העליון מגביל עיקול קופת גמל

עיקול שהוטל בחייו של אדם על קופת הגמל שלו, אינו מאפשר למעקל לתפוס את כספיה לאחר מותו - קובע לראשונה (יום ד', 7.9.16) בית המשפט העליון.

השופט ניל הנדל קבע תחילה, כי כספי קופת הגמל אינם חלק מעזבונו של המנוח, וכי המילים "עקב מותו של אדם" בסעיף 147 לחוק הירושה - המגבילות את הרכוש שנכנס למסגרת העיזבון - אינן מאפשרות לעקל תקבולים מקופת הגמל לאחר מותו של העמית. "גם כספים אשר היה ביכולתו של העמית למשוך עוד בחייו, אולם משלא עשה כן שולמו הם למוטב עת פטירת העמית, מוצאים מגדר העיזבון, ובכך גם מידם של נושי העיזבון", הוא קובע, ומנמק זאת בתכליתו הסוציאלית של סעיף זה.

בשלב הבא בדק הנדל האם אותו דין חל על כספים שעליהם הוטל עיקול עוד בחייו של המנוח, ותשובתו חיובית. זאת, למרות שכיום החוק אינו אוסר הטלת עיקול על כספי קופות גמל - שכן לא הותקנו התקנות המסדירות זאת. הנדל מסביר:

"העיקול, ככלי דיוני שלילי גרידא, ייחד את כספי קופת הגמל של
המנוח ו'שמר' עליהם, למקרה בו ייקבע כי עליו לשלם את חובו למבקש. הוא לא הקנה זכות קניינית בנכס. מעבר לכך, העיקול 'תפס' את זכותו העתידה של המנוח לכספים - זכות עתידה שאינה בת מימוש, ותו לא. משנפטר העמית המנוח, בעוד עיקול
זמני מוטל על כספי קופת הגמל שלו, הרי שזכותו למשיכת הכספים פקעה והתפוגגה, ועימה, הזכות מושא העיקול שהטיל המבקש".

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי על פסקי דין של בתי משפט השלום והמחוזי בחיפה, לפיהם אין הוא יכול ליטול כספי קופת גמל שהיו שייכים למבוטח ושאותם עיקל בחייו. העיקול הוטל על קופת הגמל של השמאי שמואל שחר, במסגרת תביעה שהגיש נגדו הביטוח הלאומי בשנת 2003 ושעודנה מתנהלת. שחר נפטר בשנת 2008, ושנה לאחר מכן החלה אלמנתו, רחלה שחר, בהליכים לשחרור כספי קופת הגמל - שהסתיימו כעת.

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, אשר הסכים עם הנדל, אמר שיש לבחון את הסוגיה במשקפי הביטחון הסוציאלי. "מקום שיש יותר מאפשרות פירוש אחת, ראוי לשקול את הפגיעה באדם הקשיש", הוא אומר בהנחיה לבתי המשפט ולבתי הדין לעבודה. רובינשטיין מעיר, כי "המנוח שעזבונו משיב, במחילת זכרו ומבלי לפגוע, לא עורר אהדה נוכח מעשיו" - לאחרונה חויב העיזבון לשלם לביטוח הלאומי 32 מיליון שקל - אך "לעת הזאת מצויים אנו בשלב שיש ליתן בו את הדעת לאלמנתו".

השופט נעם סולברג הסכים עם הנדל ורובינשטיין. הביטוח הלאומי חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את הביטוח הלאומי ייצג עו"ד יעקב ברכה, את האלמנה ייצג עו"ד אפרים גלסברג, וכן הופיע מנהל העיזבון, עו"ד אלון וולך.