מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב" הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
אם אפשר למחק או לדחות בגלל שהוא לא מסר כתבת אז אפשר בלי כל הסיפור הזה. - אם לא, - אז איפה ההגיון כאן? איפה הרלוונטיות של "ניסיונו של המערער 'ליהנות מכל העולמות'"? אם המחוזי טעה בהחלטתו אז הוא טעה. צריך להשאיר על כנה החלטה שגויה אם המערער מנסה "לעשות כל שיש בידו על-מנת למנוע אפשרות למימוש פסק הדין אם הערעור יידחה"? לא בשביל החלטות כאלה בדיוק יש אופציה לדיון נוסף?
חיות אסתר נוהגת בשכיחות קלת דעת ברוב הערעורים שתוכנן על פי חוקי המדינה חיובית להתקבל , אך למרות הפרתם נוהגים לדחות ערעורים שבכל ספר הפסקות של כל חוקי המדינה התקבלו בשל אובייקטיביות המערער ופעולתט על פי דין , חיות אסתר נוהגת לנצח מעמדה כדי לדחות ערעורים שאין החוק מאפשר לדחות , הדבר הינועובדה מוצקה ברת יכולת הוכחה שיש בה עובדה משפטית. אבל הנשיאה בעיקביעוצ נוהגת להתעלם מהחוק ולפסוק על פי עניין אישי ברוב פסקי דין שהיא כותבת על ערעוריםודוחה אותם בניגוד מוחלט לחוקי יסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית ואפילו תוך כדי עיוות החוק במידע כוזב
בית המשפט אינו מגרש המשחקים של בעלי הדין. עליהם לכלכל צעדיהם בהתחשב גם בחובה להתנהל בהגינות. כפי שכתבה השופטת חיות, לא ייתכן שצד פונה לביהמ"ש ומעוניין לקיים את פסק דינו - רק אם התוצאה תשא חן בעיניו, ואם לא - שיחפשו אותו. יש למגר win-win situation כדוגמת זו, שמהווה שימוש לרעה בהליך המשפטי.
מקווה שהדברים יופנמו גם על ידי הערכאות דלמטה. יש יותר מידי משחקים בהליכי משפט, ששופטים לא תמיד נותנים אליהם את לבם, הגורמים לעינוי דין והערמת עלויות התדיינות על כל המעורבים, לחינם.