|
|
|
דן מרגלית
אם למרות הכל עסקת החטופים לא תצא לפועל - האם בני גנץ יפרוש?  האם ביבי יודח? זה סוף שלטון הליכוד?
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
18/10/13 15:51
|
|
|
|
|
מאמרו המקיף של אביתר בן צדף ראוי כשלעצמו לשבח, והיה ראוי שצה"ל - כלומר הרמטכ"ל או לכל נפחות ראש אגף משאבי אנוש - יקח את המאמר לתשונ=מת ליבו וימנה ועדה (אין מנוס מוועדה נוספת) לגיבוש כללים מנחים חד-משמעיים, שוויוניים וברורים.
ברצוני להגיב על נושא אחד במאמרו של אביתר: השאלה האם להעניק עיטור ללא-לוחמים, שלא היו בשדה הקרב אך בצעוט את תפקידם למופת ובכך הועילו לפעמים לקידום הלחימה וההכרעה בקרב, הרבה יותר מכל חייל אחר.
לדעתי, דינו של לא-לוחם כדינו של מפקד בכיר, שמילא את תפקידו כראוי ובשל כך אין מקום להענקת עיטור לו. מח"ט 14 במלחמה, אל"מ (דאז) אמנון רשף, הצטיין במידה חריגה בניהול לחימתה של החטיבה, אך למרות נטיית הלב להעניק לו עיטור - אין לכך הצדקה, שכן לכך ולשם זה נתנו לו המינוי והדרגה.
על פי נסיבות התנהלותו, ראוי אמנון רשף לעיטור בשל גילויי אומץ-לב אישי חריג בשדה הקרב, באופן שחרג מכל המקובל והצפוי אצל מפקדים בדרגתו ובתפקידו. לדעתי, רק בשל גילויי אומץ-לב אישי אלה הוא ראוי לעיטור.
הוא הדין בחייל שלא היה בשדה הקרב, כגון מפענח תצלומי אוויר או מכונאי מטוסים. אלה עשו את עבודתם ומלאו את תפקידם באופן דומה למנהגם גם בימים רגילים, ןלבטח באימונים ובתרגילים. העיטור צריך להינתן לחייל על הצטיינותו בקרבף בנסיבות שבהן חייו עמדו בסכנה ואף על פי כן הוסיך לפעול תוך חירוף נפשו.
אינני שולל מתן תעודות הערכה לחיילים שלא לחמו, מסוג תעודות ההערכה הניתנות ע"י נשיא המדינה לחיילים מצטיינים ביום העצמאות, אך במתן תעודות אלו אין מקום להבחנה בין פעולות החייל במלחמה ובין פעולותיו בימים רגילים. אם טבח היחידה הצטיין באופן חריג בהפיכת חביתות, ובכך הועיל מאוד לדעת מפקדו למאמץ המלחמתי, תינתן לו תעודת הערכה ממפקד באחת הרמות שמעליו, אך אין לשבצו בין גיבורי הקרב והמלחמה, שכן תהא זו זילות הערך של חירוף הנפש בהגנת העם והמדינה.
הכלל חייב להיות ברור, לדעתי: עיטורי הגבורה, העוז והמופת, וכמוהם הציונים לשבח הניתנים ע"י הרמטכ"ל, אלופי הפיקודים או צפקדי האוגדות והחטיבות, חייבים להינתן אך ורק עבור תפקוד מצטיין בתנאים של חירוף הנפש.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
גליל - רמות |
|
18/10/13 15:56
|
|
|
|
|
כל נושא הענקת אותות וצלשים בצה"ל (ולא רק בו) עבר תהליך הזנייה, שבו כל בר בי רב בעל מהלכים/השפעה וחברים במקומות הרלוונטים מסדר לו עיטור ולא משנה איזה הוא ומה הוא. צויין שלא רק בצה"ל אלא בכל גוף "המחשיב" את עצמו - ראה פרשת השריפה בכרמל, הצלשים לשבסניקים שלא לדבר על "גיבורי" משטרת ישראל שאין להמעיט מאחריותם לאסון הנורא -אבל עוטרו באותות ובמופתים....
