|
|
|
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
|
|
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים  כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ערן גפני |
|
12/09/14 10:44
|
|
|
|
|
|
אילו היה מדובר במלחמה אחרת, של עמים אחרים, היינו ודאי כולנו צוחקים ומגחכים בלעג למראה חבורה שלומיאלית של אנשים שאיש מהם לא ידע לקרוא באמת את זולתו, ובגלל השלומיאליות הזו הביאו למלחמה שאת פירותיה הבאושים אנו אוכלים עד היום.
כולם טעו בכולם: ישראל לא השכילה לקרוא את הצד השני על שאיפותיו האמיתיות וכוונותיו האמיתיות כלפיה והזינה עצמה שנים ב"פולחן שלום" מזוייף שעיוור את עיניה לראות גם את איבת הצד הערבי וגם את האנטישמיות החדשה, שמסתתרת במסווה של אהדה ל"מהפיכה" ה"פלסטינית" וניזונה מתעמולה ארסית, אנטישמית וגסה שהופצה הישר ממכונות התעמולה של בריה"מ אל ארגוני השמאל הרדיקלי, ולאחריהם - עם השתלבות אנשי השמאל הרדיקלי במפלגות הממוסדות הסוציאליסטיות והליברליות באירופה - גם אל מרכז הבמה והמדיניות המערב אירופאית;
הערבים, האמריקנים והאירופאים לא השכילו להבין כי ישראל היא חברה מלוכדת ולוחמנית יותר ממה שמצטייר בתקופות שבין המלחמות ולכן קשה מאד להביסה, אם בכלל, אלא רק לנצח בקרבות מקומיים וגם זה לזמן מוגבל. סאדאת חשב כי ארה"ב, השקועה בפרשת ווטרגייט, בשיחות הדטאנט ומלקקת את פצעי נסיגתה מדרום מזרח אסיה, לא תמהר לעזור לישראל;
ארה"ב לא קראה נכון את בריה"מ בראשית שנות ה-70 ולא הבינה (כרבים אחרים, כולל בישראל) כי מדובר במעצמה שוקעת ששעון החול שלה הולך ואוזל;
בריה"מ לא קראה נכון את ארה"ב והניחה כי מדובר במעצמה בשקיעה בעקבות התקפלותה בדרום מזרח אסיה וכשלונותיה במאבק באינטרניונל הטרור הבינלאומי, ולא הבינה כי היא הולכת לאבד מאחז חשוב במזרח התיכון ונועצת בעצמה מסמרים בארון קבורת הקומוניזם השלטוני;
ממשלת ישראל נדבקה בשגעון של מאניה-דירסיה חמור, דו-קוטבי, בה בעת באותו פרק זמן בדיוק: מחד - האמינה כי די בכוחות מדוללים של צה"ל להדוף כמה ארמיות מצריות ודיוויזיות שריון סוריות מצוידות בטנקים חדישים וחיל האוויר שלנו יכול להביס את מערך הטילים הערבי תוך שעות; מאידך - נתקפה חולשה גלותית בהתנהלותה מול מדינות העולם וארה"ב ולא העיזה לצאת למתקפת נגד מול אויביה גם כשידעה שהם כבר צועדים על גבולותיה, ואפילו אסרה על העברת מידע אודות התכנות מיידית של המלחמה לקו הראשון ולגייס מילואים אפילו בצורה לא גלויה מפחד "מה יגידו".
כל נקודות אי ההבנה הללו התלכדו בראשית אוקטובר 1973 לנקודת האל-חזור למלחמה. מאד מזכיר את מה שקרה כאן בקיץ האחרון.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ערן גפני
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
12/09/14 15:02
|
|
|
|
|
|
ולא לומדים כי לא חוקרים. ולא חוקרים כי לכל הצבאות בהיסטוריה היה אינטרס שלא יחקרו אותם ויסתפקו במה שיחצ"ני המפקדים הבכירים מפיצים. זה היה בימי חורבן בית ראשון כפי שהרמב"ם העיר בתשובתו לשאלת יהודי מונפליה, זה היה בימי מלחמת יום הכיפורים כפי שמוניחה עבודת המחקר של צוות אלפרדו המתפרסמת בזה, וזה היה גם בימי "צוק איתן"? אם מניפולטורים כמו אשכנזי וברק עמדו בראש מערכת הביטחון שלנו וכל העם ראה והעריץ, מה פלא בדבר?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ערן גפני |
|
12/09/14 18:06
|
|
|
|
|
|
אורי היקר,
אתה צודק. זו הסיבה מדוע פורום זה, והבלוגים הכוללים את מחקריך הםא החשובים ביותר כאן, וראוי לחשוף אותם בעיני כל מי שרק אפשר. בזכות התחקירים הללו, גם אדם פשוט כמוני סופג מידע שלא היה סיכוי שבעולם שאחשף אליו לולא פורסמו התחקירים כאן, וזה עוזר לי לבחון את השקפת עולמי, את התנהלותי ואיך להעביר מידע לאחרים, דברים שלקחתי כמעט כמובנים מאליהם לפני שנחשפתי לתחקירים הללו.
על אחת כמה וכמה צה"ל והממשלה והמערכת הפוליטית והתקשורתית חייבים בתחקור עצמי כמעט ברמה היומיומית כדי למנוע ממחדלים כאלה להתרחש שנית.
היהירות, התחושה שאם הגעתי לעמדה שיש לי בה זכות לקבל החלטות אז אני נעשה לפתע חסין מטעויות בשיפוט ואני צריך להיות אטום לעובדות שסותרות את מה שחשבתי לנכון - אלה המידות הרעות שרבים מאנשי השלטון, התקשורת, המדע והתרבות מחזיקים בהן, ומשום כך צומחות החלטות אומללות.
ילדיי הגדולים עומדים עוד כשנתיים להתגייס לצה"ל ואני מתחיל לחשוף אותם לנכתב בפורום ולתחקירים כאן כדי שיידעו שלא כל מה שנאמר להם הוא נכון ושאיש אינו חסין מטעויות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ערן גפני
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
12/09/14 21:18
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קרונבלום |
|
14/09/14 22:26
|
|
|
|
|
|
במצבים שמשתנים כל הזמן. כבר הסכמת חלקית לזה כשכתבת בתגובה אלי שאפשר ללמוד אם "השינוי איטי". כמובן שכאן דרושה הגדרת " שינוי איטי" ויש להניח שיהיו הגדרות שונות של "שינוי איטי" לצורך העניין הזה. כמובן קיימת עוד בעיה והיא הזמן שחלף מאז לימוד הלקח. האם לדעתך, אורי, לקח שנלמד לפני עשר שנים שמיש היום גם כן? איך יודעים שלא היה שינוי או באיזה קצב היה השינוי? האם הלקח הוא בן שנה למשל האם הוא שמיש?
