שני שמאי מקרקעין שהוציא במרמה סכומי עתק מן הביטוח הלאומי יחזירו לו 31.7 מיליון שקל - קבע (3.8.16) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול.

מדובר בפרשה שתחילתה קרוב לשני עשורים. הביטוח הלאומי העסיק שמאים פרטיים לצורך קביעת שוויים של נכסים שבבעלות מבוטחים, במסגרת בדיקת זכאותם של אלו לגמלאות שונות. בשנים 2001-1978 העסיק הביטוח הלאומי בחיפה ארבעה שמאים: שלמה תענך, שמואל שחר, מוסא חלף ושמעון שינה. רק בשנת 2001 גילה המוסד, כי הארבעה גבו ממנו לאורך שנים שכר טירחה גבוה מזה שהגיע להם, כאשר גזרו אותו משוויו המלא של הנכס המוערך גם אם המבוטח היה רק בעלים חלקי שלו.

תענך, שחר, חלף ושינה הורשעו בעבירות מרמה חמורות ובעבירות נלוות ונשלחו למאסר: תענך ושחר לארבע שנים, חלף לשלוש שנים ושינה נדון למאסר על תנאי. שחר נפטר בזמן ההליכים, לא ריצה את עונשו ותביעתו של הביטוח הלאומי התנהלה נגד עזבונו. הביטוח הלאומי ביקש לחייב את הארבעה להשיב את הכספים שקיבלו במרמה, ולאחר פשרות עם תענך וחלף, נותרה להכרעה התביעה נגד שינה ועזבון שחר.

סכומי המס לא יופחתו

סוקול קיבל את תביעת הביטוח הלאומי ברובה, לאחר שהמוסד הסכים מטעמים פרקטיים להסתפק בהשבת הכספים ששילם ביתר בשנים 2001-1996 ותבע 44 מיליון שקל. עזבון שחר טען, כי סכום החוב עומד על 2 מיליון שקל בלבד וכי אשמו התורם של הביטוח הלאומי הוא 100%. שינה טען שהתביעה נגדו התיישנה.

סוקול קבע, כי יש לחייב את שחר ושינה בתשלום הסכומים שנקבעו בפסק הדין הפלילי, אך אין להוסיף על סכומים אלו כפי שטען הביטוח הלאומי. הוא דחה את טענת השמאים לפיה יש להפחית את סכום המס מהכספים שקיבלו, באומרו שלא הוכח האם הסכומים שנוכו מהם במקור לא הוחזרו להם בדרכים אחרות. עוד הזכיר סוקול, כי הביטוח הלאומי הוא גוף עצמאי ולכן אין לטעון שקופתו וקופת רשות המיסים - חד הן. "מי שגזל את חברו מחויב בהשבת הגזלה לקורבנו. ככל שיש להשבה השלכה על חבויות המס של הגזלן, ייבנו אלו במישור היחסים שבין הגזלן לשלטונות המס ולא ביחסיו עם הקורבן", מוסיף סוקול.

עוד קבע סוקול, כי כל הארבעה היו מעוולים במשותף ואין לחלק ביניהם את תשלומי היתר שהוציאו במרמה. הוא אומר: "כולם חלקו את האחריות לחשבונות, כולם חלקו את הרווחים שצמחו להם ממעשי המרמה וכולם גרמו יחדיו במעשים המשותפים לגזלת כספי המוסד. חלוקת הכספים בין הנתבעים אינה מלמדת כי מדובר בנזק הניתן לחלוקה, שהרי הפעילות המשותפת היא שהביאה לתשלום מלוא שכר המרמה לכל הנתבעים וכל אחד מהם תרם את חלקו בביצוע מעשי המרמה".

המוסד העלה טענות בעלמא

לעומת זאת, דחה סוקול את תביעת הביטוח הלאומי לקבל (בנוסף לנזק הישיר שנגרם לו) 11.3 מיליון שקל שקיבלו השמאים כאשר ביצעו עבודות פרטיות במקביל לעבודתם עבור השמאי הממשלתי. לדבריו, הביטוח הלאומי לא הוכיח שהיה משלם פחות אילו היה מעסיק שמאים אחרים, וייתכן שאף ההפך הוא הנכון, שכן על-פי ההסכם בין הביטוח הלאומי לשמאי הממשלתי - הוא שילם 40% מתחת לתעריף המינימום. עוד דחה סוקול את דרישת הביטוח הלאומי לפצותו ב-1.8 מיליון שקל על הוצאותיו, באומרו שהיא נטענה בעלמא.

לצד זאת, דחה סוקול את הטענה לאשם תורם של המוסד. לדבריו, אין ספק שמערכות הבקרה כשלו כאשר אפשרו תשלומי עתק במשך שנים. אולם "הלכה היא שיש להבחין בין התרשלות של הניזוק לבין שאלת אשמו התורם". סוקול מוסיף: "אשמו של המוסד נובע מהתרשלותו בפיקוח על מעשי הנתבעים, אשר גזלו את כספו. מעשי המרמה של הנתבעים, אשר גזלו את כספי המוסד ופגעו בכך בציבור הזכאים ובציבור הרחב, הינם כה חמורים עד כי אשמו של המוסד שלא מנע מהם לפעול במרמה מתגמד".

לבסוף הפחית סוקול מסכום התביעה את הסכום ששילם חלף (5.7 מיליון שקל) ו-6.4 מיליון שקל שחולטו מתענך, שחר וחלף. עזבון שחר ושינה חויבו לשלם, ביחד ולחוד, 31.7 מיליון שקל והוצאות בסך 100,000 שקל. הביטוח הלאומי יוצג בידי עו"ד י' ברכה, עזבון שחר יוצג בידי מנהלו עו"ד איל וולך, ושינה - בידי עו"ד לידאוי מוצטפא.