לעומתם, חיילים אלמונים, נטולי קשרים ,שפעלו בגבורה יוצאת מן הכלל והיו אמורים לקבל עבור מבצעיהם ופעילותם ציון לשבח, נמחקו כלל מן התודעה ונעלמו שאילו לא היו קיימים.
כל זאת - "לתפארת" מדי()נת ישראל....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גליל - רמות
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
18/10/13 18:31
|
|
|
|
|
|
הצל"שים מנוקים מן המציאו הקרבית ולכך יש תוצאו הרות אסון בתחום המבצעי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ירון זכאי 1 |
|
20/10/13 19:02
|
|
|
|
|
|
1. המזל שלנו הוא שמדובר במלחמה מלפני 40 שנה. כמעט שלא נותרו סיבות להסתיר דבר. הלוחמים רובם בשנות ה-60 לחייהם, המפקדים הבכירים בשנות ה-70, וה-80 לחייהם. הרוב יכולים עדיין לספר את סיפורם מול מצלמה. יש להם נכדים שייהנו מזמן איכות עם סבא. אותם נכדים יכולים בקלות להתגבר על כל הבעיות הטכניות של צילום, עריכה, והצבת העדויות ברשת, נניח ב-youtube. קל יחסית לארגן את זה בעזרת דף בפייסבוק שיוביל לעדויות לפי החזיתות, החיילות, הקרבות, הזמנים, וכדומה. בקיצור אפשר לאסוף בקלות חומר רב להיסטוריונים.
2. אם אפשר לאסוף את החומר ולתעד זה בעיני כבר יותר מארגז מדליות. ממילא מי שישקר אפשר יהיה להציג מולו את העדויות הסותרות. החקירה של אירועי המלחמה כבר לא תהיה צבאית בשום תחום, גם לא בתחום המדיני. אחרי 40 שנה לא יהיה איש שיכול למנוע את זה כאשר אפילו ראשי המודיעין כבר דנים בזהותו של מרגל זה או אחר שעבד מולנו. צהל יכול לסייע בהעלאת נתונים והקלטות שיעזרו בעשיית סדר בקלות רבה יותר. הצבא ינחה את הצנזורה שלא להסיר עדויות אלא רק כאשר יש צורך בהסתרת פרט סודי מתוכן.
3. בעיית חלוקת האותות קשה מאוד. מדובר בקביעת מדיניות אחידה שתתן תשובה לכל סוגי החיילים והמקרים בכל הנסיבות המיוחדות. אם אתם יכולים לפתור את זה בקלות אתם תמימים.
4. הניסיון מראה שעד היום דנים ביד ושם בחלוקת אות "חסיד עולם" למועמדים חדשים. רק לפני שנים אחדות פענחו חלקית את פעילותו של האדמירל וילהלם קנאריס בהצלת יהודים ובכלל בקשירת קשר נגד היטלר בצורות שונות תוך ניצול מעמדו כראש המודיעין הצבאי של גרמניה. לרוב הצליחו לחקור היטב ולמצוא את האנשים הראויים. במקרים מעטים שללו את האות כאשר התגלה שהמידע לא היה מלא ונכון כמו במקרה של מלך בולגריה שסייע להציל את "היהודים שלו" אבל הניח לנאצים להשמיד את יהודי טראקיה. אני מניח שיהיו אנשים שלא יראו בחייהם את האות. אבל זה קרה גם ליהודים האמיצים במשפחותינו שגבורתם התרחשה כאשר טרם נוסדה המדינה ולא היה קיים גורם רשמי שיעטר אותם!!!
5. הצעתי לכם דרך לעשות צדק וסדר. אם תטיחו האשמות פרטניות זה בזה רק תבזבזו זמן יקר. פנו לנכדים ותתחילו לתעד. הסדר יבוא מעצמו כאשר יתחילו לעשות סרטי דוקו ויחידות צה"ל השונות יתעניינו בתיעוד עברן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
עבודה רצינית |
|
18/10/13 16:09
|
|
|
|
|
|
עשית עבודה יפה
השאלה אם מישהו ירים את הכפפה.
