|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי  השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
31/10/14 20:01
|
|
|
|
|
יש כמובן לברך את מיכאל ברונשטיין שלכאורה נראה מבין את זה אם כי עדיין לא משתמש במילה בגידה אלא בכל מיני כינויים אחרים. ברור הוא שמכל מה שנכתב כאן ופוסטים הקודמים שהיתה כאן יד מכוונת לכל הפעילות וכל מה שנאמר. זה שמנדלר אמר שלא תהיה מלחמה כפי שמובא כאן יתכן בגלל שאמרו לו שזה הקו ולכן הוא חוזר על זה כמו תוכי למרות שיתכן שחשב אחרת.
ברור שהיתה כאן יד מכוונת והשערתי היא שזה היה משה דיין. לא יתכן שיהיו הרבה שיודעים מה סדר כוחות האויב מסוגלים לעשות ובכל זאת ישמעו לזעירא. ברור הוא שזעירא יכול היה לומר את מה שאמר בגלל שהיה לו גיבוי מהדרג המדיני ולמעשה הדרג המדיני דאג לסתום את פיות השאר. בסופו של דבר לזעירא אין גייסות לוחמים ולכן לא יכול היה לעשות הרבה. מצד שני לשאר המפקדים היו גייסות והם יכלו לעקוף את זעירא אבל לא עקפו כי בא לחץ מלמעלה כפי שמיכאל ברונשטיין לכאורה מבין.
כלומר היתה כאן בבירור כוונה לאפשר לאויב לפלוש ולכן זאת בגידה.
ההנחה של מיכאל ברונשטיין שצמרת צה"ל "נלכדה בצורך להיראות"בלתי-טועים" אין לה על מה להסתמך ומתקבל יותר על הדעת שהם הבינו מה הם צריכים לומר כדי שלא יעופו.
ההנחה של מיכאל ברונשטיין "שדיין נסחף בתקווה מתוקה כאילו הושגה דרך קיסינג'ר הבנה" אין לה על מה להסתמך. לדעתי הכל היה המצאה ישראלית ללא לחץ מבחוץ. לו היה לחץ מבחוץ היה אפשר להדליף את זה אפילו בעיתוני חו"ל וזה היה גורם ללחץ ציבורי לפעול מה שהיה משבש את תכנית הבגידה. העובדה היא שהשתיקו את כל הפעילות ולא פורסם דבר לידיעת הציבור. מהעובדה הזאת מיכאל ברונשטיין מתעלם לגמרי.
גם הסיפור עם תאטרון אגרנט וזעירא כפי שמופיע כאן לא מקובל. ברור הוא שכל ועדת חקירה אפילו עם מינימום אנטליגנציה צריכה להבין שיש קשר חזק בין הדרג המדיני והדרג הצבאי בו הדרג המדיני קובע לדרג הצבאי מה לעשות ומתי. לכן אי אפשר לחקור את הדרג הצבאי מבלי להכניס את הדרג המדיני. כל זה לא נעשה ולכן אמינות תאטרון אגנט בכלל לא קיימת. תאטרון אגרנט כפי שהיה מזכיר יותר את משפטי הראווה של הקומוניסטים בשנות החמישים. אם יש טעם לחקור את הפרוטוקולים של תאטרון אגרנט אז זה במטרה לברר מה לא שאלו שם.
בכל אופן יש שיפור אצל מיכאל ברונשטיין ואני מקווה שאולי בסוף הוא יבין שהיתה כאן בגידה ואולי בסוף הכתבות המובאות כאן יחשבו למחקר היסטורי במקום להחשב לרומן הסטורי.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
1/11/14 06:30
|
|
|
|
|
|
כל צמרת הביטחון בתחום המודיעין לקראת פרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה (והנו) תרבות של אי התעמקות בבעיות צבא ומלחמה. שורשיו של גורם זה נעוצים בוויתור על הריבונות ובבחירת הגלות מרצון לאחר כישלון המרד הגדול בשנת 70 לספירה וחורבן בית המקדש השני. זאת היתה טראומה לאומית שתרבות ישראל לא התאוששה ממנה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ישראלין |
|
1/11/14 17:52
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
רפי אשכנזי |
|
1/11/14 07:32
|
|
|
|
|
תודה לברונשטיין על המאמר החשוב.
להערכתי הצנועה, המקהלה המשותפת השרה בקול אחד בין הקצונה הצבאית והדרג המדיני טרם המלחמה באוקטובר 1973 היא סימפטום שצריך להעמיק בו.
אותה מקהלה בדיוק בשינויים קלים, דקלמה את המוזיקה הערבה 20 שנה מאוחר יותר ב 1992-3 עם חתימת הסכם אוסלו. כאן באוסלו המחדל גדול אף יותר כי הסכנה למדינה הרבה יותר גדולה מאשר ב 1973.
