|
|
הסיפור העיקרי בפרשה סופר בתגובתי בעניין יואל ברנדט. אני מטיל פה כפפה; אם יש מפיק או תסריטאי טוב שמחפש נושא לסרט? הוא כבר קיבל את תמציתו בתגובתי אודות סיפור חייו של יואל ברנדט. היהודים בארץ עשו ככול "אי יכולתם" להציל את יהודי הונגריה ע"י משלוח צנחנים כמו חנה סנש ואחרים. גם הסוכנות היהודית השקיעה רבע מתקציבה ונכשלה! אז לא היתה לנו מדינה. אפילו היום כאשר יש לנו מדינה אנו נכשלים לפעמים להציל יהודי אחד שנמצא בידי זדים!
באשר לסיפור הצדדי של קסטנר. אחרי השואה היו חילופי האשמות שהתמקדו באישיותו של קסטנר, ובכך שכנראה פעל לטובת הצלת מקורביו, כביכול על חשבון אחרים. גורלו נחרץ כאשר במשפט סביב האשמות שפורסמו קבע השופט כי "קסטנר מכר נשמתו לשטן", או משפט בעל משמעות דומה. ואכן חלף זמן קצר יחסית עד אשר נורה על ידי מתנקש יהודי, שנידון ל-5 שנות מאסר.
אני אישית סבור כי במה שנכשלו הנאצים אין אנו היהודים צריכים להמשיך. אכן בגדול יהודים לא התחשבנו זה עם זה על אירועים מאז השואה. אולי לשמחתי לא שרדו רבים מהשואה ,אם בכלל אשר באמת עשו משהו על חשבון יהודים אחרים. בכלל לנהל משא ומתן עם אייכמן ודומיו, בתנאי השואה, זו משימה בלתי אפשרית לחלוטין. וכול מי שהציל מישהו, לא צריך להיות מואשם שלא הציל יותר, או אחרים. לאיש לא צריך להיות רגשי אשמה על שלא הציל מספיק. כול החיטוט בפרשת קסטנר, נוצר עקב בחישת מפא"י וניסיונותיה להסתיר פרטים מעברו של קסטנר, כדי שלא "להיתפס" כקשורה עם מעשה בלתי מוסרי. מוטב שזכר הפרשה ילמד דרך סיפורו המדהים של יואל ברנדט, אשר מדגים טוב יותר את מהותה של השואה. היתה זו מלחמה שבה הגויים היו מאוחדים בכוונתם להשמיד את העם היהודי. כיוון שכך מצאו עצמם משמידים זה את זה!
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי
|
|
|