|
דן מרגלית
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
ה.א |
|
6/08/19 20:12
|
|
|
|
על רופאים כמו כל אנשי המינהל לשקול שיקול דעת סביר. הרופאים חייבים להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו, טיפול עיניים לחולה הרואה בשתי עיניים, שונה במהותו מטיפול עיניים בחולה הרואה רק בעין אחת. "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו" על הרופא לשפוט, ככל יכולתו, את קייס בעיניו המקצועיות אך מנקודת מבטו של החולה, על פי צרכיו של החולה. רופא לא חייב לדעת הכל, אבל אם הוא יודע או אם הוא נשאל שאלה הנובעת ממגבלה כלשהיא של החולה, ולמגבלה הזו עלולה להיות השלכה על אופן הטיפול, מתפקידו לתת טיפול מקצועי בלבד אך מבין כמה חלופות מקצועיות, עליו לבחור את זו שיותר מתאימה לצרכיו של החולה. בין אם צרכים פיזיים, רוחנים, דתיים WHATEVER. והרופאים אינם יודעים הכל, ואסור לחולים לסמוך על ידע של הרופא למעט היידע הרפואי שלו, אך אם החולה אומר "זוהי מגבלתי" והרופא מכיר את ההשלכות הרפואיות של המגבלה, אזי הרופא חייב בהתאמת חלופת הטיפול למגבלה, ככל שיש חלופה כזו. ואם יש השלכה כספית, תמיד ניתן לומר לחולה ששיטת הטיפול על פי צרכיו "איננה בסל" והוא חייב לשלם עליה, מה ששולל כל טיעון תקציבי. על פי התקציר, פסק הדין הוא טעות קשה. הייתכן שקורבנות הגישה הזו נמצאים בשולי החברה ולכן הזרקורים לא מאירים להם?
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
|
ה.א |
|
6/08/19 20:44
|
|
|
|
גם בסיקור וגם בפסק הדין החולה לא אמרה "זוהי מגבלתי הדתית". מדובר במרפאה בנצרת, בה המגבלה ידועה לרופאים וישימה לגבי נשים רבות, ההרופאים או חלקם הודיעו במקרי עבר לפונות על המגבלה הדתית הזו, אז מה זה המקרה שלנו אם לא רשלנות? על פי פסק הדין החולה לא היתה לגמרי בסדר, ייתכן שיש כאן רשלנות תורמת של האם, אבל לנמק אי גילוי של רופא בנוגע לסיכון לחולה או לעובר, בין אם הוא נובע מסיבות רפואיות ובין אם הוא נובע מכל סיבה אחרת, כאשר הסיכון ידוע לרופא, כאשר הוא מאפיין את הסביבה החברתית איננו רשלנות? אם מנורה עומדת ליפול על מיטת של חולה, אז הרופא אינו חייב להזיז את מיטתה?, כי הוא מומחה ברפואה ולא בהזזת מיטות? והנימוק של שמירת הפרטיות? איזה שמירת פרטיות? בבית חולים בנצרת מתאשפזות נוצריות, מוסלמיות ויהודיות, יש ודאי איזה 5 עקרונות דתיים אשר יש להם השלכה מג'ורית על הצלחת ההריון, אזי מחובתה של הקופה ללמד את רופאיה הע"פ את חמשת הדברות האלה ואז וכל אישה שנכנסת לבדיקה מספרים לה שאם היא X אדוקה יש לך מגבלה דתית Y ואם את Z אדוקה יש לה מגבלה מגבלה תית N, זוהי שמירת פרטיות ולא כבישת האזהרות במסווה מביך של שמירת הפרטיות.
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|