כנראה שתבנית חשיבה הקולקטיבי של הקצונה והדרג המדיני היא סימפטום עמוק, מעין בולשביקי, המתקיים אפילו היום...ראה דף הפטיציה של הקצינים בעיתונים המתפרסם היום יום ו' ה 30.10.2014.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי אשכנזי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
1/11/14 11:55
|
|
|
|
|
|
ולא את מדינת ישראל. זו נקודת המוצא בכל מלחמות ישראל מקום המדינה ועד היום. המשתנה היחיד הוא זהות המעצמות - בהתחלה הם צייתו לבריטים (לדוגמא-דוד שאלתיאל מפקד הצבא בירושלים שעשה יד אחת עם בן גוריון נגד צה"ל ומנע את כיבוש ירושלים העתיקה ע"י האצ"ל והפלמ"ח, בהוראה ישירה של הבריטים), אחרי כן לבריטים ולצרפתים (במבצע קדש), ואחרי כן לאמריקקים, החל ממלחמת יום כיפור. בקיצור, הקצונה הבכירה של צה"ל לא פועלת לטובת האינטרסים של עם ישראל אלא לפי הפקודות שהם מקבלים מהמעצמות... במלחמת יום כיפור זעירא ודיין הובילו את האג'נדה של 'סבירות נמוכה' בהוראה ישירה של קיסינג'ר. המטרה האמיתית של המלחמה היתה - להחליף את בעלי הבית באזור מסובייטים לאמריקאים. האמריקאים עשו את זה באמצעות התכנית לגרימת תבוסה של ישראל למצרים והחזרת סיני. הם השיגו את כל המטרות שלהם, במחיר חייהם של 2600 יהודים. עד היום, השותפים הישראלים למעשה הבגידה בעם היהודי לא שילמו על בגידתם. אבל, ההיסטוריה היהודית תשפוט אותם כמידתם, ותקיא אותם מתוכה... אמן !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
1/11/14 17:17
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
1/11/14 19:37
|
|
|
|
|
|
קראתי את החקירה שלך והיא נראית הגיונית ביותר כלומר לא היה שם טבח כפי שנכתב אבל נראה לי שנשיא מדינת ישראל הלך לשם להודות שהיה טבח. משמעון פרס אפשר לצפות לזה אבל למה ריבלין משתתף בזה? האם הגיוני לפרסם את קיצור המחקר תמיד לפני הטקס כל שנה? האם העיתונים מסרבים לפרסם את זה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יסודו של דבר |
|
1/11/14 20:26
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
1/11/14 20:16
|
|
|
|
|
את המעצמות לא צמרת צה"ל לבדה. העניין נראה הרבה יותר מורכב. ההתחלה היא בדרג המדיני שמשועבד למעצמות תוך קבלת טובות הנאה כלשהן. קציני צה"ל לבד לא היו מסוגלים לעשות את זה אפילו אם רצו כי מיד היו נתפסים כמרגלים. אפילו הסברים שונים ומשונים לא היו עוזרים כי תמיד ימצאו קצינים אחרים שיאמרו משהו אחר.
לכן השיעבוד למעצמות חייב להתחיל מהדרג המדיני שיודע מה שהוא רוצה לעשות ולחלחל מטה לצמרת צה"ל שנבחרת כידוע על ידי הדרג המדיני.
דוגמאות לא חסרות. היחסים החמים בין שמעון פרס והאמריקאים שבהם שמעון פרס אפילו השמיט את "מדינת היהודים" ממגילת העצמאות ששלח לאובמה. מדוע עשה את זה? הכיבודים הרבים שהוא מקבל מהם בשביל מה? שמעון פרס גורם אסון למדינת ישראל אבל זה נוח לאמריקאים. מה בקשר להסכם אוסלו? האם זה נעשה בשיתוף עם האמריקאים וגורמים זרים אחרים? לדעתי זה ברור שזה לא נעשה לתפארת מדינת ישראל. שמעון פרס היה גם ביחסים חמים מאד עם הצרפתים כל זה לפני מלחמת ששת הימים.
מה בקשר לאהוד ברק? לפי אורי מלשטיין רפול ויאנוש רצו להדיח אותו אבל לפי אורי מילשטיין שרון (אז שר הביטחון) התנגד להדחה ואהוד ברק קודם וגם היה לראש ממשלה וגם שר ביטחון. מצד שני יאנוש קיבל את מנכ"לות התעשיה האוירית ושרון גרם להתנתקות. מנקודה אחרת אהוד ברק התעשר מאד. מאיפה זה בא? האם הוצע לו עסק מסחרי טוב בו ימכור כל מיני כלי נשק ויקבל הרבה כסף בתמורה לעצימת עין פה ושם? מה בקשר לגדר בדרום? הוא לא פעל לבנות את הגדר ועכשיו יש לנו בעיה עם המסתננים. בכלל מאיפה המסתננים הסודנים יודעים על ישראל ומי שילם להם להגיע לכאן? כלומר יש כאן פעילות אנטי ישראלית ולאהוד ברק יש חלק בזה.
מה בקשר להתנתקות? האם היה למישהו איזה ידיעה מביכה מאד על שרון? קשה להאמין ששרון לא ידע מה יצא מכל זה ובכל זאת עשה את זה. האם זה היה בלחץ המעצמות? יתכן מאד.
מה בקשר לרבין? הוא לא היה מתאים לאף אחד מהתפקידים שלו ובכל זה התקדם. האם היה לחץ להחזיק אותו. בסופו של דבר האמריקאים הרעיפו עליו הרבה שבחים ויתכן גם שרמזו אם הוא ישאר נקבל כל מיני דברים. הם גם יכולים לומר שהם מוכנים לדיונים רק אם רבין יהיה שם גם כן. האם רבין יוכל להתנגד לאיזה דרישה שלא מתאימה לישראל? קשה להאמין.
