|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי  השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
16/04/14 17:44
|
|
|
|
|
|
גם אז זה היה בעיניך "מהלך לגיטמי ודמוקרטי"? בן אדם שנכנס למפלגה ומצרף אליו אנשים במטרה להשתלט עליה, אינו אלא נוכל, המנצל לרעה את שיטת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות. השיטה הזאת לא מתאימה למדינת ישראל עתירת הנוכלים, מאז ימי זיידאן עטשי בד"ש, דרך החרדים שצרפו ליברמן ונתניהו לליכוד, ועד ימי מפקדי הארגזים של עמיר פרץ, וקבלני הקולות ברוב המפלגות.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קידי |
|
17/04/14 11:35
|
|
|
|
|
|
למזלנו יש צדיקים בסדום - למשל אריק שרון שהתמודד עם מצע אחד כנגד מצע נגדי, אבל אחרי שזכה - החליף מצעים, צפצף על משאלים - ונשאר דמוקרט צדיק.
יהי רצון שזכות הצדיק תעמוד לנו.
בעצם גם אצלו - דאג בנו למצביעי ארגזים - אבל למי יש כח לזכור, כשיש לנו אנדרדוג שמותר להשמיצו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קידי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
17/04/14 11:53
|
|
|
|
|
בשבילי.
השאלה שאתה שואל עוסקת למעשה באסטרגיה פוליטית, אבל עוטה "בגדים" של שאלה מוסרית. מה שנובע ממנה כביכול הוא שאם יש לך כוח פוליטי מספיק בכדי לנהל מאבק נגד מר"ץ במסגרת הליכוד, לנצח בגדול ולהנהל א"כ מדיניות הנוגדת לחלוטין את זו שעליה ממליצה מר"ץ, אזי זה לגיטמי - כי כל הקלפים אפריורי מונחים על השולחן, לפחות למראית עין. אבל אם אתה יכול להשיג אותה תוצאה (ובהמשלך נדון בשאלה עד כמה זה באמת אפשרי) ע"י השתלטות על מר"ץ מבפנים ("פייגליניזציה" של מר"ץ ע"י נאמני ליכוד) - התפקדות, השתתפות בפריימריז וכו', וכו' -והפיכתה בדרך זו ללא רלוונטית למדיניות המובילה במדינה, אזי זה אינו לגיטימי.
לכך יש לי שתי תשובות וחצי:
א. אם מגדירים פוליטיקה כמאבק על צבירת כוח ושימור אינטרסים, ללא שימוש בנשק חם, אזי שתי הדרכים לגיטימיות, ויהיה נכון לבחור בדרך שסיכוייה גדולים יותר, וקשייה גדולים פחות. המאבק הפוליטי מתנהל ע"י כל הצדדים כאשר כל אחד מהם שואף להגיע לעמדות יתרון מוחלטות ולהכריע את יריביו (כמו במלחמה אבל ללא נשק הורג).
ב. אם העקרון המנחה הוא שגם המפסידים ראויים לבוא לידי ביטוי פומבי בתקופות הביניים שבין שתי מערכות בחירות, גם אם ביטוי זה מינורי וחסר תועלת מעשית, אזי המאבק צריך להיות מוכרע בגלוי ובאופן ישיר ע"י שתי קבוצות מוגדרות היטב שלכל אחת מהן אג'נדה ברורה וגלויה. ניתן לראות בטיעון כזה טיעון אתי, אבל גם טיעון סימלי המייצג דמוקרטיה מפלגתית אוטופית.
ג. חצי התשובה היא שהשיטה הראשונה נוחה לביצוע הרבה יותר מהשיטה השניה, וגם בשיטה השניה האוטופיה לוקה בפועל בחסרונות לא מעטים וקיימת באמת רק בעולם אוטופי.
במילים אחרות השאלה שאתה שואל, בפועל היא שאלה רטורית בלבד.
המקרה של פייגלין בליכוד הוא אחר לגמרי מהמקרה הרטורי שלך. במקרה של פייגלין, יש בינו לבין רבים מהחברים האוטנטיים של הליכוד מכנים משותפים רבים. מסורת, ארץ-ישראל, יהדות, ואפילו בית המקדש ו... קאנביס. נסיונו של פייגלין להשפיע על הליכוד מבפנים, אינו ניסיון לבצע מוטציה גנטית, אלא להבליט תכונות מסויימות על פני אחרות ולחזקן ב- DNA של הליכוד. בכך הוא אינו משנה את המפלגה, הוא רק מונע מצב ששינויים בהשקפות העולם של פעילים מסויימים, יטו את המפלגה מהדרך המסורתית שלה. אותו מהלך שמבצע פייגלין יכולים לבצע גם מתנגדיו, אלא שבניגוד לפייגלין, הם אינם רצי מרתון. באופיים הפוליטי הם חולי "שלום עכשויזם", וזו במקרים רבים מחלה חשוכת מרפא של פוליטיקה חסרת תכלית.
