תוחלת החיים של הוריכם אינה משפיעה על תוחלת החיים שלכם. מה שקובע את תוחלת החיים שלכם היא הדרך בה אתם מנהלים את חייכם. כך מגלה לנו מחקר חדש מאוניברסיטת גות'נבורג שפורסם ב-Journal of Internal Medicine.
ההנחה הרווחת היא שהסיכויים של ילדים להורים שחיו עד גיל מאד מאוחר, לחיות גם הם שנים רבות, גדולים יותר. אך מתברר, לפחות על-פי המחקר האחרון בתחום, כי הדבר אינו נכון. נתונים מראים כי גורמים תורשתיים אינם משחקים תפקיד משמעותי וכי לסגנון החיים יש השפעה גדולה יותר. מחקר בשם Men study משנת 1913 הוא שהווה את הסביב למחקר הנוכחי.
לאנשים שלא עישנו, צרכו כמות מתונה של קפה ונהנו ממעמד סוציו-אקונומי טוב בגיל 50 (שנמדד במונחים של עלויות ביתיות), כמו גם מיכולת עבודה פיסית טובה בגיל 54 ומרמות כולסטרול נמוכות בגיל 50 היו את הסיכויים הגבוהים ביותר לחגוג את יום הולדתם ה-90.
מדובר בממצאים מפתיעים במיוחד, משום שרבים מגורמים אלו זוהו כבר קודם לכן ככאלו המשחקים תפקיד במחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם), אך המחקר הנוכחי מראה בפעם הראשונה כי הם חשובים גם בהיבט ההישרדותי הכללי.
החוקרים מאמינים כי ישנה משמעות עמוקה לכך שמחקר מצליח להראות בצורה כה ברורה כי אנו לא "יורשים את תוחלת החיים" אלא במקום זאת מה שקובע אותה אלו הרגלי החיים שלנו.
המחקר מראה כי אנו יכולים להשפיע על מספר גורמים הקובעים את מספר השנים שנזכה לחיות, והדבר מועיל לא רק בהיבט האינדיבידואלי, אלא גם בהיבט החברתי מאחר שכורמים אלו לא מצריכים עלויות גבוהות של טיפול תרופתי.
ה'מחקר האפידמיולוגי 1913' החל בשנת 1962. שליש מכל הגברים בני ה-50 מגות'נברג נקראו לבדיקות שהתמקדו בבריאות הקרדיווסקולרית. כל עשר שנים מאז, קבוצה חדשה של בני 50 נקראה ואלו שכבר לקחו חלק במחקר עברו בדיקה נוספת. מעקב זה איפשר לחוקרים לעקוב אחר התפתחות מחלות בקבוצת גיל ספציפית, ולהשוות את בריאותם של בני ה-50 בשנת 2003 לזו של בני 50 בשנת 1964, לדוגמא. נשים גם הן נכללו במחקר מאז שנת 2003. מספר משתנים נחקרו לאורך השנים, כולל BMI, הרגלי עישון, כולסטרול, הרגלי פעילות גופנית ולחץ דם.
הגברים שנולדו בשנת 1913 נבדקו כשהגיעו לגיל 50, 54, 60, 67, 70 ו-80. מבין 855 הגברים שלקחו חלק במחקר, 111 (13%) עדיין היו בחיים בגיל 90.
לאורך השנים המחקר הניב מאמרים רבים ותזות לדוקטורט. תוצאה מעניינת התפרסמה לאחר שחוקרים הצליחו להראות כי הירידה בשנת 2008 במספר המעשנים, בשילוב עם רמות כוסלרטול נמוכות יותר ולחץ דם נמוך יותר בין השנים 1963-2003 יכלו להסביר את הירידה המשמעותית במספר התקפי הלב בתקופה זו של 40 שנה.