מה בקשר לדיין? הוא גרם למלחמת יום הכיפורים בזה שלא אפשר מכת מנע אבל בכל זאת השתתף בשיחות השלום. למה הוא השתתף בזה? למה בגין לא זרק אותו לכל הרוחות? מה גרם לבגין בכלל לקבל אחד כמו דיין? האם היה לחץ על בגין לקבל את דיין כדי שימשיך לבגוד במדינת ישראל וישאיר את רצועת עזה בידי ישראל ולא יתן אותה למצרים כדי שלישראל יהיה עוד כאב ראש? האם זאת הסיבה שבגין שקע בדיכאון לאחר שהבין לאן דחקו אותו ואיזה נזק הוא גרם בעזרתו של דיין?
מה עם יעלון ונתניהו? נראה לי שהם דורשים את טובת ישראל ולכן האמריקאים מכפישים אותם.
בכל אופן נראה לי שהמצב הוא די מורכב. אני מניח שיש עוד הרבה דוגמאות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
1/11/14 14:27
|
|
|
|
|
|
הצגת סיפור-מעשה ללא ציון מקורו, ובאותה מידה ניפוח הכתוב במקור כדי שיתאים למטרות המספר, מהווים סיפורי אגדות, והמצב חמור שבעתיים כאשר גם המקור לוקה בסיפורי אגדה. דוגמה לכך מהווה סיפורו של ברונשטיין על אנשי הקומנדו המצרי, שנתפסו בשטחנו יותר ביום שלפני פרוץ המלחמה וידעו כביכול לספר על המועד המדויק שבו תפרוץ.
לפי ברונשטיין, המקור לסיפורו הוא מאמר של איתן גלזר (המציג עצמו כאיש מודיעין לשעבר), בבטאון "מבט מל'מ" 67. לגרסת ברונשטיין, מדובר בשני קציני קומנדו מצריים, כנראה מגדוד 9 המצרי המקביל לסיירת מטכ"ל, עם מכשירי קשר מאוד משוכללים, שעברו דרך המערך המצרי המוכן למתקפה.
קראו את המקור, ב-מבט מל"מ. אין שם זכר לשכלולם של מכשירי הקשר או לשיוך היחידתי של אותם שניים, ופרטים אלה נבעו מדמיונו של ברונשטיין להאדרת הסיפור. אך גם מאמרו של גלזר ראוי לביקורת. הוא אינו טוען שהשתתף בחקירת השניים, ולמרות זאת אינו מספר מניין לקוח המידע. סיפורו נראה על פניו כפנטזיה. השניים, בדואים שטענו כי הם קצינים, שמשימתם היתה לצלוח את התעלה, לדווח על תנועות צה"ל בסיני ולטווח את הארטילריה המצרית לאחר פרוץ הקרבות, היו בעליל דרג זוטר. קשה להאמין שאנשי דרג כזה נפגשו אישית עם הנשיא המצרי. מסקנתם על פרוץ המלחמה למחרת בשעה 2 התבססה, לפי גלזר, על מה שראו ושמעו במפקדתם וכן על שיירות רבות של כלי-רכב מצריים שנסעו לעבר תעלת סואץ. אך התנועות הגדולות של הצבא המצרי היו ידועות לצה"ל זמן רב לפני כן, והצבא המצרי לא הסתירן אלא תירצן בתרגיל גדול. מי יאמין כי שני זוטרים כאלה שותפו במידע-אמת כה חשוב וכמוס?. נימוק נוסף לבטחונם באמיתות המסר בדבר פרוץ המלחמה היתה, לדברי גלזר, העובדה שזו הפעם הראשונה שבה קומנדו מצרי מעז לחצות את התעלה ומחדיר כוח לשטח ישראלי, בהוראתו המפורשת של סאדאת. רק פתי יאמין כי אנשי דרג זוטר כזה ידעו בבטחה מה עשה הקומנדו המצרי קודם-לכן בתחום החדרת חוליות לסיני, ולבטח לא מי נתן את ההוראה להחדירם. יתכן שמפקדם, בדרג זוטר-יחסית אף הוא, אמר שזה "בהוראת הנשיא", אך אמירה כזו נובעת מרצון האומר להאדיר את מעמדו הוא. כל הרמת גבה במצרים נעשית "בהוראת הנשיא" או לפחות באישורו. בידיעת מעמדו הכמעט-אלילי של נשיא מצרים בארצו ובצבאו, הייתכן כי איש כזה יעסיק עצמו בהחדרת שני תצפיתנים לסיני?. יתר על כן, אם הצבא המצרי שלח אנשים כאלה להיות קת"קים, לא יתכן שלא עשה זאת גם במקומות רבים אחרים. האומנם לא חששו במצרים כי לפחות חלק מאותם חיילים מצריים, שבאורח פלא נמסרה להם השעה המדויקת של פרוץ המלחמה למחרת, יפלו בשבי ויגלו לצה"ל את הסוד הכמוס, שאפילו אשראף מרוואן לא ידעו במדויק, או – סביר יותר – השתתף בנסיון המצרים ליצור סביבו מסך הונאה, שאותם שני בדואים לא שותפו בו משום-מה??.
בהיעדר ציון מקורותיו, גם גלזר נראה כאן כמספר מעשיות, וברונשטיין כמי שהעתיק ממנו ואזי ניפח, ללא ביקורת מושכלת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
5/11/14 17:13
|
|
|
|
|
ה.התדובה תהיה ארוכה, כי להרוס תמיד קל יותר מלבנות.
