הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   אתיקה  ממשל  משפט 
N
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
טילים ומטוסים
10/05/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
אל תאמינו למארק צוקרברג
10/05/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
ליברמן - שחקן שחמט פוליטי
10/05/2019   |   משה נסטלבאום
 
 
 
לאן אנחנו חותרים?
10/05/2019   |   נסים ישעיהו
 
 
 
שנהאן ימונה לשר ההגנה
10/05/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ריכוז סמכויות מסוכן

עם פרישתו הצפויה של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק מתפקידו, התחדש הויכוח על דרך מינוי הנשיא הבא. עד היום התמנה לתפקיד שופט בית המשפט העליון הוותיק ביותר, אך יש הטוענים כי למשרה כה חשובה חייבים לקיים הליך בחירה ענייני

▪  ▪  ▪
לא ניתן לנתק את שאלת דרך המינוי של נשיא בית המשפט העליון משאלת היקף סמכויותיו של נושא המשרה. קודם להחלטה על דרך המינוי הראויה יש לברר כיצד אנו רואים את התפקיד. האם נשיא בית המשפט העליון צריך להיות ראשון בין שווים ובעל סמכויות טקסיות, או שיוריות במהותן, או שמא נועד לו תפקיד מהותי הרבה יותר.

אם מייחדים לנושא התפקיד סמכויות מיוחדות, שאינן סמכויות שיפוט באופיין, ניתן לקבוע ש"הליך בחירה" שבו צפוי להיבחר השופט הוותיק ביותר אינו נאות. ההליך אינו נאות, שכן הוא אינו מתייחס כלל להתאמת המועמד לתפקיד הכרוך בסמכויות מנהליות כה רבות.

דרך המינוי של נשיא בית המשפט העליון מטרידה פחות מאשר עוצמת השררה הצמודה לתפקיד מכוח החוק. לו היינו טורחים ומקבצים לחוק אחד את מגוון ההוראות המקנות סמכויות ביצוע וסמכויות יעוץ שיוחדו לנשיא בית המשפט העליון, היו רבים מופתעים ממספר הסמכויות והיקפן.

להלן אמנה חלק מהסמכויות, לצורך הבהרת התמונה, אך מבלי להתיימר למצותן. אין ביכולתי למצות השפעתו של נושא התפקיד בנושאים כלליים, בנושאי מינויים במערכת הממשל הכללית, או מינוי אנשי משפט לתפקידים שונים ומגוונים. לא ניתן גם להתעלם מיכולות השפעה, שאינן מעוגנות בחוק, אלא נובעות מהיוקרה הנלווית לתפקיד ולמעמד.

לנשיא בית המשפט העליון הוענקו, על-פי חוק, סמכויות למנות שופטים המכהנים בועדות שונות (כמו ועדת מומחים לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון למשל) סמכויות מייעצות בכל הנוגע למינוי שופטים לוועדות אחרות (כמו הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים) ואפילו קודם למינוי שופטים בדימוס לכהונה בוועדה כלשהי, יש להתייעץ עמו בנוגע למינוי.

אין ספק שסמכות זו כרוכה באפשרות להעניק טובות הנאה ובה במידה לשלול אותן משופטים מכהנים ואף משופטים בדימוס. לאחרונה אף שמענו, כי הנשיא המכהן המליץ על מועמדת לתפקיד היועצת המשפטית של הכנסת- אבל דומני שהמלצה זו לא הייתה במסגרת התפקיד, אלא מחוץ למסגרת זו.

מוחשיות יותר, ולטעמי אף מסוכנות יותר, הן הסמכויות המוקנות לנשיא בית המשפט העליון מכוח החוק, ככול שהן נוגעות למינויים במערכת בתי המשפט. הסכמת נשיא בית המשפט העליון נדרשת למינוי מנהל בתי המשפט, רשמים ,נשיאי בתי משפט שלום ומחוזי, שופטים שיכהנו בבית משפט לעניינים מנהליים, שופטי בתי המשפט לענייני משפחה ועוד, וזאת בצד כהונתו המתמדת בתוקף התפקיד בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת שופטים צבאיים.

הרשימה לעיל אינה מתיימרת להיות ממצה, אך משמעות הסמכויות ברורה, לא ייתכן למעשה מינוי שופט במערכת בתי המשפט ללא הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון וסמכותו של האחרון מכרעת גם בהליכי הדחת שופט מתפקידו.

