|
יואב יצחק
המשטרה חקרה חשד, לפיו מאור פחימה, עבריין ידוע ומוכר למשטרה, מעורב בהטמנת מטען חבלה שנועד לפגוע במנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח קיסריה, מיכאל כרסנטי - לאחר שזה דחה בקשתו להכשיר עבירות ב...
|
|
|
יוסי אחימאיר
אנשים בבזל לא בדיוק מבינים את פשר מלחמתנו בטרור הם, כמו בית הדין האנטישמי בהאג ניזונים בערוצי הטלוויזיה ממראות ההרג וההרס בארץ החמאס
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
על המשוררת טניה הדר, מחווה לזכרה בשיריה של טניה הדר אנו נסחפים כבמטה קסם אחר המסע הפנימי, הולכים לאן שהולכת הנפש
|
|
|
אלון קוחלני
ביה"ד הארצי לעבודה דן בסוגיה שהייתה במשך עשרות שנים נטושה במחלוקת פרשנית וקרא למשרד הפנים לעשות סדר (ע"ע (ארצי) 58770-11-23 ריוא חטיב נ' עמותת עורכי דין למינהל תקין
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
יוסי שפניר |
|
30/07/13 16:36
|
|
|
|
הכל נכון, אך אני בטוח שם רפי לאופרט אינו מאמין שהמכותב ישנה משהו מדרכיו. להערכתי , נתניהו איבד זה מכבר את האמונה בצדקת הדרך, ומאחר ואין בו תכונות של מנהיג, הוא ייכנע לכל הלחצים כפי שנהג עד כה. הצדקות יהיו לו בלי סוף, אך כפי שאורים: יש הצלחות ויש תירוצים.
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסי שפניר
|
|
|
|
2 |
|
|
באום |
|
30/07/13 17:57
|
|
|
|
לדעתי,נתניהו לא צריך לדרוש את הפסקת האיום בסנקציות מצד האיחוד כי זה רק יראה לאירופים שאנחנו מתרגשים מהאיומים שלהם.התעלמות מהם תעשה עבודה יותר טובה כי הדבר הכי מבאס את התיש שקופץ בראש, זה שאף עז לא שמה עליו.ישנה תזה שאומרת שהאיחוד התרומם כדי לאיים ואז נתניהו בעט לו בכסא על ידי כך שהוא שינה בבת אחת את סדר היום, ואם אין לך כסא לחזור אליו אתה נכנס ללחץ ואשטון שהרגישה שהיא לא במשחק רצה למצרים כאילו לעשות שם סדר ולהגיד "חכו,גם אני רוצה להשתתף?" אני באופן אישי חיכיתי לראות איפה קרי יעשה טעות ויראה לנו מה שחשבנו כל הזמן,שהוא לא ממש רציני,ואז הוא מינה את אינדיק שאמר שההתנתקות תקרב את השלום,ועכשיו אני שקט כי אני יודע שהאמריקאים משחקים אותה רציניים אבל למעשה אין להם חצי מושג מה באמת קורה וכמו שאובמה עשה גדולות ונצורות עד היום זה גם יהיה ההמשך של הקדנציה שלו שאגב,עוד שנה הוא כבר ברווז צולע.להערכתי,לאבו מאזן אין שום אינטרס להגיע להסדר כי הוא יודע שכל הסדר שהוא יביא אותו לקץ הקרירה שלו במקרה הטוב ולתרחישים הרבה פחות סימפטיים במקרה הרע.ככל שהצוותים יאכלו יותר ארוחות גורמה בוואשינגטון הוא יטפטף יותר ארס על האוכל כמו ההכרזה שלו על ההתחלה החגיגית ששום ישראלי לא ישאר בשטח.מה זה אם לו כמה טיפות של ארס על החיוכים של ציפי לבני?