אתחיל דווקא מהמעיר השני הטוען תמיד את "בגידת הדרג הפוליטי". אני מבין שזאת היא "הנקודה" שלו והוא יחזור עליה כמו "יש להרוס את קרטגו". אני לכשעצמי איני מבין את התזה. בגידה? זאת בוודאי לא המילה – מעילה בתקיד מתאים יותר, אם אנו מדברים על "התעלמות" מהעובדת. אבל פה ושם יש מפשטים שאיני מבין, כגון: חכמי "פורום אלפרו" לא נגעו בהשתקה המסיבית של התעצמות האויב שהדרג המדיני גרם. את מה גרם הדרג המדיני? את ההתעצות (בגידה!) או את ההשתקה? (מעילה!). ללא הבנה של התזה איו אפשרות להתייחס אליה. אבל. ברור שיש תזה ובררו לא פחות כי "חכמי אלפרדו" (ביטוי מאד לא מכובד) אינם שותפים בה. קורה. לגיטימי. מה עוד שלא ברור מה היא תזה. ואין הוכחות (הנמקה). אז מה? אנו אומרים את שלנו והמעיר חוזר על הדרישה חהרוס את קרטגו. יבושם לו. אנטרנט זה אנטרנט וכל עוד הרמה היא "חכמי אלפרדו" ולא מעבר לכך – ניחא. שינצל את הבמה.
חמור בהרבה המקרה השני. על הטענה לגבי התואר שלי – אין מה לענות, כל עוד אין שום ביסוס (או צל או צל-צילו) של הביסוס. הוא יכול גם להניח שאחותי היא ראש ממשלת זנזיבר. מדוע לא? האתחייב להשיב? לטענות אחרות התייחסתי כי מהתשובתי היה יכול ללמוד משהו (על הפשה היינית לדוגמה). כאן – שום-כלום. סתם בא אדם פלט שטות ושמח לבו (זה פתגם רוסי – הרי למד משהו, מכל זאת). טענותו מורכבת ומעניינת מבחינה המתודולוגית. מתודולוגיה היא של "לבלבל את הקורא מתוך בלבול עצמי", ראה פילוסופיה של דקונסטרוקציה של דרידה. אגב, איני חושב שהמעיר הלז (להלן: המעיר) יודע את דרידה ובהחלט אין צורך בכך. ובכן. אכן לא כל פרט מגובה ב"מראה מקומות" ועל כך כבר דיברנו פעם. המקרה מופיע במספר מקומות: ספר גדוד 184, ראיון עם הלוכד (מפקד הסיור) ספר החטיבה. מפקד הגדוד דיבר על מכשירי הקשר כי הם עניינו אותו, הוא לא היה מסוגל לחקור את המצרים ולא הבין את ההיבטים האחרים של הלכידה. אין טענה נגדו – הכל במסגרת הלוגיקה האנושית הנורמלית. כל הכבוד לו שלכד! ראיוני עם קצין האג"מ הפיוקדי הבהיר לי את החשיבותה של החוליה ואת ה"ברוך" הארגוני-תפקודי של המפקדה. מאז הייתי מאד ער לנושא, אבל הוא היה עדיים רדום. גלזר השלים את התמונה. נכון, עשיתי טעות – הוא לא חקר אותם אישית. הוא איש מספיק בהיר בשב"כ כדי לדעת את הסיפור מבפנים. מערכת "מבט למל"מ" ידעה עם מי יש לה עסק, לא היו מפרסמים שם מאמר שלי לאף לא של המעיר, אלא של אנשי מודיעין לשעבר. אם איש שב"כ מבחינתם הוא איש מודיעין, זה בעיה שלהם, אני לו אצא נגד. אכן יש בעיה בכך ששב"כ ולא מודיעין צבאי חקר אותם – זה לא הכשל היחיד וגם אותו אפשר להבין. שב"כ חקר את ה"בידויים", הן היו "שלו". בטרם חקירה לא היה ברור מי הם באת – וכן הלאה. לא נשתגע לדרוש התאמה מלאה בכל נקודה. ונזכור גם את גורם הזמן. ברמה זו המערכת פעלה מספיק טוב. הטענות מתחילות מכאן ומעלה. אבל לא של העיר. כמו תמיד כאשר המקרה מסתבך במקצת, הוא מגלה אפסות מתודולוגית מדהימה, אפילו משעשעת במקצת.
הוא אומר כך. מאיפה יודעים שהם קצנים? נגיד שהם לא. נגיד שהם דואים. אז סאדאת לא נתן פקודות לבידואים. מכאן ברור וגם הוכח שהם לא קצינים. אני מוריד את קובעי גנד עוצמת ההוכחה. (אין לי קובע כמו שאין גם הוכחה). אבל מי הם, אליבה דמעיר? בדואים, חפ"שים או אפילו פחות מזה – שיבחר לו הקורא מהרשימה. אבל נעזוב את השטוית.
