לאור הרגולציה החלה על השליטה בבזק, האפשרויות להוציא אותה מהגדרת "חברת פער" אינן מעשיות - כך כותבת בנייר עמדה חברת
יורוקום, בעלת השליטה בקבוצת בזק, בהתייחסה לטיוטת המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק, שקיימה בתחילת החודש שימועים, לקראת פרסום המלצותיה הסופיות. את נייר העמדה הגישו מטעם יורוקום עוה"ד אברהם וול, יורם בונן וניצן סנדור ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.
"חברת פער" היא למעשה חברה בה קיים פער גדול בין הזכויות ההוניות של בעל השליטה לבין הזכויות שלו בהצבעה. בנוסף קיים מנגנון שאינו מאפשר "השתלטות עוינת" על החברה בניגוד לרצונו של בעל השליטה.
לדברי יורוקום, במידה ובזק תיחשב ל"חברת פער" וככל שהמלצות הוועדה תיושמנה באופן מיידי עליה ולא רק באופן עתידי, הרי שיש בכך כדי להוות פגיעה משמעותית בזכויות הקניין של בעלי השליטה, באופן שאינו עומד לדעתנו בהוראות חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו.
יורוקום מציינת עוד כי המלצות הוועדה מגלמות פגיעה קשה בקניינן של בי קומיוניקיישנס ושל יורוקום, ביניהן ההמלצות המקנות למיעוט זכויות וטו המגבילות את יכולתו של בעל השליטה לפעול בקניינו, וכלה בהמלצות מס שמשמעותן לדבריה הוא נישול דה-פקטו של בעל השליטה מזכויותיו הקנייניות והפקעה, הלכה למעשה, של היתר השליטה שניתן לו מראש הממשלה ושר התקשורת.
עוד נטען בנייר העמדה של יורוקום, כי יישום המלצות הוועדה על בזק יפחיתו משמעותית את הערך הכלכלי של גרעין השליטה בבזק - הנכס שרכשה בי קומיוניקיישנס לפני כשנה וחצי בלבד - תמורת 6.5 מיליארד
שקל. "אף אם לאימוץ המלצות הוועדה יש משקל של 3% 'בלבד' על שווי החזקת גרעין השליטה בבזק, הרי שמדובר על נזק של כ-200 מיליון שקל לבעליו!", נכתב בנייר העמדה.
נייר העמדה טוען אפוא, כי המקרה של קבוצת בזק ממחיש את הצורך לקבוע חריגים להגדרת "חברת פער", המתיישבים
לדעת יורוקום עם הרציונלים והתכליות שהנחו את הוועדה בגיבוש המלצותיה.
לא חברת פער כאשר פער הזכויות וההון אינם משמעותיים
יורוקום מציעה כי חברה לא תחשב "חברת פער" בהתקיים אחד מכמה תנאים, למשל כאשר מדובר בחברה שבה הפער בין זכויות ההצבעה של בעל השליטה לבין הזכויות בהון אינו משמעותי, כלומר - אינו עולה על 20%. זאת, מכיוון שבהיעדר פער משמעותי, החשש מניגוד העניינים אשר עמד לנגד הוועדה אינו מתקיים. תנאי נוסף שמציעה יורוקום הוא כשמדובר בחברה שבה קיים גרעין שליטה המפוקח על-פי צו אינטרסים חיוניים או חקיקה דומה, והוגדר לגביה על-ידי הרגולטור הרלוונטי גרעין שליטה מזערי בשיעור נמוך מ-50%. זאת, לדבריה, מכיוון שכאשר הרגולטור הרלוונטי רואה לנכון לקבוע לאחר בחינת הנסיבות הספציפיות, כי גרעין השליטה הראוי הינו נמוך מ-50%, אין הצדקה לכפות גרעין שליטה גבוה יותר, המתעלם מאותן נסיבות.
