|
|
|
יואב יצחק
חקירה שהתקיימה בישראל נגד גרטלר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד שנתן שוחד לדנינו ולגורמים נוספים, הסתיימה בלא כלום, לאחר שלא נמצאו ראיות; כך גם חקירה שהתקיימה ע"י FBI בחשד לשוחד בקונגו ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ישראל תוקפת בזעיר אנפין, אבל כדי לא להכעיס את האמריקנים נמנעת או מסתייגת מהפעלת חיל-האוויר  התוצאה היא עם פוטנציאל לאסון
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
בעבר היו מי שטענו שעלילות "קשר ומסתורין" אינם חומר קריאה איכותי אני חולק על כך וסבור שהמציאות עולה על כל דימיון ודמיון פורה רק מעשיר את הבנת מורכבותה ותדיר מבהיר מאורעות שלכאורה ...
|
|
|
|
|
חיים רמון
באופן צפוי לחלוטין, כל התוכניות ההזויות שקידם שר הביטחון התפוגגו בלי שום הישג בעצם, התוכניות של גלנט השיגו דבר אחד - חיזוק השלטון האזרחי של החמאס
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
כוכי |
|
10/04/12 14:17
|
|
|
|
|
|
גם ילדים/ות בני שש בכתה א'. גם בנות מכות כאשר הן חושבות שמותר להן. לא רק בשכבות מצוקה גם ובמיוחד בבית הספר הראלי בחיפה (בית הספר לסדיסטים). וזה אינו חדש כלל גם לפני חמישים שנה!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כוכי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
10/04/12 18:03
|
|
|
|
|
תודה כוכי,
זה מתחיל הרבה לפני שהאלימות הופכת לאקדח טעון המכוון לרקתה של החברה. ילדים מכים את החברים לגן או לכיתה, גונבים מהם, מקללים. אחר-כך כבר אי אפשר לעצור את השריפה.
חוסר האונים של הורים ומחנכים מול התופעה הולך וגובר באחרונה. למצב הקשה תורמים לא רק סיבות חברתיות וכלכליות, אלא גם המסרים הסותרים, ולעיתים אף הסלחניים מדי, כלפי התופעה מצד כל הגורמים, והיעדר טיפול מרתיע.
אז מה עושים? לא מעט הורים וגורמים במערכת החינוך מגנים כל אלימות, פיזית או מילולית, בכל תנאי, ללא קשר לגיל הילדים ורמת הפגיעה, ומחייבים התערבות. לעומתם, אחרים מעדיפים להתעלם ולהשאיר את הילד להתמודד בכוחות עצמו ולהתחשל מעצם ההתמודדות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לואיס קרול |
|
10/04/12 22:34
|
|
|
|
|
בהעדר משטרה פעילה ויעילה בארץ ....זו התוצאה
כוח משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט
כבר בבראשית קיבלנו רמזים על יצרי לב האדם מנעוריו...
כשהמשטרה בורחת מכל עימות עם פורעים,
אבל קשוחה עם אזרחים תמימים
כולם מבינים שהמשטרה איננה זרוע מסייעת
צמיחתו של הרוע "עשבים וקוצים" היא גם בנוער,
יש לי חלום שתהיה כאן פעם מדינה..עם משטרה שמרסנת אלימות,ומערכת צדק אובייקטיבית
(ניסוח מחודש של החלום של קינג...)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לואיס קרול
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
12/04/12 10:29
|
|
|
|
|
תודה שמעון ידידי,
כדי שחלומות יתגשמו, צריך לפעול בעניין. לתקצב דרכי מניעה באלימות ילדים ובני נוער, להציג תוכניות חלופיות עם בעלי מקצוע שיתנו מענה לצריכהם של ילדים ובני נוער, כי הם העתיד שלנו.ככל שנטפל בבעיה ככה נצליח למגר את תופעותיה.
חג שמח
יהודית
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
מיכאל1 |
|
10/04/12 19:15
|
|
|
|
|
יהודית ,
מאמרך חשוב ומקיף וראוי שיתפרסם בכל מקום אפשרי, ולא רק בפייסבוק, אלא ובעיקר בבתי הספר ואולי גם במתנ"סים ויגיע לתיקי המדריכים העובדים עם הנוער. המלחמה באלימות צריכה להיות כוללנית תוך שיתוף פעולה הדוק בין ההורים למורים. הנערים של היום הם גברי העתיד שישפיעו רבות על איכותה של החברה הישראלית. אין להקל ראש בסוגייה הזאת בשום אופן. אין להשאר אדישים לתופעה בחברתינו ההולכת ומתפשטת ומגיעה למימדים מחרידים. לא יתכן מצב שנער, תלמיד בית ספר, יצא לפארק ליד ביתו וישוב הביתה כשפרצופו נזקק ל 40 (!!!!) תפרים. זהו אור אדום ותמרור אזהרה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל1
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
10/04/12 22:43
|
|
|
|
|
תודה מיכאל יקר לתגובתך,
התקופה שבה אנו חיים מספקת אתגר גדול בהתמודדות עם אלימות; מצד אחד ילדים חשופים לאלימות מכל עבר – טלוויזיה, משחקי מחשב, התנהגות מבוגרים – לא חסרות דוגמאות. מצד שני הורים רבים נמנעים מהצבת גבולות ברורים מתוך הרצון לספק חופש בחירה מרבי ומוותרים בתוך כך על נתח גדול בסמכות ההורית ועל הענקת תחושת בטחון לילד.את ההשפעות לכך פגשנו החג הזה בכל כיעורן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
נילי12 |
|
10/04/12 19:22
|
|
|
|
|
מתוך נסיון ארוך בחיים ועם היד על הלב!
תלמידים טובים מכים פחות
ילדים מבתים ללא אלימות מכים פחות
ועתה בעידן הטכנולוגי החדש-ילדים שיש להם עניין בחיים-מלבד אינטרנט ומשחקי מחשב-מכים פחות
פחות-עד בכלל לא!