תהליך דומה לשל פייגלין במפלגה דוגמת מר"ץ מבצע מוטציה פנימית ההופכת את מר"ץ לחיה פוליטית אחרת, מפני שההשקפות בין רוב החברים לפני השינוי לרוב החברים אחרי השינוי עומדות בדרך כלל בניגוד גמור אלה לאלה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
17/04/14 16:07
|
|
|
|
|
|
לאדון קידי: אני לא יודע אם היית בהפגנות נגד ההתנתקות, אבל אני הייתי ברוב רובן, ואיתי השלט "אני אספסוף נבגד", כשמי שבגד בי זה שרון ולהקתו ובראשה ציפי לבני. אז אל תהפוך אותי לתומך שרון. בגיל 8 כבר חילקתי חומר הסברה של תנועת החרות בתבות דואר, ובא פייגלין ורוצה לגנוב ממני את המפלגה שלי. לאדון לאופרט: אתה רואה בכך שאלה של "אסטרגיה פוליטית", ואילו אני רואה בכך שאלה מוסרית טהורה. לדעתי, אדם המצטרף כחבר למפלגה מצהיר בכך על נאמנותו(!) לעקרונותיה, וכל מי שעושה זאת למען מטרות אחרות, כולל מתפקדי הארגזים ומקבלי השוחד, הוא נוכל ומושחת. אם תשאל אמריקאי שנרשם כזמוקרטי או רפובליקני האם הוא עושה זאת כי הוא תומך במפלגה, או כי הוא רוצה לשנות אותה, הוא יחשוב שנתבלעה עליך דעתך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
18/04/14 11:31
|
|
|
|
|
פוליטית - מתי כך ומתי אחרת, עניתי כבר בתשובתי הקודמת.
אבל אם אתה מבקש לשכנע אותי שתנועות ז'בוטינסקי, בגין, שמיר ונתניהו (ואיני מכניס לרשימה זו את שרון מסיבות מובנות), הן אותן תנועות פוליטיות בדיוק - או אז אנחנו חלוקים ובגדול.
אגב, גם העבודה אינה מפא"י ומר"ץ אינה מק"י ואפילו הבית היהודי אינה מפד"ל...
ולידיעתך, גם הדמוקרטים והרפובליקנים בארה"ב כיום, אינן מה שהיו לפני 50, 100 או יותר שנים.
אין תנועה פוליטית שאינה משנה בנושאים מהותיים את פרצופה ואת דרכה לאורך זמן, כפונקציה של מציאות דינמית. וכאשר קורה הדבר, הפן המוסרי אינו "משחק במגרש", משחק רצון הבוחרים.
מכאן חשיבותו העצומה של החינוך (וכך גם ברמת המדינה), הוא שמחבר בין טרנספומציה עכשווית של גוף פוליטי והערכים שבהם הוא דוגל, בהשוואה לאלה של ה"אבות המייסדים".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
19/04/14 05:43
|
|
|
|
|
|
לשני עמים - אין חילוקי דעות בינינו. ואילו חילוקי הדעות לגבי שאלות המוסר נותרו בעינם. לא נורא, נתגבר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אדם חכם כרפי |
|
17/04/14 06:04
|
|
|
|
|
|
לאופרט המדבר בגנות כחלון. קשה להבין מדוע עתונאים שונים, משבחים את האיש האפור והבינוני הזה, שאין בו לא גדולה ולא מנהיגות. מה הם מצאו בו? גם עתונאים מן השמאל, שמבקשים דרכו לחבוט בליכוד - "רואים" בו אישיות מבטיחה, שאולי תכניע את נתניהו, כמה פתטי. הראיון האחרון עמו מוכיח שוב שהאיש יעלם מן הפוליטיקה. גם הפזילה של האיש לעבר השמאל, למרות פטפוטיו על "הליכוד של בגין" - תכשיל אותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אדם חכם כרפי
|
|
|
|
|
|
|
