רפי עובדיה ואייל קורנבליט, מהצירים המרכזיים בפרשת ההונאה המיוחסת למנכ"ל בנק לאומי בריטניה לשעבר,
מנחם פרידמן, ירצו שנתיים מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה (1.7.12) את ערעוריהם של השניים על חומרת עונשיהם.
עובדיה וקורנבליט הודו במסגרת עסקת טיעון, כי הפנו אל פרידמן - בעת ששימש כמנהל הסניף הראשי של לאומי - שלושה לווים שקיבלו בסך-הכל 8.5 מיליון שקל בהלוואות למרות שלא עמדו בתנאים לקבלת סכומים אלו. שלושת הלווים העבירו לידי עובדיה וקורנבליט 6.4 מיליון שקל מתוך ההלוואות שקיבלו ואשר לא נפרעו. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על השניים את תקרת העונש שנקבעה בעסקת הטיעון - שנתיים מאסר.
בערעוריהם טענו עובדיה וקורנבליט, כי עונשיהם חמורים משל יתר המעורבים בפרשה ובראשם מאיר עובדיה, אביו של רפי, שהיה מכרו של פרידמן ואשר יזם את ההונאה. ואולם, המשנה לנשיא
מרים נאור עומדת על כך, שעונשו של מאיר עובדיה הוקל מאוד (שישה חודשי עבודות שירות) לנוכח הנסיבות המיוחדות שלו ושל משפחתו ובשל נימוקים בריאותיים.
"המערערים מנסים ליחס למאיר את התפקיד המרכזי בפרשה. אין בכך כדי להפחית במאום מחומרת מעשיהם-הם. אומנם, בית המשפט המחוזי קבע כי תפקידו של מאיר בפרשה היה תפקיד מרכזי, אך חשוב לזכור אל מי בסופו של יום הגיעו הכספים ממעשי ההונאה", מוסיפה נאור. היא גם מזכירה, כי העונש מצוי בטווח הענישה שסוכמה בעסקת הטיעון. לדבריה, גם עיקרון אחידות הענישה אינו עומד לעובדיה ולקורנבליט, שכן הוא אינו חזות הכל, ומכל מקום - הפערים בעונשים מוצדקים.
השופט
אליקים רובינשטיין הוסיף: "לטעמי הסדר הטיעון היה מקל יתר על המידה, בין השאר נוכח סכומי העבירה בהם מדובר, שהם נכבדים לכל הדעות, גם לשיטת המערערים החולקים על המדינה בפירוטם. 'עקיצת' הבנק ותוצאותיה העגומות אינן באות לעניות דעתי לכלל ביטוי בעונשים שהוטלו, בהיבט הגמול וההרתעה... נזכיר כי העבירות בהן הורשעו המערערים נושאות תג עונש של שבע שנות מאסר (קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות) וחמש שנים (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות). מקווה אני כי הפרקליטות תתן אל ליבה את הערות בית המשפט המחוזי והערות אלה במבט צופה פני עתיד".