|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ  בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
המדינה מוארת |
|
4/02/14 21:34
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
? |
|
5/02/14 06:51
|
|
|
|
|
|
מדוע לוין הוא שופר של מערכת חשוכה? הרי הוא מתריע על כך!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
?
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ת |
|
4/02/14 21:38
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ת
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
לול |
|
5/02/14 07:22
|
|
|
|
|
"פומביות הדיון" - תחבולות וכזבי שופטים. על פי החוק על הדיון המשפטי להיות פומבי, להוציא ענייני משפחה בין בני הזוג ועניני אישות וענייני בטחון המדינה או צורך בשמירה על פרטות, לצבור זכות למידע על תפקודו של בית המשפט כמו על שאר הרשויות למען בקורת וגיבוש סדר יום צבורי וגיבוש דעות והשקפות של האזרחים. פומביות הדיון נועדה גם לקדם את שיפור השפיטה ועשית צדק שיביאו לאמון במערכת. זכות פומביות הדיון מוגדרת כזכות עילאית. עד כמה הדיון אכן פומבי? לפי החוק לכל אדם זכות להכנס לכל אולם דיון שלא הוגדר כדיון בדלתיים סגורות. ישנם מאות אולמי משפט. בפועל הנוכחים בכל אולם הם בעלי דין – אנשים שיש להם משפט ומלויהם ועורכי דינם. לעיתים נדירות מופיעים גם עיתונאים לסקר משפטים. כל שאר הציבור עסוק בעניניו ואינו פוקד את בתי המשפט. גם לנוכחים מעקב חלקי בלבד, הם נוכחים בשעה מסוימת ורק חלק מהמשפטים מתחילים ומסתימים בו במקום. גם אלו שכן, פסק הדין או שניתן בכתב או שאינו ניתן בו במקום אלא נשלח בדואר. לנוכחים אין מעקב אחר תוצאות המשפט, במשפטים קטנים הנוכחים יכולים לנחש בערך את תוצאות המשפט. במשפטים אשר נמשכים כמה או הרבה דיונים לנוכחים המזומנים כל אחד בתאריכים שונים אין מעקב אחר התתפתחויות. בפועל כמעט ואין מעקב אחר מהלך רוב המשפטים. הנוכחות הינה חלקית לכן יוצא איפה שגם הפומביות הינה חלקית.
הנאמר בדיון הוא רק חלק מהמשפט, הנוכחים קולטים את מהלך הדיון ותגובות השופטים כפי התרחשותם. החלק החשוב והקובע הוא מה שנכתב בפרוטוקול אודות המתרחש בדיון. הנוכחים הנמצים בדיון יודעים רק מה היה בו, אין להם מושג מלבד השופט, בעלי הדין ובאי כוחם איך תועד. לפני שנות העשור הראשון המתקדמות של שנות האלפיים גם אלו לא ידעו כיון שהפרוטוקול לא ניתן להם. בין השניים, המתרחש בדיון לבין התעוד שופטים מתמרנים בתחבולות ובהונאות רבות:
*התנהגות השופטים - שופטים אינם מתעדים את הערותיהם שאלותיהם והתפרצויותיהם, המביאים לשינוי כיון הנאמר, כאן ניתן ליצור תעוד מעוות כאילו העדות היתה מבולבלת עם אמירות פתאומיות שאינן המשכיות לנאמר קודם, המעידות על רצון להשיג דבר מה ללא סימוכין עובדתיים.
*תאורים כוזבים של הדיון - שנית מכל העדויות שופטים בוחרים מה לכתוב ואיך לשנות. במשפטים פליליים כמעט תמיד הפרוטוקול שונה בתחליט בדרך שהיא לרעת הנאשם.
*מצגות שוא - בעת הדיון שופטים לפעמים מציגים התנהגויות המתאימות למתרחש כפי קליטת הנוכחים, אלא שהמניעים יכולים להיות שונים בתחליט. כך עד וגם יכול להיות בלתי אמין וללא מוצג מתבקש, ושופטים יגיבו בהתאם כיון שהדיון הוא פומבי, אך מה ששופטים באמת מנסים לעשות הוא הנעת העד שרוצים במיהמנות עדותו, ובמשפט פלילי כמעט תמיד עד התביעה, לתקן – למסור גירסא לדאוג למוצגים מתבקשים. במידה ואינו נמצא, וההגנה מביאה מוצג סותר גירסא, שופט יכול להעמיד פני משתכנע ואף מזועזע כמתבקש. בפסיקה לעומת זאת כבר ידאג לתת משמעות שאינה קיימת ולהציגו כראיה לתביעה! באותו האופן אם לעד בלתי מהימן אין תשובות על שאלות מביכות בחקירה נגדית, שופט לעיתים מעמיד פני כועס מפסיקו ואף מסלקו מהאולם. מה שהשופט באמת עושה הוא להשתיקו כדי והוא עצמו ישלים לתשובות שעל פניהם נראות כמתקבלות על הדעת.. כך לנוכחים נדמה שהשופט הוגן ותגובותיו מתאימות לטיב העדויות אך השופט חותר לכיון אחר לחלוטין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לול
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
מירר |
|
5/02/14 07:45
|
|
|
|
|
בדר"כ אני מסכים עם הכותב אבל הפעם לא.
