רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
ברור שבשלב מסוים הממשלה חייבת להירתם לפרויקט, אבל לא באופן שיהרוס. ככל שנתחיל בקטן, כך יגדלו הסיכויים שנצליח לממש את זה".
שליט עדיין אינו איש בשורות, אבל הוא עובד על זה. האופטימיות שעולה מהנחישות ומההתגייסות של החברים עלולה להטעות: האופציה הימית נחשבת לפחות פופולרית מבין החלופות השונות לנתב"ג. מעבר לעלות הגבוהה, לא קיים ניסיון של ממש בישראל או בעולם בהפעלת שדה כזה. יש בעולם כמה שדות תעופה שהוקמו על איים מלאכותיים, אבל מדובר באיים או בחצאי איים מלאכותיים שהוקמו בשיטה אחרת - באמצעות ייבוש חלקים מהים ובתוך מפרצים שקטים.
מה שעומד לנגד עיניהם של גודוביץ' וחבריו הוא יכולת תכנונית וטכנולוגית מוכחת, שלטענתם כבר יושמה בישראל בדמות מזחי הפחם שהוקמו בחדרה בשנות ה-80 ובאשקלון לפני כעשור. אורך המזחים הוא כ-2 ק"מ לתוך הים. "מאז הטכנולוגיה רק השתפרה. תחום האנרגיה הביא עמו טכנולוגיה מדהימה, ולכן לא צריך להמציא הכל ואפשר להעריך על סמך ניסיון", טוען ברוש.
המודל העולמי הקרוב ביותר לתוכנית, שאותו מגייסים תומכיה, הוא נמל התעופה הבינלאומי האנדה שבטוקיו, סמוך לעיר אוטה. הנמל שנפתח ב-2010 הוא הגדול ביפן. בשנה שבה נפתח עברו בו 64 מיליון נוסעים, מה שהפך אותו לנמל התעופה השני בגודלו באסיה והחמישי בגודלו בעולם.
זה נשמע מבטיח, אך כשמדקדקים בפרטים מגלים שלא מדובר באותו המודל בדיוק. בשדה התעופה האנדה ביקשו לבנות מסלול מיוחד שלא יעבור מעל העיר, ימוקם בניצב לשדה וכך יאפשר המראות ונחיתות בלילה. הפרויקט, שבוצע על ידי חברת הענק קג'ימה וחברת המתכות ניפון-סטיל, הוליד מסלול באורך 2,400 מטר, שמהם רק 800 מטר נמצאים מעל הים ומונחים על כלונסאות.
אורי דקל, אדריכל, טייס לשעבר ומתכנן שדות תעופה, חושב שסיוע יפני הוא תנאי הכרחי - ואפשרי - להצלחת הפרויקט. "אין לנו תקציב לתכנון, אבל ברגע שיהיה כזה תקציב ניכנס לעומק. אנחנו בקשר עם המתכנן היפני שעשה דבר דומה ונשתמש בניסיון שלו".