מנהל חטיבת החדשות ב
רשות השידור, משה נסטלבאום, הדיח עובדת בצורה בלתי תקינה יממה בלבד לאחר שנכנס לתפקידו. כך קובע (5.1.12) בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
ענת רובינשטיין הועסקה כמפיקה בחטיבת החדשות, ובנובמבר 2010 שבה לעבודה לאחר חופשת לידה. רובינשטיין הסכימה אז לעבוד ערב אחד בשבוע כמזכירה ואחת לשבועיים ביום שישי בבוקר, לדבריה - מחשש שתפוטר אם תסרב. באוקטובר 2011 שובצה רובינשטיין פעמיים לעבודה בערב, אך הוסבר לה שהדבר נובע מהשידורים המיוחדים לרגל עסקת שליט. בשבוע שלאחר מכן שוב שובצה בשני ערבים, אך הודיעה שהדבר מנוגד להוראות התקשי"ר וסירבה לעבוד כפי שנדרשה.
נסטלבאום מונה למנהל חטיבת החדשות ב-23.10.11, בו ביום שוחח עם רובינשטיין ולמחרת הופסק שיבוצה בסידור העבודה של החטיבה. בעקבות זאת, ביקשה רובינשטיין להורות לרשות השידור להחזיר אותה לעבודה, תוך שהיא טוענת שהודחה רק בשל היותה אם לשני פעוטות ומשום שסירבה לעבוד בניגוד להוראות התקשי"ר. הרשות טענה, כי רובינשטיין סירבה לעבור לעבוד בירושלים - כפי שנדרשו כל עובדי החטיבה - ולאחר מכן סירבה לקבל תפקיד מזכירותי, ובשל כך הופסק שיבוצה.
נסטלבאום טען בעדותו, כי פעל על-פי הוראת מנכ"ל הרשות - להפסיק את האבטלה הסמויה הנרחבת שהייתה קיימת בחטיבה. "יום לאחר שנכנסתי לתפקיד עברתי על רשימת התקנים של כל עובדי חטיבת החדשות, וגיליתי להפתעתי עשרות עובדים שמקבלים שכר מבלי שיהיו מועסקים בפועל. אין לי כוונה להיות הכוכב הבא של
מבקר המדינה וגם לא של דוח מבקר הרשות ולכן התחלתי בפעילות נמרצת כדי להביא לשינוי המצב", טען.
השופטת
חנה טרכטינגוט דוחה את דבריו של נסטלבאום. היא מציינת, כי באותו מועד הועסקה רובינשטיין בצוות ההפקה של התוכנית "סדר דין" ולכן אין מקום לטעון שהייתה "מובטלת סמויה". גם אם נסטלבאום ידע שהתוכנית תרד כעבור שלושה שבועות, לא ברור מה הייתה הבהילות בשיחה עם רובינשטיין - בפרט שמונתה לה מחליפה בתוכנית. עוד אומרת טרכטינגוט, כי נסטלבאום היה צריך לפעול לבחון במשנה זהירות את ההחלטות שהוא מקבל מיד עם כניסתו לתפקיד.
"מהירות הפעולה הפוגענית כנגד המבקשת, מבלי שהוכח בפנינו פשר הדחיפות, ובפרט בשעה שההחלטה על הוצאת המבקשת מסידור העבודה גררה מינוי מחליפה למבקשת לפרק הזמן הקצר שעד הסרת התוכנית מלוח השידורים, מובילנו למסקנה כי ההחלטה לוקה, על פניה, בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות", קובע בית הדין. עוד נקבע, כי לרובינשטיין לא נערך שימוע כמצוות החוק. יתרה מזו: נציגי הרשות סירבו להיפגש עימה ונסטלבאום כלל לא השיב למכתביה.
טרכטינגוט קובעת: "אין די בטענותיה של המשיבה בדיעבד, כי התכוונה לערוך למבקשת שימוע וכי בעניין זה מתפרצת המבקשת לדלת פתוחה, מאחר שהשימוע היה צריך להיערך בטרם הוצאתה מסידור העבודה, ולא לאחריו. הוצאת המבקשת מסידור העבודה, אף מבלי לפגוע בשכרה, הינה פעולה פוגענית פסולה, השוללת מן המבקשת את זכותה לעבוד ומאפשרת למשיבה להימנע מקבלת החלטה בעניינה, ועל כן אין להתירה".
בית הדין הורה לרשות השידור להחזיר את רובינשטיין לעבודה "בתפקיד חלופי התואם את כישוריה של המבקשת, ניסיונה ואת צורכי המערכת". עוד נקבע, כי למרות שלא עברה קורס מפיקים, הרי שהעובדה שקיבלה קרדיט כמפיקה מלמדת שניתן לשוב ולשבץ אותה לתפקידי הפקה.
