נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, נקטה (יום ד', 28.8.19) בצעד נדיר של דחיית ערעור אזרחי על הסף, בשל התנהגותו הפסולה במיוחד של המערער.

בית המשפט בז'נבה הכריז בשנת 2010 על פרופ' מנחם סמדג'ה, אזרח ישראלי, כפושט רגל בשל חוב של 5 מיליון אירו למאהיר רייס, בעקבות עסקת מניות ביניהם. מאוחר יותר טען עפר נמרודי, שהוא הונה אותו בנוגע למכירת שליש ממניות הכשרת היישוב.

פסק הדין בז'נבה ניתן בהעדרו של סמדג'ה, ורק לאחר חמש שנים גילה אותו רייס בישראל. בית המשפט המחוזי בחיפה עיקל את רכושו של סמדג'ה ואסר עליו לצאת מישראל, אך בשנת 2016 נקבע בוטל עיכוב היציאה, בתנאי שאם אשתו וילדיו יבקשו לצאת מהארץ - הם יודיעו על כך לרייס שבוע מראש. בשנת 2017 קבע המחוזי, כי ניתן לאכוף בישראל את פסק הדין השווייצרי נגד סמדג'ה.

ב-8.8.17 הוציא בית המשפט המחוזי צו עיכוב יציאה מחודש נגד סמדג'ה, אך אז התברר שהוא כבר עזב את הארץ ושוהה בצרפת. ארבעה חודשים לאחר מכן הודיע סמדג'ה, כי גם אשתו וילדיו עזבו את הארץ - בניגוד להתחייבות מהשנה הקודמת. במקביל ערער סמדג'ה לעליון על פסק הדין בנוגע לאכיפה בישראל של פסק הדין השווייצרי. העליון חייב אותו למסור כתובת עדכנית, אך בדיקה העלתה, כי מדובר בכתובת כוזבת. מאוחר יותר מסר סמדג'ה, כי הוא שוהה בבולגריה ללא כתובת קבועה.

חיות קיבלה את בקשת משרד פשיטת הרגל בז'נבה ודחתה על הסף את ערעורו של סמדג'ה בנימוק של שימוש לרעה בהליכי משפט. מדובר בצעד אותו ניתן לנקוט רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, היא אומרת, ואלו מתקיימות במקרה הנוכחי. סמדג'ה "מפר באופן חוזר ושיטתי צווים והחלטות של בית המשפט", וברור שמדובר בהתנהגות חסרת תום לב ושימוש לרעה בהליכים. חיות מוסיפה:

"הכתובות שאותן מסר המערער בהודעותיו לא היו עדכניות, במקרה הטוב או בלתי רלוונטיות, שלא לומר כוזבות, במקרה הרע. הן נמסרו בלא שנתמכו בתצהיר או בכל תיעוד מספק אחר ולמעשה, עד כתיבת שורות אלה אין בידי בית משפט זה כתובת מגורים עדכנית של המערער. חמור מכך, בהתאם לבדיקה שערך המשיב, אשר נתמכה בתצהיר מטעמו, הכתובת האחרונה שאותה מסר המערער אינה משמשת למגורים כלל והמסמך שצורף לתמיכה בהודעתו נחזה להיות מזויף. התנהלות שיטתית זו של התחמקות ממסירת כתובת מצביעה אף היא על ניסיונו של המערער 'ליהנות מכל העולמות', קרי - לפנות לבית משפט זה על-מנת שיושיט לו סעד, אך בה בעת לעשות כל שיש בידו על-מנת למנוע אפשרות למימוש פסק הדין אם הערעור יידחה".

לדברי חיות, "הרושם הברור המתקבל מהתנהלותו זו של המערער היא כי הוא עושה כל אשר ביכולתו על-מנת שלא לחשוף את מקום הימצאו על-מנת להקשות על הנושה לאתרו". הוא גם "הפר את חובתו לנהוג בהגינות ובסבירות על-מנת לאפשר קיומו של הליך שיפוטי תקין".

סמדג'ה חויב בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז הסכימו עם חיות. את סמדג'ה ייצג עו"ד גבריאל פרידמן, את הרשויות השווייצריות ייצגו עוה"ד גד טיכו וחיים בקשי, ואת הכנ"ר - עוה"ד שרית ליפשיץ ומיכל דלומי.