אתה חושב שבצבא יש מישהו שאיכפת לו ????
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עבודה רצינית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
18/10/13 19:47
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
19/10/13 01:20
|
|
|
|
|
המלצה על שקר הנה עבירה פלילית לכאורה. המצב בצבא מחייב בדיקה יסודית של סיפורי הצל"שים וחריש עמוק בתחום.
ראשית, דרושה עבודה משולבת של הציבור, של ועדת חוץ וביטחון בכנסת ושל גורמים אחרים, כדי לטהר את המערכת. הצבא, כמובן, יתנגד, וצריכים לאכוף זאת עליו.
שנית, יש עשרות - אם לא מאות גיבורים - שקופחו על-ידי המערכת. זה קרה עקב רוע-לב, אך גם כיוון שמפקדים לא טרחו להמליץ על אנשיהם. הגיע הזמן, שנסדיר את חובה של המדינה לאותם הגיבורים. וזה מתחיל, לצערי, עם החבלנים, שעשו את מבצע "מטען" באוגוסט 1949.
שלישית, חובה להכריח את הצבא לעדכן את מאגר הצל"שים שלו, ולמצוא את הצל"שים האבודים מתש"ח ועד הנה. זו אינה מלאכה של אזרחים מתנדבים, אלא חלק מחובות הצבא לאנשיו ולמדינה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
19/10/13 08:28
|
|
|
|
|
|
אריה טפר שהציל את שיירת נבי דניאל מהשמדה, שגילה את דרך בורמה ושהציל את היחידה הדרוזית בקרב ינוח, הינו לעניות דעתי גדול גיבורי מלחמת העצמאות. הוא לא זכה לשום ציון לשבח בגלל עוינות מפקדו מג"ד הגדוד השישי של הפלמ"ח צבי זמיר. אחר כך התנכלו לו בצה"ל והוא הופרש מצה"ל כסגן אלוף מלווה בהשמצות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
19/10/13 23:12
|
|
|
|
|
|
גיבורו של מילשטיין היה ברחן מועד. הוא ברח מחזית ירושלים ברגל, הוא ברח מהקרב ביאנוח תוך הפקרת חבריו, הוא ברח מהקרב בתל מוטילה, האיש היה פוסט -טראומתי מובהק, וזה גיבורו של מילשטיין...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
20/10/13 13:14
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
20/10/13 15:49
|
|
|
|
|
|
אין לך מושג על מלחמות ישראל, היית פקידון ב"מערכות" ונשארת כזה. גם אתה "פוסטי" כמו חברך מילשטיין?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורה מורג |
|
3/08/14 10:16
|
|
|
|
|
|
לאורי מילשטיין שלום
אני סופרת ילדים ונוער הכותבת סדרת מתח הסטורית לנוער [עד כה יצאו 14 ספרים]
כרגע אני כתב ספר בשם : הסליק הסודי, המתחיל בסליק מכון אילון והעליה מגיעה לשיירה הגדולה שבת 27.3.1948
אודה לך אם תעביר לי חומר על אריה טפר. תוך כדי תחקיר הבנתי את מעשה הגבורה שלו, את הפשלות שהוא נאלץ להתמודד איתן ועוד. כל חיפושי לא העלו חומר רב על: למה השיירה לא יצאה בארבע בבוקר. למה לא פטרלו משוריינים בדרך ומנעו את הקמת המחסומים, למה השיירה לא יצאה מיד מהגוש, ולמה צבי זמיר כמפקד השיירה הצליח להגיע חזרה לגוש בעוד השיירה נותרת מאחור. ומעל לכול אריה טפר שאף אני התרשמתי שיש לנו כאן גיבור גדול שלא זכה להכרה. רצוני לתת לו אותה בספרי. [ספרי זוכים לקריאה גדולה בקרב הנוער ומכאן חשיבותם הרבה]