אתה יכול להבין לכן שכל נושא לימודי הלקח כפי שאתה מביא אינו ישים ולמעשה מסוכן לשימוש. בל נשכח שהרבה מהחלטות בזמן אמת נדרשות במהירות ולכן אין הרבה זמן להחליט אם משהו דומה או לא. יתרה מזה אם יש הרבה לקחים זה יאפשר למישהו שאינו בקיא להחליט על לקח מסוים שלא יהיה מתאים אבל לכאורה נראה דומה. יש הבדל, אורי, בן הבנת המצב כשיושבים בבית קפה לבין הבנת המצב בשדה הקרב בזמן אמיתי.
מה שצריך הוא מפקדים שיודעים לקרוא את המצב בזמן אמת ולהגיב בהתאם למציאות ולא לפי איזה חוברת הדרכה למפקד המבולבל. לכן נראה שאולי כדאי לך לרדת מנושא למידת הלקחים כי זה נשמע יותר כמו נסיון להסיט את הדיון מהעיקר וזה אינו מוסיף כבוד או הערכה לעבודתך.
גם הקטע שלך בקשר למניפולטורים שייך לדרג המדיני. כלומר הדרג המדיני מינה את המניפולטורים שאתה מציין ולכן עוד פעם אנא הפנה את תלונתך לדרג המדיני לא לצה"ל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קרונבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
14/09/14 23:03
|
|
|
|
|
במצבים שמשתנים כל הזמן. כבר הסכמת חלקית לזה כשכתבת בתגובה אלי שאפשר ללמוד אם "השינוי איטי". כמובן שכאן דרושה הגדרת " שינוי איטי" ויש להניח שיהיו הגדרות שונות של "שינוי איטי" לצורך העניין הזה. כמובן קיימת עוד בעיה והיא הזמן שחלף מאז לימוד הלקח. האם לדעתך, אורי, לקח שנלמד לפני עשר שנים שמיש היום גם כן? איך יודעים שלא היה שינוי או באיזה קצב היה השינוי? האם הלקח הוא בן שנה למשל האם הוא שמיש?
אתה יכול להבין לכן שכל נושא לימודי הלקח כפי שאתה מביא אינו ישים ולמעשה מסוכן לשימוש. בל נשכח שהרבה מהחלטות בזמן אמת נדרשות במהירות ולכן אין הרבה זמן להחליט אם משהו דומה או לא. יתרה מזה אם יש הרבה לקחים זה יאפשר למישהו שאינו בקיא להחליט על לקח מסוים שלא יהיה מתאים אבל לכאורה נראה דומה. יש הבדל, אורי, בן הבנת המצב כשיושבים בבית קפה לבין הבנת המצב בשדה הקרב בזמן אמיתי.
מה שצריך הוא מפקדים שיודעים לקרוא את המצב בזמן אמת ולהגיב בהתאם למציאות ולא לפי איזה חוברת הדרכה למפקד המבולבל. לכן נראה שאולי כדאי לך לרדת מנושא למידת הלקחים כי זה נשמע יותר כמו נסיון להסיט את הדיון מהעיקר וזה אינו מוסיף כבוד או הערכה לעבודתך.
גם הקטע שלך בקשר למניפולטורים שייך לדרג המדיני. כלומר הדרג המדיני מינה את המניפולטורים שאתה מציין ולכן עוד פעם אנא הפנה את תלונתך לדרג המדיני לא לצה"ל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
12/09/14 15:37
|
|
|
|
|
כוחותינו המהוללים ממשיכים לא להבין את המערכת ובעיקר לא את האויב.
זה הפך אצלם לךמסורת ולדת רשמית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
12/09/14 15:56
|
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר הגבת באיחור על דברי הביקורת שלי, שבהם כתבתי כי מאמרך לא רק אינו "מחקר" ראוי לשמו, אלא אף אין להציגו כמאמר מדעי.
אתה משיב באריכות מיותרת, והנקודה היחידה הראויה למענה בדברי התשובה שלך היא טענתך, כי לרעיון חדש אין מראי-מקום. אני מסכים לכך בהחלט, אך זה נכון רק לגבי רעיונות חדשים ולא לגבי עובדות. במה שאתה וחבריך מציגים כ"מחקר", וגם במאמר המתפרסם בשמך השבוע, אתה מציג עובדות רבות ללא שום סימוכין ותימוכין. אך זהו הכלל: חוץ מתופעות טבע ומדברים שהם מן המפורסמות שאינם צריכים ראיה (למשל, ציון העובדה שהיטלר היה נאצי או העובדה שמצרים וסוריה תקפו את ישראל ביום הכיפורים. לאלה באמת אינך צריך להביא מראי-מקום), כל שאר העובדות חייבות בראיה. והראיה אינה העובדה שד"ר ברונשטיין כותב את זה, מאחר שהוא אינו אורים ותומים שאין להרהר אחריהם, אלא ציון המקורות שמהם נודעו לך הדברים. אתה פטור מציון מקורות, רק כאשר אתה מביא מידע הידוע לך ידיעה אישית, כגון פרטי שיחה שבה השתתפת, ואזי עליך לציין שמדובר במידע אישי שאינו ידוע לך מפיו של אדם אחר.
לאחר שתציג עובדות, שהצבעת על המקורות שמהם הן נודעו לך, אתה רשאי בהחלט להציג רעיון חדש ומקורי, שהגית על פי עובדות אלו. אינך רשאי לנחש עובדות (כפי שחלק מחבריך ב"פורום אלפרדו" אוהבים לעשות, למשל ב"עובדות" הקונספירציה שאינן אלא ניחוש), כי בניחושים יכול לעסוק גם נכדי הקטן, ככל הנראה טוב ממך. אתה רשאי גם להציג מכלול של עובדות מבוססות, ולהביע השערה - שתציין אותה במפורש כהשערתך! - כי יתכן שעובדות אלו מצביעות על עובדה נוספת שאינה ידועה, אך לדעתך היא מסקנה סבירה ממצבור העובדות הידועות. אתה חייב להימנע מהבאת הקורא לכלל טעות בדבר מהימנות דבריך.