זה מתוך נסיון שלי עצמי,שלי עם ילדיי ועתה עם השכנים ובני משפחה.
הפתרון לדעתי-לעורר בהם עניין אחר ולעזור להם ככל האפשר להתקדם בלימודים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נילי12
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/04/12 00:12
|
|
|
|
|
תודה נילי לפן האחר שאת מביאה הנה לדיון בסוגיה, למה הם מכים? ברור לנו שילדים ובני נוער שלא נחשפו לאלימות לא ישתמשו באלימות. גם שהייתם ליד המחשב מגדירה להם שבעולם וירטואלי כללי המשחק שונים מכללי המשחק במציאות. הם עושים את ההפרדה ולא משתכרים משכרון הכוח הוירטואלי , הם חיים את חייהם הנורמטיביים. כי שפת המחשב מקומה במחשב ולא מחוצה לו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
עליזהל'ה |
|
10/04/12 20:35
|
|
|
|
|
הם מכים כי לא לימדו אותם לדבר, כי ההורים והמבוגרים שסביבם לא ביקשו מהם לומר מה הם חושבים פשוט כי אין להם עניין/צורך/רצון/זמן/מרחב נשימה וכו' להקשיב להם, להיות איתם, להכיר אותם, להיות הורים ומחנכים שלהם. בדיוק בגלל זה הם מכים, וגם אלימים, וגם משתכרים, וגם ...מכלים את עצמם עד כלות החושים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עליזהל'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/04/12 00:23
|
|
|
|
|
את כל כך צודקת עליזהל'ה,האלימות בקרב ילדים מתחילה עוד בשלב הגן. למצב אחראים לא רק סיבות חברתיות וכלכליות, אלא גם המסרים הסותרים והסלחניים כלפי התופעה והיעדר טיפול מרתיע • פסיכולוג: "ממחקרים ניתן ללמוד שאין דרך אחת יעילה להתמודדות עם בעיות של אלימות בקרב ילדים ובני-נוער. יש להתאים את הדרך לילד, למשפחה, לחברה ולתרבות בה הוא גדל".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
יעל.ח |
|
10/04/12 20:44
|
|
|
|
|
למה אנחנו מסכימים שיכו אותנו?
האלימות נמצאת בקרב המבוגרים שמשפיעים על הילדים.
השלטון מכה אותנו בגזירות אין ספור ומרמה אותנו על כל צעד ושעל
הבנקים מכים אותנו ומרמים אותנו ועוד תאיגידים גדולים
מבוגרים מכים זקנים וגונבים מהם. חזקים מנצלים חלשים בכל מיני מקומות
לא רק - יש גם אנשים טובים.
אנשים טובים צריכים להתאחד ולעשות כדי לרפא את החברה החולה שלנו
אין מקום יותר לאדישות ועצלנות כי הרע מתפשט בכמויות מפחידות
והטוב צריך להתגבר יותר ויותר.
מקובלים אומרים שכך זה צריך להיות - ימין שמאל אמצע -
דרך העליה במדרגות התיקון והכלי לשפע האלוהי הוא אהבת אחים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יעל.ח
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/04/12 09:58
|
|
|
|
|
יעל יקרה,
תודה לתגובתך. את צודקת מאוד במחשבותייך, הלוואי ומישהו יקרא את התגובות כאן ויקח אותן לתשומת לבו ויעשה משהו. כי בינתיים מעטים מבקשים עזרה ורק הם מקבלים אותה, כי היא פרטית ולהורים איכפת לעזור לילדיהם.
במסגרת תפקידי כמאתרת ילדים ובני נוער במצבי לחץ ומשבר נחשפתי להרצאה מעניינת "לכל ילד הזכות לגדול בביטחון ובכבוד, לכל ילד הזכות להגנה מפני כל פגיעה וניצול" (מתוך הצהרת זכויות הילד בישראל)
אלימות היא שימוש בכוח, בין אם פיזי או אחר, כנגד הזולת במטרה לפגוע בגופו, בכבודו, ברכושו, אלימות היא כל התנהגות מכוונת המפעילה כוח וטרור, פוגעת ברכוש הזולת, או פוגעת גופנית או נפשית בצד השני.
אלימות היא התנהגות הכופה דעתה על הזולת.
האלימות נוסכת תחושת כוח, תחושה שמקורה באשליה ולכן מי שיש לו כוח יתר, חייב שתהיה בו נכונות יתר ויתר סבלנות כלפי מי שכוחו חלש.
הלגיטימיות החברתית של אלימות תלויה בהקשר בה מתבצעת האלימות.
