נהג מונית שחרג מרישיון זוכה מחמת הספק

ספק סביר הצליח להביא לזיכויו של חיים עסיס, נהג מונית בקו נתניה-תל אביב. במרס 2010 עלה יאיר בונן, פקח סמוי של משרד התחבורה, למוניתו של עסיס. הוא נסע נסיעה מקומית בתוך נתניה ושילם עבורה 5.50 שקלים.

דא עקא, שברישיון המונית נאסר להסיע נסיעות עירוניות, וממילא גם לא לגבות תשלום עבורן.

במוקד הדיון עמדה השאלה האם שילם הפקח בתחילת הנסיעה או בסופה, שכן בקבלה הופיעה שעת תחילת הנסיעה. הנהג מצידו טען כי מחיר הנסיעה לוינגייט, אליו הוא רשאי להסיע זהה לנסיעה בתוך העיר, וכי שיער שהנוסע שילם כדי להגיע לשם. לדבריו, נהגי מוניות אינם כולאים בכוח נהגים המבקשים לרדת ("בן אדם עולה במונית ומבקש שאני אעצור. מה, אני לא אעצור לו?").

בפסק דינו, כתב השופט שלמה (אטינגר) נחשון מבית המשפט השלום לתעבורה בפתח תקוה: "הואיל ובמשפט פלילי עסקינן, משנותר בלב בית המשפט ספק סביר, מן הדין לזכות הנאשם".

המשפט חושף טפח על האופן בו מופעלים הפקחים הסמויים. כאשר נשאל הפקח בידי ההגנה מדוע לא הזדהה בסוף הנסיעה, השיב הפקח: "כל העבודה שלי במוניות זה עבודה סמויה. אם הייתי צריך להתגלות - מחר היו רוצחים אותי". על השאלה מדוע הוא מעיד בבית המשפט בפנים גלויות ענה: "אין לי תשובות לענות לך. תשאל את הממונים עלי".