אני מתרשמת שצבי זמיר העדיף שלא להאדיר את שמו של טפר כד
לא להתמודד עם מעשיו שלו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורה מורג
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
דידה |
|
18/10/13 16:10
|
|
|
|
|
|
אותות גבורה אך כמצוין בכתבתך בתום המלחמה בשהותי "בתל שמס " נשלחו "פוליטרוקים" מטעם מפלגת העבודה להסביר לנו את "הגיון" מהלכיה של הממשלה הרעה ההיא ועד כמה "טועים" החילים בקריאת מצב המלחמה. כשם שהגיחו ככה נעלמו מאימת זעמם של החילים. באמת לא נותר לנו תאבון רב "ללוקשים" בימים ההם. כמו כן זכורה לי היטב ההשתהות במתן אות העוז למ"פ פלוגת טייגר זמיר שלימים היה מח"ט חט"7 למרות המלחמה ההרואית ללא נפגעים שניהל במלחמה ההיא הזכורה לשמצה. לאחר שהות ארוכה ולחץ על ועדת העיטורים זכה זמיר באות שכה הגיע לו. קהלני מאידך זכה באות הגבורה. יאנוש דאג לכך. לא איני חולק על האות של קהלני רק על הדרך של חלוקת האותות באותה חטיבה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דידה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שמ |
|
19/10/13 20:24
|
|
|
|
|
|
במוצאי יום שבת ה-6 לאוקטובר 1973, הותקף בסיס ח"א בשארם-אל-שייך,הוא בח"א 29, על ידי טייסת מיג 21(לפחות 18 מטוסים)מצרית.בגלל נס הימצאות 2 פנטומים בכוננות "הר סיני", הם הפילו 12(שניים עשר) מיגים בקרב אוויר-אוויר שנמשך דקות ספורות, רובו ככולו מעל לראשינו,והיו עדים לו עשרות חיילים.אני ומפקד טייסת מנהלה ראינו במו עינינו, את הפנטום השני-כמדומני-יורה ,תוך כדי ההמראה, טיל אוויר-אוויר ומפיל מיג 21 שטס,ממערב למזרח, בקצה המסלול, מעל הטרמינל.לא עברו שעות ספורות והגברת גולדה מאיר, הייתה כל כך "מזוזעת",וכל כך חרדה מהפגיעה בתדמיתה כאם הגדולה של העם היהודי,שלמרות ההפתעה הגדולה והמרה,מצאה זמן להורות על שליחת "פוליטרוקים",כאילו במשטר בולשביקי עסקינן, שני עתונאים,מעיתון מפלגת "המערך "-"דבר" לתרץ וליחצ"ן את כשלונה הנורא ביציאה למלחמה שנכפתה עלינו.סוף אותו כשלון אישי שלה,2656 הרוגים,7500 פצועים,מאות חיילים ישראלים שבויים,16 נעדרים עד עצם היום הזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמ
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
עודד מגידו |
|
18/10/13 17:24
|
|
|
|
|
להלן מספר שגיאות ואי דיוקים עובדתיים, ואמירות המבקשות הבהרה במאמר :
1. חטיבה 14 לא כבשה את "אמיר" בלילה שלפני התקפת גדוד 890 אלא רק ב-18 לחודש.
2. בתעלה ליד "טרטור 42", לא שקע אף טנק (ולמה ישקע ?
התעלות היו יבשות) וגם לא התהפך טנק חילוץ שרמן, ולו
מהסיבה שלא היה שם אף טנק חילוץ שרמן.
בתעלה נתקעו - טקטית, כלומר נלכדו בלי יכולת להחלץ
מחשש פגיעת טילים, 2 טד"חים שרמן. אף אחד מהם לא שקע
ולא התהפך.
3. מדוע אמור היה מ"פ החרמ"ש של 410, גלזר ז"ל, לקבל צל"ש
על כך שמצא ופינה (לא תחת אש) כמה עשרות גופות של
כוחותינו. זה מעשה ראוי, אבל צל"ש ?
