|
|
|
רפאל בוכניק
על אף מידת הרגישות המתחייבת בהתייחס לשימור וטיפוח היחסים המיוחדים שבין ארה"ב לבין ישראל, הרי שהדעת נותנת כי למרכיב האינטרסים הלאומיים הישראלים תהיה תשומה עודפת במערכת זו, גם במחיר ...
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
ביקורתו הפומבית של יו"ר המחנה ה"ממלכתי" על ניהול המלחמה פוגעת במלחמה ובלוחמים כאשר בשל שיקולים פוליטיים הוא מאיים להפיל את הממשלה. על גנץ להתאחד מאחורי העם, להילחם עד הניצחון ולא ל...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
תפקודה הלקוי של צרפת בכלל ושל הצבא הצרפתי בפרט בתחילת מלחמת העולם השנייה; לאנשי צבא בכירים אין כישורים לפתח קונספציות ולקרוא את הכתובות על הקיר; דמיון בין התפתחויות ומגמות ב-1940, ...
|
|
|
|
|
איתמר לוין | 
המסר של יום העצמאות תשפ"ד הוא שביום העצמאות תשפ"ה חייבת להיות פה ממשלה אחרת, שתתחיל במלאכת השיקום הגדולה ביותר בתולדות המדינה  אירועי השבוע האחרון רק מחדדים את הצורך הקיומי הזה
|
|
|
|
|
רוני מזרחי
בפועל ימשיכו לקבל פטור משרות צבאי על מדים ויעבדו בתעשיות הביטחוניות בשונה מחיילי חובה שמקבלים שכר זעום ביותר עד כדי כ-1,900 שקלים בלבד לחיילים קרביים, יקבלו אותם מתגייסים חרדים ה...
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
השורשים ההיסטוריים של נושא הגיוס יוצרים ציפייה אצל קהל נרחב שלא חלה עליו חובת גיוס מאחורי הציפייה הזו עומדת הבטחה שלטונית עקרונות הציפייה, ההסתמכות וחובת השלטון לקיים את הבטחות...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
עידןסובול |
|
3/12/12 14:08
|
|
|
|
|
|
זו אינה הנבלה המשפטית הראשונה ולא תהיה הנבלה המשפטית האחרונה, עד שלא יופעל החוק החמישי של חמורבי על מעוותי-דין ביודעין ומעוותי-דין מתוך רשלנות.
במערכת המשפט של מדינת-ישראל, שופטים שהרשיעו, מתוך טימטום או רשלנות, חפים מפשע, על סמך ראיות בדויות של המשטרה ותיקים תפורים של הפרקליטות -- לא רק שאינם מודחים -- הם מקודמים.
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עידןסובול
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שלמ |
|
3/12/12 14:48
|
|
|
|
|
בושה וחרפה למשטרה, ככה חוקרים? איזה מן חקירה היא זאת?
אך לצערינו הרב זוהי הרמה הנמוכה של חקירות במשטרה , שעדיין לא השיגה את הרמה הנדרשת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שלמ
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
מזכיר_המדינה |
|
3/12/12 21:36
|
|
|
|
|
מאות רוצחים מסתובבים חופשי כי ביבי רצה להיות גיבור לאומי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מזכיר_המדינה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לולינקה |
|
10/12/12 17:26
|
|
|
|
|
|
אתה הוזה מקליד ללא שום קשר. מהר לפסיכיאטר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לולינקה
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
ב_שמואל |
|
4/12/12 05:33
|
|
|
|
|
|
כל עוד שפרופ' היס אינו בכלא סימן שהמאפיה השמאלנית שולטת במערכת אכיפת החוק בישראל. ועדות רשמיות קבעו שפרופ' היס ביצע מעשים של פשע כנגד אזרחים רבים במדינה. העובדה שהוא מוגן ע"י המערכת, מלמד שהמערכת מגינה על עצמה מפני הגילויים שיש באמתחתו של פרופ' היס. בית המשפט העליון מורכב משופטים שידם הייתה במעשים הפליליים של מערכת אכיפת החוק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חוטר |
|
10/12/12 18:09
|
|
|
|
|
לשופטים בישראל חסינות מוחלטת מותר להם הכל.
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים:
1.בחשש מפני הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, שמא יהפכו להססנים ולנטולי יוזמה. 2. בחשש מפני שיבוש בפעולת המנהל ולריבוי תביעות סרק ואיבוד השקעת זמן ומשאבים. 3. בחשש מפני עיוות השיקול הדעת. 4. בחשש בדבר עומס כבד על הקופה הציבורית ומפני הצפת בתי המשפט בתביעות. 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין :
"אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חוטר |
|
10/12/12 18:15
|
|
|
|
|
השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תוכל מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות חוק זאת כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור.
השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות זו אינה חלה על המעבידה, המדינה, ואינה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חוטר |
|
10/12/12 18:51
|
|
|
|
|
לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים - זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.
המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרניצת שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. השופטת דפנה אבניאלי בעבודת המחקר לתואר דוקטור הסתייגה מהחסינות המוחלטת שהוענקה לשופטים. טוב שהסתייגות זו באה משופטת מכהנת כך זוכה להתיחסות מה שהשכל הישר של כל אזרח אומר. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוטר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
רועה העצים |
|
4/12/12 08:51
|
|
|
|
|
אנחנו עוד "נזכה" לשמוע כי ערכאת הערעור מתערבת רק לעיתים נדירות בממצאי עובדה שהיא נחלת הערכאה הדיונית. וכשאומרים "נדירות" הכוונה היא שהם אינם מתערבים עד שלא תונח חרב "זעקת הציבור" על גרונם (ראו ענין ברנס).
הפיכת "זעקת החפות" של הפרט למאבק פוליטי בגדרם של התגובות שבכאן, היא טעות. אמר על כך אלתרמן(אם יש מישהו שזוכר):
"או בתבעה מידי תורות פסוקות
את נפש היחיד ופקדונה
בהיות לעריצות מסוה- צדקות,
דמי היחיד הם חרב היונה
דמי היחיד הם חרב היונה
ולהט צדקתה העליונה"
שירי עשרה אחים:"קול והד" הוצאת הקיבוץ המאוחד עמ' 345
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רועה העצים
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
4/12/12 23:44
|
|
|
|
|
|
במאמר של וולף לא כתבו מי המומחה, אבל כאן כתוב שזה בודזיאק, ולהלן ציטוט מפסק הדין: "מומחה ההגנה קופר ציין כי הוא שמע על המומחה שור במסגרת עבודתו, הסתמך על סולם הוודאיות אשר המומחה שור נמנה על עורכיו, מכיר את עבודתו בקבוצת הסימנים האירופאית, כן ציין כי הוא מודע לעובדה כי המומחה האמריקאי הנודע - בודזיאק, אצלו השתלם בקורס בנושא עקבות נעליים, הודה למומחה שור בפרק התודות בפתח ספרו". קופר סך הכל למד קורס אצל בודזיאק הזה, שנחשב כנראה למומחה מספר אחד בעולם, ואילו שור נחשב כמומחה בינלאומי, ועמית של בודזיאק. כיון ששור מומחה בעל משקל יותר מקופר, קיבלו את קביעתו, אבל בודזיאק בעל משקל גדול יותר משור, ולכן כנראה יזכו את זדורוב. מענין מה קרה מאחורי הקלעים, והאם ההגנה הביאה את בודזיאק, או שירון שור, שמצפונו ייסרהו, הביא אותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
קורןנאוה טבריה |
|
5/12/12 09:35
|
|
|
|
|
|
שלא מכדורי ה0רק 0רק של עמיר נרצח רבין והרוצח עדיין מסתובב חפשי=זה לא אומר שעמיר צדיק חלילה וחס,זה אומר שהוא חלאה בדיוק כמו שותפו וחברו לשב"כ אבישי רביב שהסית והדיח לרצח רבין בגלוי=ובו לא נגעו נהפוך הוא הוא ממומן ע"י המדינה=האם מדובר גם בפרשה זו בגזענות עדתית?או אפלייה עדתית?וזה בגלל שעמיר תימני ורביב אשכנזי?לא ממש לא יכול להיות במקומותנו= רחמנא ליצלן! למה ומדוע הממצאים ברצח רבין לא מעניים את התשקורת על כל כתבלביה ופובליציסטיה?שווה חקירה!!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
צפריר |
|
10/12/12 17:32
|
|
|
|
|
אין אף הוכחה ממשית חיצונית לנאשם!!! מה שניסו לזייף ומובן שזהו זיוף נפשע היא סימן הסוליה שמכמה וכמה סיבות מובן שהיא זיוף! הכנסו אתם ל ערוץ 1 מבט שני והסכיתו! ישנן הוכחות ממשיות שלא יכל להיות הרוצח: אין DNA שלו וגם לא עקבות שלו על הרצפה או בשום מקום אחר זולת אותו זיוף! חסרונום של אלו מעיד שהוא לא היה שם! נוסף לכך השיער שנשר אינו שלו וגם שני אנשים השתתפו ברצח. גם בית המשפט מסתמך על "מומחיותו" של איש המשטרה ובקיצור הוא מסתמך עליו בגלל סמכותו ולא ענינית. מעדיף את עדות המדינה על פני הסנגוריה ויהי מה!מומחיותו של איש המשטרה מקלה עליו מאוד לזייף. על כן לקח זמן עד שגילו שהעקבה בנוסף לאי היותה העקבה של נעלו של זדורוב היא בכלל אינה עקבה . אלא שאז בית המשפט דחה טענה זו בתירוץ שאמרוה מאוחר מדי.... כידוע בית המשפט הוא "ה" "דמוקרטיה".... הכאילו נעל גם לא יכלה להשאיר כזה סימן היות וחלק מהכאילו עקבה בכלל נמצא מאונך לרצפה מצדה של הרגל. אז לפי זה היה למי שהשאיר כזאת עקבה שאיננה למעשה עקבה של כף רגל ונעל שמסוגלת להתכופף בזוית של 90 מעלות! ואז אילו יכל לעשות את הבלתי אפשרי - היה נופל!! גם בלי זה אילו עלה על ירך של תאיר לא היה לו על מה להשען כי הי היתה שכובה עם פלג גופה התחתון קדימה מעבר לאסלה וכל מי שהיה עומד עליה כך גם ללא הכיפוף היה נופל. היו עכבות על הקיר של נעליים קטנות שאין לא לשופטים הפושעים ולא לפרקליטות הסבר על זה. בערוץ 1 זה מוסבר!