אפשר לטעון לפחות שתי טענות. (א) המקרה אינו סביר לכשעצמו. דוגמה: בנעלי הנתפסים היו מוחבאים יהלומים או מפות של זנזיבר.ה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
6/11/14 15:58
|
|
|
|
|
|
אפשר לטעון לפחות שתי טענות. (א) המקרה אינו סביר לכשעצמו. דוגמה: בנעלי הנתפסים היו מוחבאים יהלומים או מפות של זנזיבר.הסיפור אינו אמין לכשעצו. נוקדה – כפי שאומרים הערבים. (ב) הסיפור אינו תופס מערכתית. כגום החוליה נשלחה לגנוב את דוגמת השמן של המשאיות של צה"ל. יש לשמן חשיבות, אך לא ערב מלחמה – סתירה מערכתית. האת היא שהמעיר ניסה משהו דומה. כלומר – הייהה זאת החוליה היחידה – לא מתאים מערכתית! מסכים. אבל האחרות לא נתפסו – אין להשיק מכאן שלא היו! אנו לא בבית המפשט, יש כאם סוג טעונות אחרות. ורק תחשבו לרגע שהמפקד חושב ומוכיח כמו צוות השופטים המכובד? לא מתקבל על הדעת. ובכן מה הם (המצרים) טענו ומה סביר? "טענת סאדאת" מופרכת על פניה –אבל היא עשויה להיות גוזמה וכך היא הוצגה במאמר (למי שמבין את השפה העברית המדויקת). האם נאמר להם שמשימתם היא "בשם סאדאת"? אפשרי. כי היא הייתה קצת מוזרה והמידע שהם קיבלו היה "חשוד" – היה צריך להסביר להם. הסבירו. ובכן. מדוע גילו להם את הסוד של השעה 14? כי הם קת"קים! הם צריכים לתפוס עמדת תצפית ולהיות מוכנים לטווח על היעד. מתי? חייבים לדעת את השעה. אלא מה? שיהיו מוכנים בסביבת השעה 18? זו משימה אחרת, לא שלהם. גמרנו. אבל איך חשפו להם את הסוד והסתכנו בחשיפתו לאל-יהוד? זו שאלה מערכתית. המצרים הניחו (כך מסתבר) שאל-יהוד מבין את המתרחש מתוך ההכנות הגלויות ורחבות ההיקף, אך כבר אין לו זמן להגיב. מי שקרא את תחילת מאמרי יכול להבין את הרעיון הלא-ממש מהפכני הזה. ואז הסיכון הוא לא ממש סיכון. וגם עם זה גמרנו. מעבר לכך יש ריטוריקה. הם לא בדקו את המערך המצרי שתי וערב. הם הלכו "דוך" – והבינו את מראה עינהםף הכל היה מוכן. סביר בהחלט. זה שהיה צריך להשיק מסקנות מההכנות (לא נזקקנו לקת"קים) –זה נכון (גם כתוב) אבל לא שייך לעניין, תצפיות לחוד וחקירת החוליה לחוד. כל הקטע הזה של המעיר היא מטופשת בסגנון דרידה או כל דמגוגיה אחרת. לגבי "כוח קומנדו ראשון שחדר" וכו'. אינני דוחף את ראשי לסוגיה ההיסטורית. דייני שזה היה נימוק של גלזר ו(בעקיפין) של קצים אג" פיקודי. אני מניח שזה האחרון ידע את המציאות ואת ההיסטוריה. זה לא נכון עובדתי? יש להבין את הקשר הדברים. "כוח" זה כוח לוחם אלא לשון צבאית. שם לא אומרים להחדיר שני אנשים, אלא חוליה או כוח. אין לבנות על כך. הם התייחסו גם למקרה קונקרטי: קת"קים של יחידה אליט (גדוד 9 זה שם הקוד, כפי שהסבירו לי מכירי הצבט המצרי) ולא למשימת הלחימה הישירה. ייתכן שזה באמת היה בפעם הראשונה. אין להקשות ממערבים ומדריכי מודעין העומדים בקשר עם ה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
6/11/14 20:00
|
|
|
|
|
ולא ממוקדת קשה לדעת מה אתה מנסה לטעון. בכל אופן הבעיה העיקרית של המאמרים שלך ושותפיך כפי שהובאו כאן היא שלא התחלתם מהעובדות הידועות אלא מתוך השוואה למצבים אחרים בזמנים אחרים ובמקומות אחרים עם תרבות וניסיון שונים מאילו של האיזור שלנו. כלומר התחלתם ממסקנה ואחר כך אתם אוספים ומציגים כל מיני עובדות לכאורה כדי לבסס את המסקנה שלכם ונראה מתעלמים ממעובדות שאינן תומכות במסקנה שלכם.
למה הדבר דומה? נניח שהמשטרה היתה חוקרת רצח ובמקום להתמקד בעובדות הברורות הן מגיעים למסקנה שהחלונות במקום הרצח דומות לחלונות שהיו ברצח אחר ולכן המסקנה היא שיש קשר בין שני מקרי הרצח. דבר דומה אתם עושים כאן ולכן המחקר שלכם אינו אמין.
אין לכם שום תמונה ברורה שבה אפשר למקד את העובדות שאתם מביאים. למשל, מה זה אומר שתפסו שני קצינים? האם הם נשלחו כדי להתפס? האם הם חלק ממהצגה? מה החשיבות של פעילותם? האם כל התקפת האויב בנויה על פעילות אותם שני קצינים? לכן אני מכנה את העובדות האילו רכילות. כלומר אוסף של סיפורים אולי אמיתיים אולי לא שאינם יוצרים תמונה מלאה. בנוסף אין לכם שום כלי או כל הוכחה שדבר אחר לא יכול להתקיים.