אלימות על ביטוייה השונים היא תופעה המקיפה את כל תחומי חיינו: בפוליטיקה, במשפחה, כלפי קשישים, בבתי הספר, בספורט, ברחוב הישראלי, בין בני נוער, ביחס למיעוטים בחברה, בתקשורת, במסגרת פעילות הפנאי, אלימות על בסיס אתני, דתי ואחר. אני מסכימה עם מה שכתבת והייתי חייבת להביא כאן את זכויות הילד והגנתו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אדלינה קליין |
|
10/04/12 20:47
|
|
|
|
|
|
קראתי את כתבתך החשובה. גם אני תמיד שאלתי ושואלת את השאלה הרטורית הזאת. אף פעם לא ממש ידעתי להשיב. אם כי בעבר הרחוק, אם היו מכים, אולי היתה קיימת איזו סיבה 'צולעת' לכך מצד המכה/ים. אך המכים של היום, משתלחים סתם כך וללא כל סיבה בעוברי אורח, היכולים להיות זקנים אוצעירים - כאשר אין בידם כל סיבה, כולם רוצים להראות עליונות לפני החברה' שאיתם. והם מוציאים לשלילה את יתרת המרץ הקיים בגופם. חבל שאנשי חינוך אינם נוטלים את השרביט ומפעילים את כל בני הנוער בשעות הפנאי אל ספורט נכון המכוון אותם כחפי אלטרנטיבות חיוביות לחברה אשר מאזנות נכון את פסולת: התחרותיות, הכעסים, החרדות, ובעיקר האי ודאות אשר קיים בתדירות גבוה בגיל הנעורים לגבי העתיד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אדלינה קליין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
12/04/12 10:46
|
|
|
|
|
אדלינה יקרה,
תודה להתייחסותך לנושא. עם זאת אני רוצה לציין כאן שבשנות השבעים כשהמדינה שלנו הייתה קטנה באוכלוסייתה, היו מועדונים לילדים ולבני נוער, הם לא הסתובבו אחרי שעות הלימודים בחוסר מעש. היו מסגרות שקלטו אותם ודאגו לרווחתם. אני כותבת על המקום שגדלתי בו כילדה. ואולם ככל שהמדינה גדלה בתושביה נמנעו ממנה תקציבים להפעלת מועדוני בילוי לנוער. בעירי חולון רשת של "חברה ופנאי" שהיא חברת בת של משרד החינוך מעסיקה עובדים להפעלת המועדונים והמתנ"סים בשירות הקהילה. למרות שיש תקציב למועדונים האלה, אני עדיין רואה ב"גני הסיפור" של עירי בני נוער שמנסים להרשים נערות קטנות מהם בשתיית אלכוהול, בהעברת באנג, בעישון נרגילה. תמיד יהיו יוצאי דופן שיחפשו את תשומת הלב להרשים. שיכורים מכוח ומזיוף מעשיהם.
תודה וחג שמח
יהודית
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
טימפי |
|
10/04/12 20:59
|
|
|
|
|
להטיל את האחריות על המשטרה או מערכת החינוך זו התנערות מהאחריות של כל אחד ואחד כהורה להציב לילדיו גבולות וללמד אותם להבחין בין טוב לרע, מאלימות מילולית ועד פיזית.
חלק גדול מהבעייה מתחיל ברעה החולה של אי יכולת ההורים להציב את אותם גבולות מפני שהם מתעקשים להיות חברים של ילדיהם במקום הסמכות שלהם. לא מעט הורים גם משקיעים אינסוף שעות בעבודה ועוד עבודה כדי לספק לילדיהם עוד ועוד חפיצים (גאדג'טים) אלקטרוניים שמנתקים אותם מהם עוד יותר, במקום להקפיד על הקשבה אמיתית לצרכיהם. לעולם המחשבים, בו הילדים נחשפים למשחקים אלימים בלי להפנים כי שלא כמו מכה על המסך, מכה אמיתית כואבת, פוצעת ומסוכנת השפעה שלילית משלו ועליו נוספים דלות השפה והצורך בסיפוקים מיידיים וברמת ריגוש גבוהה. ועם כל זאת: כבישי ישראל מלאים מאות אלפי מכוניות של משפחות שמטיילות בנחת ומסתדרות גם עם הלחץ בפקקים וברבות מהן בני נוער, כך שלא הכל אבוד. בואו לא נשכח שההבלטה של המקרים הקשים בתקשורת מעוות את הערכת המצב שלנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טימפי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/04/12 01:17
|
|
|
|
|
נדב יקר, תודה לתגובתך. "חלק גדול מהבעיה מתחיל ברעה החולה של אי יכולת ההורים להציב את אותם גבולות מפני שהם מתעקשים להיות חברים של ילדיהם במקום הסמכות שלהם".
נחוצה מנהיגות חינוכית שתפתח תוכניות מקיפות, רב-ממדיות ומערכתיות להתמודדות עם בעיית האלימות של תלמידים. אני יודעת כמטפלת בהבעה ויצירה, איך אני מטפלת בבני נוער אלימים. הכעס והזעם מניעים אותם,כשהם בשליטה על הכעס הם משתפים עמי פעולה בתחום הפסיכודרמה, הציור והתנועה. הם מנהלים יומן רגשות, משחקים את הכעס ומציעים לבד דרכי פתרון. פעמים רבות, במיוחד אצל ילדים, מה שמתחיל כתוקפנות קלה ולא מזיקה לכאורה, עלול להידרדר במהרה לאלימות של ממש. הצקות מילוליות ופיזיות, קללות, משחקים תוקפניים וכיו"ב הם מרמזי האלימות ומזמניה.
חשוב לכן להתחיל את הטיפול בבעיה החמורה – האלימות, במה שקודם לה - התוקפנות במשחק תפקידים המציע תיקון חוויה כמו הפסיכודרמה. אני עובדת בעיקר על התמיכה הרגשית שמתקנת את החוויה התנהגות התוקפנית נלמדת בצורה ישירה על ידי התנסות אישית, שבה הנער זוכה לתגובות ישירות רצויות לו מצד הסביבה על התנהגותו. הדרך השנייה, העקיפה, באמצעותה נלמדת ההתנהגות התוקפנית, היא על ידי התבוננות במישהו אחר המתנהג באורח מסוים וזוכה לתגובות הסביבה, אשר נראות בעיני המתבונן כנעימות וכרצויות לו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
הג'וקר |
|
10/04/12 21:08
|
|
|
|
|
שום דבר אחר לא יעזור.
והחינוך הנדרש הוא בראש ובראשונה למערכת.
כל עוד אנשים ימשיכו לחפש סיבות למה הנוער אשם במצבו, האלימות תגבר. כתבה שכזו שלמעשה שמה על שולחן הנאשמים נרגילה, אלכוהול, משחקי מחשב, אינטרנט וסמים(איזה בדיוק? קראק או קנביס? שניהם אפשר לעשן, אחד גורם לפשע ואלימות והשני גורם לבני נוער לאכול) בכפיפה אחת, ואומרת אלה הבעיות, תתחילו לטפל.
אדם שאומר את זה הוא בודאי משוגע. בנסיון למנוע מבני הנוער גישה לדברים "מסוכנים"- כהגדרת חבורת הזקנים שניסחה את ההגבלות- גבר יצרם של בני הנוער, מה שהגביר את הנסיונות להגבילם, וכך נוצר לו מעגל קסמים מרושע שמקורו בחוסר תקשורת וחוסר רצון לתקשורת.
אם מישהו היה מתעניין בבני הנוער, היה שואל אותם לשלומם, היה מתייחס אליהם כבני אדם שווים, ולא כיצור מופרע שהוא נטל על עצמו ועל החברה, והדבר היה מתבטא בחקיקה, ביחס של החברה, של המשטרה, של הממשלה ושל מערכת החינוך, בני הנוער היו מתגלים כילדים טובים ומופלאים, צמאים לידע, צמאים לחידוש, צמאים למעש.
הפתרון לבעיה נמצא במדינה, מדינה שמתייחסת לכלל אזרחיה כאל נטל שיש להפטר ממנו במהירות האפשרית, תקבל בני נוער שמזלזלים בחוקיה, ומבוגרים שבורחים ממנה או מהווים עליה נטל.
בני נוער הם לא טיפשים, הם רואים מה קורה במדינה, הם יודעים שאם ישתכרו על הכביש וידרסו, מקסימום יקבלו כמה חודשים של עבודות שירות(ראו מקרה שחר גרינשפן, ועסקת הטיעון המבזה), כל עוד הם לא ידרסו נכד של שופט(וכמה כאלה כבר יש?) מצבם אחלה, הם לומדים הסתברות בבית ספר, הם יודעים לחשב לבד מה הסיכוי שזה יקרה, והם יודעים שהוא לא גבוה.
ואז מגייסים אותם לצה"ל. אני מאוד נהנתי בשירות הצבאי שלי, הרגשתי שאני תורם למדינה, הרגשתי שיש לי משמעות ומטרה, וידעתי שאני מבצע את תפקידי על הצד הטוב ביותר. יומיים לאחר השחרור, כשהבנתי שחייל משוחרר אינו זכאי לדמי אבטלה, אבל משתמט כן, התחלתי לעודד לסרבנות גיוס. מדינה שאינה משקיעה בחייליה, עדיף לחייליה שלא ישקיעו בה, ועדיף לצעיריה שלא יתגייסו כלל. כל תירוץ להשתמטות קביל, והעונש משול לאזהרה משוטר על נסיעה 5 ק"מ מעל המותר.
מדינת ישראל מזניחה את בני הנוער שלה, והם בתמורה מזניחים אותה חזרה, זה מה שמלמדים אותם.
למעשה, מדינת ישראל מזניחה את אזרחיה, מתעללת בהם, ופועלת על מנת לשמר את כוחם של הפוליטיקאים, בתי המשפט, ובעלי ההון, כדי לייצר תקרת זכוכית שתפריד בין בעלי הכוח, לנטולי ההשפעה.
בני נוער משני צידי המתרס רואים את זה, הם יודעים שאם הם בצד בעל הכוח, הם יכולים לעשות הכל ולחמוק מעונש ללא בעיה.
אלו שנטולי השפעה, מבינים שלמדינה לא אכפת מהם, ולכן הם מרגישים שהם יכולים לעשות הכל, כי גם ככה הם כלום בעיני המערכת.
למדינה לא אכפת, לפוליטיקאים לא אכפת, לכותבת המאמר לא אכפת. לא מבני הנוער ולא מאזרחי המדינה, אכפת להם מעצמם, ומהכיס האחורי שלהם. כל עוד זה המסר שאנחנו מעבירים לבני הנוער ולאזרחי המדינה, עלינו לצפות לעוד שנים רבות של זעם ואלימות, ועלינו לצפות למעשים מחרידים יותר.
הפתרון? כוללני מאוד, מקיף מאוד, ודורש שינוי מחשבתי עמוק בכלל החברה, החל מכנסת ישראל ועד לאחרון האזרחים. האם אנו מסוגלים לזה? כנראה שלא. עצמאות ישראל כבר נפלה פעמיים בגלל שנאת חינם, בגלל שחיתות שלטונית ומחשבתית, ובגלל שתיקתם של אנשים טובים. המצב בחברה הישראלית היום אינו שונה ממה שהיה לפני 2000 שנים, ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ואנחנו מתעקשים לא ללמוד. הבעיה היא בנו, יהודים אינם מסוגלים לקיים את עצמם בחברה אוטונומית, הם עטים א
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הג'וקר
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
י.בהרנבו |
|
10/04/12 21:35
|
|
|
|
|
זה דור הידיים, הם מתקשרים אחד עם השני בלחיצות על המקלדת דרך המחשבים והאייפונים, ובחוץ הם מפעילים את מה שהיה ווירטואלי , לראלי.... רק דחפתי אותו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
י.בהרנבו
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/04/12 17:57
|
|
|
|
|
זה דור שיודע יותר מהוריו להשתמש במחשב, באייפון, דור המפנים ידע במהירות ומוציא אותו בקלות דעת על בימת המציאות שאיננה וירטואלית כלל וכלל.ההתנסות הוירטואלית השכרונית איננה דומה למציאות חייהם. הנשק המותר במשחקי מחשב מתרגם את עצמו לנשק אסור במציאות ומכאן מתחיל הפער להתרחב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
יוסי נבו |
|
10/04/12 22:23
|
|
|
|
|
|
תודה יהודית על מאמר מעולה ומציג את הבעייה במלוא עוצמתה. הפתרונות קשים. חייבים לנקוט בפתרונות שורש. ענישה חמורה והרתעה על מעשים הנחשבים קלי ערך, הפוצעים את גופם ונשמתם של הילדים וכן כל הסביבה המעודדת, למשל, מי שמוכר להם אלכוהול, למשל הורים שנחשפו למעשי ילדיהם ולא מנעו אותם. בצד טיפול מקצועי עמוק בכל מי שנוקט באלימות כדרך חיים. רק בגישה טוטאלית נמגר את הנגע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסי נבו
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/04/12 17:28
|
|
|
|
|
יוסי יקר,
תודה לתגובתך, אני רק רוצה לחדד את הבעיה שהעליתי כאן: הסבל הוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי., לא כל הפרעה נפשית כרוכה בסבל. עם זאת, ברובן הגדול של ההפרעות הנפשיות, הסבל הוא בן לוויה קבוע למצבםהנפשי של בני הנוער שגדלו במשפחות סוציו-אקונומיות חלשות. הסבל יכול ללבוש צורות שונות: אובדן של עניין והנאה במצבים של דיכאון, עד כדי תחושה של חוסר טעם בחיים ; תחושה של איום וסכנה במצבים של חרדה; זעם בלתי נשלט במצבים של פרנויה, אם וכאשר בני נוער משוכנעים שמישהו בסביבה הקרובה מנסה לפגוע בהם; הרגשה של דחייה כתוצאה מעימותים בלתי פוסקים בין ילד היפראקטיבי והמורים שלו, ועוד. הביטויים של הסבל יכולים להיות שונים, אבל לכולם מאפיין משותף, והוא חבלה חמורה באפשרות להביא לידי ביטוי את היכולות האישיות בהקשר חברתי ותוך תחושה אישית של הנאה.
