ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה (יום ג', 26.11.13) את משרד החוץ ואת שרת המשפטים ציפי לבני לנסות למצוא פשרה של הרגע האחרון עם האיחוד האירופי, לאחר שנציגי האיחוד סרבו להצעת ישראל, שתאפשר לחתום על הסכמי המחקר האקדמי "הורייזן 2020" (2020 Horizon).

ההסכם כולל נספח המתווה קווים מנחים הקובעים כי יהודה והשומרון לא יוכלו ליהנות מתקציבי הפיתוח האקדמי. גורמים בכירים בירושלים מעריכים ניתן יהיה לחתום על ההסכם אם האירופים יגלו גמישות מסוימת.

בקהילה האקדמית מזהירים

יושב-ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר כי הפגיעה המדינית בישראל, אם זו לא תחתום על ההסכם, תהיה קשה לא פחות מהפגיעה המדעית. בראיון במשדר "בחצי היום" ברשת ב', אמר כי "לישראל אין עוד נכסים לאומיים המשתווים ליכולת המדעית שלה. זה כרטיס ביקור כמעט יחיד בעולם שאינו רוצה אותנו, ואיננו יכולים במו-ידינו להוציא את עצמנו משם", אמר.

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' רות ארנון, קראה לממשלה לחתום על הסכם שיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי. לדבריה, אי-חתימה עליו תהיה מחדל בלתי הפיך והרה-אסון למדע הישראלי בפרט ולמדינה בכלל. היא הוסיפה כי אין מדובר רק בעניין הכספי אלא בהשתתפותה או באי-השתתפותה של ישראל בתחרות היוקרתית ביותר בעולם המדעי. "זוהי השתתפות ב'אליפות' בידיעה שיש לנו סיכוי מצוין לזכות אפילו במקום הראשון בעולם המדעי", אמרה.

בשיחה שקיימה הבוקר עם השרה לבני, הממונה על המו"מ, ביחד עם שר החוץ אביגדור ליברמן וסגנו זאב אלקין, הפצירה נשיאת האקדמיה בממשלה, בשם הקהילה האקדמית בישראל, לעשות הכל כדי לחתום על המשך ההסכם המדעי.

ארנון הדגישה כי בשבע השנים שבהן השתתפה ישראל בתוכניות, התקבולים היו גבוהים בכ-50% מהתשלום. זאת ועוד, ישראל שותפה במערך המדעי של האיחוד האירופי למעלה מ-15 שנה, שותפה מלאה ושוות זכויות של מדינה יחידה מחוץ לאירופה הזכאית להשתתף כחברה שוות זכויות בפרויקט. לדבריה, קיים חשש שלא תינתן לישראל הזדמנות שנייה להתקבל במעמד דומה. היא הסבירה ללבני שהחשיפה ההדדית של המערך המדעי והתעשיה בארץ למערך האירופי מביאה ערך מוסף אשר לא יסולא בפז.

בשמאל קוראים לחתום

יושב-ראש מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה כי התנהלות הממשלה רק תחריף את יחסי ישראל-אירופה ועלולה להוביל לעיצומים כבדים על ישראל. "ישראל מתעלמת מכך שהמשך תיחזוק ההתנחלויות והכיבוש אינו מקובל יותר על ממשלות אירופה, והן לא מוכנות לממן אותן", אמרה גלאון. לדבריה, "מדיניות החוץ של נתניהו וליברמן מובילה את מדינת ישראל למסלול התנגשות גם עם האירופאים וגם עם האמריקנים, בני הברית האסטרטגיים של מדינת ישראל, ועלולה להפוך את ישראל למדינה מנודה בעולם".

חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) אמר: "הימין מקדם חרם אירופי על האוניברסיטאות בישראל. שוב מסתבר שמה שחשוב לימין זה קידום ההתנחלויות ולא האינטרסים הלאומיים. אני קורא לממשלה להתעשת ברגע האחרון ולמנוע נזקים חסרי תקדים למחקר המדעי ולאקדמיה בישראל באמצעות חתימה מיידית על ההסכם עם אירופה".

ישראל במקום השלישי

שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי מתבטא בעיקר בהקמת תאגידים המורכבים משותפים ממספר ארצות העוסקים בפרויקט אחד. גם תעשיות משתתפות במיזמים אלה, ובאמצעותם נחשפים מדעני ישראל והתעשיות שלה למתרחש באירופה. כמו-כן, המדע והתעשיה הישראלים זוכים להכרה ע"י המערכת האירופית בכללותה.

בשנים האחרונות נפתח ערוץ נוסף באיחוד האירופי, עם הקמת "מועצת המחקר האירופי" European Research Council (ERC) התומך במיזמים של מדענים פרטניים על בסיס של מצוינות בלבד. קיימים שני סוגי מענקים - למדעים מבוססים (advanced) ולמדענים בתחילת דרכם (starting). אלה האחרונים מזכים את המדען הזוכה במענק של מיליון וחצי אירו לתקופה של חמש שנים ומאפשרים לו לבנות קריירה מדעית עצמאית.

בסבב האחרון של הזכיות הקיץ, הראו תוצאות השנה הנוכחית: בסה"כ הוגשו ל-ERC למעלה מ-3,000 הצעות מחקר, מתוכן אושרו 289, כלומר רמת זכייה של כ-9% בממוצע. מתוך 289 המענקים שאושרו, 32 הם של מדענים צעירים בישראל, דהיינו 12%! ישראל במקום שלישי אבסולוטית, לאחר בריטניה (60) וגרמניה (46). ארצות כצרפת, שווייץ, איטליה, הולנד וכל ארצות סקנדינביה - כולן מאחורינו. בהשוואה למספר התושבים אנו במקום ראשון כששיעור הזכייה הממוצע של ישראל הוא 60% ונע בין 40% ל-70% במוסדות המחקר השונים (בהשוואה ל-9% ממוצע אירופי).