מאבק על התיישבות יהודית במזרח ירושלים. בית משפט בירושלים דחה (יום ה', 10.9.09) ניסיון ערבים למנוע המשך פיתוח נרחב בעיר דוד, שכונה יהודית במזרח ירושלים שבה נמצא אחד האתרים הארכיאולוגים הפופולריים ביותר. מדובר בהתנגדות לפרויקט נרחב של העירייה, משרד התחבורה ועמותת אלע"ד, לפיתוח חניונים, החלפת תשתיות ביוב, חשמל וטלפוניה, ריצוף רחובות, התקנת רהיטי רחוב, עמודי תאורה ושתילת עצי. כמו-כן שיפור זרימת התנועה בשכונה.

העותרים, תושבי שכונת סילוואן וכן עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח דרשו באמצעות באי-כוחם עו"ד טלי ניר ונסרין עליאן להפסיק את כל עבודות הפיתוח בעיר דוד. זאת בטענה כי הפרויקט מתבצע ללא סמכות ובניגוד לחוק בשל "היעדר היתרים הנדרשים כדין". עוד טענו כי הפרויקט "ישפיע לרעה על החיים בשכונה. החנייה בצידי הדרכים תיאסר ולא ייוותרו מקומות חניה מספיקים...במהלך ביצוע העבודות ייפגעו המסחר והתנועה בשכונה, מחמת שינוי סדרי התנועה וחפירות הצלה ארכיאולוגיות". בעתירה דרשו כי בית המשפט יורה על הפסקת עבודות הפיתוח ואף ייאסור להוציא היתרים עד לאישור תוכנית מפורטת לשכונה.

כאמור, השופט סולברג דחה את הדרישה להקפאה מוחלטת של הפיתוח בשכונה. הוא כתב כי יש לבחון את ההיתרים הנדרשים בהתייחס לעובדה כי מדובר בשכונה "חיה ונושמת" אך בתוך "גן לאומי סובב חומות העיר העתיקה". הוא קבע לפיכך כי עבודות החשמל טעונות היתר וכך גם התקנת מדרכות חדשות בניית קירות תמך "לשם נוי ותפארת". יתר העבודות אינן טעונות היתר.

השופט מתח בהחלטה ביקורת על טענות העותרים בהן הטענה כי עבודות הפיתוח נעשות בשל "חתירתה של עמותת אלעד ליישב יהודים בעיר דוד". יתרה מכך, העותרים לדבריו לא הסתירו את מגמתם למנוע "כל פעולה של פיתוח בשכונתם כאמצעי לחץ לכפיית העירייה למלא את חובתה ולאשר תוכנית מתאר מפורטת לשכונה בבחינת 'גם לי גם לך לא יהיה'". הטענות הללו לא נדונו, ציין השופט, שכן "לא מצאתי לנכון להרפות מן הלב ולהסחף לעיסוק בשוליים". הוא ציין עוד כי עמותת אלעד, כלפיה מופנות טענות העותרים, "מחזיקה כדין נכסים בשכונה ומנהלת פעילות תיירות ענפה".

בסיכום ההחלטה נקבע כי עבודות החשמל טעונות היתר "ולא תמשכנה עד לקבלת היתר זה", כמו-כן התקנת מדרכות, בניית קירות חדשים ועבודות לשיפור חזיתות, טעונים היתר לפי חוק התכנון והבניה ו"לא תעשנה בלעדיו".