התנהגות בהתאם לערכים מאפשרת לקיים סדר חברתי ומונעת מצב של תוהו ובוהו אשר עלול להביא להתפוררות של החיים המשותפים. מערכת הערכים נרכשת בתהליך חיברות (סוציאליזציה) ומנחה את ההתנהגות של אנשים כמנגנון פנימי של בקרה.
יש מצבים בהם חל שיבוש במערכת זאת, ואנשים מפרים בהתנהגותם ערכים חברתיים מוסכמים, כמו, למשל, התנהגות אלימה כלפי הסביבה, שיכולה להתבטא באונס, בהתעללות הנער מאור יהודה שבא להפריד. נער שמצא מאה ₪ בקניון ורצה להחזיר את הכסף לבעליו ונדקר למוות, כי בעל הכסף חשב לתומו שהמוצא הישר יקח את השטר לעצמו .
מסגרת אוכפת חוק צריכה להיות מתוקצבת כדי להפעיל מודעות רחבה יותר בנושא. לא לזרוק סיסמאות שאין להן נגיעה במניעת הבעיה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
ארייה דר |
|
11/04/12 09:01
|
|
|
|
|
אני חושב שיש גם מקום להתיחס לתופעת האלימות בתוך
הקונטקס הרחב של המשבר הכלכלי בו שרויות משפחות רבות.
כאשר הורים מכלים את עיקר המאמץ הפיזי והנפשי
ב"לגמור את החודש" ולצורך זאת עבודתם כרוכה בשעות
רבות ובזמנים משתנים, לא נותר עוד הרבה לתת עבור
חינוך הילד, מה גם שלא נותר עוד הרבה לדעת עליו כהורה.
שימו לב שתופעת האלימות הולכת ועולה עם התעוררות והתגברות המחאה החברתית.
בסופו של דבר שתי התופעות האלה ימצאו את הדרך לפעול יחדיו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ארייה דר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
12/04/12 10:24
|
|
|
|
|
תודה לך אריה להתייחסותך לנושא.
זו בעיה כאובה שאתה מעלה כאן במחשבותיך. המדיניות הכלכלית בארץ לא מאפשרת להתקיים בכבוד.הורים עובדים בשתי משרות כדי לשלם חובות,כדי לאפשר לילדיהם איכות חיים. ואז מס הכנסה מוריד להם עשרים ואחד אחוזים וחצי,מותיר אותם תשושים פיזית ועם החובות שלא משולמים. קשה בתנאים האלה לחיות, בני נוער חלקם עובדים וחלקם משועממים. הפרץ הזה של האלימות נובע מחוסר מעש ומתיסכול ויוצר מעמדות של נערי מותגים ונערים חסרי אמצעים. הקוטביות הזאת מולידה אלימות.
חג שמח
יהודית
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
כשתקום משטרה |
|
11/04/12 10:15
|
|
|
|
|
|
בהעדר משטרה ,כל דאלים גבר
היחידה שמתוקצבת כמשטרה, מזמן הפסיקה לתפקד כנגד אלימות.
האלימות הלאומנית ערבית מקבלת שתי עיניים עצומות מהמשטרה,שמסובבת ראש ,ובלבד לא לקבל אחריות.
ילדים הם הראשונים שלומדים להבין שהאלימות משתלמת,בהעדר צדק
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כשתקום משטרה
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
יונית. ש |
|
11/04/12 10:17
|
|
|
|
|
|
כל הפרעה היא קריאה לעזרה. הנוער של היום מוצף בשפע מכל סוג שהוא וקיים חוסר איזון משווע פנימי וחיצוני. כאשר בני הנוער יהיו מאוזנים יותר, הצורך באלימות יפחת
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יונית. ש
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/04/12 15:55
|
|
|
|
|
את צודקת, אך אני מנסה להבין כאן משהו, גם אנחנו היינו ילדים והורינו הציבו לנו גבולות למרות שהתמרדנו. לא היה לנו את השפע שמוצע לילדים ולבני נוער, אך גם בתקופתנו הייתה אלימות עם בני נוער, אולי לא מוקצנת כמו עכשיו,אך איך התדרדרה החברה שלנו שאיננה יכולה לכפות חוקים ולעמוד מאחוריהם?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
shabat shalom |
|
11/04/12 10:37
|
|
|
|
|
|
הם מכים כי הם חיים בחברה שבה הכוח הוא חזות הכל: הכבוד, ההצלחה, הסטטוס, ה"אני מלך"! אנחנו חיים בחברה בה החמלה נחשבת לפראייריות, וההורים לא מוותרים על החובה שלהם לחנך - אלא שהם מחנכים את ילדיהם לא להתחשב בזולת, ולהשיג מה שהילד רוצה - בלי הגבלות מוסריות. הילדים האלה הם רק קצה הקרחון. זה לא האלכוהול. זה המחסור במעצורים!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
shabat shalom
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/04/12 16:23
|
|
|
|
|
יוסי יקר,
אתה כל כך צודק. ואני שואלת איך החברה שלנו איבדה את ערכיה? המחסור במעצורים, אי הצבת גבולות מקלקלים בני נוער הזקוקים באופן נואש למשמעת, לשליטה עצמית הורית שתשלוט בהם. כשאני שומעת על בני נוער שחוטפים ארנקים מקשישות בלי חמלה כדי לקנות סמים, נקרע לי הלב. אנשים זקוקים לרמה מסוימת של אמונה בחופש הבחירה שלהם, כדי לתפקד באורח תקין. תחושה של בחירה חופשית מסייעת לנערים להרגיש שהם שולטים בעולמם, ומכוונים את מעשיהם והתנהגותם. בני נוער מודעים לכך שהתנהגותם מושפעת מהרבה גורמים שאינם בשליטתם, וכי בסביבה בה הם חיים שוררות אי ודאויות. לפיכך, תחושה של שליטה מסוימת היא חיונית להרגשת הביטחון ולהפחתת האיום הכרוך בהשפעה של גורמים חיצוניים.