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט |
|
1/08/13 13:37
|
|
|
|
בכל פעם שאנו עומדים בפני "תרגיל" של ידידים נוסח אירופה, תורכיה וכו', חוזר על עצמו אותו דיון סרק ידוע: להגיב, להתיחס, או להתעלם. דו"ח גולדסטון הוא קלסיקה בעניין זה, וכמוהו סיפור א-אדורה, הסרט "שומרי הסף", וסרט מאלף נוסף, הגם שאינו דוקומנטרי ממש - "הדרך ל-11 בספטמבר" הם רק אחדים מהשעורים שמראים שבמציאות הישראלית התעלמות היא ברוב המכריע של המקרים שגיאה גסה.
התעלמות אמנם מתסכלת את הצד שממנו מתעלמים, אבל גם מכעיסה אותו, ומראיית הנושא כ"פולטי" הופך העניין במהירות להיות "אישי". וכאשר הוא אישי, ההתיחסות כוללת בדרל]ך כלל את האמירה והמעשה שבעקבותיה: אני אראה לבנ"ז. ואז פגיעה אחת הופכת לאחדות, ופגיעה קלה יחסית, הופכת לקשה וההתעלמות מתפוצצת לנו בפנים; אם לא היום אז מחרתיים.
בהתעלמות קיים לא רק אלמנט העלבון והצורך למשוך תשומת לב ע"י מעשה חריף הרבה יותר (הדרך ל-11 בספטמבר מציגה זאת למשעי...). קיימת בה האפשרות שמי שאינו מגיב עושה זאת מתוך חולשה ולא מתוך הבלגה שבעוצמה, ואז החרפת הטון מקבלת חיזוק ברור. מדיניות הזגזג של ישראל יוצרת מראש תמונה של מי שמבין "רק כוח" ואם לא יבין מעט כוח, הוא בוודאי יבין "יותר כוח".
לא הצלחתי להבין בשום אופן את הביטוי "בעט להם בכסא" ומה גדולת מעשהו של נתניהו. הם בעטו לו בישבן, והוא בעט להם בכסא?!...
השאלה אינה סימבולית, כפי שהסברתי. היא נורמטיבית. ובשאלות נרמטיביות צריך לשיים פרשנות ברורה וחד-משמעית על השולחן, אחרת הן מפסיקות להיות נורמטיביות והופכות קוניוקטוראליות. מהתפתחות כזו אנו צריכים להשמר.
מותר להעריך איך שרוצים את סיכויי המהלך, אבל גם מי שמעריך שהסיכויים נמוכים, צריך להיות מוכן להפתעות. רק כל לא ינזק מהן באופן חמור.
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
|
באום |
|
2/08/13 18:39
|
|
|
|
אני הגעתי כבר מזמן למסקנה שבכל וויכוח,אפילו אם אתה מתווכח עם עצמך,בסופו של דבר אתה מגיע לשתי דרכים ששתיהן צודקות אבל אתה צריך לבחור אחת מהן.פה נכנס לפעולה החוש והרגש והקרקורים בבטן ואז אתה מחליט.כך שגם מה שאני אומר הוא צודק וגם מה שאתה אומר הוא צודק ויכול להיות שבמקרה אחר היינו אומרים בדיוק ההפך ממה שאנחנו אומרים עכשיו.אני כתבתי לא פעם באתר הזה בזכות ה"כסח" שיש לנהוג מדי פעם אבל עכשיו ניסיתי להבין את מהלכיו של נתניהו."בעיטה בכסא" זה משהו מקביל ל"הוצאת אוויר מהבלון" שאתה משתמש בו למשל שמישהו צועק עליך,בצבא למשל,ואתה מרגיש שהבן אדם עוד רגע מתפוצץ,אתה אומר לו"אתה יודע מה,אתה צודק.האוויר פשוט יוצא ממנו."אלה טכניקות שבאות להקל עליך את המסע בחיים הלא פשוטים.אם מישהו קם עליך ובאותו רגע אתה לא במצב של קרב אתה פשוט מקמבן את הסיטואציה כדי שהיריב יאבד שיווי משקל ולפחות לא יזכה בנקודות.
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|