כל חריגה מכללי-יסוד אלה, מביאה לכך שדבריך אינם מחקר ואף לא מאמר מדעי, אלא סתם רכילות וניחושים, לרבות דבריך על ענייני הנפש של אנשים מסוימים. במאמרך מהשבוע הקודם, וגם במאמרך זה, אי אפשר לדעת מהי עובדה שנמצאו לה ראיות במקורות מהימנים, ומהי השערה ורכילות, או השערות של כל מיני אנשים שאף הם "יודעים" רק על פי ניחוש.
וכאשר הכותב מתהדר בתואר "דוקטור", שאינני יודע באיזה תחום מדעי הושג ומהי הרלוונטיות שלו לנושא המאמר, הוא מביא לזילות המחקר המדעי - גם כשמדובר בהיסטוריה, שהיא לא-כל-כך-בדיוק מדע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
12/09/14 17:10
|
|
|
|
|
|
מן הראוי שתערוך הגהה לדבריך, לפני פרסומם. כתבת "הכוכביות מחליפות כאן את הציטטה מדברי קיסינג'ר", אך הקורא הנבון מבין שבמקום "מדברי קיסינג'ר" צריך לבוא "מדברי דיין".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
13/09/14 22:52
|
|
|
|
|
אני דוקטור למתמטיקה ומבחינה הפורמלית אין לזה שום יחס לנושא ההיסטוריה והמלחמה. אתה עורך דין ומבחינה הפורמלית אין לזה שום יחס להיסטוריה ואף לא למדע. אלא מה? החיים הם לא פורמליים. ומתמטיקה זה גם דרך החשיבה ורמת הביסוס שאתה מתרגל אליה. גם טיב הניתוח. לכל מקצוע יש דבר כזה והזה שונה ממקצוע למקצוע. זה ארוך, אבל זאת האמת.
מתגובתך ברור לי שכללי הלוגיקה לא ממש נהירים לך ולכן לא ירדת למשמעות תגובתי - לא נוראץ אני אחזיק מעמד. גם אתה.כל אחד הרי הוא במצוע שלו.
אני מבקש ממל אישית-אישית. אם חסר לך ביסוס במשהו קומקרטי - תגדיר אותו ונען (כדברי הגשש החיוור).להערתך האחרונה- אחרוןנה. אכן מדובר בדברי דיין שהוא מצטט (מעביר) את דברי קיסינג'ר. אז של מי היו המילים?
אם כן מאד חבלשנטפלת לקטנות (גם לא ממש בצדק) והתעלמת מהעיקר.אני מבטיח לך שבמתמטיקה דבר זה לאא היה עובד. אבל מנסיוני אני אומר שניתן לרשים בכך את איזה שופט-ממוצע. אז כח אחד במקצוע שלו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
כיום-8200 |
|
12/09/14 17:13
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
שבץ חלובה |
|
12/09/14 19:42
|
|
|
|
|
|
בנשימה אחת וככה לבלבל את הפיקוד העליון של צה"ל. דיין במקום להכין את הצבא למלחמה הכין את המטכ"ל לבילבולי הביצים שלו והכניס אותו לסתירות פנימיות ששיחקו לידי האויב. דיין תמיד ידע למצב את עצמו כיועץ על ללא סמכויות ואחריות. אם היה נותן עיצה טובה שהתבצעה הוא לקח את הקרדיט לעמו ואם זה של תמיד טען שזאת היתה עיצה מיניסטריאלית לא מחייבת. כך או אחרת האיש אף פעם לא שילם על מחדליו. גם במלחמת ששת הימים היו לו מחדלים אבל בגלל הניצחון הכל נשכח ואף אחד לא בא איתו חשבון. את המחיר שילמנו במלחמת יום הכיפורים 1973 מחיר שבעצם משלמים אותו עד היום. הכי נוח לדיין וגולדה זה לזרוק את האשמה על אלוף זעירא אבל מי אמר לו להתעלם מסימנים אחרים כמו עדויות מהשטח על זה שהאויב מתכונן למלחמה? זעירא היה בסך הכל קצין בכיר. הוא לא הי רמטכ,ל וגם לא ראש ממשלה וכאן התייחסו אליו כאילו כל המדינה מונחת על כתפיו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שבץ חלובה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
13/09/14 23:25
|
|
|
|
|
אינני "מגן" על דיין. אבל צריך להיות הגון.במבנה הנורמטיבי של המדינה שר הבטחן אינו "נותן פקודות לצבא". אז מה הוא יעשה במלחמה? ובמיוחד אם יש לו נסיון? (לא ננתח עתה עם הניסיון הזה שווה משהו). ובמיוחד אם הוא מרגיש שהרמטכ"ל לא ממש ... (והוא גם התנגד למינוי כרמטכ"ל). התשובה היא - יתצן עצות מיניסטריאלות. נכון הוא שהביטוי התקבל (התקבע) כביטי של גנאי - אבל זה סיפור אחר, שאינו ממיא לציבור הישראלי המתעניין.ההרגל שלו היה ששר הבטחון נותן פקודות - כך היה ב-1967 (גם לא ממש ציותו לפקודותיו - אבל זה סיפור אחר). אבל מדוע? כי הרמטכ"ל לא תפקד. כלומר לא "תפקד רע" אלא לא תפקד. ואם לא תפקד מישהו היה צריך למלא את הפונקציה.נוקדה, כפי שאומרים הערבים. אבל לא ב-1973. נקודה, כמו שאומרים בעברית.
אני לא יודע לומר שדיין לא לקח אחקריות.לפחות אני סבר שהוא באמת היה מוכן להתפטר לקח את אחריות על עצמו (לא הסיר מעצמו) לפני השרים. וזאת בניגוד הבולט מהרמטכ"ל.
ככלל, דעתי היא ש"הצבא" מאד שמח לגלגלג את האמרת על הדרג הפוליטי. שניהם טעו, אבל טעויות של צבא היו כאלה שלא היה ניתן לחפות עליהן, גם אם ועדת אגרנט ניסתה קצת.מדוע לא נומר את האמת הפשוטה: בכירי צבאנו פעלו רע.לא מקצועית.