מנקודה אחרת אתה יודע על התעצמות האויב, זאת עובדה ברורה, אבל אתה לא שואל האם צריך מודיעין בשלב זה כדי לפעול נגד האויב. ואם לא צריך אז למה לא פעלו? במקום זה אתה טוען למחדל מודיעיני כשלא צריך מודיעין בכלל, זה לא אמין. עובדה אחרת היא ההשתקה המסיבית של התעצמות האויב, זאת עובדה. אתה לא חוקר מדוע זה קרה. כתבתי לך כמה פעמים על זה אבל לא קיבלתי תשובה. זה נראה די ברור שהיתה כוונה שהציבור לא ידע על זה וגם לא יהיה מוכן. זאת בגידה בכל קנה מידה ולכן לא ברור לי מדוע זה לא ברור לך. אני בטוח שיש עוד עובדות ברורות שהייתם מגלים לו התחלתם מהעובדות.
שאלתי אותך כמה פעמים אבל לא ענית וגם לא שותפיך לא ענו. לכן כל זה לא אמין. שאלתי אותך למשל מדוע צה"ל היה צריך אמצעי צליחה אבל גם כאן לא קיבלתי תשובה. לכן נראה שהרבה מהכתוב כאן זה חוכמה בדיעבד ואין כאן נסיון לנסות להבין את המצב שהיה בזמן אמיתי.
הצגתי לך לפני כמה כתבות תיזה מלאה שלי על בסיס העובדות הידועות והצעתי לך להפריך את התיזה הזאת אבל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
6/11/14 21:17
|
|
|
|
|
למחךחפ יש משמעות. מה שהבאת איננו "רכילות". אבל זה רק צדדי. הבעיה שלך, לדעתי, אחרת. אתה מחפש אצלי את מה שאתה היית כותב ואיך שאתה היית כותב. אני זה ללא אתה ואתה זה לא אני. יתירה מכך. אילו הייתי כותב בדיוק כפי שרצית - למה לך לקרוא את זה? אעז לומר שאתה קורא דוודא משום שזה שונה. אבל זה כל-כך מוזר (חדש) לך - שאתה מתחיל לתקוף. אין בעיה בעצם ההתקפה, אלא במה שהנושא הוא - שוב -לא ככה הייץי כותב אני. עובדה אתה הסברת איך צריך לכתוב - תקרא יותר תמצא שיטות שונות מזו אשר הצגת.דוגמת החלונות מאד לא רלוונטית.גם כאשר כתבנו "אנלוגיות" (במאמר זה אין אנלוגיות)הן לא היו ברמת ה"חלונות" אלא נגעו רובד הבסיסי. החיים בנויים על השונה והדומה. אז למה להתצעלם מה"דומה"? עצתי - תפתח את הראש. לא פיזית ולא לאחרים.בלשון המקובלת היוןם - צא מהקופסה. איש לא דחף אותך לתןכה. זאת הייתה בחירתך האישי.. תשנה אותה ן החיים שלך ייעשו שמחים יותר.
חברך, מיכאל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיכאל ברונשטיין |
|
6/11/14 21:05
|
|
|
|
|
קת"קים של יחידה אליט (גדוד 9 זה שם הקוד, כפי שהסבירו לי מכירי הצבט המצרי) ולא למשימת הלחימה הישירה. ייתכן שזה באמת היה בפעם הראשונה. אין להקשות ממערבים ומדריכי מודעין העומדים בקשר עם הבידואים המקומיים. הכל בהקשר ה"נורמלי". האנשים לא נתנו עדות לפני השופטים אלא – דיברו. וטוב שכך.
מה שאני לא מבין, זה מדוע נטפל המעיר למקרה זה. אכן הוא חמור ובולט (לכן הובא), אבל, על ידו היו מקרים זועקים לא פחות: פרשת הלקטים המסתירים, פרשת ישראל ליאור... אז מדוע? אולי משום שהפרשה הזאת היא כמו שיפוד ארוך העובר בין הרבה שכבות: ממפקד הסיור (וכל הכבוד לו) דרך חוקרי שב"כ (וכל הכבוד להם) למפקדת האוגדה (יש רק לבכות) ועד לצמרת אמ"ן (אין מילים בפי). יש בה גם פרט: הוזכרה השעה. כל איש מודיעין (עם ראש מודיעין על כתפיים יסמן לו את הפרט, גם אם ידחה את המקרה מעיקרו. שמא יזדקק לו בעתיד. כך עובד מודיעין-מחקר. (בעצם כל מחקר). לאור השעה ה-18 המסתורית פרט זה חשוב והדבר יידון במאמרי הבא. שהוא יהיה עוד יותר ארוך וקשה לקריאה, כי העובדות תהינה קשות ובלתי מקובלות על המעיר(ים).
אחזור על דברי מרטין ליטור: כאן אני עומד ולא יכול אחרת. בוודאי שיש לי ליקויים ומגבלות. כמות החומר וההחלטות מה לקחת ואיך לארגן מקשים עלי עוד יותר. מכך נולדות גם טעויות דוכמת טעות של החקירה האישית של גלזר. אני סבור שמדובר בדברים משניים ומקבל בברכה את התיקונים, גם תיקוני טעויות של ממש. ברצינות גמורה. אודה ולא אבוש (ציטוט מאמנון רשף): מהמעיר יהיה לי קשה לקבל תיקון. כי כבר יש עליו חזקה של הטוע המתמיד במתודולוגיה. מה נעשה? הוא חשוד! (בסוגריים: השעה 14 הופיע עוד לפני כן ברמה יאורטית. המתעניין יחכה למאמרי הבא. אבל זה ההיה אמור לתת לחזוק להודעת הקת"קים).