כאשר אדם חשוד אין צורך להרוס את שמו הטוב רק על סמך חשדות שלעתים מפוברקת ע"י המשטרה הדמוקרטית שלנו . האם התקשורת היית עושה רעש גדול על זיכוי של הנאשם כמו על החשדות נגדו ? כמה מקרים היו של פסטיבל שלם על חשדות שאנחנו לא יודעים מה קרה בסוף (זיכוי) כי זה לא היה מספיק עסיסי לתקשורת. אז ברור שהשופט יאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכות הנאשם- הרי כל עוד לא הוכחה אשמתו הוא חף מפשע!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מירר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
לול |
|
5/02/14 07:47
|
|
|
|
|
*תזמון דיונים על פי רמת הפומביות - גם את מועד קיום הדיון יכול שופט לכון לפי נוחותו. אם מסיבות כלשהן על הנאשם להעיד במועד אחר, שופטים מזמינים אותו כאשר הם יודעים שיהיו מעט נוכחים. למשל כאשר יש משפט אחר גדול ואין הרבה אנשים אחרים. אם ישנם עוד משפטים קטנים או הנאשמים מודים בעובדות, השופט ידאג לגמור קודם אתם מהר גם אם הללו הוזמנו ובאו אחרי משפטו של הנאשם שאת מהלך המשפט חשוב להם לעוות אף אם משפטו שלו אינו ארוך. כך יכול שופט להתעמר למנוע זכויותיו הבסיסיות בנוכחות מעטים בלבד.
* עקיפת החובה - לעיתים שופטים מוצאים דרך לעקוב את חובת פומביות הדיון על ידי הזמנה ללשכתם. שם אין קהל ישנם השופט/ים, בעלי הדין ובאי כוחם תכופות צד אחד – התובע..
ישנן שתי מערכות נפרדות המתרחשות במקביל אך ללא קשר בינהן. האחת הדיונים עצמם והשניה הפרוטוקולים האמורים לשקף את אותם דיונים. גורמים שונים נחשפים לחלקים שונים לבדם. כפי שהנוכחים נחשפים לדיון החי כך הרשויות נחשפות רק לפרוטוקולים. הקשר בינהם הוא ברוב המקרים רופף למדי ואף בעל משמעויות מנוגדות. אין לפומביות הדיון כל משמעות אם התעוד כוזב ואינו משקף. אם הנוכחים העדים לדיון אינם יודעים כיצד תועד וגם איש אינו שואל אותם להעיד, גם לא בעקבות תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים הלה שולח לשופט את התלונה כלשונה ומבקש את תגובתו. רשויות החוק – מלבד התובעים שהווה חלק עיקרי בהטיות וכזבים, נחשפות אך ורק לפרוטוקולים שאינם משקפים את הדיונים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לול
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
משה מתל אביב |
|
5/02/14 10:43
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
ייצק |
|
6/02/14 05:01
|
|
|
|
|
מאחר ומאזני הצדק במדינה לא מכויילים כראוי
ואת זה רואים בלא מעט פסקי דין מחפירים בדלותם
ובהתעלמות מהעיקר ו"באי הדיוק" שבהם
צריך להזהר שבעתיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ייצק
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
ירם |
|
6/02/14 15:35
|
|
|
|
|
|
במדינת הרייטינג שלנו התפתחה בשנים האחרונות תופעת האשמה תקשורתית, דהיינו חשוד בעיני החוק הופק להיות אשם בעיני הציבור על סמך חקירתו בלבד, ראו מקרה טרי לאחרונה של אייל גולן שהמשטרה הודיעה אך שלשום על אי הגשת כתב אישום בגלל חוסר ראיות (כלומר אין הוכחה ממשית שנעברה עברה )אבל בעיני הציבור הוא פדופיל מורשע לכל הפחות, מקרים נוספים של עמנואל רוזן, שרון גל, זהים הם נושאים אשמה פלילית ציבורית מבלי שהורשעו בבית משפט ועכשיו חומר למחשבה : אם לא היה מופרסם שמו של : הזמר המפורסם/השדרן הבכיר/המנחה הפופולרי, הכדורגלן המצטיין וכדומה ובאם אין כתב אישום הציבור לא היה יודע והחשודים שנוקו מאשמה חוזרים לשגרת חייהם האם אז גם היתה פגיעה בחופש הביטויי , זכות הדיון וזכות הציבור לדעת? לדעתי לפרסם שמות אנשים שהוגשו כנגדן כתבי אישום בלבד , לא כאלה שנקראו לחקירה, כך תשמר זכותם להגנה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ירם
|
|
|
|
|
|
|