איני מסכים להגדרה "סתם קצין בכיר". ראש אמ"ן זה לא "סתם" זה - או-הו-הו בכיר.לדרג הפוליטי מגיע שלו ולראש אמ"ן מגיע שלו. אינני מתערב כלל בנושא אם היה צרך להדיחו. לא מעניין אותי. מעניין אותי להבין מה קרה שם "באמת". ברחל בתל הקטנה". זאת וכעוד. אני מניח שיש מג"ד ממוצע. אולי יש מח"ו ממוצע. אבח אין ראש ממשלה ממוצא, אין רמטכ"ל ממוצע ואין ראש אמ"ן ממוצע.אלה הם אנשים מאק 'ונקרטיים וצריכים לעבוד כצוות קונקרטי. אן ראש הממשלה אינה 0אינו) מבין במודיעין ואם הרמטכ"ל אינו טורח לעשות את ההערבה האישית של המצב בקווים - אזי ראש אמ"ן לא יגיש "אני סתם קצין בכיר" - אלא ייקח על עצמו קצת יותר. כמה קצת? לא יכול להגדיר. אבל יותר.במקרה הקונקרטי הוא לקח עד כדי להחליט אם לקחת סיכונים צבאיים ופוליטיים, ושני ,אדוניו" לא התנגדו. בעצם ציפו צצמו שיקח.זה הסיפור ואם הוא מורכב - הרי החיים הם מורכסים.
היה לי נעים לקרוא את הערתך וגם לענות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שבץ חלובה |
|
11/10/14 12:36
|
|
|
|
|
|
למה אתה מגן על דיין גדול המחדלטורים? לאיש היה תפקיד עד פרוץ הקרבות. לאחר מכן כבר לא היה לו מה לומר והיה עליו לשתוק. משלא נתן אור ירוק לתקוף ולצאת למלחמת מנע הוא מעל בתפקידו. דיין רק הפריע למהלך המלחמה עם הלך הרוח הפסימיסטי שלו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שבץ חלובה
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
יוסף אגמון |
|
13/09/14 06:18
|
|
|
|
|
|
האירועים, הפעילויות והמעשים - הם שמראים את האמת...ולא השקרים והמירמה שליכאורה הבכירים המוזכרים בכתבה המצורפת - ( "עיונים במחדל המודיעיני - חלק ב'), הפיצו עם כוונות זדוניות, על מנת לגרום לאסון ולפשעים הגדולים ביותר של מדמנת היהודים, אשר מוכחות בכתבתי המצורפת " מלחמת יום-הכיפורים, לא קרתה ביוזמת המוסלמים" facebook.com..., בנוסף לגיבוי כתבתי ועוד הרבה עובדות המוכיחות את ההיפך...- בשני קטעי הוידאו של מפקד חיילי התעוזים במלחמץ 1973 - תת-אלוף אמיר ראובני - " הקרבה למוות של לוחמי המועוזים ב-73 " - news1.co.il-
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסף אגמון
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
יוסף אגמון |
|
13/09/14 06:23
|
|
|
|
|
|
האירועים, הפעילויות והמעשים - הם שמראים את האמת...ולא השקרים והמירמה שליכאורה, שהבכירים המוזכרים בכתבה המצורפת - ( "עיונים במחדל המודיעיני - חלק ב'), הפיצו עם כוונות זדוניות, על מנת לגרום לאסון ולפשעים הגדולים ביותר של מדמנת היהודים, אשר מוכחות בכתבתי המצורפת " מלחמת יום-הכיפורים, לא קרתה ביוזמת המוסלמים" facebook.com..., בנוסף לגיבוי כתבתי ועוד הרבה עובדות המוכיחות את ההיפך...- בשני קטעי הוידאו של מפקד חיילי המעוזים במלחמת 1973 - תת-אלוף אמיר ראובני - " הקרבה למוות של לוחמי המועוזים ב-73 " - news1.co.il...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסף אגמון
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
אלוף מ עוזי דיין |
|
13/09/14 09:31
|
|
|
|
|
|
ובמעבר חד למודיעין של 2015, מפיו של אלוף במיל' עוזי דיין:
עוזי דיין
מכתבם של 43 יוצאי 8200 הוא דוגמא לסרבנות פוליטית ואגואיזם.
מדוע חיכיתם לסיום השירות ולא ביקשתם לעבור (למשל ליחידת שדה...) תוך כדי השירות המפנק והתורם (לכם) שעברתם? למה חלקכם נוקט בסרבנות אפורה מזה שנים?
נראה כמו ניצול של שירותכם המפנק והעושה לביתכם לסרבנות פוליטית צבועה וברור שלא אתם תלמדו אותנו ערכי שירות ולחימה, חשיבה ביקורתית ומצפון מהו.
מדובר בקבוצה קטנה ושולית וצה"ל לא צריך להתרגש ופשוט לאפשר להם לא לשרת ב 8200 במילואים ולשבצם במערך המילואים בתפקידי מנהלה, אבטחה וכד'.
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלוף מ עוזי דיין
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
ניצן ~ |
|
13/09/14 17:35
|
|
|
|
|
|
המאמר הזה והקודם לו מכילים שפע של "רעיונות חדשים" המתבססים על חצאי-עובדות או פרשנויות-קודמות ולא מבוססות.
להלן מספר דוגמאות:
(1) "מעולם לא היה מצבנו טוב יותר"
ברונשטיין לא עושה הבחנה בין הצהרות פומביות (ופוליטיות) ובין הנחיות בפורום-סגור לדרג המקצועי ומכאן מגיע לידי תובנה (רעיון?) מופרכת בדבר שינוי שעבר לכאורה על דיין תוך חודש. שינוי שמאחוריו "עומד משהו שאיננו יודעים את טיבו".
מי שאמר "מצבנו מעולם לא היה טוב יותר" היתה גולדה ולא דיין וזה היה במרץ 73 ולא באוג'/ספט' 73. המשפט הזה זכה לתהודה ציבורית (בדיעבד) מאחר והופיע על מודעת הבחירות של המערך. מה שדיין אמר באוגוסט וזכה לפרסום היה: "מאזן הכוחות הכולל הוא לטובתנו והוא הבולם את חידושה המידי של המלחמה", אבל הוסיף מיד הסתייגות: "לכל תחזית צפויות כמובן הפתעות, לעיתים נעימות ולרוב כדרכו של עולם, פחות נעימות. מהלך הדברים הרי יהיה מושפע מעל לכל, ממעשינו ומחדלנו שלנו".
בין דבריו הפומביים של דיין ובין ההנחיה שהוא נתן לדדרג הצבאי רק חודש מוקדם יותר, אין שום סתירה מהותית.
