כי האדם עץ השדה
קריאה שונה בפרשיית המים המרים שהומתקו בעזרת העץ שהושלך אליהם, מלמדת לקח מוסרי הנכון גם לימינו: המרירות הנובעת מפחד ותסכול מתחלפת בהבנה מחודשת של התחדשות
יוצאים מן הכלל
אין שום תירוץ, הסבר או קביעה שיכולה להניח את הדעת ולהסביר מצב שבו חלק שלם מעם ישראל משתמט מחובה הלכתית, מוסרית ואזרחית של שירות צבאי * "חוק טל" הוא עיוות מוסרי בכל קנה מידה
איך שגלגל מסתובב לו
מדוע בני ישראל לא חגגו את ליל גאולתם? מדוע יצאו ממצרים בחופזה? מה קרה כאשר עם ישראל שכח את לקחי תולדותיו? ואיך כל זה קשור למלצרית המקבלת שכר מביש?
מה זאת אהבה?
כשהחינוך לצניעות מצטמק לתוך תקנונים וחוקים מוסדיים הקובעים "מה מותר" ו"מה אסור", לא פלא שרבים מבני הנוער מתרגמים "צניעות" כאנטי-אהבה * אז איך בכל זאת מצליחים להעביר מסר מורכב שכזה כך שיחלחל גם אל הלבבות * הנה הצעה ברוח היהדות
בעיה של אטימות
לא רק פרעה מכביד את ליבו, אלא גם כל אחד מאיתנו בחיי היום-יום. הבעיה היא, שקשה מאוד להבחין בין כובד לב פסול לבין דבקות חיובית. הפתרון נעוץ בבחינה מתמדת של דרכנו ולאפשר לעצמנו תיקון ושינוי
מיריבות לזוגיות
האם השבועות האחרונים מוכיחים כי קיימת מלחמת תרבות במדינת ישראל בין החילוניות לדתיות? ואולי השאלה עצמה נובעת מנקודת מוצא המחפשת עימות בין המחנות? אפשר להסתכל על האירועים האחרונים גם מזווית אחרת
האם יש לך חזון?
חזון ארוך-טווח עלול לפספס את ליבם של מי שנתונים בצרות ההווה. לעומת זאת, היעדר חזון מוביל למתן פתרונות מיידיים שאין אחריהם דבר. השילוב הנכון - גם בפרשת השבוע וגם בימינו - הוא של "חזון ומעש"