אני סבור שהנושא מוצה גם אם טענה-שתיים נשארו בלי להתייחסות. חבל על נייר האנטרנט, כי הרי הכל שמור אי-שם על הדיסקים הגדולים בבעלות האמריקנית.
שלום לכולם. להתקראות. (כמו להתראות)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ברונשטיין
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אמציה חן |
|
1/11/14 19:06
|
|
|
|
|
|
מוזר כיצד פרקליט דגם משה עו"ד, מתמיד פעם אחר פעם להגן על הממסד דאז שלא למרבה הפלא דווקא את "חברינו" מצמרת צה"ל ומפלגת העבודה.
ולעובדות הקשורות למאמר:
* תחילת פעילות קומנדו מצרי בגזרה הצפונית, החלה שבועיים לאחר סיומה של מלחמת "ששת הימים".
* במלחמת ההתשה צלח הקומנדו המצרי פעמים רבות, להנחת מארבים,
שלמרבה הצער לפחות בארבע מקרים הצליחו לפגוע בכוחותינו.
* בנוסף ("בהתשה"), נהגו המצרים לשלוח מעת לעת אנשי מודיעין
"לשטחינו".
* מאחר וספק אם קיים נימול אחד בארץ הקודש, שהתעסק עם החודרים
מסיומה של ששת הימים ועד מלחמת יוה"כ, אני קובע מחזק את ידיו
וכמובן את הקביעות (בעניין הקומנדו המצרי) שבמאמר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אמציה חן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
3/11/14 06:09
|
|
|
|
|
|
פצי (אם זה באמת אתה), דבריך מעידים לא רק שצדקתי, אלא שלא הבנת את הנקרא - וזה די חמור לתא"ל במילואים. ברונשטיין מצטט את איתן גלזר, המתיימר לצטט את שני הבדואים, שטענו כי זוהי הפעם הראשונה שהמצרים מעבירים "כוח צבאי" (אכן, שני חיילים זה ממש כוח אדיר...) אל סיני. מאחר שגם אני הייתי במילואים בחזית סיני באותן שנים, אני יודע את המציאות שתיארת - שהמצרים החדירו חוליות קומנדו לא-מעטות. אך זהו בדיוק העניין. הסתמכותו של גלזר על טענתם, כי זוהי הפעם הראשונה שהמצרים מעבירים כוח לסיני וכי זהו סימן-מעיד לפרוץ המלחמה הקרובה, מעידה יותר מכל על כך שהוא-עצמו אינו יודע כלום, ואולי היה "איש מודיעין" כטענתו בשרתו כעובד-רס"ר או כטבח-משנה בבה"ד 15. ברונשטיין אף מנפח את דבריו בעובדות שגלזר כלל לא כתב, ולא מעניינת אותו העובדה שגלזר אינו מוסר עדות מידיעתו האישית אלא מספר סיפור שלכל היותר שמע מכלי שני, ואת המקור שלו אינו מגלה. אם השניים אמרו כך, ברור שלא ידעו מאומה, ולא היה להם מושג קלוש על פעילות הצבא המצרי לפני-כן, קל וחומר הקומנדו המצרי. שניים כאלה, שככל הנראה היו לכל היותר טר"שים ואולי אפילו פחות מזה, יכלו לשמש מקור למידע על תנועות הצבא המצרי ועל כוונותיו ההתקפיות, במיוחד על שעת ההתקפה, כמו שאתה יכול לשמש מקור לפרוץ סופת טייפון בפיליפינים. אם על דבריהם של שני עלובים כאלה הסתמך מישהו בצה"ל כעל מקור, אוי לנו ואבוי לנו, ואתה רואה שבעלי טורים כאן - ברונשטיין ומילשטיין - מוכנים לראות בהם מקור מהימן אפילו כיום, עם כל הניסיון שרכשנו בינתיים.