אגב, יש להיזהר מאוד מיחוס חשיבות יתר להודעות פומביות של פוליטיקאים. מאחורי הצהרות שכאולו עומדים לרוב אינטרסים פוליטים או מדינים. הם לא בהכרח מייצגים את רחשי ליבו הכנים של הדובר. עוד לא קמה (ולא תקום) וועדת-חקירה לבדיקת הפערים בין ההצהרות הפומביות של פוליטיקאים לבין המצב לאשורו.
(2) תוכניות העבודה של צה"ל
תוכניות העבודה (ולא הפיתוח) הרב-שנתיות של צה"ל מהוות ביסוס לשינויים. למעשה, כמעט ולא היתה בצה"ל תוכנית-אב שהתממשה לפי המתכונן. מאחר ועוד לא נולד הרמטכ"ל שיסרב לתוספת תקציב או להגדלת הצבא, לא ברור איך נולדה הקביעה שדדו "מרח" את תוכנית-העבודה של צה"ל לשנתיים נוספות. תוכנית "גושן ב" בוטלה מאותה הסיבה שבוטלה תוכנית "גושן המקורית". שני התוכניות לא היו ריאליות ולא תאמו את מגבלות התקציב (או את מקורות הרכש). בפועל, לא היה שינוי מהותי בין "גושן ב" ל"אופק א" למעט פרק הזמן לביצוע.
השינוי המהותי, היה דווקא בין "גושן ב" ל"גושן המקורית". מתוך השינוי הנ"ל נגזר שצה"ל אמור לתקוף בחזית אחת בלבד ולבלום בשאר החזיתות וזאת בניגוד לתפיסה של "גושן המקורית" (או "מכבי" שקדמה לה) ששם צה"ל אמור היה לתקוף ב 2-3 חזיתות במקביל.
(3) מלחמה לא לפני 1975.
ברונשטיין מספר לנו על איזו "קפיצת מדרגה" שצה"ל אמור היה לעבור ב-1975. "קפיצה" שתגדיל מחדש את "הפער" בין ישראל למדינות האוייב. על מה מתבססת בדיוק הקפיצה הזו? יש סימוכין לטענה הזו?
צפי אמ"ן למלחמה לא לפני 1975 (ליתר דיוק "שנתיים מהיום") נגע להיבט מסויים (שהיה נכון לזמן מסויים) במצרים בלבד. מלחמה כוללת עם שאר מדינות העימות תלויה באותו פרמטר מצרי ואינה עומדת בפני עצמה. יש לשים לב שהצפי לא דיבר על מלחמה ב-1975. באמ"ן הניחו (ובצדק) שמצרים חוששת מתקיפות עומק של חה"א במצרים ולא תצא למלחמה כוללת בטרם תשיג "מאזן אימה" שתרתיע את ישראל מלהפציץ בעומק מצרים. כדי להשיג את אותו "מאזן" על מצרים להצטייד בנשק סובייטי שעדיין לא נמצא ברשותה. פרק הזמן מביצוע הרכש ועד הפיכת המערכת למבצעית הוערך באמ"ן כשנתיים.
בפועל, מצרים החלה להצטייד באופן בחלקי בנשק שכזה (טילי קלט וסקאד, ללא מפציצים ארוכי-טווח) במהלך 1973 ולמרות שהמערכת עדיין לא היתה מבצעית לחלוטין, "מאזן האינה" פעל. עובדתית - ישראל נמנעה מלהפיץ בעומק מצרים במהלך המלחמה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ניצן ~
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
13/09/14 23:44
|
|
|
|
|
תודה על דיין-גולדה. יכול להיות שהייתה לי טעות, אבל זאת "דכה כללית". לא אומר שהיא נכונה. יש חשיבות גם לאמירותצ של פוליטיקאים ולא די להגיד: פעם ככה ופעם ככה.במקרה שלנו היוהרה הייתה כללית והיא ניזונה בין התר מאימרות של פוליטיקאים. לכן יש להם חשיבות ושפעה. יש גבול למשחקי של מילים חלקות.אבל אין ספק שעמדה של דיין במאי ובספטמבר הייתה שונה ושונה מאד. מדיע? אני אומר: איני יודע אך אני מניח שהייתה לכך סיבה. ומה אתה אומר? אצה לא אומר כלום. תן את התיזה שלך.
כל היתר - אותו דבר רק בשלון אחרת, כאילו "מסבירה" למעשה מבלבלת את הפשוט. (מטהיע אותו באין סוף פרטים). המצב היה: לישראל לא הייתה היכלת לתקוף את העומק המצרי שזה נאשר הכלי היחיד בידו. הכלי הצבאי - לכן נשענו על הכלים הדיפלומטיים. אין בכך פסיול עקרוני, אבל זה משחק אחר. הערה הייתה שעד 1975 מצרים לא תצא למלחמה, כי לה לא יהיו כלים לפגוע בעורף הישראלי. ב-1975 - יהיו וגם אנחנו "נעלה מדרגה" כי אנחנו הרי לא טפשים.כל היתר - כפופוים למצרים שהיא העיקר. נו - זה אשר נאמר אלצי בקצרה ואצלך בסיבובים ובלי חדות.אותו דבר לגבי תוכניות פיתוח\עבודה.
אני מבין שאתה רואה את הנושא מזווית אחרת, אבל לא על זה המאמר. המאמר על הפער בין "1975" ו-"1973". הקדמה בשנתיים.אם זה אתה מסכים או לא מסכים?
אחת הבעיות של אמ"ן היה "תחכום יתר". בדרך כלל יש לבודד את העיקר והוא תמיד פשוט.(לבודד עד הרמה שיהיה פשוט, אבל עדין נכון).אין לכך תרופא לכל מחלה (פאנציה). אני ניסיתי. אולי כשךתי - למה לא? או-קי. תעשה אתה.תבורך.ברור לי שכל מי שיצמצם את המציאות המלאה לפשוט וקצר" יהיה שטחי. זאת בהגדרה. השאלה היא אם השטחיות היא מועילה.לכן הכותרת שלך לא הפחידה אותי ולמעשה היא בלתי רלוונטית.אבל אין לי ספק שאתה יכול לתרום הרבה אם תהיה רצינ, כלומר תבין לשם מה כתוב מה שכתוב.
