ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת קיימה (יום א', 15.6.03) דיון שלישי בסדרת דיונים שימשכו ככל הנראה על פני שנה וחצי. מטרתם: לכונן חוקה לישראל, שתעשה בהסכמה.
הישיבה הפעם עסקה בבחינת חוק יסוד: הכנסת, ומה הם סעיפי החובה שיעברו אל החוקה העתידית ואילו סעיפים יושמטו ממנה. בדיון השתתפו נציגים ממשרד המשפטים, המכון לדמוקרטיה וחוקה לישראל.
יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, פתח את הישיבה וטען כי על-פי חוק יסוד: הכנסת, לא קיימת הסמכה מפורשת בחוק והוא הסמכות לחוקק חוקים. לכן הסעיף הראשון שכל חברי הוועדה הסכימו עליו מיד, לשנות את הנוסח המוצע: "הכנסת היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של המדינה".
מיד אחר כך הגיע הדיון לסוגיית מיקומו של בית הנבחרים בירושלים. חלק מחברי הוועדה טענו, כי קיים חוק יסוד ירושלים הדן במעמדה. ח"כ רוני בר-און וח"כ גדעון סער התנגדו לכך בחריפות, וסירבו להשמיט את המילה ירושלים מהחוקה. ח"כ סער טען, כי המילה ירושלים מופיעה אינספור בתנ"ך, מה שלא ימנע את חזרתה של המילה ירושלים בחוקה, לצורך ביסוסה וחיזוקה של העיר ירושלים.
פרופ' יעקב נאמן טען, כי לא ניתן לערבב בין המהות של משטר דמוקרטי, והיא הרשות המחוקקת של המדינה שמפורטים בחוקים אחרים. כלומר, אין צורך לחזור על עיקרי הדברים בכל סוגיה: ממשלה, כנסת, בית משפט ועוד.
הוועדה החלה לדון בכמה נושאים הנוגעים לאושיות המשטר הדמוקרטי בישראל, למשל: יחסי דת מדינה, הכרה בריבונותה של מדינה יהודית ישראלית, מעמדן של מפלגות אנטי דמוקרטיות ועוד. כמו סעיף 7א': מניעת השתתפות רשימת מועמדים. הכוונה היא לאפשרות שלמועמד לא תינתן האפשרות להשתתף בבחירות, אם הוא שולל את קיומה של שמדינת ישראל.
ח"כ גדעון סער, יו"ר הקואליציה, טען כי כפי שנטען בפס"ד ירדור, מרזל ובשארה לא ניתן לשנות סעיף זה. בסמוך לו בוועדה ישב ח"כ עזמי בשארה ורטן על כך ששמו הוזכר בהקשר לשלילת קיומה של מדינת ישראל, והוסיף כי לדעתו יש להרחיב את סעיף המפלגות ולכלול אותו בתוך החוקה כסעיף נפרד. כמו כן יש להוסיף כי, מפלגה ששוללת את קיומה של מדינה דמוקרטית ופועלת להרוס את יסודותיה לא תוכל להיבחר לכנסת ובכלל זה מפלגה פונדומטאליסטית, קומוניסטית, פשיסטית.
סעיף 5 לחוק יסוד : הכנסת מעניק את זכות הבחירה לכל אזרח ישראלי. ח"כ חן רשף מעוניין לסייג את הסעיף: רק כאשר מדובר בתושב ישראל שלא אינו שוהה מחוץ לגבולות המדינה למעלה מחצי שנה. יו"ר הוועדה הזכיר, כי הליך הצעות לשינוי הסעיפים הקיימים דורש הצעה מגובשת בכתב לחברי הוועדה שיחליטו בעד או נגד. כמו כן, עליו להתייחס בהצעתו למנגנוני הפיקוח והאכיפה על החוק בארץ ובחו"ל.
