשם. אלו ירשמו כמאששים את טענות התביעה. ערכאת הערעור לא תכנס לעובי הקורה ולא תחפש ולא תתיחס לאי התאמות המעוררות חשד כבר להטיית משפט. ערכאת הערעור כעקרון מתיחסת אך ורק להתרשמות הערכאה הדיונית וכל השאר כביכול משלים. בתנאים אלו בהם אין כל נסיון למצא את האמת פסיקה על פי "התרשמות חופשית" הינה פסיקה על פי שרירות הלב המהווה הוכחה!, המשפט בישראל הינו מעוקל ומשפט אמיתי איננו קיים!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סל
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
פליקס |
|
21/07/13 13:50
|
|
|
|
|
|
השופו עודד מודריק טועה הרבה פעמים, הפעם זה הגיע לעיון , אבל יש הרבה מקרים שזה נעצר במחוזי והמפסיד אוכל אותה בגדול. נראה לי שהוא חפיפניק. לא קורא את כל החומר ויש לו דעה קדומה מראש.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פליקס
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אזרח -ישר , |
|
22/07/13 06:37
|
|
|
|
|
מערכת המשפט בישראל -
מדברת מכחה- $$$$$$
מערכת מושחתת ,
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אזרח -ישר ,
|
|
|
|
|
|
|