"החופשה בטבריה הייתה סיוט"

נסים לוי ורחל דוברי תבעו את מלון ארבל טבריה נופש ותיירות בע"מ (נתבע 1) ואת חברת הנסיעות הדקה ה-90 בע"מ (נתבעת 2) בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר ששבו במפח נפש מחופשה במלון ארבל בטבריה (אצל נתבע 1) בחודש יולי אשתקד. לטענתם, המלון היה עלוב ומלוכלך, המזגן לא פעל, הלובי נסגר בשבת והם לא אכלו ארוחת בוקר. "עקב התנאים המחפירים קיצרנו את שהותנו במלון". התובעים ביקשו את עלות הנופש והוצאות נסיעה בסך של 2,000 שקל בתוספת הוצאות עקיפות ועוגמת נפש.

בכתב ההגנה נטען שהמלון עבר שיפוץ כללי לפני 4 שנים וחדריו נוחים ומאובזרים. "התובעים הועברו לבקשתם, לחדר גדול יותר שנועד למשפחות מבלי שחויבו בתוספת מחיר". לדברי המלון, התובעים, באופן הפגנתי, סירבו להמתין מספר דקות עד שיוסדר עבורם מקום בחדר האוכל. "תמוה שהתובעים הסתירו מבית המשפט ששילמו עבור שני לילות, סך של 720 שקל, למרות שהזמינו 3 לילות". המלון ביקש לדחות את התביעה. נתבעת 2 טענה שאין לתובעים עליה נגדה ויריבות וביקשה לדחות את התביעה. לדבריה, שימשה כמתווכת וטיב השירותים שניתנו לתובעים, אינם באחריותה אלא באחריות הספק ואין לבוא אליה בתלונה.

בדיון בפני השופטת אנה שניידר, הכחישו התובעים שהועברו לחדר משודרג כפי שטען המלון בכתב ההגנה. המלון השיב שמאחר והתובעים לא היו מרוצים מהחדר, ניתן להם חדר נוסף ובפועל, עד שעזבו, החזיקו שני חדרים וחויבו עבור חדר אחד. בפסק דין שניתן בשבוע עבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת שניידר, את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה את התובעים בהוצאות משפט. "התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת תביעתם לרבות טענתם בדבר עוגמת נפש שנגרמה להם, ועל כן דין התביעה כנגד המלון להידחות. כנגד הדקה ה-90 דין התביעה להידחות על הסף, שכן מקובלת עלי הטענה שאין הדקה ה-90 אחראית לטיב השירות שניתן בפועל על-ידי הספק".