הנשיא הוא הממנה למעשה את הרכב בית דין המשמעתי, שאמור לשפוט שופט בגין עבירת משמעת ומכוח תפקידו בוועדה לבחירת שופטים השפעתו רבה גם ביחס להחלטה להדיח שופט, וזאת כמובן בנוסף לסמכות המוסרית להמליץ לשופט לפרוש מתפקידו. כפי שראינו לאחרונה ,ניתן להפעיל את כל הסמכויות הנזכרות במקרה אחד ויחיד.

יש להדגיש, כי בכל הנוגע לבחירת שופטים חדשים, יש לנשיא בית המשפט העליון, באמצעות כהונתו הקבועה בוועדה לבחירת שופטים ויכולת השפעתו על נציגי בית המשפט העליון בוועדה, השפעה רבה מאד- אולי מכרעת - ברוב המקרים.

ככלל, ניתן גם לומר שכל שופט מכהן יודע שאם ברצונו להתקדם בתפקידיו, מוטב שדעתו של נשיא בית המשפט העליון עליו תהיה חיובית ויחסי קרבה מעולם לא הזיקו לאיש. אם חפץ השופט, לאחר פרישתו, בכהונה כלשהי בוועדה שיפוטית (כמו ועדות שהוקמו מכוח חוק הנכים) גם אז הסכמת נשיא בית המשפט העליון למינויו היא חיונית.

יותר מכל יש לחשוש מסמכויותיו הרחבות של הנשיא בכל הנוגע לדיונים המתקיימים בבית המשפט העליון. נשיא בית המשפט העליון הוא המוסמך לקבוע איזה הרכב שופטים יישב בדיון מסוים, הוא יכול לקבוע הרכב רחב יותר לפי ראות עיניו. לנשיא הסמכות לקבוע מתי ידון הרכב שנבחר בנושא מסוים, וכן כמובן להכריע בבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר.

סמכויות אלו די בהן כדי לגרום לכך שלנשיא בית המשפט העליון תהיה מידה רבה של שליטה בפועל בכל דיון בעל השלכות משפטיות מרחיקות לכת. שליטה זו יכולה להיות מנוצלת לכך שההכרעה בדיון וההלכה שתיקבע בו יהיו לטעמו.

השליטה בזהות השופטים בהרכב, בקביעת גודל ההרכב ומועד הדיון (עניין חיוני בעתירות בעייתיות בעלות חשיבות ציבורית), ואף בהחלטה אם ייקבע דיון נוסף, יש בה די והותר כדי להשפיע על התוצאה המשפטית, מעבר לקולו של הנשיא כאחד השופטים בהרכב.

התמונה המתקבלת מסקירה חלקית זו של סמכויות נשיא בית המשפט העליון היא של נושא תפקיד בעל עמדה וסמכות דומיננטית במערכת החייבת, על-פי חוק, לאפשר לשופטים המכהנים בה אי תלות וכפיפות לחוק בלבד.

מצב דברים זה אינו רצוי ואינו נחוץ כלל לפעילותה התקינה של מערכת המשפט. שיטה זו מעניקה כוח ושררה מנהלית ושיפוטית מופרזים, לאדם אחד בתוך מערכת המשפט. עוצמת יתר זו מוענקת ללא כל הצדקה, שכן שיטת המשפט, פיתוחה וביסוסה צריכים להיות מפעל קולקטיבי של המערכת המשפטית. קיימת חשיבות עליונה לכך ששופטים יפעלו, במסגרת הדין בלבד וללא פזילה לעבר אדם אחד שיש בכוחו לחרוץ את גורלם האישי והמקצועי.

הסמכויות שהחוק העניק לנשיא בית המשפט העליון הן כאלו שמטבען ניתן וצריך לבזרן במערכת. מינוי שופטים לכהונה בוועדות חיצוניות יכול להתבצע על-ידי ועדה ציבורית חיצונית, מינוי שופטים לכהונה במערכת בתי המשפט יכול בנקל להתבצע על-ידי הוועדה לבחירת שופטים.

החלטות שעניינן קביעת הרכבים לדיון בתיקים בלתי שגרתיים בבית המשפט העליון, הרכבים מורחבים לדיון וכן בקשות לאפשר דיון נוסף, מן הדין שיתקבלו על-ידי כלל שופטי בית המשפט העליון. הסמכויות שהוענקו לנשיא בית המשפט העליון אינן נדרשות כלל לשם ניהולה התקין של המערכת, אך הן מאפשרות לנשיא בית המשפט העליון להשפיע השפעה מכרעת על תוכנן של החלטות שיפוטיות.