אבל,המציאות בה אנחנו חיים מורכבת מאוסף עצום של גירויים, אותם אנחנו קולטים באמצעות מערכת החושים. אנחנו מעניקים משמעות לגירויים אלה באמצעות תהליך של למידה אשר מתרחש בתוך הקשר חברתי. שיפוט תקין של המציאות מתבטא בכך שאנחנו פועלים בהתאם לגבולות ולאפשרויות שמעניקה לנו המציאות.
כאשר מתערערת הסמכות ההורית, המציאות יורדת באורח ניכר,אז אנחנו מגלים את היכולת הפוגעת של בני נוער לתפקד בסביבה שלהם. זהו אחד המאפיינים הבולטים של הפרעות התנהגות ושל מחלות נפש. שיפוט לקוי של המציאות יכול להתבטא בכמה דרכים. למשל, בני נוער קולטים גירויים שהסביבה שלהם אינה קולטת, כמו קולות שהם שומעים ; הם מייחסים לעצמם כוחות בלתי אפשריים (יכולת להרוס את העולם-חיקוי העולם הוירטואלי) ;הם מפרשים באופן לא סביר לחלוטין תגובות של הסביבה: חיוך שנשלח לעברם מתפרש כאמצעי להסיח את דעתם מהכוונה האמיתית של המחייך, לפגוע בהם וכד'.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
זיוה גל |
|
11/04/12 14:18
|
|
|
|
|
לדעתי, האלימות היא צלם החברה שאנו חיים בה.
והנוער לומד מתוך חיקוי.
מפנים-
מפלגות ימניות ושמאלניות קיצוניות שאין תרבות שיחה ביניהן
אלא רק בוטות.
מחוץ-
פיגועים, דקירות סכין לאומניות שהיוו בסיס גם להתנהלות
הנוער החלש יותר. איום מלחמה תמידי
כל אלה גורמים למתח בחברה הישראלית והאלימות היא רק התוצאה המשקפת את הפנים של החברה.
נ.ב.
חשובה מאוד הצבת גבולות
אך בתחום האמצע כי הצבת רסן טוטאלית מזיקה לא פחות
כולנו יודעים מה התוצאות
ויש דוגמות כאלה למכביר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
זיוה גל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/04/12 18:36
|
|
|
|
|
זיוה יקרה, תודה להתייחסותך לנושא.
כמה מילים שלא כתבתי במאמר מהזוית הרגשית,נוער מתפרץ הוא נוער שהפנים והדחיק חוויה של סבל ומצוקה נפשית, ניסיתי להבין את ההתפרצות הזאת בחג של בני הנוער באור יהודה. התנהגות שגרמה לנו כהורים, אי נוחות ומבוכה מצד הסביבה. ונשאלת השאלה, מה ילד או נער לא יכולים לצאת לפארק הסמוך לביתם מבלי שיחזרו פצועים לאחר התעללות?
ההתנהגות של אותה קבוצת נערים שהתעללה עוררה בנו תחושות של חוסר אונים, חוסר ישע. התגובות יכולות להיות מודעות או לא מודעות, מפורשות או סמויות, ולהתבטא במישור הרגשי, המחשבתי או ההתנהגותי. לתגובות יש משמעות של משוב עבור הנער המכה או המוכה ה"משדר" את ההתנהגות, כלומר הן משפיעות במידה מסוימת על האופן שבו הוא יתנהג בהמשך. התגובות שלנו מסתבר הכניסו את הורי הנער המכה למגננה.
כמה יכול נער מוכה להפנים חוויה של מצוקה שהוא חווה? וכמה יכול נער מכה להחצין את התנהגותו האלימה? חבריי המטפלים רואים בשתי ההתנהגויות הרגשיות שאני מעלה כאן בשאלותיי אותות לעזרה. הזעקה נשמעה היטב בחג.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
סיגל מגן |
|
12/04/12 16:51
|
|
|
|
|
|
כל הכבוד על שטרחת לכתוב על הנושא הכאוב...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סיגל מגן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
13/04/12 09:00
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
סטאר* |
|
14/04/12 08:32
|
|
|
|
|
יהודית יקרה , תודה על הפוסט החשוב הזה .
אין ספק, שבני הנוער של היום אלימים יותר מאי פעם. הם חשופים ליותר אלימות סביבתית אם זה בסרטים ובאינטרנט ובכלל בחיי היומיום. המחשבה, שכדי להשיג משהו היום נדרש כוח פיזי
היא כנראה דרך ההתנהגות המובילה אצל אותם נערים, הסובלים לעתים מדימוי עצמי נמוך ....