4. הדרת פלוגת אהוד גרוס שנלחמה בגזרת "טרטור-לכסיקון" -
למה דווקא פלוגת אהוד גרוס, ולא פלוגת גדעון גלעדי,
או פלוגת יוחי גלעד, או גדס"ר 87, או גדס"ר 582 ?
5. ועוד על פלוגת אהוד גרוס - "....ולפני כן בלמה לבדה
את התקדמות חטיבת שריון עצמאית 25 המצרית צפונה על
חוף האגמים המרים. את התהילה על בלימת חטיבה 25 נטלו
ממנה חטיבות שריון באוגדה 162, שהחליפו את הפלוגה
בהיתקלות, כדי שתוכל להצטרף לכוחות "אבירי-לב" - זה
כבר סלט ירקות רב מרכיבים. בלימת חטיבה 25 היתה ב-17.10 , יום וחצי לאחר ליל הצליחה, ולא "לפני כן", ולכן
עלול היה להיות קושי מסויים ליחידות אוגדה 162 לשחרר
את פלוגת גרוס ממשימתה בשעות אחה"צ של ה-17.10 על מנת
שתוכל להצטרף למשימת "אבירי לב" בערב ה-15.10.
בנוסף, פלוגת גרוס לא בלמה לבדה, אלא הצטרפו אליה
פלוגת יאיר ליטוויץ, ומח"ט 14.
6. מג"ד 87 הראשון - בנצי כרמלי ז"ל, נהרג ב-8.10 ולא
ב-9.10.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עודד מגידו
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
18/10/13 17:53
|
|
|
|
|
לא טענתי, שגלזר ע"ה היה ראוי לצל"ש על פינוי ההרוגים מטרטור 42. לפי המסורת, שיש בכתבי צל"ש לא-בעייתיים - סקרו את מעשיה החייל/מפקד, בנוסף למעשה גבורתו.
את חילוץ הרוגי 890 השמיטו, לדעתי, בכוונה, כדי לא להביך את הצנחנים, שכבר אז החלו לבדות את סיפורי גבורתם במלחמה, וממשיכים בזה גם כיום (עיינו בעצרת 890 בירושלים בשבוע שעבר).
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייל זקן |
|
20/10/13 00:09
|
|
|
|
|
|
שרתתי בגדוד 890 במחצית השנייה של שנות השבעים ואז עדיין סיפרו בגדוד על הביזיון בחווה הסינית. אחד מבני התגייס שנתיים לפני מבצע עופרת יצוקה לגדוד 890. בסיום המסלול קיבלו ספר מור"ק של הגדוד ולפיו לחימתו ההרואית של הגדוד יצרה את המעבר בין הארמיות ובזכותו התאפשרה הצליחה. שוחחתי על כך עם מפקד הפלוגה ועם המג"ד של בני. לא הצלחתי לגרום אצלם אפילו לבדל של פיקפוק בנוגע לתוכנו של הספר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי פ |
|
19/10/13 10:21
|
|
|
|
|
|
אביתר המתימר להתקיף את כל העולם ואישתו בגלל אי הדיוקים בדיווח חולה באותה מחלה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי פ
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
בנצי 25 |
|
18/10/13 17:41
|
|
|
|
|
|
עכשיו אני מבין מדוע לא מצאתי תאור מלא על פעילותו ההרואית של סא"ל יובל אפרת בשתי חזיתות בתוך יומים ותוך סיכון עצמי עליון בשתיהן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בנצי 25
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
חייםק'ה |
|
18/10/13 17:42
|
|
|
|
|
|
אתה לא מספק את הסחורה.
יכול להיות שמונעים ממך להגיע אל כל החומר שאתה רוצה או צריך, אבל מכל ההבטחות וההקדמות יצאה לך דרדל'ה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
הניה |
|
18/10/13 18:50
|
|
|
|
|
|
הרשות הפלשתינאית, ממש... בזיון
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הניה
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
אני רק שאלה |
|
18/10/13 19:12
|
|
|
|
|
כמה רובאים ולוחמים שאינם קצינים קבלו עיטורים על הקרב ההוא בחרמון?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אני רק שאלה
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
בלום נועם |
|
18/10/13 19:20
|
|
|
|
|
|
הכתבה מתארת אמת שהיא חלק משיטת הניהול הישראלית.כך התנהל הצבא וכנראה כך הוא מתנהל גם כעת. [ראו דוח וועדת החקירה למלחמת לבנון השניה.]