וחוץ מזה, לא הצבעתי למפלגת העבודה ולא היה סיכוי (ואין גם כיום) שאצביע עבורה. אין לי שום עניין בטיהורו של איש (או אישה), אלא רק בחשיפת האמת - ובלבד שזו תהא חשיפה אמיתית ולא סיפורי מעשיות לתמימים המוכנים להאמין בכל סיפור, ללא ביסוס עובדתי וללא פירוט המקורות לכל טענה עובדתית - כן, לכל עובדה! - כפי שעושה מיכאל ברונשטיין ביומרת "מחקר", באופן שאינו ראוי למי שנושא בתואר אקדמי, גם אם הוא באמת דוקטור למתימטיקה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
נפתלי גור אריה |
|
1/11/14 20:21
|
|
|
|
|
|
אורי יקר ושוב , קראתי בנשימה עצורה ממש. אני משער שכל מי שהיה שם ואני בתוכם חש כמוני. אתה קורא את הדברים ואחז את ראשך בשתי ידיים. הטובים שבחברי שוכבים מתחת לשיש חלקם לא עלו ממצולות הים. ניכר כי בתחום האיסוף פעלו גופי המודיעין כשורה. הכשל היה בהעברת הידיעות אל ראש הממשלה ואל הממשלה. ניכר כי בגופי המודיעין לא פעלו אנליסטים כפי שהם פועלים בצבא ארהב. מפקדי הצבא פעלו כסוליסטים. צניעות לא היתה שם. אילו היתה , ידיעות הגלם היו עוברות ומגיעות. אילו אני ראש ממשלה או שר ביטחון או רמטכל ומקבל אל שולחני את כל הידיעות הגולמיות ואת מקורותיהן , מצמיד אותן על לוח שעל הקיר יחד עם שמות המקור, העין היתה מזהה מהר את המכנה המשותף לכל הידיעות של המקורות הזרים זה לזה . זאת משוואה לא מסובכת. זאת לוגיקה . כאשר ידיעות זהות או קרובות בתוכנן העובדתי מתקבלות ממקורות הזרים זה לזה , נקל להבין את הקו העובדתי המקשר . ולהיפך. ככל שהמקורות קרובים זה לזה , מתעורר הספק באמינות העובדות שבידיעות. מתברר שצורת עבודת המודיעין בטיפול בידיעות ובניתוח שלהן , סבלה מהעדר שיטה מדעית מקצועית אנליסטית להסקת מסקנות לוגיות ממידע גולמי. ריבוי מקורות רחוקים וזרים זה לזה הוא ערובה לדרגה גבוהה של אמינות העובדות ואם מתגלה מכנה משותף וקו מקשר בין הידיעות השונות , הוא גובר על כל קונספציה. מקומם של האנליסטים הוא לפרש במקום בו קיים ערפל ולצקת תוכן למקום בו יש חלל. ראה משבר הטילים בקובה. את ניהולו עשו אנליסטים. ראו סרטו של פרופ. רוברט מקנמרה שר ההגנה האגדי ניתן להורידו באינטרנט בשמו : the fog of war . אורי יקר אנו מחכים בכיליון עיניים לספר השלם. שמור מכל משמר על בריאותך אתה נחוץ לנו . אין מי שימלא את מקומך . חשיפת האמת שמאחורי יום הכיפורים חיונית להמשך קיומה של מדינת ישראל וליחס את מפקדי הצבא. תודה על הכל. נפתלי גור אריה . naftali57@gmail.com
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נפתלי גור אריה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
1/11/14 20:40
|
|
|
|
|
|
לא בגד יתכן שאתה צודק. העניין היא שלא צריך מודיעין כשרואים את האויב מתעצם מולך. צריך לפעול. כשהאויב מתעצם צריך להסביר לאויב שזה נחשב לפעולה התקפית ולכן עדיף שיסתלק משם או שאנחנו נעיף אותו משם. כל זה לא נעשה ולכן כל הסיפורים שמובאים כאן על מודיעין, גם אם הם נכונים, אחד או אחר אין להם שום היגיון. לכן אני טוען שהיתה כאן בגידה ואת זה אפשר גם לראות בהשתקה המסיבית של התעצמות האויב. כלומר הדרג המדיני לא רצה לחץ ציבורי לפעול ולכן השתיק. לכן כל הסיפורים שמיכאל ברונשטיין ושות,' מביאים לא מסבירים דבר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
יואל קורנבלום |
|
3/11/14 18:24
|
|
|
|
|
אפילו אם זה נכון ואילו שנתפסו היו באמת קצינים כפי שמובא בכתבה הרי נשאלת השאלה מדוע להאמין להם? מדוע בכלל להאמין למשהו שהאויב אומר? האם לא הגיוני יותר לראות את התעצמות האויב ולפעול לפי זה? כלומר לפעול לפי מה שהאויב מסוגל לעשות ולא לפי מה שלכאורה האויב אומר.
אני מניח שמכל מה שהובא בכתבות של "פורום אלפרדו" חכמי "פורום אלפרדו" החליטו לכאורה שהיה מחדל מודיעיני שגרם לצה"ל לא להיות מוכן לפלישת האויב ולכן האסון. אני אומר לכאורה כי לא זכור לי שהם אמרו את זה בפירוש ורק סיפרו סיפורים וכל מיני אנקדודות בתקוה שמרוב סיפורים נתעלם מהעיקר ונקבל את הסיפור שלהם. אם הם אמרו את זה אשמח לקבל את הקישור.
לכן נראה לי שהסיפור הזה על הקט"קים המצרים יחד עם סיפורים דומים המובאים בשפע על ידי חכמי "פורום אלפרדו" נועדו להסיט את הדיון מבגידת הדרג המדיני באזרחי מדינת ישראל בזה שהדרג המדיני אפשר את פלישת האויב ולא הכין הציבור וצה"ל לאפשרות פלישת האויב. במקום זה חכמי "פורום אלפרדו" מביאים לנו המון פרטים ללא תיזה ברורה ולכן כל זה נחשב לרכילות.
שימו לב לתגובות ועל מה מדברים. האם זה באמת מעניין אם אותם מצרים שנתפסו היו קצינים או אנשי קומנדו. האם זה משנה אם בדואים סיפרו את כל זה או מישהו אחר? כל זה מסיט את הדיון מהעיקר לכל מיני סיפורים שוליים שאין להם כל קשר עם המלחמה עצמה.
להזכירכם חכמי "פורום אלפרו" לא נגעו בהשתקה המסיבית של התעצמות האויב שהדרג המדיני גרם ועל האפשרות שלא צריך מודיעין כשרואים את אויב מתעצם. כל זה כאילו לא קיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
|