הייתי רוצה לראות יותר אנשי צבא במערכת החינוך . אני חושבת שדרושה יותר משמעת באכיפת ההתנהגות במוסדות החינוך. כמו כן יש לקיים במערכת המוניציפלית של כל ישוב,סדנאות "חינוך מחדש" למשפחות עם בעיות אלימות .
תודה , הרבה בריאות ושבת שלום .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סטאר*
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ליריתוש |
|
14/04/12 08:49
|
|
|
|
|
|
יהודית, את בהחלט מעלה כאן נושא שיש בו מן המדאיג, מנקודת המבט של דודה לאחיינים בגילים הללו.....הם, להרגשתי, עדיין ילדים טובים ואני מאמינה שיישארו כאלו אבל....החשש קיים- מה יהיה? מי עלול להשפיע עליהם? האם כוח הבית והחינוך שקיבלו חזק דיו? .....תודה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ליריתוש
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
14/04/12 09:46
|
|
|
|
|
ליריתוש אהובה,
תודה ללבטים שאת מתלבטת בהם. זה לא פשוט בכלל. העניין המורכב הוא חינוך. המשמעת החינוכית בארץ התרופפה. לכן צריכים להתמקד בבעיה אנשי חינוך, פסיכולוגים, אנשי צבא ומשטרה כדי שירכיבו תוכנית לשמור על בני הנוער שלנו. הם עתידנו. תודה לך וחג שמח
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
14/04/12 10:15
|
|
|
|
|
תודה כוכי לתגובתך בנושא.
יש בעיה באכיפת החוק לגבי קטינים והם מנצלים את זה. כן דרושה תוכנית ממקדת של מכון אדלר, משרד החינוך, משרד הפנים ומשרד האוצר. בלי משרד האוצר אף תוכנית לא תזוז. מכון אדלר מקיים בתוכו בית ספר להורים, מכשיר מנחים ומלמד בסדנאות איך להיות הורים מחנכים לילדיהם. גם מציע שם התמודדות עם בעיות במשפחה ובסביבה כדרך חיים. הטלוויזיה החינוכית שאנחנו גדלנו עליה הציבה לנו גבולות לא כמו שיש היום פרץ של תוכניות אלימות ברשתות הגדולות ומקטן ועד גדול צופים בהן. הטלוויזיה החינוכית פעלה בעבר ופועלת בהווה מתוך בקרת תוכניות. לא הכל מותר לשדר. לא כל מה שמציע העולם הגדול יכול להתאים אלינו. זו מדינה קטנה עם בעית חינוך גדולה שמדירה שינה מאנשי חינוך, מאנשי ייעוץ בכל התחומים.
צריכה לקום ועדה שמורכבת מאנשי חוק, חינוך ואוצר. צריכה לבנות תוכנית אכיפה שבכל מוסד חינוכי יעמוד בראשו מנהל שהוא איש צבא ויחזיק משמעת פנימית בבית הספר. אולי ככה תרד ההתרופפות במשמעת ותעלה המשמעת החזקה של הצבת גבולות, כיבוד ערכים, כבוד לזולת. מנהל בית ספרי הוא איש צבא לשעבר, שמודל החינוך שלו מורגש היטב בבית הספר המורכב מארבע אוכלוסיות שונות: ישראלים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים וילדים שאחד מההורים שלהם הוא ישראלי. בבית הספר יש משמעת של ברזל. אלימות אפס. כשיש מהומות נערים ביפו במקום שאני מלמדת, לא מדובר בתלמידים שלנו.
בני נוער רוצים משמעת, משמעת חזקה שתרסן אותם. הם רוצים הורים עם נסיון וחוכמת חיים ולא הורים חברים, חברים יש להם יותר מידיי. הסמכות ההורית התרופפה לגמרי כי אין סמכות, אין הטלת מרות, אין משמעת, אין כבוד להורים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביבית7 |
|
14/04/12 10:49
|
|
|
|
|
אין תשובה חד משמעית לנושא המורכב שהעלת מפני שיש מקורות לבעייה.
המצב בארץ עגום במיוחד לאור האלימות שעלתה בשנים האחרונות ומהווה סכנה לכל חברה שרוצה לנהל את חייה ללא סכנה מהותית לקיומה. ראשית בהיבט החינוכי יש לחנך לסובלנות אחד כלפי השני. כבר מגיל מוקדם מאד, לא להיות אדיש לשום מיקרה שיש בו סימן ולוא הקטן ביותר לאלימות. להיות עירנים לכל המתרחש עם ילדינו ולבחון האם הם משדרים מצוקה כלשהי.
לאתר את מוקדי האלימות ולהתרכז בצורה סיסטמטית וללא כל פשרות. לאסור שתיית אלכוהול לנוער - שהוא גורם דומיננטי למקרי אלימות. לאסור להחזיק מכשירים שיכולים להיות קטלניים.
להוריד תכנים פוגעניים מתוך אתרים של האינטרנט שהוא זירה פוגענית - מרחב הוירטואלי פרוץ ונגיש לכל אדם וגיל. תיקוני חקיקה וטיפול הבעיה כפשיעה לכל דבר. ליצור מסגרות שתאפשר לבני הנוער פיעילויות שבו יהיו מעורבים ויחזקו את הדימוי העצמי שלהם ועוד ועוד.....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביבית7
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
14/04/12 23:21
|
|
|
|
|
תודה יקרה על הדרכים שאת מציעה לטפל בנושא המורכב הזה."1.יש לחנך לסובלנות אחד כלפי השני. כבר מגיל מוקדם מאד, לא להיות אדיש לשום מיקרה שיש בו סימן ולוא הקטן ביותר לאלימות. 2.להיות עירנים לכל המתרחש עם ילדינו ולבחון האם הם משדרים מצוקה כלשהי.
3.לאתר את מוקדי האלימות ולהתרכז בצורה סיסטמטית וללא כל פשרות. 4.לאסור שתיית אלכוהול לנוער - שהוא גורם דומיננטי למקרי אלימות. 5.לאסור להחזיק מכשירים שיכולים להיות קטלניים.