כלוחם בבמבה, גם חילצתי עשרות נפגעי גד' 890, בחווה הסינית. וכן לחמתי בקרבות קשים ושבהם גרמנו [נגמ"ש 4 של במבה] למיצרים נפגעים רבים, ניצחנו טנקים וריסקנו כוח חי"ר גדול.[12 לאוקטובר] כן לחמנו ושבינו עשרות שבויים מלוחמי הקומנדו בגדה המערבית..
אז, "בחור מתוקשר", שמיותר להזכיר את שמו שלח מכתב המלצה לוועדה. זו הזמינה אותי להעיד בפניה. על שני מומלצים מהכוח שבו לחמתי.[שקיבלו צל"ש].
נשאלתי באשר למומלצים ואמרתי, ששניהם ראויים לצל"ש. אבל הם לא הלוחמים שעשו את העבודה הנועזת.....ביותר בפלוגה.
שאל אותי חבר וועדה, מדוע לא אתה זה שראוי לקבל צל"ש....גימגמתי שלא יצאתי למלחמה כדי לקבל צל"ש.
כלל לא נשאלתי על פעילות הפלוגה בחילוץ צנחני גד' 890. זה נראה לי מובן מאליו שכך צריך לפעול. כך הייתי מתנהג גם היום. כך התנהגו תוך חירוף נפש אלפי לוחמים במלחמה ההיא.
אבל... חובה לציין שלמיטב ידיעתי כול קציני הפלוגה קודמו בדרגה לאחר המלחמה והחוגרים...נשארו בדרגתם המקורית.
אז, כלוחם במלחמה ההיא, עצתי למקופחים, וכוונתי באמת למקופחים. עזבו את הצלשים ואל תבקשו כול תודה על שהייתם בין 23,000 הלוחמים שהצילו את המדינה.
הצל"ש שלי, שחזרתי הביתה "שרוט" וזכיתי לגדל את ילדי במדינת ישראל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלום נועם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ער אחיאונן |
|
19/10/13 03:56
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
רותי א. |
|
18/10/13 20:11
|
|
|
|
|
|
נשים - האם הכוונה לחיילת האמיצה תיקי וידאס, שלקחה אחריות על מוצב במצב נואש, כאשר כל הגנרלים נעלמו מקו הטלפון?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רותי א.
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
חייל זקן |
|
19/10/13 19:56
|
|
|
|
|
|
הפעם סיפקת את הסחורה. שאפו. רק שאלה אחת: מדוע ויתרתם על פסיקה של בית המשפט?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
19/10/13 23:53
|
|
|
|
|
|
שנים שלשה סיפורים מתוך מאות ציונים לשבח זה נקרא לספק את הסחורה?
ציפיתי ליותר
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייל זקן |
|
20/10/13 00:19
|
|
|
|
|
|
אין צורך בעוד דוגמאות. מטרת הפרק לחשוף את שיטת מתן העיטורים ועודף דוגמאות יחטיא את המטרה. הפרק הזה פורש תמונה עגומה של אחד הפנים בתרבות האירגונית של צה"ל. המחבר איזן בין דוגמאות קונקרטיות, תיאור מסע הגילוי ופרשנות. זוהי עבודה ראויה ביותר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
20/10/13 10:39
|
|
|
|
|
|
הפרק מתרכז יותר מדי באירוע מלחמתי אחד וביחידה אחת ויותר מדי בקשייו של החוקר להגיע אל החומרים הרלוונטיים.
אני בהחלט מאמין כי במשך השנים היו לא מעט מניפולציות בנושאי הצל"שים וכן ברור שהברדק הרגיל שרר גם שם, אבל המאמר לא נותן לנו תמונה מסודרת.