תודה בכל מקרה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ניצן ~ |
|
15/09/14 08:34
|
|
|
|
|
|
מיכאל,
למרות שכבר קראתי 2 פרקים מה"מחקר" שלך, אין לי עדיין מושג לאן הוא מוביל. מה שיש כרגע הוא אוסף של נושאים שלא בהכרח קשורים זה לזה באופן הדוק ומתובלים ב"רעיונות חדשים" שנסמכים על "עובדות" לא מדוייקות. אין לי זמן או סבלנות להפריך אחד לאחד את ה"עובדות" עליהן אתה מסתמך, ולפיכך אסתפק רק בעוד דוגמא אחת:
אתה טוען שכוננות כחול-לבן נוצלה כדי לקבל תוספת חרום לתקציב. ההוצאה התקציבית הגדולה, כך לטענתך, הובילה ל"תוספת זהירות" וכולי. ובכן, אם היית בודק את הנתונים ולא מסתמך רק על תחושת-בטן, היית מגלה שכל התוספת התקציבית בגין כחול-לבן עמדה על 8 מיליון ל"י. סכום זניח ביחס לתקציב הבטחון. בפועל, החלק העיקרי של תקציב כחול-לבן (60 מיליון ל"י בסה"כ) מומן מתוך התקציב הקיים בשיטת "השמיכה הקצרה".
אתה כותב לי שהמאמר הוא על "הפער בין 1973 לבין 1975". ניחא. אני בספק אם זו נקודת מפתח משמעותית.
האיזכור היחיד (נכון לשלב זה) במאמרך הנוגע ל-"1975" מתמצת בטענה האומרת שעד 1975 לא תיקלע ישראל לעימות רציני מתוך הערכת היכולת של מדינות העימות. עד 1975, כך לטענתך, ישמר ה"יתרון הגורף" (מבלי שאתה מפרט מה הוא). ובנוסף אתה טוען, ב-1975 צפוי צה"ל לעבור "קפיצת מדרגה" ולפתח שוב פער מהותי מול מדינות העימות( גם כאן אתה לא מפרט מה היא מהות אותה "קפיצת מדרגה").
ראשית, "אותה "קפיצת מדרגה" שלך אמורה לבוא לידי ביטוי בתוכניות-העבודה של צה"ל. יש "קפיצת מדרגה" ללא תקציב? פיתוח? רכש מיוחד?. קראתי לעומק את תוכניות "גושן ב" ו"אופק א" ולא מצאתי בהן שום "קפיצת מדרגה" מהותית.
שנית, יש לברר מה הוא אותו "יתרון גורף" ואיך הוא מתקשר לשנת 1975 דווקא. בהקשר זה ראוי לציין שהמושג "1975" הופיע רק בקונספציה של מחצית-שניה ב-1973 ואין לה איזכור קודם לכן.
הקונספציה של אמ"ן נולדה ב-1971 והעוברה בירושה לזעירא. אבני-היסוד שלה קבעו:
(1) סוריה לא תצא למלחמה-רבתי ללא מצרים
(2) מצרים לא תצא למלחמה-רבתי בטרם:
(א) תוכל להגן על העורף שלה. למשל באמצעות יכולת לפגוע בעורף הישראלי ("מאזן-הרתעה")
(ב) יתאפשר לה לתקוף את שדות התעופה בעומק ישראל. לפי אמ"ן, השאלה אם לצבא היבשה המצרי יכולת לחצות את התעלה (לפי אמ"ן: יכולת שכזו קיימת) אינה רלוונטית לפני קיום-תנאי (ב). צליחה שכזו משולה ל"התאבדות".
ובכן, במהלך 1973 החלה מצרים להצטייד בטילים מסוג קלט וסקאד (אשר היו אמורים להיות בכושר מבצעי, להערכת אמ"ן, בסוף 73 או תחילת 74). משכך, תנאי-סף (א) החל להתערער ולא היווה עוד נדבך משמעותי בקונספציה. כל מה שנשאר לאמ"ן הוא להתבסס על תנאי-סף (ב), היכולת לתקוף שדות תעופה בעומק ישראל.
גם תנאי זה החל להתערער במהלך 1973 מאחר ומצרים קיבלה טייסת מיראז' (לוב) וטייסת האנטר (עירק). מטוסים אשר באופן עקרוני יכולים להגיע ולפגוע בשדות תעופה בעומק ישראל. כאן הציב אמ"ן תנאי נוסף: לטענת זעירא, המצרים לא יסתפקו ב"לזרוק 3-4 פצצות" אלא מעוניינים לפגוע משמעותית בשדות התעופה בישראל. לשם כך, להערכת אמ"ן, זקוקה מצרים ל-5 טייסות לפחות. תוך כמה זמן יהיו למצרים 5 טייסות כנ"ל? שוב הערכה: שנתיים לפחות, או ליתר דיוק "סוף 1975".
אבל זעירא לא היה טיפש גמור. הוא ידע שמדובר אך-ורק בהערכה, ותחזיות, כפי שאמר דיין, לפעמים מפתיעות לא לטובה. לפיכך, הצהיר זעירא: יש בידיו "ביטוח". הביטוח הוא "סימנים-מעידים" שיתנו אינדיקציה ברורה שמצרים יוצאת למלחמה. כאן אגב טמון ההבדל היסודי בין יריב לזעירא. גם יריב הסתמך על אותה קונספציה וגם ליריב היו "סימנים מעידים". אבל יריב הי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ניצן ~
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ניצן ~ |
|
15/09/14 10:00
|
|
|
|
|
|
אבל זעירא לא היה טיפש גמור. הוא ידע שמדובר אך-ורק בהערכה, ותחזיות, כפי שאמר דיין, לפעמים מפתיעות לא לטובה. לפיכך, הצהיר זעירא: יש בידיו "ביטוח". הביטוח הוא "סימנים-מעידים" שיתנו אינדיקציה ברורה שמצרים יוצאת למלחמה. כאן אגב טמון ההבדל היסודי בין יריב לזעירא. גם יריב הסתמך על אותה קונספציה וגם ליריב היו "סימנים מעידים". אבל יריב היה שקול ובעיקר זהיר יותר והוא תמיד סייג את הערכותיו בהצהרה שאין הוא יכול להבטיח וודאות לכאן או לכאן ושאפילו אין הוא יכול להבטיח בוודאות שהוא יוכל לתת התרעה.