6.להוריד תכנים פוגעניים מתוך אתרים של האינטרנט שהוא זירה פוגענית - מרחב הוירטואלי פרוץ ונגיש לכל אדם וגיל. 7.תיקוני חקיקה וטיפול הבעיה כפשיעה לכל דבר. 8. ליצור מסגרות שתאפשר לבני הנוער פיעילויות שבו יהיו מעורבים ויחזקו את הדימוי העצמי שלהם".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
אריאלה ארדיטי |
|
14/04/12 08:42
|
|
|
|
|
|
יהודית יקרה, זה מוכר לי עוד מתקופת ילדותי.. גם מהבנים של השכנה, וגם הסביבה , אני מדברת על יותר מארבעים שנה, היכן כולם במערך ? גם מערכת חינוך כושלת , אולי מתקופת הקמת המדינה . שלא לדבר על אותם אלו שחונכו בדרך כזו, אני פוגשת בבני 50 באותו סגנון של כוחניות , רק יותר " משוכללים" . הם כבר מקושרים לבכירי המוסדות שממונים על התנהגות כזו, גם כשהם משפטנים.. " אם בארזים נפלה שלהבת – מה יגידו אזובי הקיר " ??
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אריאלה ארדיטי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
14/04/12 10:28
|
|
|
|
|
תודה אריאלה,
המציאות שאת מביאה הנה היא מציאות כואבת. אין עתיד ללא חינוך. העבר שלנו מבוסס על שגיאות ובמקום ללמוד מהן ולהחכים, ההתנהגות האנושית ממשיכה בטכניקה של "שמור לי ואשמור לך", אותן קומבינות בעבר מככבות בהווה. כי ככה היה נוח, הצביעות, ההתחסדות, השחיתות של הון ושלטון. עולם נוהג כמנהגו. למרות שאנחנו מפוכחים ויש תוכניות מגירה של מניעת אלימות, הן במגירה, כי אין תקציב לחנך אומה שלמה. ואלה שישבו שעות על הצעותהם מתוסכלים עוד יותר, כי התוכניות מעלות אבק ולא מיושמות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 19 |
|
|
bonbonyetta |
|
14/04/12 23:28
|
|
|
|
|
הם מכים מפני שזו חברה אלימה, קרה, שדוגלת ב"עבד כי ימלוך", שהופכת להיות נהנתנית וחסרת ערכים וחינוך, וכי רשויות החוק אינן מתפקדות ועוצרות את האלימות יחד עם מערכת החינוך.
כשלא מייחסים חשיבות לגילויי אלימות קטנים, גם בחוק וגם טיפולית, הם הופכים לדפוס מושרש של התנהגות אלימה, שאח"כ פוגעת בחסרי ישע אחרים, באנשים.
כשפעילי בעלי חיים מנסים להגן על חיות רחוב מהתעללויות ובעלי חיים בכלל, מנסים להביא עבריינים לדין, ובתי המשפט והמשטרה לא מתייחסים לזאת ברצינות, זו אחת התוצאות.
האלימות היא מחלה ופוגעת בכל אחד מאתנו באיזה שלב, גדול וקטן, וראוי וצריך לעקור אותה מהשורש.
והילדים הנוער הזה מכה כי הוא למד לזלזל בחוק, במוסכמות, כי זה מה שהוא סופג ואף אחד לא שם לו גבולות.
מזעזע
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
bonbonyetta
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
15/04/12 17:42
|
|
|
|
|
בונבונית קסומה,
את צודקת מאוד. אך הענקת ערכים איננה באה רק מבית הספר, היא באה גם מהבית. תפקידי כמורה להשלים את החינוך שניתן בבית. זה מתסכל עוד יותר, שיש חוק המגן על קטינים המבצעים פשעים נגד האנושות ונגד בעלי חיים. האלימות היא מחלה ממכרת הסוחפת עמה נוער משועמם וחסר ביטחון המגלה "בביריונות" עוצמה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 20 |
|
|
ניר001 |
|
14/04/12 23:34
|
|
|
|
|
הם מכים כי הם יודעים שלא יענשו.
אם המכה היה מקבל פי 100
תמיד
בלי עו"ד
בלי שופט "נאור"
אם המכה היה מרותק לכסא במשך שנה
ממכות שקיבל בחזרה כענישה
אין לי ספק
שהתופעה היתה מצטמצמת מאד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ניר001
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שולה רוס |
|
18/04/12 23:06
|
|
|
|
|
|
אלימות היא כנראה בטבע האדם ןיש צורך בהדחקה וסובלימציה[שנלמדים עי חינוך. התנהגות המבוגרים לא תמיד מהווה דוגמא ומופת. כל דאלים גבר. התקשורת תורמת עי סרטים מלאי אלימות,משחקי מחשב אלימים[שיש להם ביקוש והצלחה קופתית] ועי הפיכת אנשי פשע וסוחרי נשק לגיבורי תרבות. שלא לדבר על כך שלצערנו במדינתנו נדרשים לאחוז בנשק ולצאת למלחמה כל כמה שנים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שולה רוס
|
|
|
|
|
|
| 21 |
|
|
ליהודית |
|
20/04/12 15:21
|
|
|
|
|
1. האם זה נכון שאת נוהגת לשלוח הודעות טקסט למכרייך ותלמידייך כדי לקבל תגובות אוהדות (ואת משתמשת במילה רייטינג הרבה פעמים, כנראה שזה חשוב לך(
2. למה את חושבת ששימוש בכינוי הוא מסיכה ? האין זה תירוץ עבורך לתקוף מגיב בלתי אוהד שהגיב לך תחת כינוי, ונניח שהמגיב היה מופיע תחת שם כמו חנן הגנן, זה היה יותר בסדר ?
3. האם היית מעירה למגיב שהחמיא לשירך אבל שהופיע עם כינוי ?
נא לא להתחמק ולענות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ליהודית
|
|
|
|
|
|
|