הטענה של "קיפוח" גיבורים אחרים, ואני בטוח שהיו כאלה, אף היא מוזרה. אין שום שיטה שתאפשר להשוות בין מעשי גבורה במקומות שנים ובזמנים שונים.
והעיקר, כשיש טענה על שיעור הצל"שים הבלתי מוצדקים מבין כלל הצל"שים, יש להוכיח זאת באופן ברור ובזאת הכותב נכשל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
20/10/13 14:55
|
|
|
|
|
את דעתי על גבורה משווה כתבתי בציטוט של דברי רש"י על נח. כלומר, לצערי, אי אפשר להשוות (ואולי זה עוד אחד מליקויי הרבים).
בניגוד לדעתך, יש במאמרי דוגמאות רבות (אולי לא רבות מדי) - כולל השוואה לנעשה בצבאות זרים. אותי זה מספק, וגם את הגורמים האקדמיים, שבדקו (בעולם ובארץ) את המאמר ואת המחקר.
בינתיים אספתי עוד חומר, מארצנו ומהגויים (בגדר - עוד מאותו הסוג), ואולי אפרסמו במאמר נוסף, בלי נדר.
כרמז, הצלשים לסוהרים ולשוטרים בשריפה בכרמל ודברים שנעשו באפגניסטן מאוששים את המסקנות. הדבר שחסר לי בארץ הוא התייחסות פלילית לבידוי סיפורי גבורה, כפי שמתארגנת כעת בארצות-הברית, למרות הפרעות בית-המשפט העליון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
20/10/13 15:06
|
|
|
|
|
|
למה עלי לצפות.
אני כאמור בטוח שהיו גם בלגנים וגם טעויות וכו', כל מי שהיה בצבא אפילו יום אחד יודע שהצבא היה ויהיה מבורדק.
באחד המקומות ציינת שאתה מעריך ששני שלישים (או אולי מחצית, אני לא ממש זוכר) מהצל"שים הם ללא הצדקה.
חשבתי שיהיה משהו שמפרט את זה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
20/10/13 15:29
|
|
|
|
|
מה שתיארתי אינו ברדק (די אופייני, לצערנו, למערכת הישראלית, וצבאנו מנחיל זאת כתרבות לדורות הצעירים, שבאים בשעריו), אלא מערכת מאורגנת של רמאות, של שקרים ושל בידוי ראיות, שאחד מסוכניה הוא קצין חיוך ופוליטיקה ראשי (שריד פרזיטי ומבזה לתקופה הבולשביקית של צבאנו ושל מדינתנו, שאולי טרם חלפה ונשמדה) ומפקדתו.
הצבא האומלל הזה, שמדיח צוערים על זיוף תוצאות ניווטים, מלמד אותם שקרים על מערכותיו - כביכול בשם "ערכי צה"ל", שהוא מאביס לראשיהם במקום ללמדם ענייני צבא.
לא סיימתי את המחקר, כפי שציינתי, ואולי אפרסם עוד בנושא, כדי להרחיב את טענותיי. בינתיים - מה שפורסם מטריד ברמה, שמעוררת אי-אמון במערכת הצבאית.
יותר מכך - וזה החמור ביעותר: זה מבזה את הגיבורים האמיתיים, החיים והמתים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
21/10/13 08:12
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
21/10/13 09:01
|
|
|
|
|
|
אתה בכלל לא בן שיח לגיטימי על עובדות.
כשתפסיק לזייף, לרמות, לשקר, לסלף ולרכל אולי תהיה אפשרות לדבר אתך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
21/10/13 12:52
|
|
|
|
|
|
לא יכול להיות גם ברדק וגם פעילות מתוכננת ומכוונת עם מטרות לטווח ארוך.
הרעיון שיש בצבא איזה מישהו שתפקידו לקחת איזו אמת ולהציג אותה בצורה מסולפת ושזה נעשה באופן שיטתי בפרקי זמן ארוכים הוא רעיון מופרך. אילו היתה יכולת לעשות את זה הם היו עושים עוד הרבה דברים.