הנקודה הזו, ההתרעה, היא משמעותית ביותר מפני שצה"ל לא נערך, לא תיכנן ולא תירגל מעודו אפשרות של מלחמה ללא התרעה מינימלית של 48 שעות לפחות (בפועל, התוכניות התבססו על מתן התרעה ארוכה יותר). אפילו לביצוע "שובך יונים" בגירסה המצומצמת נדרשו 24 שעות ובגירסה המלאה 48 שעות. די אם אזכיר שבתרגיל "אייל ברזל" (צליחה מצרית) קבע המתכנן שההתרעה מגיעה 48 שעות לפני שעת ה-"ש" וציין שמדובר בתרחיש "קיצוני ולא סביר".
הכשל המרכזי של אמ"ן לא נובע מ-"1975", התחזית הזו כשלעצמה הגיונית. הכשל טמון בנקודה אחרת. במסמך שהפיק אמ"ן ב71 או 72 הוא פירט את זמני ההתרעה שהוא יוכל לספק לפי "סימנים מעידים" בתרחישים שונים. מחבר המסמך הוסיף הסתייגות וציין שבמקרה של "תרגיל גדול" יהיה קשה להבחין בין סימנים-מעידים אמיתיים ובין מדומים. קרי, כאלו שנובעים מאופי התרגיל.
זעירא כאמור, הבטיח שתעודת הביטוח שלו הם "סימנים-מעידים". כאלו היו כידוע בשפע. מאידך, התקיים במקביל תרגיל, מה שהעמיד במבחן את אמיתות הסימנים. בפני זעירא עמדו בשלב זה החלופות הבאות:
(1) מימוש תנאי-סף (5 טייסות לפחות) לא מומש - מסקנה: מצרים לא יוצאת למלחמה
(2) ביטוח: יש סימנים-מעידים אבל אין לדעת אם הם אמיתיים או מדומים (תרגיל) - לא ניתן לדעת אם מצרים יוצאת למלחמה
אפשר אפילו "לתת סימנים" בחלופות הנ"ל: מימוש = "+" (פלוס). אי-מימוש = "-" (מינוס). מצב לא ברור = "0" (אפס). במתיחות דצמבר 72 או מאי 73 התקיים "מינוס מינוס", (תנאי-סף לא התממש, לא היו סימנים-מעידים). לפיכך, אמ"ן צדק בהערכתו שהסבירות למלחמה נמוכה. באוקטובר 73 התקיים "מינוס" (תנאי-סף לא התממש או באופן-חלקי, סימנים-מעידים לא ברורים). לפיכך, הערכת אמ"ן בקונטציה הזו היתה גם היא נכונה למעט פרט "שולי" קטן - לא היתה לאמ"ן "תעודת ביטוח" כפי שאמ"ן חזר והצהיר שקיימת ברשותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ניצן ~
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ניצן ~ |
|
15/09/14 10:56
|
|
|
|
|
|
אתה הרי מתמטיקאי ולכן יכול להבחין בנקל שיש כאן 2 פרמטרים שמתממשים או לא ולהכניס כל זה למטריצה עם טור תוצאות "הסתברות למלחמה" בשיעור: 0%, 25%, 25%, 75%. איך שלא תשחק עם זה, המסקנה של אמ"ן: "סבירות נמוכה למלחמה" הגיונית לגמרי למעט הסתייגות אחת, ה"סימנים מעידים" לא נלקחים בחשבון בגלל התרגיל. הנקודה הזו, כאמור, לא הודגשה ובספק אם מקבלי ההחלטות היו מספיק ערים לה.
במהלך התרגיל, אמ"ן היה עיוור ל"סימנים מעידים" בעורף החזית המצרית בגלל היעדר טיסות-צילום. אבל בליל חמישי-שישי התברר מפיענוח שכזה שהתרגיל הנוכחי אינו דומה כלל לתרגילים קודמים, מה עוד שהגיעו ידיעות על יציאה בהולה של משפחות היועצים הסובייטים וספינות הצי. נוסף על כל זה, ידע זעירא שזמיר קיבל הזמנה דחופה לצאת לפגוש את האיש שלו בלונדון. כל זה ביחד היה צריך להדליק נורה אדומה אצל ראש אמ"ן כדי להגיע להכרעה האם יש לקחת בשיקלול את הסימנים-המעידים או לא. אבל ההוא, המשיך לדבוק באי-הכללת הסימנים-המעידים במערכת השיקולים. לכל השאר לא היה לו "הסבר". לפיכך, הערכה נשארה ללא שינוי.
למה? לדעתי מדובר בעניין פסיכולוגי. זעירא לא היה מסוגל להכיר בכך שכל התיאוריה שבנה מתמוטטת מול פניו. הוא היה צריך זמן לעכל את זה. הבעיה היתה שקצב האירועים הקדים את זמן העיכול של זעירא. אגב, אני לא מייחס חשיבות גדולה מדי ל"אמצעים המיוחדים". הם לא היו פקטור בסיפור הזה.
ואגב אחרון, יש הטוענים שלצה"ל לא היו "תוכניות הגנה" (ותמיד מציינים מושגים כמו קו-עצירה וקו-מגע). אני כופר לחלוטין בטענות מסוג זה. לצה"ל היו תוכניות הגנה. לא מדובר בתוכניות-הגנה קלאסיות אלא בתוכניות-הגנה בגירסה "הציונית" (אגב, מה שעשו המצרים גם לא תואם שום תוכנית-מתקפה קלאסית). כאמור, כל תוכניות ההגנה הצה"ליות התבססו על מתן התרעה של 5-7 ימים או 48 שעות במקרה קיצוני. אם צה"ל היה ערוך בתצורת "סלע" בפרוץ המלחמה, כל התוצאה ומהלך המלחמה היה שונה (למרות שקו העצירה היה זהה לקו המגע). אפילו בגיוס חלקי של אוגדה לצפון ואוגדה לדרום ("המינימום הדרוש להגנה") כל מהלך הפתיחה היה שונה באופן מהותי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ניצן ~
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
16/09/14 01:27
|
|
|
|
|
כל הדברים שאתה מעלה יתכן שקרו או יתכן שלא. ממש לא י דוע כי כל אחד יכול לספר סיפורים כרצונו ולהקים מטריצה מפה ועד הודעה חדשה. העובדות הן שהאויב עמד בפתח וצריך לקחת בחשבון מה הוא יכול לעשות ולא מה חושבים שהוא רוצה לעשות.