הסכין אשר שיספה את גרונה היתה משוננת התביעה הדביקה את הסכין היפנית שברשותו לצרכי עבודה לסכין הרצח! חוסר התאמה מהותי – אין זה משנה גם לשופטים.
ה "הודאה" רואים איך החוקרים מכריחים אותו והוא בעצמו אומר בסוף אבל אני לא זוכר עונה לו ה"חוקר" אה היה ל black out זה קורה... אתה לא זוכר!!! אז אם הוא לו זוכר כל ה"הודאה" שלו אינה הודאה!!! גם יש הפסקות ורמויות בהקלטות!!! בית המשפט קובע שההקלטה פסולה רק אם מוכח שהיה זדון בטיפול. עצם העובדה שיש הפסקות ושקטעים שלמים אינם מופיעים וקטענים אינם ניתנים לפיענוח איננו פוסל את ההקלטה גם לא העובדה שושההקלטה בוצעה באופן המאפשר שינוי איננה מעידה על זדון בעיניו!.
מה שכן יש לשופטים כל מיני הנמקות: אין חולק על כך שהוא היה בבית הספר ביום הרצח - איזו הוכחה! על "תסביכיו המיניים" כיון שלא רצה להתוכח עם הבנות שהפריעו בעבודתו. והוא לא התידד עמן - כאילו שאדם בוגר מתידד עם נערות בגילן ולכן הוא מתוסבך ולכן הוא רצח! נוסף לכך הקליטו אמירותיו למדובב, שכל אחד יתאר לעצמו שהוא סגור בתא מעצר אין לו שום אפשרות להפטר ממי שנמצא עמו וגם לא לברוח ממנו, ואותו מדובב אינו מניח מציק ומציק ללא לאות וגם לא נותן לישון. מה כל אחד היה עושה כמובן מבלי שהוא מודע לכך שזהו מדובב? היה מספר משהו העקר שיניח לו! יכול גם חשוד שכופים עליו תרחיש להתעניין מיוזמתו בתוצאות מעשים אלו גם אם לא עשה אותם. את השופטים כמובן זה אינו מעניין כי אין להם ולו רמה הכי מועטה של יכולת להכנס לנעלי האחר להבין את מצבו כל מה שמעניין אותם הוא מה אפשר להכליל כהוכחה נגד. רמה תביעה לתובעים רמה של שפיטה לשופטים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צפריר
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
עוז ג. |
|
14/12/12 10:19
|
|
|
|
|
|
הכותב הבלתי מלומד מצטט כותרות שקרא באיזה עיתון על "המומחה הגדול בעולם" ומלמד סנגוריה בלהיטות על מי שהורשע ברצח לאחר משפט ארוך ורב הוכחות ופרטים. ברוב רשלנותו הוא אינו מביא אפילו בדל חומר מתיק ההרשעה ומפסק הדין הארוך.
המפחיד הוא שיש עוד כמה בורים שלא מזהים את השרלטנות ומגיבים לשטויות האלה כאילו היו תורה מסיני מפיו של נביא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עוז ג.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
צפריר |
|
23/03/13 19:26
|
|
|
|
|
|
"רב הוכחות ופרטים"... אף לא הוכחה אחת! ההוכחות שזדורוב לא יכל להיות הרוצח!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צפריר
|
|
|
|
|
|
|