לדעתי ההפך הוא הנכון, אין שום מערכת מסודרת, בטח שלא לצל"שים, ומה שיש לנו ביד זה מילוי צרכים קצרי טווח של ציבורים ממורמרים. (כמו הסוהרים או כמו הורי חללים מקורבים פוליטית וכו').
חבל שאתה משתמש בביטויים שמתאימים לליצני חתונות ולא לכותבים רציניים. "חיל חיוך" זה חידוד תפל שמתאים לכל היותר לעלון קיר בשקם של חוות השומר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
הפסיכולוגוג |
|
19/10/13 23:53
|
|
|
|
|
|
מה הסיפור של אל״מ רמי מתן עם נריה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הפסיכולוגוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
20/10/13 08:25
|
|
|
|
|
ההתעלמות ממעשיו של רמי מתן - אז מ"פ, כיום אל"ם מיל' - הנו אחד הסיפורים המוזרים ביותר במלחמה.
בצבא אחר היו שמחים לעטר אנשים כמו רמי מתן - גם בדיעבד - ולחנך לאור מעשיו לוחמים ומפקדים. אך כדי לעשות זאת, צריכים אומץ מוסרי להכיר בטעויות, ולתקנן.
צבאנו הנו מערכת כושלת, ולמערכת כזו אין אומץ מוסרי להכיר בשגיאותיה - בעיקר כשהכרה כזו תחשוף ליקויים בעיטור אנשים אחרים.
כאמור, רמי מתן הנו דוגמה בוטה לעיוותים במערכת הצל"שים, ולצערי, אינו יחיד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
20/10/13 09:25
|
|
|
|
|
כאשר חוקר מכה את הנחקר א' ומענה אותו, וכתוצאה מכך מודה א' בעבירה, שלא ביצע מעולם – נוצר עיוות כפול: נאשם האדם הלא-נכון, והפושע ב' מתנקה.
וזה רק משל הזוי, שחיברתי על גיבורים ועל מתחזים לגיבורים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הפסיכולוגוג |
|
20/10/13 22:19
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
גלילי |
|
21/10/13 02:39
|
|
|
|
|
רוב הבעיות שהוצגו במאמר אינן אופייניות רק לצה״ל. העקר קריטריונים ברורים למתן עיוורים ושיקולים זרים במתן ואי מתן עיטורים הם רעה חולה נפוצה בעולם. לדוגמא, קצין הצנחנים האמריקאי וינטרס (התפרסם כשנכתב ״אחים בקרב״) שהוביל באומץ ובכישרון את חייליו לכיבוש סוללת ארטילריה גרמנית בנורמנדי לא קיבל את עיטור הגבורה הגבוה ביותר משום שנקבע נובל מוזר לפיו רק עיטור אחד כזה יינתן בקרב ספציפי, והוחלט לתת במקרה זה לקצין בכיר שנהרג בהתקלות אחרת. הגיון והגינות וודאי שאין כאן.
מה שכן אופייני לצה״ל היא היומרה לזלזל בצל״שים ולהמעט כביכול בחלוקתם. בפועל כן מחולקים כאלה ביד רחבה למי שמבקש אותם עבור עצמו או עבור יחידתו. התמימים שמחזיקים באתוס הפורמלי גורמים לקיפוח עצמם וחייליהם. בארה״ב וצבאות אחרים אגן מחלקים עיטורים ביד רחבה, גם כשלא מדובר בביצוע של מעשה גבורה מיוחד.למשל, עיטור לב הארגמן שניתן לכל חייל שנפצע בקרב.
אני אינני סבור שמי שאינו לוחם זכאי לאותו סוג של עיטור כמו של לוחם אשר סיכן חייו בפעולתו. מי שביצע מעשה בהצטיינות אך ללא סיכון צריך לקבל עיטור מסוג אחר, מעין תעודת הצטיינות. ולמעשה, צה״ל אבן נותן כאלו אך ערכן הסימלי נמוך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
|