האם הסטטינים מורידים את הסיכון לדיכאון?

אנשים עם מחלות לב המשתמשים בתרופות להורדת הכולסטרול הידועות כסטטינים נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח דיכאון לעומת אלו שאינם משתמשים בתרופות. אלו ממצאי מחקר חדש מקליפורניה.

עדיין לא ברור אם התרופות הפופולריות קשורות למצב רוח טוב יותר בקרב המשתמשים בהן, אך תוצאות המחקר תומכות בתיאוריה כי כלי דם סתומים במוח משחקים תפקיד בדיכאון.

ייתכן שהסטטינים תורמים להשפעות מועילות על תסמיני הדיכאון דרך ההשפעות המגנות שלהם על התהליכים המתרחשים במוח ובכלי הדם המוחיים. כך סבורים החוקרים, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת Charité שבברלין.

סטטינים הם מהתרופות הפופולריות ביותר בעולם. בין השנים 2005 ל-2008 רבע מתושבי ארצות הברית הבוגרים השתמשו בתרופות.

למרות שהתרופות בדרך כלל נחשבות בטוחות, מינהל המזון והתרופות הודיע [ראו ידיעה משמאל] כי הן קשורות לעלייה קטנה בסיכון לסוכרת ולאיבוד זיכרון. בנוסף דווח גם על מקרים נדירים של נזק לכבד ולשרירים, הקשור לשימוש בסטטינים.

ממצאים לא מפתיעים

כדי לגלות אם לתרופות אכן קיימת השפעה על דיכאון, צוות החוקרים, שפרסם את ממצאיו ב-Journal of Clinical Psychiatry, עקב אחר 965 איש בקליפורניה במשך מספר שנים. כל המשתתפים סבלו מהתקפי לב או מסימנים אחרים למחלת לב.

בתחילת המחקר, 65% מהמשתתפים השתמשו בסטטינים, כמו ליפיטור, קרסטור או זוקור.

על בסיס שאלונים שעסקו בבריאות המנטלית שלהם, 17% ממשתמשי הסטטינים נמצאו כמי שסובלים מדיכאון בתחילת המחקר בהשוואה ל-24% מאלו שלא השתמשו בתרופות.

בקרב אלו שלא סבלו מבעיות של מצב הרוח בתחילת המחקר, 18% ממשתמשי הסטטינים ו-28% מאלו שלא השתמשו בהם סבלו מדיכאון במהלך שש שנות המחקר.

מומחים בתחום לא הופתעו מהממצאים. מחקר שפורסם בשנת 2003, גילה קשר דומה בין שימוש בסטטינים לבין שיעור נמוך יותר של דיכאון. הממצאים מרמזים על כך שהסיבה לכך היא ביולוגית ולא תופעת לוואי של התרופה.

חשוב לציין כי החוקרים לא עקבו אחר התרופות בהן השתמשו המשתתפים לאורך זמן, כלומר, לא ניתן לומר מי הפסיק או החל לקחת סטטינים. אנשים שהשתמשו בסטטינים נמצאו גם בסיכון נמוך יותר לדיכאון עוד בתחילת המחקר ובסבירות נמוכה יותר להיות עניים, עם היסטוריה של דיכאון או עישון, עובדות שיכולות גם הן להשפיע על התוצאות.