יעילות ההליך הפלילי וזכויות הנאשמים אינן בגדר סתירה, אלא שתיהן חלק מן הזכות להליך הוגן. כך אומר (יום ב', 26.5.14) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין. לדבריו, יש נאשמים המעוניינים לסרבל ולהאריך את ההליך הפלילי, וסיבותיהם עימהם.

עמית ציין, כי הפשיעה כיום קשה בהרבה מאשר לפני שנים אחדות: הנחת מטען ברכבו של פרקליט, יותר אלימות, אדישות יתר לחיי אדם, תחכום גדול בהרבה. גם שיטות החקירה נעשו מתוחכמות יותר והתיקים הופכים להיות כבדים יותר ויותר. למרות כל זה, ההליך הפלילי נותר במידה רבה כשם שהיה בשנות ה-50.

גם מעורבות נפגעי העבירה מאריכה את ההליכים, הוסיף עמית, בין היתר משום שלעיתים הם עותרים לבג"ץ נגד הסדרי טיעון. לצד זאת, כמעט ואין תיק פלילי בו לא עולה טענה להפרת זכות ההיוועצות של הנאשם. התוצאה היא, שבמקום התמקדות בליבת התיק - יש יותר ויותר תשומת לב לעניינים שבמסגרת, כגון זכויות הנאשם וחוקתיות הראיות. ההליך הפלילי לא התאים את עצמו לכל אלו, והוא הסתרבל בפרוזדור לפני שהגיע לטרקלין.

עמית אומר כי יש לו תחושה שההליך הפלילי הולך ומושך את עצמו לכיוון המינהלי, "לכיוונים סקסיים יותר כמו הגנה מן הצדק. אין יום שאין איזושהי החלטה בנושא של חשיפת חומר החקירה בפני הנאשם. אלו הן משקלות שמונחות על רגליו של ההליך הפלילי ומקשות עליו לצאת לדרכו.

"הנושא של גילוי חומר חקירה הופך לעיתים לקרדום להפוך בו. לפי מבול הבקשות נראה, כי ההגנה משוכנעת שהתביעה עסוקה כל היום בלהסתיר ממנה חומר. לפעמים זה צעד טקטי, במטרה ללחוץ על התביעה להגיע להסדר טיעון. לעיתים אנחנו צריכים לעסוק בנושאים הרי גורל, כגון מי יצלם את החומר ומי ישלם תמורת זה".

עוד ציין עמית את תעודות החיסיון כגורם המעכב את תחילת ההליך. "נראה שזה הפך לעוד עקב אכילס של ההליך הפלילי. שמים את כל ההליך בחניה, וכל ההליך מוקפא ומחכה עד שיסיימו את גילוי החומר ואת תעודות החיסיון. לא תמיד הדברים הכרחיים. לעיתים אפשר להתקדם בהליך גם בלי לסיים את הנושאים הללו. בואו נהיה כנים: כמה עתירות לגילוי חומר מתקבלות? ויש חומר שהוא עושר השמור לרמת הנאשם. אפשר להתקדם, ולכל היותר לעשות רוורס ולשמוע עד אחד מההתחלה".

עוד אמר עמית, כי גם שאלות הנוגעות לחקירה נגדית יוצרות את המתח בין היעילות לבין זכויות הנאשם. הוא הזכיר את ההלכה הידועה בדבר חשיבותה העצומה של החקירה הנגדית, ואת הפסיקה לפיה התמשכות חקירה נגדית אינה מלמדת על חוסר יעילות. לדעת עמית, "צריך לתת להגנה את החבל ואת הקרדיט שהיא יודעת מה היא עושה", וזאת בניגוד לשופטים הקוטעים חקירה נגדית בנימוק שהשאלות חוזרות על עצמן.

עם זאת, אמר, לעיתים זכות זו מנוצלת לרעה, יש חקירות קנטרניות, יש חקירות שהן מסע דיג ויש חקירות שהן משיכת זמן. "גם חקירה הנוגעת לאופיו וליושרו של עד מדינה, לא תמיד נוגעת לדיון. אם הוא בוגד באשתו - זה לא בהכרח רלוונטי", הדגיש.

בסכמו אמר עמית, כי למרות הכל - יש שינוי מסוים בהליך הפלילי, והצביע על צמצום מספר הערעורים לעליון על הארכת מעצרים. "אין ספק שהתיקון הזה פוגע בזכויות נאשמים, אבל קשה להלום שבית המשפט העליון יצטרך לדון כערכאה שלישית בהארכת מעצרים ביומיים-שלושה". עוד הצביע על ההליך המקדמי בתיק הפלילי, ככלי המאפשר לשופט לדעת על התיק הרבה יותר מאשר מה שנאמר בכתב האישום.