במקרה הזה יש כמה אפשרויות, להזהיר את האויב המתעצם שאם לא יסתלק מהאזור יראו את זה כהכרזת מלחמה, להתקיף את האויב המתעצם מבלי לשאול, להכנע, לפנות את המעוזים ולהקים קו הגנה במרחק של כמה קילומטרים מהתעלה. כל זה לא נעשה.
לא צריך להיות אסטראטג גדול כדי להבין את זה. לדעתי היתה כאן בגידה מכוונת של הדרג המדיני ושל צמרת צה"ל ולכן כל ההסברים של זעירא וכל אילו המופיעים פה אינם מקובלים. ברור שלא יבואו ויודו שבגדו לכן הם ממציאים כל מיני סיפורים על מרגלים וחסמבה.
צריך לראות את העובדות הידועות ולא הסיפורים. האויב התעצם על הגבול ולא עשו דבר. השתיקו את התעצמות האויב כדי שלא יהיה לחץ לפעולה כפי שהיה לפני מלחמת ששת הימים. לא פינו את המעוזים. הקימו את תאטרון אגרנט כיד לטייח ולהאשים מישהו אחר. יתכן שיש עוד עובדות. בקשר להשתקת העניין הרי אפשר לומר שהדרג המדיני למד לקח והשתמש בו, לתשומת ליבו של אורי מילשטיין.
גם הסיפורי על זמן ההתראה לא מקובלים כי צריך לראות מה האויב יכול לעשות. בנוסף ברגע שמתחילים לכמת משהו צריך גם כן להוכיח עד כמה מדויק הכימות. האם הוא מדויק כדי עשרה אחוזים או אולי מאה אחוזים? אי אפשר לזרוק סתם מספרים באויר ולצפות שיקבלו את זה. לכן כל הסיפור הזה נראה לי עוד נסיון לטייח את הבגידה.
לכן כל הסיפורים של חכמי "פורום אלפרדו" וגם שלך, עם כל הכבוד, לוקים בחסר כי הם מביאים סיפורים כעובדות וזה לא טוב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
13/09/14 18:35
|
|
|
|
|
אין כאן שום מחדל מודיעיני כפי שהכותב מנסה לספר לנו. במקום זה הדרג המדיני וצמרת צה"ל ידעו על הכל אבל הדרג המדיני החליט לפעול שלא לטובת מדינת ישראל ואזרחיה אלה בהתאם לדרישות של גורם זר. זה כל כל כך ברור שנראה לי שרק אקדמאי ממדעי הרוח או אנטלקטואל בעיני עצמו לא היה מצליח לקלוט את זה.
לא היה כאן מחדל מודיעיני או אחר כי רואים את האויב ולכן לא צריך מודיעין בשביל זה, צריך לפעול. כל הסיפור על המרגל הוא כל כך אידיוטי שקשה להאמין שמישהו מוכן לקבל שטויות כאילו. בסופו של דבר זה האויב למה להאמין לסיפורים? צריך לראות מה הוא יכול לעשות ולא מה הוא אומר.
העובדות הן ברורות. הדרג המדיני מנע מצה"ל את מכת המנע הנדרשת מהתעצמות האויב וגם השתיק את התעצמות האויב כדי למנוע לחץ ציבורי לפעולה. לאחר שהדרג המדיני אפשר את פלישת האויב צה"ל קיבל רשות מהדרג המדיני לפעול ואז צה"ל ניצח את האויב בתנאי התחלה גרועים ביותר.
הכותב אינו מביא שום עובדה כדי לחזק את התיזה שלו בענין המחדל וכל הסיפורים והאגדות שהוא מביא ניתנות לפירושים שונים. לעומת זאת הכותב מתעלם מהרבה עובדות ברורות ששאינן תומכות בתיזה שלו. בנוסף מסתבר גם כן שהכותב חולה במחלת הצטטת שאחד התסמינים שלה הוא דחף בלתי ניתן לשליטה לצטט כל מיני אמרות שפר מבלי להסביר מה הקשר בין הציטטה לבין מה שקורה כאן. מעניין אם הכותב נדבק מאביתר בן צדף.
חכמי "פורום אלפרדו" מתעקשים לא לקלוט שצה"ל נצח בתנאי התחלה גרועים ביותר והדרג המדיני הוא שאשם באסון ולא צה"ל. במקום זה הם מעלים המון פרטים והרבה ציטטות במטרה להסיט את הדיון מבגידת הדרג המדיני ולהאשים את צה"ל שעשה כאמור עבודה למופת.
למה חכמי "פורום אלפרדו עושים את זה לא ברור בנתיים. יתכן שהם רוצים איזה פרס מגוף אחד או אחר ואחד התנאים לפרס הוא הכפשת מדינת ישראל (ע"ע פרס, גרוסמן, עוז). יתכן גם כן שלהרבה מחכמי "פורום אלפרדו" יש יסורי מצפון על שלא פעלו כראוי לפי פרוץ המלחמה ולכן הם מאשימים את צה"ל במקום להאשים את עצמם וכל זאת כדי לנקות את מצפונם. אולי הם מפחדים שמישהו בעוד הרבה שנים יחשוף את ערוותם בענין הזה ולכן הם מקדימים רפואה למכה העתידה לנחות מאוחר יותר.
בכל אופן אין כאן כל מחקר רק אוסף של רכילויות והמון פרטים שמסיטים את הדיון מהעיקר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
מוטי מ. |
|
13/09/14 20:00
|
|
|
|
|
יוסף (ג'ו) אלון (25 ביולי 1929 - 1 ביולי 1973), טייס קרב ישראלי בדרגת אלוף משנה, ממקימי חיל האוויר הישראלי. אלון נרצח בחודש יולי 1973 בעת ששימש כעוזר הנספח הצבאי בארצות הברית. הרצח וזהות מבצעיו לא פוענחו.
לדברי אשתו נרצח מאחר וידע על הקונספירציה בין דיין קיסינג'ר וסאדאת - דיין נפגש עם קיסינג'ר ב ינואר 1973 בוושינגטון
התכנית היתה מלחמה מוגבלת ..החזרת הכבוד האבוד של המצרים ...החזרת סיני ושלום עם מצרים....
המסקנה שמה שלא היו עושים .. המלחמה היתה פורצת תוך כדי הסוואה והסחה של דיין ושותפיו...
אבל אם רוצים למצוא מחדל מודיעיני ...בבקשה לא מזיק אף פעם לנער את האבק...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מוטי מ.
|
|
|
|
|
|
|
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
