בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב החליט (9.6.11) לדון בתביעה בסך 2 מיליארד שקל שהגישה קרן הגמלאות של עובדי אגד נגד החברה. סגן הנשיא, שמואל טננבוים, דחה את טענת אגד לפיה אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה.
קרן הגמלאות נמצאת בניהול מיוחד, והיא טוענת בתביעתה כי מאז שלהי שנות ה-70 נמנעה אגד מלהעביר לה סכומים נכבדים שהיא חייבת לה מכוח תקנון ההתאגדות של הקרן ומכוח ההסכם שבין הקרן לבין אגד, ובכך גרמה לה לנזקים קשים ולגרעון אקטוארי חמור. אגד טענה, כי מדובר בתביעה שבסמכותו של בית המשפט המחוזי.
טננבוים ציין, כי בית המשפט העליון פסק כבר לפני ארבע שנים - בתביעה אחרת בה הייתה מעורבת אותה קרן - כי בית הדין לעבודה הוא הפורום המתאים לדון גם בתביעות הנוגעות לפנסיה. לדבריו, הפרשנות של אגד, ולפיה חבר אגד ייחשב כ"עובד" אולם אגד - אצלה הוא עובד - לא תיחשב כ"מעביד", אינה סבירה.
טננבוים מוסיף: "מערכת היחסים בין אגד והקרן הוסדרה בתקנון הקרן ובהסכם בין אגד לקרן שצורף לתקנון כחלק ממנו. בתקנון ובהסכם נקבעו הסדרי פרישה לגמלאות של חברי אגד וחבויות אגד בקשר עם כך. בבסיסה של התביעה, עומדת טענתה העיקרית של הקרן, לפיה אגד הוציאה את חבריה לפרישה מוקדמת, מבלי לשלם את הסכומים המתחייבים מהוראות תקנון הפנסיה של הקרן בעניין זה. לצורך ההכרעה בתביעה, תידרש בין השאר, פרשנות הוראות תקנון הפנסיה של הקרן וכן הוראות ההסכם הנלווה לתקנון - הכרעה בענייניים מעין אלו, נמצאת בתחום מומחיותו הייחודית של בית הדין לעבודה".
לבסוף מציין טננבוים: "הגישה הרווחת כיום - והיא ההלכה המחייבת - הינה הגישה המהותית-תכליתית אשר בבסיסה הרעיון לרכז את סכסוכי העבודה והפנסיה תחת טריבונל אחד שזו מומחיותו. יישומה של הלכה זו בענייננו מביא למסקנה כי תביעה שעילתה העיקרית נוגעת לחבות מעביד בגין פרישות מוקדמות של עובדיו מקרן פנסיה, מקומה להתברר בבית דין זה".
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
