בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע שוב (יום ב', 24.2.14) את רומן זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה בבית ספר התיכון בקצרין. זדורוב כבר הורשע בעבר ברצח ונשלח למאסר עולם, אולם בית המשפט העליון הורה למחוזי לשמוע ראיות נוספות בנוגע לכלי הרצח ולטביעת הנעל שנמצאה על הגופה.

בנוגע לכלי הרצח קבע נשיא בית המשפט, יצחק כהן, כי יש להעדיף את חוות הדעת של ד"ר זייצב, הפתולוג אשר ביצע את הנתיחה בגופתה של ראדה וקבע שייתכן שהרצח בוצע באמצעות סכין יפנית. ההרכב מתח ביקורת קשה על אורח העדות המגמתית, הבלתי מקצועית והרשלנית של ד"ר פורמן-רזניק מטעם ההגנה (כמו למשל, קביעה רפואית משפטית הפוכה בתיק אחר, הצגת צילום הפצע מושא חוות דעתה באופן מקוטע, ניתוח על סמך צילומים בלבד ועוד ועוד).

באשר לחוות דעת של בודזיאק בסוגיית עקבות הנעליים - ההרכב קובע, כי בחוות דעתו ובעדותו נמצאו כשלים מהותיים וקשים, הן במישור המהימנות והן במישור המקצועי. מדובר בכשלים מקצועיים קשים וזוהי חוות דעת מוטה, לרבות הצגת השערות כקביעות מקצועיות ללא תימוכין ובצורה רשלנית.


הפחתת משקל הראיה


ההרכב שלל מכל וכל את קביעתו של בודזיאק, לפיה ספיגת הדם בג'ינס של ראדה יצרה באורח פלא תצוגת נעל. ניתן להבחין בעין ערומה וללא כל מומחיות כי מדובר בעקבות נעל (כך גם קבע ד"ר קופר, מומחה ההגנה בהליך המקורי). ההרכב עמד על יושרו, מהימנותו, מקצועיותו וירידתו לפרטים של מומחה התביעה רפ"ק שור, בהשוואה לחוות דעתו המגמתית של בודזיאק. נמצא לא אחת, כי בודזיאק ביסס את ממצאיו באופן בלתי מקצועי, כמו למשל שימוש רשלני בקנה מידה שגוי. תשובותיו בעדותו היו מתחמקות, לא מקצועיות ובפיו לא נמצא מענה לסוגיות מקצועיות שונות עימן עומת.

עוד ציין ההרכב, כי לאחרונה הורה בית המשפט העליון על הפחתת משקל ראיית עקבת נעל כראיה פורנזית. לאור הכרעה זו, נשמטת למעשה הקרקע מתחת לטענות ההגנה בדבר "העקבות האחרות" אשר נמצאו בזירה. ההרכב קבע באופן חד-משמעי, כי כתמי הדם על מכנסיה של ראדה מקורם בעקבת נעל אשר דרכה על הגופה, נעל השונה בתצורתה מ"העקבות האחרות". לפיכך, אין לשייך את "העקבות האחרות" לרוצח.

בסיכומו של דיון נקבע, כי הראיות החדשות אינן מכרסמות בהכרעת הדין המקורית. בתיק זה קיים מארג צפוף, ייחודי, בולט וחד-משמעי, של ראיות המצביעות על אשמו של זדורוב ומעבר לכל ספק סביר. בית המשפט המחוזי עמד על הודאתו המפורטת והאותנטית של הנאשם בפני המדובב "ארתור". עוד צוינה ההודאה הכפולה בפני החוקרים, כאשר מהאינפורמציה הגלומה בה, עולה תמונת אירועים עקבית והשתלשלות אירועים בעלת רצף פנימי הגיוני.


הודה ושחזר


בית המשפט הזכיר את הבעת החרטה הספונטאנית בפני אחד השוטרים; השחזור; ואת דבריו של זדורוב למעבידו לפיו ילדה נפלה בשירותים לפני שהמקרה פורסם. עוד הזכיר בית המשפט את השלכת המכנסיים לפח דווקא ביום הרצח; הסבריו למדובב שייתכן שהמכנסיים הוכתמו בדמה של ראדה כמו גם הסבריו בדבר ניקוי ציפורניו וניקוי טבעת נישואיו מדם; דבריו "עשיתי טעות שלא ניקיתי הדם" (כאשר בפועל אכן נמצאו כתמי דם בשירותי הבנים); דבריו ששטף את להב הסכין; העובדה שניקה באקונומיקה את סוליות נעליו; העובדה שארבעה ימים לפני הרצח שוטט זדורוב באינטרנט באתר המדגים שיסופי גרון; שקריו הבוטים של זדורוב בעשרות הזדמנויות; מסירת מסה אדירה של פרטים מוכמנים בהזדמנויות שונות, לרבות תיאורים התואמים לדוח הפתולוגי לממצאי הזירה והדגמתו את שיסוף צווארה של ראדה הן בפני המדובב והן בשחזור.

בית המשפט מסכם: "אין מדובר בדיון אקדמאי או שיח תקשורתי. עניין לנו בשפיטה על-פי העובדות בתיק, החוק והפסיקה, אשר יישומן בנסיבות דנן, מצביע ללא כל היסוס על הרשעה מתחייבת, והותרת הקביעה כי הנאשם רומן זדורוב רצח את תאיר ראדה ז"ל ולא אחרת".

סגן הנשיא בנימין ארבל והשופטת אסתר הלמן הסכימו עם כהן. את המדינה ייצגו עוה"ד שילה ענבר ויעל שוחט, ואת זדורוב - עוה"ד ד"ר אלקנה לייסט ואיתי הרמלין. כעת יימשך הדיון בערעור בבית המשפט העליון, אשר הופסק לצורך בחינת הראיות הנוספות במחוזי.

אולם במשך השנים עלו טענות רבות על אודות הוצאת ההודאה מזדורוב בכוח ותדרוכו בעת השחזור על-מנת שיראה לחוקרים את שרצו לראות. למרות כל הטענות, הורשע זדורוב בספטמבר 2010 ברצח ונדון למאסר עולם.