|
|
|
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב"  הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
|
|
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
|
|
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
יוסיפון |
|
18/09/18 13:38
|
|
|
|
|
|
מבלי להיכנס לפרטי הפרטים של ההסכמים, נציין כי לארגון העולמי יש ארבע קטגוריות של מדינות. החל מהעשירות ביותר, קבוצה מספר אחת, ועד לעניות ביותר, קבוצה ארבע. כשנשלח משלוח ממדינה ענייה לעשירה, משלם הדואר של המדינה הענייה לדואר של המדינה העשירה, עבור החלק שלו בטיפול במשלוח סכום קטן, המייצג את עלות המשלוח הפנימי במדינה הענייה. לעומת זאת, כשנשלח דואר ממדינה עשירה למדינה ענייה, קורה ההיפך. הדואר העשיר משלם לדואר העני את המחיר של משלוח אצלו בבית. שורשי ההסדר הזה הם בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כשמאו דזה דונג היה עדיין שליט סין, ואף אחד אפילו לא חלם על עלי אקספרס. מטרתו היתה לעודד את משלוח הדואר בין מדינות, ולהקל על מדינות עניות.
הנה דוגמה שתמחיש עד כמה ההסדר הזה מעוות בימינו. במאמר שפורסם לפני כמה חודשים ב"וול סטריט ג'ורנל", התלונן ג'יימי סמאלדון, יצרן אמריקאי קטן של ספלים, על המצב הקיים. סמאלדון פיתח מוצר בשם Mighty Mug - ספל המוגן בפני מכה אקראית שתשפוך את תכולתו.
הוא מוכר את הספלים לצרכנים אמריקאים ממחסן הממוקם בניו ג'רזי, וכמובן גם מנסה למכור אותם באמצעות האינטרנט. עבור כל משלוח בתוך ארה"ב, הוא משלם לשירות הדואר האמריקאי 6.3 דולרים. זה התעריף עבור היקף משלוחים כשלו. למרבית הפתעתו, הוא גילה שיצרנים סיניים מוכרים חיקוי למוצר שלו, כמובן מבלי להתחשב בזכויות יוצרים, פטנט או עיצוב, בארה"ב, ב-5.69 דולר. כולל המשלוח.
זה נראה לו, כמובן, בלתי־סביר לחלוטין. הרי רק עבור משלוח בתוך ארה"ב, עוד לפני עלות הייצור של המוצר עצמו, הוא משלם יותר ממה שהספק הסיני דורש מהצרכן. ברור שהיצרן הסיני מייצר הרבה יותר בזול ממנו, זה ידוע ומוכר, אבל הרי הספק הסיני צריך לשלם גם עבור משלוח מסין לארה"ב, וגם עבור המשלוח בתוך ארה"ב עצמה. איך זה ייתכן?
התשובה טמונה בכך שסין מוגדרת בקריטריונים של איגוד הדואר העולמי כמדינה מקבוצה שלוש, יחד עם מעצמות יצוא כמו קובה וגאבון. כתוצאה, עבור חלק המשלוח בתוך ארה"ב, שעולה לאמריקאי 6.3 דולרים, משלם הסיני 1.4 דולרים בלבד. אם לא די בכך, יש סימנים גם לכך שלמעשה הדואר הסיני מסבסד את היצרנים והיצואנים. בחלק מהמקרים נראה שאין להם עלויות משלוח כלל.
רשות הדואר האמריקאית, הגובה סכום נמוך מדי מהיצואן הסיני, מפסידה למעשה על המשלוחים הללו, שנוספים על ההפסדים האחרים שנגרמים לה - והיא נאלצה לבקש עזרה פיננסית מהממשל.
כדי להמחיש את עוצמת העיוות, די לציין שאם למשל היצרן האמריקאי היה רוצה למכור את ספליו דרך הדואר לצרכן בסין, עלות המשלוח מניו ג'רזי לבייג'ין, היתה לא פחות מ-22 דולר.
אז מי באמת משלם על זה?
קל להבין את תלונתו של אותו יצרן אמריקאי. הוא יודע שהוא לא יכול להתחרות מול יצרן סיני בצד העלויות. בזה יש לו חיסרון ברור. אבל גם בשני המקומות שבהם יש לו לכאורה יתרון - הקניין הרוחני והקרבה ללקוח - אין לכך בפועל שום משמעות. יכולתו להגן על הקניין הרוחני שלו נמוכה מאוד, אין לו באמת יכולת להגן עליו. לך תתבע חקיין סיני עלום, שאין לך בכלל יכולת לאתר אותו.
אבל מה שבאמת מוציא אותו מדעתו זה שהמתחרה שלו מסובסד לא על ידי ממשלה אחת, אלא שתיים. גם על ידי ממשלת סין, שעוזרת לממן את עלות המשלוח, אבל גם על ידי משלם המסים האמריקאי, שמכסה על הפסדי הדואר, הנובעים מהסכם היסטורי לא סביר. נוסף על כך, בארה"ב אמנם אין מע"מ, אבל הספק הסיני במקרים רבים גם לא גובה מס מכירות מדינתי, שקיים ברוב המדינות. בעוד הספק המקומי צריך לגלם או להוסיף למחיר את המס הזה.
הסבסוד הזה מביא למצבים מגוחכים. קחו למשל מוצר זו
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסיפון
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
יוסיפון |
|
18/09/18 14:08
|
|
|
|
|
|
לארגון העולמי יש ארבע קטגוריות של מדינות. החל מהעשירות ביותר, קבוצה מספר אחת, ועד לעניות ביותר, קבוצה ארבע. כשנשלח משלוח ממדינה ענייה לעשירה, משלם הדואר של המדינה הענייה לדואר של המדינה העשירה, עבור החלק שלו בטיפול במשלוח סכום קטן, המייצג את עלות המשלוח הפנימי במדינה הענייה. לעומת זאת, כשנשלח דואר ממדינה עשירה למדינה ענייה, קורה ההיפך. הדואר העשיר משלם לדואר העני את המחיר של משלוח אצלו בבית. שורשי ההסדר הזה הם בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כשמאו דזה דונג היה עדיין שליט סין, ואף אחד אפילו לא חלם על עלי אקספרס. מטרתו היתה לעודד את משלוח הדואר בין מדינות, ולהקל על מדינות עניות.
הנה דוגמה שתמחיש עד כמה ההסדר הזה מעוות בימינו. במאמר שפורסם לפני כמה חודשים ב"וול סטריט ג'ורנל", התלונן ג'יימי סמאלדון, יצרן אמריקאי קטן של ספלים, על המצב הקיים. סמאלדון פיתח מוצר בשם Mighty Mug - ספל המוגן בפני מכה אקראית שתשפוך את תכולתו.
הוא מוכר את הספלים לצרכנים אמריקאים ממחסן הממוקם בניו ג'רזי, וכמובן גם מנסה למכור אותם באמצעות האינטרנט. עבור כל משלוח בתוך ארה"ב, הוא משלם לשירות הדואר האמריקאי 6.3 דולרים. זה התעריף עבור היקף משלוחים כשלו. למרבית הפתעתו, הוא גילה שיצרנים סיניים מוכרים חיקוי למוצר שלו, כמובן מבלי להתחשב בזכויות יוצרים, פטנט או עיצוב, בארה"ב, ב-5.69 דולר. כולל המשלוח.
זה נראה לו, כמובן, בלתי־סביר לחלוטין. הרי רק עבור משלוח בתוך ארה"ב, עוד לפני עלות הייצור של המוצר עצמו, הוא משלם יותר ממה שהספק הסיני דורש מהצרכן. ברור שהיצרן הסיני מייצר הרבה יותר בזול ממנו, זה ידוע ומוכר, אבל הרי הספק הסיני צריך לשלם גם עבור משלוח מסין לארה"ב, וגם עבור המשלוח בתוך ארה"ב עצמה. איך זה ייתכן? התשובה טמונה בכך שסין מוגדרת בקריטריונים של איגוד הדואר העולמי כמדינה מקבוצה שלוש, יחד עם מעצמות יצוא כמו קובה וגאבון. כתוצאה, עבור חלק המשלוח בתוך ארה"ב, שעולה לאמריקאי 6.3 דולרים, משלם הסיני 1.4 דולרים בלבד. אם לא די בכך, יש סימנים גם לכך שלמעשה הדואר הסיני מסבסד את היצרנים והיצואנים. בחלק מהמקרים נראה שאין להם עלויות משלוח כלל.רשות הדואר האמריקאית, הגובה סכום נמוך מדי מהיצואן הסיני, מפסידה למעשה על המשלוחים הללו, שנוספים על ההפסדים האחרים שנגרמים לה - והיא נאלצה לבקש עזרה פיננסית מהממשל.
כדי להמחיש את עוצמת העיוות, די לציין שאם למשל היצרן האמריקאי היה רוצה למכור את ספליו דרך הדואר לצרכן בסין, עלות המשלוח מניו ג'רזי לבייג'ין, היתה לא פחות מ-22 דולר.אז מי באמת משלם על זה? קל להבין את תלונתו של אותו יצרן אמריקאי. הוא יודע שהוא לא יכול להתחרות מול יצרן סיני בצד העלויות. בזה יש לו חיסרון ברור. אבל גם בשני המקומות שבהם יש לו לכאורה יתרון - הקניין הרוחני והקרבה ללקוח - אין לכך בפועל שום משמעות. יכולתו להגן על הקניין הרוחני שלו נמוכה מאוד, אין לו באמת יכולת להגן עליו. לך תתבע חקיין סיני עלום, שאין לך בכלל יכולת לאתר אותו.
אבל מה שבאמת מוציא אותו מדעתו זה שהמתחרה שלו מסובסד לא על ידי ממשלה אחת, אלא שתיים. גם על ידי ממשלת סין, שעוזרת לממן את עלות המשלוח, אבל גם על ידי משלם המסים האמריקאי, שמכסה על הפסדי הדואר, הנובעים מהסכם היסטורי לא סביר. נוסף על כך, בארה"ב אמנם אין מע"מ, אבל הספק הסיני במקרים רבים גם לא גובה מס מכירות מדינתי, שקיים ברוב המדינות. בעוד הספק המקומי צריך לגלם או להוסיף למחיר את המס הזה.הסבסוד הזה מביא למצבים מגוחכים. קחו למשל מוצר זול וקטן כמו כבל טעינה לטלפון, שנקנה במיליוני יחידו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסיפון
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
