בית הדין לעבודה בתל אביב קבע בשבוע שעבר (יום ה', 12.6.03), בפסק דין תקדימי, כי הדרישה לשירות צבאי או לאומי כתנאי קבלה לעבודה, ללא קשר עם אופי התפקיד, מהווה אפליה ועבירה פלילית.
בכתב אישום שהגישה הלשכה המשפטית של משרד הרווחה נגד חברת "תפקיד פלוס בע"מ", לבית הדין לעבודה, נטען כי הנאשמת פרסמה הצעות עבודה בהן קבוע תנאי קבלה, לפיו על המועמד להיות לאחר שירות צבאי או לאומי.
המדינה טענה, באמצעות עו"ד מיכל מרקוביץ'-בלשר, כי דרישה זו מהווה אפליה, באשר תנאי זה אינו ממין העניין: "הצגת הדרישה לשירות צבאי/ לאומי בנסיבות שבהן אין הדבר מתחייב מאופיו של התפקיד, מהווה אפליה עקיפה במובן זה שהיא מהווה אפליה מטעמי לאום ודת, ובכך הפרת ההוראה בסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה".
השופטת הראשית של בית הדין, ורדה וירט-ליבנה, קבעה כי הצגת הדרישה לשירות צבאי או לאומי בנסיבות בהן אין הדבר מתחייב מאופיו של התפקיד, מהווה הפליה מטעמי לאום ודת". השופטת אף הסבירה כי "יישום התנאי הוא בעל תוצאה הפוגעת בשיוויון שבין יהודים לערבים ובין יהודים חילוניים לבין יהודים חרדיים בשוק העבודה".
ביה"ד ציין עוד, כי הדרישה לשירות לאומי כחלופה לשירות צבאי מעידה כי השיקול הביטחוני אינו שיקול אמיתי אלא נועד להיות רף המסמן את מי שאינו משרת בצבא, היינו ערבים וחרדים, אחרת הדרישה היתה ליוצאי צבא בלבד.
השופטת וירט-ליבנה קבעה עוד כי האיסור על פירסום מודעות מפלות חל על כל מי ש"זקוק לעובד" - מעביד, חברת כח אדם או חברה להשמת כח אדם. אין לתת לביטוי זה פרשנות מצמצמת או כזו המחילה את האיסור רק על מעביד בפועל, פרשנות זו אינה מתיישבת עם לשון החוק, ההיסטוריה החקיקתית ועם תכלית החוק.
לפיכך, קנסה השופטת את חברת "תפקיד פלוס" בסך של 10,000 ש"ח.