יש להזכיר, כי כאשר להחלטות שיפוטיות יש משמעות פוליטית וקיימות תמיד החלטות מסוג זה, יש בעוצמתו של נשיא בית המשפט העליון להופכו לדמות פוליטית, בין אם יכיר בעובדה זו ובין אם יבחר להתעלם ממנה. כאשר הנשיא יחליט על הרכב שנועד לדון בעתירה בעלת משמעות פוליטית מרחיקת לכת, כל החלטה שיקבל, על זהות ההרכב, מספר השופטים ומועד הדיון היא החלטה פוליטית במהותה, אם לא במניעיה, ובסופו של דבר ייבחנו ההחלטות תחת זכוכית מגדלת פוליטית.

למרבה הצער הדיון בכל הנוגע למעמדו וסמכותו של נשיא בית המשפט העליון מושפע מאד מזהות האישיות הממלאת תפקיד זה. ניתן לומר כי ביחס לנושא התפקיד כיום, השופט אהרן ברק, נוספה לסמכות הפורמאלית גם סמכות אקדמית ויכולת אינטלקטואלית אישית נדירה ומכאן מעמדו המיוחד והדומיננטי כל כך במערכת.

יתכן שנשיאי בית המשפט העליון בעתיד לא ייהנו ממידה כזו של סמכות אישית, ואף על-פי כן הדיון אינו צריך להתמקד באישיות זו או אחרת, כי אם בתפקיד ובסמכויות הנלוות לו. נשיא בית המשפט העליון זוכה על-פי חוק לסמכויות שאין כל הצדקה להעניקן לשופט בודד במערכת ויש מקום לדיון ציבורי ענייני ונוקב בסוגיה זו.

תאריך:  23/01/2006   |   עודכן:  23/01/2006
עו"ד משה גולדבלט

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ריכוז סמכויות מסוכן
הודעות  [ 13 ] מוצגות  [ 9 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
בחירת נשיא ביה"מ
23/01/06 14:20
2
לא עו"ד!
23/01/06 14:25
3
מוטרדת******
23/01/06 15:53
4
שלמה אידן
23/01/06 16:17
5
Moshe, We'll check
23/01/06 19:22
6
ט.ג.מ.
24/01/06 06:11
7
מוטל גמזויל
24/01/06 18:58
8
The Writer is suspct
24/01/06 19:54
9
שמחה ניר, עו"ר
7/02/06 23:22

תגובות בפייסבוק


רשימות קודמות
ישנן שתי גישות להיסטוריה. האחת גורסת שמי שאיננו לומד מן ההיסטוריה נידון לחזור עליה. הגישה השניה אומרת שאין ללמוד דבר מן ההיסטוריה, שכן העולם מתקדם, קדימה, ואין לדון על העתיד בכלים של העבר.
22/01/2006  |  יובל ברנדשטטר  |  מאמרים
כמה יאה לעורך "מעריב" אמנון דנקנר הפתגם "פני הדור כפני הכלב". אותו דור פותה המשול לכלב הרץ לפני אדוניו, ההופך מדי פעם את פניו כדי לדעת לאן מועדות פניו, ושב מייד למרוצתו באשליה שהוא המוביל בראש.
22/01/2006  |  גורי גרוסמן  |  מאמרים
ממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה אריק שרון, הזמינה מעו"ד טליה ששון, יוצאת פרקליטות המדינה, דוח על המאחזים הבלתי חוקיים ביש"ע.
22/01/2006  |  עו"ד אברהם פכטר  |  מאמרים
כאשר הרדיו והטלוויזיה מחליטים למלא את האוויר של מדינת ישראל ב"זמן אמת" ו"בשידור חי" בכל תקרית אש, פיגוע או צרור יריות שנורה בשטחים, צריך בעצם לחשוב במונחים של ניהול כולל של המדינה, ולהבין שהמדינה היא למעשה מין ארגון גדול, גדול מאד אפילו, הפרוש ממטולה עד אילת, מהים עד הבקעה, ואמור לתפקד כהלכה פחות או יותר.
22/01/2006  |  מנשה ברק  |  מאמרים
מצאו את ההבדלים:
22/01/2006  |   אברהם שרון  |  מאמרים

פורומים
אתיקה
ממשל
משפט
כתבות מקודמות
אלי רביד
שמעון אייזנברג: "איזו תשואה יכולה להניב השקעה בנדל"ן אמריקני?"
כתיבת המומחים
חדשות שיווק דיגיטלי
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
בי פטנט פתרונות מיוחדים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט