ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר נטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

ארונו הוצב הבוקר (ב', 2.7.12) בטרקלין הכנסת. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין הניח את זר הכנסת על הארון ונשא דברים לזכרו. "היכל הדמוקרטיה התכבד בך, כיושב-ראש הכנסת, כראש הממשלה, כראש האופוזיציה, כמנהיג נטוע בעמו", אמר.

לדברי ריבלין, שמיר היה סלע יצוק בלתי ניתן לשבירה. "נושא על כתפיך את משא העם הזה את עברו ואת עתידו. זוכר בדם לבך את אפר המשרפות ואת תקוות הגאולה. דבר לא הצליח להסיט אותך מדרכך. כלי ברזל וכלי משחית לא יכלו לך, לא איימו עליך. מתק לשון דברי שוחד, ושפת חלקלקות - לא היו על לשונך, לא שוחחו בשפתך. רק חולשה קטנה אחת כרסמה בך ללא רחמים. רק חולשה קטנה אחת הצליחה, לבקוע את הסלע האיתן לחצוב את אבניו, ולהקים מהם יסודות לבניין מלכות ישראל. הייתה זו האהבה: אהבתך לעם הנרדף הזה; אהבתך למולדת אבות, לארץ הנצח; אהבתך לילדיך, לביתך; אהבתך לשולמית שלך", אמר.

בהתייחס למורשתו הפוליטית של שמיר אמר יו"ר הכנסת כי אהבותיו של שמיר היו עקרונותיו. "רק למענם היית מוכן להתפשר. לא חיפשת לעשות לביתך. גם התנועה או המפלגה לא עמדו בראש מעייניך. אם ראית שטובת המולדת דורשת ויתור - ויתרת. אם ראית שהבטחת קיומו של העם בישראל דורשת הבלגה - הבלגת. אם ראית שמלכות ישראל, תובעת אחדות רחבה - איחדת. רק האהבה יכלה לכרסם בך, איש הסלע, וחלקך בכינון ממלכתיות ישראלית, יישאר לנצח, חרוט בעט שמיר", ציין.

"אדוני, מפקד לוחמי חירות ישראל, אישי, יושב-ראש כנסת ישראל, מכובדי, ראש ממשלת ישראל וחייל אלמוני נצחי. בשמי, בשם חבריך ופקודיך; בשמה של כנסת ישראל; בשמם של חיילים אלמוניים, בשירות המדינה ובמחתרות; בשמה של מדינת ישראל כולה, אנו מרכינים בפניך את ראשנו. היית מגויס לעם כל חייך, וכעת, 'משורה משחרר רק המוות'. בעוד כמה שעות ניפרד ממך, כאשר תיטמן בעפרה של ירושלים, באדמת הארץ הטובה הזאת, למענה חיית ולחמת", חתם יו"ר הכנסת את דבריו.